קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ערעור על ביטול עיכוב מכירת דירה בהליך הוצאה לפועל: בפניי בקשת רשות ערעור על החלטתו של ראש ההוצל"פ בחיפה (מר מ. קבאני), שניתנה ביום 12.6.01 בתיק הוצל"פ מס' 02-18070-00-0, ואשר על פיה ביטל ראש ההוצל"פ עיכוב ביצוע ההחלטה מיום 7.5.01, לפיה הדירה הנמצאת ברח' פרישמן 19א' בקרית אתא (להלן: "הדירה"), תימכר בסך של 144,000$ לקונים. העובדות הצריכות לעניין: המערער הינו בעלה של המשיבה, ושניהם הבעלים של הדירה. בני הזוג הנ"ל מנהלים הליכים בבית המשפט לענייני משפחה, בתביעות שהגישה האישה בענייני מזונות, אחזקת ילדים ורכוש. על הדירה נרשמה משכנתא לטובת טפחות בנק משכנתאות לישראל בע"מ (להלן: "המשיב"). ביום 3.9.00 מונה עו"ד א.בן ארי ככונס נכסים על דירתם של בני הזוג, וזאת לצורך מימוש הדירה וסילוק חובותיהם לטובת בנק טפחות, אשר נכון ליום פתיחת תיק המימוש עמדו על סך של 34,000 ש"ח, וכן לטובת בנק לאומי - סך של 130,000 דולר. עובר לפתיחת תיק המימוש נקט בנק טפחות בהליך של הגשת תביעה רגילה לצורך גביית חובותיו, ומשלא הועילו לו הליכים אלה פנה ללשכת ההוצל"פ למימוש הדירה. לאחר ביצוע כל ההליכים המקדמיים נקבע הפינוי ליום 20.11.00, והודעה לחייבים על מועד הפינוי נמסרה. המשיבה, אשר התגוררה בדירה יחד עם בנה, הגישה בקשה לראש ההוצל"פ לעכב את מועד הפינוי, אך ראש ההוצאה לפועל דחה את בקשתה. ביום 25.1.01 הושגה הסכמה בין המשיבה לבין כונס הנכסים לפיה תשתף המשיבה פעולה עם הכונס לביצוע הליך המימוש. כמו כן, סוכם כי המשיבה תנסה למצוא קונה בכוחות עצמה תוך חודשיים מיום 25.1.01. כעבור זמן מה, פנתה המשיבה לכונס, והודיעה לו כי מצאה קונים, אשר מוכנים לרכוש את הדירה תמורת 144,000$. לפי חוות דעת שמאי, שווי הדירה הוערך בסך של 170,000$, אך צויין בה כי במקרה של מכירה דרך כונס הנכסים צפוייה ירידה של כ 20%- במחיר הדירה, דהיינו המחיר המינימלי של הדירה להצעות נקבע על סך של 130,000$. לאור כל האמור לעיל, נחתם ביום 6.5.01 הסכם מכר בין החייבים לבין הקונים באמצעות כונס הנכסים. על ההסכם, מצד המוכרים, חתומה רק המשיבה. ביום 7.5.01 אושר ההסכם ע"י ראש ההוצאה לפועל. ביום 21.5.01, הגיש המערער בקשה לעיכוב כל הליכי המכירה, מהטעם שהוא לא היה שותף להם. ביום 22.5.01 נמסרה הודעה לב"כ המערער ע"י כונס הנכסים, בה מודיע כונס הנכסים על זכותו של המערער לפדות את הדירה תוך 7 ימים תמורת סך של 144,000$, ובאותו יום ניתנה החלטה בה מורה ראש ההוצאה לפועל לעכב את הליך המכירה. ב"כ המערער שלח ביום 6.6.01 הודעה לכונס הנכסים בדבר רצונו של המערער לרכוש את הדירה במחיר המכירה, והכונס השיב לו במכתב מיום 11.6.01, כי במידה והוא אכן מעוניין לרכוש את הדירה, עליו לצרף ערבות בנקאית