קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא צו מניעה להפסקת שביתה: .1הבקשה: בפנינו בקשה למתן צו מניעה זמני המורה למשיבים להטיל את מרותם האירגונית, להפסיק לאלתר כל פעולה של שביתה של עובדי המבקשת ולגרום לחזרתם המידית לעבודה תקינה ומלאה. .2עניינו של הסכסוך: עניינו של הסכסוך, נובע מהוראת הממשלה למבקשת ליישם את מסקנות דו"ח ועדת גרונאו בדבר הפחתת תעריפי הבזק וחיוב המבקשת בהתייעלות של % 6לשנה בכל אחת מ 5השנים הבאות. לטענת המשיבים, הוראת הממשלה כאמור, מהווה פגיעה חמורה וקשה באיתנותה הפיננסית של המבקשת וביכולתה לעמוד בהתחייבויותיה כלפי העובדים הרבים שיפוטרו עקב כך וכלפי העובדים הנותרים. יצויין, כי הנהלת המבקשת הודיעה לעובדיה, כי למעשה היא שותפה יחד עימם בדאגה לעתיד המבקשת ולעובדיה, וכי היא עושה כל צעד אפשרי בקשר לכך, (נספח י"ב לבקשה). .3הרקע העובדתי: ביום 15.11.98, נשלחה לממונה הראשי על יחסי העבודה הודעה על שביתה בקשר לענינים שבסכסוך, (להלן - "ההודעה") - נספח ה' לבקשה. בסעיף 7להודעה, במסגרת:ו" התאריך שנקבע לשביתה", נרשם: "החל מיום 1.12.98ואילך". עובדי המבקשת נקטו בקשר לענינים שבסכסוך עיצומים בסוף חודש 12/98וביום 5.1.99, ניתן בבית דין זה, (על ידי כב' השופטת פוגל ונציגי הציבור מר נבון ומר שפיר), בתיק 98-74-41, צו מניעה זמני המורה לעובדי המבקשת לשוב מיד לעבודה סדירה ומלאה, (להלן - "צו המניעה הקודם"). ביום 8.2.99, הודיעה המבקשת לבית הדין, כי הסכסוך נשוא צו המניעה הקודם הסתיים וניתן לבקשתה פסק דין המוחק את ההליך הזמני והעיקרי הקודם. ביום 3.3.99, נשלח למבקשת מכתב מנציג המשיבים ובו הודעה בדבר חידוש סכסוך העבודה מיום 15.11.98, (להלן - "המכתב"), נספח י"א לבקשה. במכתב נמסרה הודעה למבקשת, כי לאור החלטת הממשלה ליישם את דו"ח ועדת גרונאו מבלי לדאוג להבטחת זכויות העובדים, יחודש סכסוך העבודה. כן נאמר במכתב: "שביתת העובדים לא תחל לפני יום א' 7.3.99". החל מיום 12.3.99, נוקטים עובדי המבקשת בעיצומים ולטענת המבקשת, העיצומים הוחרפו מאוד ב- . 14.3.99 ביום 15.3.99, ניתן צו ארעי על ידי בית דין זה, המחייב את המשיבים להורות לאלתר לעובדי המבקשת לתקן את הטעון תיקון לענין הפגיעה במערכות התקשורת הצה"ליות ב- 5בסיסי צה"ל כפי שפורטו בצו. .4עיקרי טענות המבקשת: א. מדובר בשביתה שלא כדין. לא ניתנה עליה הודעה כמתחייב מהוראות סעיף 5א' לחוק ישוב סכסוכי עבודה התשי"ז - 1957, (להלן החוק"). ההודעה מיום 15.11.98, אינה תקפה עוד. ב. לחילופין, ההודעה אינה עומדת בדרישות החוק. מוסר ההודעה לא היה מוסמך למוסרה. לא ננקב בה תאריך לקיום השביתה ולא נוהל כל משא ומתן עם הנהלת המבקשת, כפי שצויין בה. ג. לענין מאזן הנוחות, השביתה גורמת למבקשת ולציבור לקוחותיה, נזקים בלתי הפיכים. לטענת בא כח המבקשת, העובדים משבשים בצורה חמורה את העבודה ומעל 100.000לקוחותיה ניזוקו. ד. מדובר בשביתה פוליטת המכוונת נגד מדיניותה הכלכלית של הממשלה. לחילופין, אם מדובר בשביתה "מעין פוליטית", הרי שהמשיבים חרגו מגבולותיה המותרים. ה. מדובר בשביתה "בלתי מוגנת" והמשיבים נקטו בעיצומים הגם שלא הפעילו כלל ובודאי שלא מיצו את האפשרות לניהול משא ומתן. .5עיקרי טענות המשיבים: א. המבקשת השתהתה בהגשת הבקשה ולפיכך, יש למוחקה מחמת שיהוי. המכתב בדבר חידוש הסכסוך נשלח למבקשת ב- 3.3.99והבקשה הוגשה רק ביום .15.3.99 ב. מדובר בשביתה כלכלית. היא מכוונת בראש ובראשונה כנגד המבקשת וסירובה