תמונת השיקולים הכוללת לקיומו של טעם מיוחד להארכת מועד להגשת התנגדות היא זו (לא מדובר ברשימה סגורה של שיקולים): מידת "חוסר השליטה" של בעל הדין באירועים מידת יכולתו להיערך לתקלה מראש. מידת צפייתו של בעל הדין שכנגד ל"מעין חסינות" מפני המשך ההליכים. חשיבות האינטרס של בעל הדין (ובכלל זה סכום התביעה). מידת ההנמקה ו/או הפירוט אודות אופן התרחשות התקלה. "ה"טעם המיוחד" הנדרש לעניין הארכת מועד להגשת התנגדות אינו זהה ל"טעם המיוחד" שיידרש לצורך הארכת מועד להגשת ערעור. במקרה האחרון, כבר קיבל בעל הדין את יומו בבית המשפט, וכבר נמצא בגדרו של ההליך המשפטי, ועל כן יידרש להציג טעם משמעותי יותר ממי שמאחר להעלות הגנתו בפני הערכאה הדיונית הראשונה". (בש"א (שלום עכ') 3163/06 פרחי יוסף נ' ארזים גליל מוצר עץ בע"מ, תקדין-שלום 2007 (2) 19945, 19946 (2007)). ברם, בשני המקרים המדובר בטעם מיוחד הנושא אופי של העדר שליטה של בעל הדין באירועים שגרמו לאיחור. שאלה זו של קיומו של טעם מיוחד כפופה למספר שיקולים שונים, המושכים, כווקטורים, במקרה שלפנינו, לכיוונים מנוגדים: "מקום שעוצמת הפגיעה בציפיות אלה היא פחותה, יהיה ניתן להכיר בטעות. כך, למשל, ניתנה הארכת מועד מקום שבו נתן בעל-הדין הודעה לבעל-הדין האחר ביחס לכוונתו להגיש עתירה לדיון נוסף. ההודעה שללה את צפייתו של בעל-הדין האחר להתגבשות "מעין חסינות" מפני המשך ההליכים (בש"א 2108/99 עזבון המנוח סמואל נ' אוריאל). במקרים אחרים יגבר האינטרס של בעל-הדין הטועה על הציפייה משום שציפייה כזו לא התגבשה, למשל עקב טעות דומה של בעל-הדין האחר (בש"פ 6292/00 חורי נ' מדינת ישראל. לעתים חשיבות האינטרס של בעל-הדין הטועה תכתיב את התוצאה. " (בש"א 6708/00 אהרון נגד אהרון, פ"ד נ"ד (4) 702). יש להזכיר בעניין זה גם את החלטתה של כב' הש' דורנר ברע"א 3588/00 אלפונסו מכלוף נ' אברהם סעדיה, דינים עליון 2000 (10) 34: "ככלל, נסיבות אישיות דוגמת אלו שהציג המבקש אינן עולות כדי "טעם מיוחד" המצדיק הארכת מועד על-פי תקנות סדרי-הדין. ואולם, בנסיבות המקרה שבפניי - שבהן מדובר בשיק שהוצא על סכום ניכר וכאשר המבקש טוען כי השיק זויף - האיזון בין זכויות הצדדים מחייב להאריך את המועד להגשת התנגדות לביצוע השיק, וזאת על-מנת לאפשר בירור לגוף העניין של זכויות הצדדים על-פיו." וכן את הדברים הבאים מתוך ע"א 8547/96 אברהם אלימלך נ' מנהל מרשם המקרקעין, דינים עליון 1998 (9) 70: "ככלל, טעות או רשלנות של עורך דין או בעל דין לא הוכרו כסיבה להארכת מועד, אולם טעות של של עורך דין או בעל דין שגרמה לאיחור, ואפילו רשלנותם, אינן מונעות לחלוטין הארכת מועד, ובלבד שבעל דין אינו מסתפק בבקשה סתמית אלא מבאר בתצהירו כיצד קרתה התקלה (ד"ר י. זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית, ע"מ 889).". הארכת מועד