בסך של 10% מערך ההצעה. לדיון שהיה קבוע ביום 12.6.01, לא התייצב המערער או ב"כ, ולאחר שהציג כונס הנכסים את מכתבו למערער אשר בו מודיע במפורש על הדיון, החליט ראש ההוצאה לפועל לאשר את המכירה לקונים ולבטל את עיכוב המכירה. ומכאן בקשת רשות הערעור שבפניי. טענות הצדדים: המערער טוען כי, לא היה שותף לכל תכתובת וכי לא הודע לו על דבר מכירת הדירה לקונים. המערער טוען כי לא היה שותף, בשום פנים ואופן, לשום שלב בהליכי המכירה, לא ניתנה לו שום אפשרות להיות מעורב בהליכי המכירה, ולא ניתנה לו האפשרות להתייצב בפני ראש ההוצל"פ ולהביע את עמדתו באשר למכירה והליכיה. המערער טוען כי שגה ראש ההוצל"פ בכך שנתן את החלטתו לביטול עיכוב הביצוע בטרם ניתנה למערער אפשרות להתייצב בפניו ולהביע את עמדתו בעניין . המערער טוען כי כונס הנכסים צריך לשתף את כל הצדדים ולהודיע להם על כל פעולה ופעולה שנעשתה ו/או תיעשה בתיק, וכי כונס הנכסים פעל בתיק זה שלא ברשות ושלא בסמכות. המערער טוען כי, כונס הנכסים לא הודיע למערער בכתב על דבר מכירת הדירה ולא פירסם את הדירה בעיתון, וכי רק כתוצאה מפגישה אקראית של ב"כ המערער עם המשיבה נודע לו על מכירת הדירה לקונים, ועל תשלום כספים על חשבון מכירת הדירה. המערער טוען כי כונס הנכסים השתמש בחתימותיה של המשיבה והתעלם מקיומו של המערער. המערער ציין כי ישנם מסמכים החתומים על ידי המשיבה בלבד, והמערער אינו חתום עליהם. המשיב טוען מנגד כי, טענת המערער לפיה לא היה מעודכן במתרחש בתיק המימוש ו/או הוא לא ידע כלל על פתיחת תיק המימוש, היא טענה שקרית וחסרת כל יסוד, ובניגוד לטענותיו, הוא היה מעודכן בהליכי המכירה עד ההליך האחרון. המשיב מפנה את תשומת ליבו של בית המשפט לכך שהמערער, בבקשה המקורית לעיכוב המכירה, הצביע על ליקויים בעבודת הכונס, ולא ציין שם כי הוא מעוניין לפדות את הדירה. המשיב טוען כי המערער ידע על הדיון אך העדיף לא להופיע לדיון בפני ראש ההוצאה לפועל, ואין זה הוגן להעדיפו על פני הקונים אשר היו תמי לב, וביטול המכירה יסב נזק רב להם משום ששילמו חלק נכבד ממחיר הדירה (כ- 72,000$). המשיב טוען כי ביום 12.6.01 ניתנה החלטה סופית ע"י ראש ההוצאה לפועל לפיה תאושר המכירה לקונים , ומשינתן אישור זה, לא ניתן לבטלו. המשיב טוען כי למערער נודע על המכירה, וניתנה לו זכות לפדות את הדירה, אך הוא לא מימש את זכותו, למרות שלפי התקנות עומדת זכות לפדות את הנכס תוך 7 ימים מהיום שנודע לו על המכירה. לסיכום, טוען המשיב כי המערער לא הציג סיבה עניינית מדוע יש להעדיפו על פני הקונים ולבטל את המכירה שזכתה לאישור ראש ההוצל"פ. המערער לא הצביע על פגם חוקי כלשהו בניהול המכירה והכינוס, הוא היה מעודכן בכל הליכי המימוש, קיבל הודעה על המכירה ועל זכותו לפדות את הדירה אולם הוא החליט לא לנצל זכות