לנהל עם המשיבים משא ומתן, אשר יסדיר את תנאי הפיטורים של העובדים ויעמיד בטוחות להבטחת זכויות המפוטרים ולהבטחת זכויות העובדים הנותרים. גם אם השביתה מכוונת כנגד הריבון, הרי שזו לא שביתה פוליטית והיא לגיטימית, שכן היא מכוונת כנגדו באשר הוא מבקש להתערב, תוך ניצול כוחו השילטוני לשינוי הסדרים קיימים ביחסי עבודה. ג. העיצומים בהם נוקטים עובדי המבקשת, אינם משבשים בצורה חמורה את העבודה ולא גורמים נזק בלתי הפיך לציבור לקוחותיה. האופן בו מומשה השביתה עד כה, גורם לאי נוחות ולנזקים קטנים בלבד. ד. ההודעה על השביתה ניתנה כדין, על ידי בעל הסמכות ואושרה על ידי הגורמים המוסמכים לכך על פי חוקת ההסתדרות. היא נוקבת במועד לקיום השביתה. אין בעובדה שהשביתה פורצת בשנית 3.5חודשים לאחר המועד המקורי, כדי לפגוע בתוקפה. בכל מקרה, המבקשת קיבלה ביום 3.3.99התראה נוספת במכתב, על חידוש הסכסוך. ה. השביתה הינה מוגנת והוכרזה כדין. היא נעשתה כצעד אחרון לאחר שהנהלת המבקשת, על אף שהיא מכירה בצדקת טענות המשיבים, הודיעה, כי אין בידה להביא לידי פתרון הסכסוך ולאחר שגם הממשלה לא פעלה ליישובו בדרך של משא ומתן. .6לאחר ששמענו את טיעוני הצדדים ועיינו בבקשה ובתשובה על נספחיהם, להלן החלטתנו: טענת השיהוי: לא מצאנו ולו לכאורה, לקבל את טענת המשיבים, כי המבקשת השתהתה בהגשת הבקשה. העיצומים החלו ב- 12.3.99והוחרפו ב- .14.3.99אין בהגשת הבקשה ב- 15.3.99, משום שיהוי בנסיבות כאמור. ההודעה וההכרזה על השביתה: גם אם נקבל, ולו לכאורה את טענת המשיבים, כי ההודעה על השביתה ניתנה על ידי מי המוסמך לכך כדין, ואושרה על ידי הגורמים המוסמכים על פי חוקת ההסתדרות, עדין ההודעה מיום 15.11.98, לא יכולה, ולו לכאורה להחשב כהודעה והכרזה כדין על השביתה נשוא דיון זה. לאחר מתן ההודעה מימשו כבר עובדי המבקשת את זכות השביתה שנזכרה בהודעה ונקטו בעיצומים בסוף חודש .12/98 לפיכך, ולו לכאורה ההודעה כאמור מיצתה את עצמה. סעיף 5א' לחוק נוקט בלשון: "על אף האמור בסעיף 5, חייב צד לסכסוך למסור הודעה כאמור באותו סעיף לצד שני ולממונה הראשי על כל שביתה או השבתה, לפי הענין, חמישה עשר יום לפחות לפני תחילתן." (הדגשה שלי - א.ל). בהקשר זה כבר נפסק: "שביתה - גם שביתה חלקית, שביתת האטה, שביתת שעות נוספות, שביתת מחרוזת או שביתה חוזרת בכלל זה... על כל אלה, דרש המחוקק מתן הודעה מוקדמת... בא המחוקק ואמר במפורש שיש למסור הודעה על כל שביתה ", (דב"ע ל"ח/13-4 האיגוד הארצי של עיתונאי ישראל נ' עיתון הארץ, פד"ע ט' 419). (ההדגשות שלי - א.ל ). מאחר ומטרת ההודעה על סכסוך עבודה, הינה מתן אזהרה ומתן אפשרות והזדמנות אמיתית לצד השני להערך לסכסוך הצפוי ולפעול במידת האפשר ליישובו, לפיכך, לא ניתן ולו לכאורה, לקבל את טענת המשיבים, כי ההודעה מיום 15.11.98, תקפה גם לענין הסכסוך נשוא החלטה זו. על המשיבים היה למסור הודעה כדין, על השביתה "החוזרת", על מנת לאפשר למבקשת להערך לקראתה. משעה שהשביתה הקודמת בסוף 12/98הסתיימה, נראה ולו לכאורה, כי ההודעה מיצתה את עצמה ולענין השביתה נשוא הדיון היום, לא ניתנה כל הודעה כדין. אין גם לקבל את טענת המשיבים, כי מכתבם מיום 3.3.99, מהווה הודעה נוספת על הפעלת הסכסוך, מאחר והוא אינו עונה על דרישות סעיף 5א' לחוק. לא ניתנה בו האורכה בת 15היום, למעביד, כנדרש בסעיף זה. המכתב גורס, כי שביתת העובדים, לא תחל לפני 7.3.99, דהיינו, החל מ- 4ימים בלבד ממועדו. .7למעלה מן הצריך, יצויין, כי אפילו כטענת