נפילה מטרקטור - האם תאונת דרכים ?

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא נפילה מטרקטור - האם תאונת דרכים: כב' סגן הנשיא א' אברהם המשיבה (1978) נפלה מקלשון של טרקטור, מגובה של כשלושה מטרים, ונפגעה בגופה. בעלי הדין חלוקים בשאלה, האם תאונה זו מהווה תאונת דרכים כמשמעה בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1976 ("החוק"). בית המשפט קמא (כב' השופטת ג' בסול) בא לכלל דיעה, כי המשיבה נפגעה בתאונת דרכים. אחר כך נקבע (בידי כב' סגן הנשיא י' בן-חמו) שיעור הפיצויים. בערעור שהניחה לפתחנו משיגה המערערת הן על ההחלטה, שראתה באירוע "תאונת דרכים", והן על גובה הפיצוי שנפסק. כעולה מן העובדות אותן קבע בית המשפט קמא, ובהן לא מצאנו כל טעם להתערבותנו, לאביה של המשיבה דיר הסמוך לבית מגורי המשפחה, ובתו-המשיבה נהגה לסייע לו בעבודות הדיר. ביום 4.4.2001, סמוך לשעה 07:00 בבוקר, ביקש האב להוריד חבילת חציר כלשהי. הוא ביקש לעשות כן באמצעות טרקטור. כשלב ראשון במלאכה זו צריך היה להסיר יריעת ניילון שכיסתה את החציר. לשם כך עלתה המשיבה על קלשון הטרקטור, על מנת שאביה ירימה לגובה חבילת החציר, בכדי שתסיר ממנה את כיסוי הניילון. המשיבה אמנם עלתה על קלשון הטרקטור, והמזלג החל עולה מעלה, ובהגיעה לגובה של כשלושה מטרים, ותוך שהקלשון בעליה, איבדה המשיבה את שיווי משקלה, החליקה ונפלה ארצה, ונפגעה ברגלה השמאלית. 4. כאמור, בית המשפט קמא מצא, כי אירוע זה מהווה תאונת דרכים כמשמעה בחוק, ועל כך חולקת המערערת. היא טוענת, כי המאורע לא נגרם עקב ניצול הכוח המיכני של הטרקטור, ואפילו כך היה, הרי שבמלאכת הרמתה של המשיבה שינה הטרקטור מייעודו המקורי. המשיבה, אין צריך לומר, מבקשת להותיר את החלטת בית המשפט קמא על כנה. דיון 5. סעיף 1 לחוק מגדיר: " "תאונת דרכים" - מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה; יראו כתאונת דרכים גם מאורע ... שנגרם עקב ניצול הכוח המיכני של הרכב, ובלבד שבעת השימוש כאמור לא שינה הרכב את ייעודו המקורי;..." 6. ההגדרה הבסיסית של תאונת דרכים ("מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה") אינה מתקיימת בענייננו, ולו מכיוון שלא נעשה שימוש בטרקטור "למטרות תחבורה". כשם שקבעה שופטת השלום, קלשון הטרקטור לא שימש כי אם סולם, באמצעותו התכוון אביה להרימה לגובה השכבה העליונה של חבילות החציר. הרמה זו הולידה סיכון שאיננו תעבורתי, ומכאן שאין עניין לנו בשימוש בטרקטור "למטרות תחבורה". 7. עתה אנו באים ל"חזקה המרבה" שבהגדרה, וכאן עלינו לראות, האם עניין לנו במאורע, שנגרם עקב ניצול הכוח המיכני של הטרקטור, והאם בעת השימוש המדובר שינה הטרקטור את ייעודו המקורי. אקדים את המאוחר ואומר, כי הנני נכון להניח, לשם הדיון, שאירוע התאונה ארע עקב ניצול הכוח המיכני של הטרקטור, אלא שלטעמי - בהרימו את המשיבה לגובה שינה הטרקטור מייעודו המקורי, ולכן לא מתקיימת החזקה המרבה שבהגדרה, אף אם היה מתקיים החלק הראשון בחזקה המרבה של ההגדרה (עקב ניצול הכוח המיכני וגו'). עתה ארחיב קמעא במסקנותיי אלה. 8. ובכן ברור, כי בהרמת המשיבה אל-על נעשה שימוש בכוח המיכני של הטרקטור. אלא שבכך אין די. על מנת שתתקיים הגדרת החוק עלינו לראות האם הנפילה מן הקלשון נגרמה עקב השימוש בכוח המיכני של הטרקטור. קשר סיבתי זה צריך שיהא עובדתי, כמו גם משפטי (ע"א 6000/93 קואסמה נ' רג'בי, פד"י נ(3) 661 (1996)). 