זו. לפי-כך, אין הוא יכול לבוא ולדרוש את ביטול המכירה. הוא איננו מבקש לאפשר לו לפדות את הדירה במחיר המכירה אלא כל מבוקשו הוא לבטל את העסקה מבלי להציע הצעה עניינית ורצינית לפיה יפדה את הדירה במחיר המכירה. על כן, טוען המשיב כי, יש לדחות את הערעור ולחייב את המערער בהוצאות. ד י ו ן החלטתי לתת רשות ערעור כמבוקש ולדון בבקשה כבערעור לגופו. לאחר ששקלתי את העניין על כל היבטיו ולאחר שעיינתי בחומר המצויי בתיק, הגעתי למסקנה כי דין הערעור להדחות, ואלה נימוקיי: המערער בטענותיו הצביע על פגמים בהליכי מכירת הדירה, וכתוצאה מפגמים אלה נפגעו זכויותיו של המערער? השאלה העומדת בפניי היא האם אכן קיימים פגמים, והאם מגיעים הם עד כדי פגמים מהותיים כהגדרתם בפסיקה? "...בכך אימץ בית המשפט העליון הלכה קודמת של בית המשפט המחוזי לפיה נתונה לראש ההוצאה לפועל סמכות עקרונית לבטל החלטת מכירה כאשר נפגעו זכויות החייב כתוצאה מאי הזמנתו למכירה הפומבית ומבלי שניתן לו לפרוע את חובו, או להביע דעה בעניין המכירה ואישור הקונה". עמ' 400 ,דוד בר אופיר, הוצאה לפועל הליכים והלכות, מהדורה חמישית 2001. ברע"א 5080/97 כהן נגד עו"ד דוד רום ואח' פד נ"ב (2) 332, דינים עליון נ"ד, 251 נאמר כי: "כאשר נטענות בפני ראש ההוצאה לפועל טענה המתייחסת לפגמים מהותיים שנפלו בתהליך המכירה, אין הוא רשאי לדחות טענות אלה על הסף רק מכיוון שניתן לקונה אישור מכירה סופי." על ראש ההוצאה לפועל לקיים דיון במעמד הצדדים כאשר נטענות בפניו טענות המתייחסות לפגמים מהותיים שנפלו בהליכי המכירה, גם אם ניתן אישור מכירה סופי, ובדיון זה עליו ללבן את הטענות שנטענו בפניו. בהתאם לאמור לעיל, ראש ההוצאה לפועל, קבע דיון ליום 12.6.01 במעמד שני הצדדים, וניתנה זכות למערער להביע עמדה בעניין הליכי המכירה, אך המערער לא ניצל זכות זו כראוי ולא התייצב לדיון בטענה שהוא לא קיבל הזמנה לדיון, וראש ההוצאה לפועל נתן החלטה לפיה הוא מאשר את המכירה לקונים מאחר והמערער לא התייצב לדיון. אין לחייב זכות לפרוע את החוב ולהחזיר לעצמו את נכס המקרקעין העומד למכירה, לאחר שניתן אישור סופי על המכירה (תקנה 68 (ב) לתקנות תש"ם) . אישור זה מהווה מחסום שמונע מהחייב את פרעון החוב ואת ביטול הליכי המכירה, והוא נותן ביטוי משפטי לסיום הליכיו של המכר הכפוי. בע"א 555/71 אמסטרדמר נגד מוסקוביץ ואח' , פד כו(1) 793 , כתב כב' השופט (כתוארו דאז) י. כהן בעמ' 800 את הדברים הבאים: " ..קבלת הטענה, שהוראת סעיף 13 לחוק המשכון מאפשרת לחייב לפרוע חוב לנושה בכל עת שהיא, עד להעברת הנכס על שם הקונה, תביא לידי כך, שקונה בהוצאה לפועל יהיה צפוי לנזקים כבדים, שלא באשמתו, גם אם הוא מילא את כל הדרישות של החוק והתקנות." על - כן, מצאתי כי למערער ניתנה הזדמנות וזכות ראוייה להביע עמדה בעניין עסקינן, ולכן טענותיו של המערער אינן מקובלות עליי. המשיבה בדיון מיום 12.6.01, אומרת : "..כי החייב ידע על כי ההליכים שקדמו לאישור המכירה ממני, אני דיברתי איתו ישירות ועידכנתי אותו במה שהולך והוא לא הביע רצון לשתף פעולה או לפדות את הנכס". המערער טען כאמור לעיל כי, כונס הנכסים השתמש בחתימותיה של המשיבה והתעלם מקיומו, והסכם המכר שנחתם עם הקונים, הינו חתום ע"י המשיבה בלבד, בהעדר חתימתו של המערער . סעיף 54 לחוק ההוצאה לפועל, קבע את סמכויותיו וחובותיו של כונס הנכסים. הוראות הסעיף יוצרות את התשתית המשפטית לפעולתו, כשהיא מבוקרת על ידי ראש ההוצאה לפועל באמצעות מתן ההוראות. על כונס הנכסים למלא את תפקידו בנאמנות, ביושר ובהגינות. הכונס חייב לעשות שימוש בסמכויותיו החוקיות בדרך מקובלת ותום לב. ראה עמ' 502 בספרו של בר אופיר. לפי הוראת סעיף 54 לחוק ההוצאה לפועל נתונות לכונס הנכסים הסמכויות הבאות ומוטלות עליו חובות אלה: א. לקחת לרשותו את הנכס, לנהל אותו,למכור אותו,לממשו ולעשות בו כפי שיורה ראש ההוצאה לפועל .ידו של כונס הנכסים בכל הפעולות האלה היא כיד החייב,ופירוש הדבר הוא כי כונס הנכסים איננו זקוק ליפוי כוח מטעם החייב, הוא רשאי לבצע כל פעולה במקום החייב. תוקף הפעולות שמבצע כונס הנכסים,הוא כתוקף הפעולות שמבצע החייב בעצמו, וכך רשאי הכונס לחתום על כל מסמך, לתת אישור או לבצע כל תשלום, כשהחייב מסרב לעשות פעולות אלה בעצמו. ראה ספרו של בר אופיר , עמ' 495-496. אשר על כן, טענותיו של המערער באשר לפסלותו של הליך זה, בהעדר חתימתו של המערער על הסכם המכר שנחתם בין החייבת לבין הקונים, אינה מקובלת עליי, מאחר וכונס הנכסים עו"ד בן ארי, אינו זקוק ליפוי כוח מטעם המערער על מנת שיוכל למכור את הדירה לקונים, ורשאי הוא לחתום על כל מסמך, לתת אישור או לבצע כל תשלום גם אם הדבר אינו זוכה להסכמתו של החייב, או אם החייב מסרב לעשות פעולות אלה בעצמו. וביטול הליך המכירה לקונים יש בו כדי להסב נזק ועוול כבדים מאחר והם שילמו חלק נכבד ממחיר הדירה,(72,000 דולר), ונהגו בתום לאורך כל העסקה. ועל - כן,אין לפגוע בזכותם של הקונים רק מהסיבה כי המערער, מעוניין לפדות את הדירה. החלטת ראש ההוצאה לפועל מיום 12.6.01 לפיה אושרה מכירת הדירה לקונים מקובלת עליי. אמנם הדיון אשר נקבע ליום 12.6.01, מטרתו היתה לתת הזדמנות למערער להביע עמדה בעניין המכירה, אך המערער לא התייצב לדיון וגם ב"כ, בטענה שלא נתקבלה הזמנה לדיון או כל הודעה לגבי מועד הדיון, והזמנה לדיון רק נתקבלה לידי ב"כ של המערער רק ביום 15.6.01. טענה זו אינה מקובלת עליי, ודינה להדחות. עו"ד האלה ספורי להלן : "עו"ד ספורי", ממשרדו של עו"ד בן ארי, שיגרה פקס ומכתב לב"כ המערער ביום 11.6.01 בהם כותבת היא את הדברים הבאים: " ..