9. בענייננו שלנו הנני נכון להניח כאמור, לשם הדיון, כי נתקיימו הן הקשר הסיבתי העובדתי, והן המשפטי. קיומו של הקשר הסיבתי העובדתי עשוי להיגזר מקביעתו של בית המשפט קמא, לפיה נפילתה של המשיבה מן הקלשון ארעה משום איבוד משקלה, במהלך הרמת הקלשון, ואפשר ואיבוד שיווי המשקל מקורו בתנועת ההרמה. נראה, כי גם הקשר הסיבתי המשפטי אפשר והתקיים. המבחן לקיומו של קשר סיבתי זה הוא מבחן הסיכון, כשהוא משולב עם מבחן השכל הישר (קואסמה, שם). ככל שאיבוד שיווי המשקל נגרם כתוצאה מתנועת ההרמה של הקלשון, הרי שזהו סיכון שיצר הכוח המיכני. התוצאה עשויה היתה להשתנות אילו קבע בית המשפט, כי הטרקטור סיים את מלאכת ההרמה, והביא את המשיבה לגובה הרצוי, ובנקודת זמן זו היא איבדה את שיווי משקלה, שאז לא יכולים היינו לומר, כי נפילתה באה משום ההרמה, כי אם משום היותה בגובה, משום חלקלקותו של משטח הקלשון ועוד כיו"ב אפשרויות, שבינן לבין ניצול הכוח המיכני, בהרימו את הקלשון, אין ולא כלום. אלא שבית המשפט קמא קבע, כי הנפילה באה במהלך ההרמה, ומכאן שאפשר, כי איבוד שיווי המשקל ארע בעקבות תנועת ההרמה. 10. מכאן אנו באים לחלקה השני של החזקה המרבה שבהגדרה, ושאלתנו היא, האם שינה הטרקטור את ייעודו המקורי בעת השימוש שנעשה בו, משמע הרמתה של המשיבה לגובה. בית המשפט קמא סבר, כי לא ארע שינוי שכזה בייעוד הטרקטור, כיוון שייעודו של הטרקטור הוא בהרמת חציר, והאירוע התאונתי ארע במהלכה של פעולה מקדימה לטעינת החציר על הקלשון. 11. מסקנתי שלי - שונה. בע"א 7481/00 פטאפטה נ' אבו עבד, פ"ד נו(3), 707, 715 (2002) נפסק: "נראה, כי אין צורך ב"שינוי של קבע" של יעוד של הרכב כדי להוציא את החזקה המרבה מכלל תחולה. בהקשר זה עלינו להבחין בין השאלה מהו הייעוד המקורי, של הרכב, לבין השאלה האם היה בניצול הרכב בעת התאונה משום "שינוי ייעודו המקורי". לא כל שינוי שהוכנס ברכב מעניק לו "יעוד מקורי" חדש... ניתן לומר כי יעוד מקורי הינו אותו יעוד מובנה, "קבוע", המתקיים ברכב. יסוד הקביעות נבחן לעניין איתור ייעודו המקורי של הרכב... ... גם שינוי ארעי וזמני המאפשר לעשות שימוש ברכב, שלא על פי אחד מיעודיו המקוריים, מוציא את המקרה מגדר החזקה המרבה... ... שינוי היעוד המקורי - אינו אלא ניצול הרכב לשימוש שלא יועד לו במקור. (אף שהיעוד המקורי עשוי להישאר בעינו). "שינוי היעוד" מתקיים בעת שנעשה שימוש ברכב שאינו בא להגשים את היעוד הטבעי והרגיל של הרכב... (ההדגשה שלי - א.א.) 12. במקרה שלפנינו עשה אבי המשיבה שימוש בטרקטור כמתקן להרמת בני אדם (המשיבה). הרמת בני אדם באמצעות הקלשון אינה מייעודיו המקוריים של טרקטור. מלאכת ההרמה באמצעות הקלשון אינה באה להגשים את יעודו הטבעי והרגיל של כלי רכב זה, שייעודיו (המקוריים, הרגילים, הטבעיים) ידועים ואין לי להרחיב בהם. 13. משלכך הגענו, כי אז לא מתקיימת החזקה המרבה של הגדרת תאונת הדרכים. כיוון שכך יש לומר, כי פגיעתה של המשיבה לא באה עליה ב"תאונת דרכים" כמשמעה בחוק. 14. סיכומם של דברים, המאורע בו עסקינן איננו נופל בגדרה של ההגדרה הבסיסית של "תאונת דרכים" כמשמעה בחוק. ואף שהיא עשויה לקיים את חלקה הראשון של החזקה המרבה שבהגדרתה של "תאונת דרכים", אין היא מקיימת את חלקה השני, על שום שנעשה בטרקטור שימוש, החורג מייעודו המקורי. כיוון שכך - אין עניין לנו בתאונת דרכים. 15. משלכך הגעתי, אין לי עוד להידרש לשיעור הפיצויים שנפסקו, ולערעור המכוון אליהם. 16. כיוון שכך אציע לחבריי לקבל את הערעור, לבטל את פסק דינו של בית המשפט קמא, לדחות את התביעה ולחייב את המשיבה ביציאותיה של המערערת. אברהם אברהם, שופטאב"ד כב' השופט א' קולה: מסכים אשר קולה, שופט כב' השופט ד' צרפתי: מסכים דני צרפתי, שופט לפיכך הוחלט פה אחד לקבל את הערעור, לבטל את פסק דינו של בית משפט השלום, לדחות את תביעת המשיבה 1 ולחייבה לשלם למערערות אגרת הערעור ששילמו, וכן שכר טרחת עורכי דין בסך של 15,000 ₪. טרקטורתאונת דרכיםשאלות משפטיותציוד מכני הנדסי (צמ"ה)נפילה