לידיעתך, במידה והצעתו של מרשך הינה כנה ואמיתית, הוא נדרש להגיש הצעה לכונס הנכסים לפיה הינו מעוניין לרכוש את הדירה שבנדון תמורת סך של 144,000 דולר, להצעה זו יש לצרף ערבות בנקאית בסך של 10% מערך ההצעה.., נא התייחסותך בהקדם, ובכל מקרה במידה ועד לישיבת יום 12.6.01 לא תופקד המקדמה, נאלץ לבקש מראש ההוצאה לפועל לדחות את בקשת מרשך" אמנם ההזמנה נתקבלה במשרדו של ב"כ המערער רק ביום 15.6.01, אך מהפקס של עו"ד ספורי וממכתבה , יש להבין כי נודע למערער וב"כ על הדיון יום לפני, קרי ביום 11.6.01 ,והם לא טרחו לברר אם נקבע דיון לתאריך הנ"ל כמצויין במכתבה של עו"ד ספורי, או לחילופין להגיש בקשת דחיית מועד הדיון אם הם מעוניינים בכך, אך דבר לא נעשה, והתוצאה היתה, אי התייצבותם לדיון. כל האמור לעיל מעיד על אי נכונות ורצינות לפדות את הדירה מצידו של המערער,ובלשונו של ראש ההוצאה לפועל: ".. ולאור אי מעקב החייב או ב"כ אחרי בקשות המוגשות על ידם גם מדובר בבקשות דחופות כגון הבקשה מיום 21.5.01, בה צויין במפורש כי נקבע דיון ליום 12.6.01". בע"א (ת"א) 1961/01 הרב אהרון פולמן נגד ישי בית און ואח' (טרם פורסם) כתב כב' השופט בר אופיר את הדברים הבאים: "אי דחיית מועד או לחילופין אי הזמנתו של המערער להתמחרות בנתונים האמורים - כל אחד מהם מהווה לדעתי פגם יסודי בהליכי המכירה, ולכן נכון יהיה לבטל את אישור המכירה שניתן לגרנות על ידי ראש ההוצאה לפועל, הביטוי "פגם יסודי" שמקורו בהלכה הפסוקה רחב הוא ועמום, ועלינו לצקת לתוכו את התוכן המתאים לפי הנסיבות העובדתיות". קריאה נכונה של המובא לעיל מתוך פסק הדין בעניין פולמן תביא אותנו בהכרח כי, לביטוי "פגם יסודי" אין הגדרה מפורשת הן בחוק והן בפסיקה , וכי יש לצקת לתוכו את התוכן המתאים לפי נסיבות העניין, ובעניין דנן,האם מדובר בפגם יסודי אשר בעטייו יש לבטל החלטת ראש ההוצאה לפועל מיום 12.6.01 כתוצאה מפגיעה בזכויותיו של המערער ? סבורני, כי לא כל פגם הוא בבחינת "פגם יסודי", אשר בעקבותיו יש לבטל החלטה של ראש ההוצאה לפועל. המערער העלה שורה של "פגמים" וטען כי יש לבטל החלטתו של ראש ההוצאה לפועל, אך לאחר שעיינתי בחומר המונח בתיק, הגעתי למסקנה כי ,אין מקום לבטל את החלטתו של ראש ההוצאה לפועל מאחר ולא היתה כל חריגה מסמכות או מהוראת חיקוק. נהפוך הוא, כונס הנכסים פעל במסגרת סמכותו ככונס נכסים אשר נתמנה ע"י ראש ההוצאה לפועל. לכן אין מדובר כאן בפגם יסודי ולכן יש להשאיר את החלטת ראש ההוצאה לפועל על כנה. אשר על כן, הגעתי למסקנה מהנימוקים לעיל, כי יש לדחות את הערעור. אני מחייב את המערער לשלם למשיב, הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד, בסכום של 5000 ש"ח בתוספת מע"מ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק. מכירת דירהערעורמקרקעיןהוצאה לפועל