המשיבים, אם ניתנה הודעה כדין על הסכסוך, עדיין יש לבית הדין שיקול דעת בקשר למתן סעד של מניעת שביתה, גם במקרה כזה וזאת, בהתחשב בגורמים נוספים, כגון: מהות הסכסוך ומאזן הנוחות. כך נפסק בדב"ע נ"ג/9-4 מ"י ואח' נ' אירגון המורים בבתי הספר העל יסודיים, (טרם פורסם), כי על אף שהשביתה שהוכרזה על ידי ארגון המורים לא היתה שביתה "בלתי מוגנת", הרי שחופש השביתה, אינו חופש מוחלט ושומה על בית הדין להגבילו, כך שלא יגרם נזק שהוא משמעותי וחמור וקרוב לודאי בלתי ניתן לתיקון. במקרה דנן, יש מקום למתן הצו למניעת השביתה לאור הגורמים הנוספים כפי שיפורטו להלן. .8מהותה של השביתה נשוא הבקשה: שוכנענו בשלב הזה, ולו לכאורה, כי השביתה נשוא הבקשה, הינה "מעין פוליטית". עובדי המשיבה, במחאתם כנגד החלטת הממשלה בדבר אימוץ מסקנות דו"ח גרונאו, שובתים למעשה כנגד מדיניות כלכלית של הריבון בנושא שאינו קשור ישירות לתנאי עבודתם במובן הצר. יחד עם זאת, קיימת ולו לכאורה האפשרות, כי מדיניות כלכלית זו, עלולה להשפיע ו/או לפגוע בזכויותיהם כעובדים, שכן ולו לכאורה, יש באימוץ המדיניות כאמור, כדי לגרום לפיטורים של עובדים רבים ולפגיעה בזכויותיהם ובזכויות העובדים הנותרים. כיוון שכך, הוקנתה לעובדים זכות מוגבלת לפעולת מחאה הפגנתית, קיצרת מועד. בהקשר זה נפסק בבג"צ 1074/93 היועץ המשפטי לממשלה ובזק נ' ביה"ד ארצי לעבודה פד"י מ"ט 2, 485בעמ' 501: "... כאשר יצביע המבחן המוצע ויעיד, כי אכן קיימת השפעה ישירה על זכויות העובדים, גם אם שובתים הם כנגד הריבון, יתייצב משפט העבודה ויכתיר את שביתתם כשביתה "מעין פוליטית", אשר תזכה את העובדים בזכות לשבות שביתת מחאה קצרה בלבד". הוכח לכאורה, כי השביתה הנוכחית, חרגה מגבולות אלו של שביתה "מעין פוליטית" המותרת בדין שכן השיבושים שנגרמו על ידי עובדי המבקשת, חרגו מגדר פעולת מחאה הפגנתית בלבד. לפיכך, גם בשל מהות הסכסוך, יש מקום ליתן צו מניעה זמני. .9מאזן הנוחות. מאזן הנוחות נוטה לכאורה לטובת המבקשת. מקובלת עלינו טענת המבקשת, כי עקב שביתת העובדים, מצויות לפחות 4מרכזיות גדולות של המבקשת על סף קריסה ומערכות תמסורת רבות המחברות בין אתרי תקשורת שונים, לרבות מערכות תיקשורת צה"ליות קורסות בזו אחר זו והתקלות אינן מטופלות. מכתבו של סא"ל צדיק מיום 15.3.99, למנכ"ל משרד התקשורת, בענין פגיעה במערכות התקשורת בצה"ל, תומך בגירסת המבקשת ומטה את הכף לזכותה. איננו מקבלים את טענת המשיבים, כי מדובר ב"אי נוחות ונזק קטן בלבד". .10סיכום: אשר על כן, הננו מחליטים לקבל את הבקשה ומורים למשיבים להטיל את מרותם האירגונית, להפסיק לאלתר כל פעולה של שביתה של עובדי המבקשת ולגרום לחזרתם המידית של עובדי המבקשת לעבודה תקינה ומלאה. כמו כן, הננו מורים למשיבים להפעיל את סמכותם ומרותם האירגונית על עובדי המבקשת, לגרום לשקט תעשייתי מוחלט ועבודה מלאה ותקינה במבקשת. צו זה יכנס מיד לתוקף ויעמוד בתוקפו עד מתן פסק דין בהליך העיקרי. הצו יובא לידיעת עובדי המבקשת באמצעי התקשורת - רדיו, טלביזיה ובעיתונות. המשיבים יגישו תשובה לבקשת צד לדיון בסכסוך קיבוצי בתוך 21יום מיום קבלת הבקשה. עם קבלת תשובת המשיבים כאמור, יקבע מועד לדיון בהליך העיקרי, מיד בסמוך לאחר מכן. התיק יובא לעיוני ביום .8.4.99 בא כח המשיבים הביא לידיעתנו את העובדה, כי ביום 22.3.99, אמורה להתכנס ועדת הכספים של הכנסת לדון בענין נשוא סכסוך זה. לפיכך, מצאנו להמליץ בפני הצדדים, לקיים ישיבה דחופה יחד עם הגורם המוסמך לכך מטעם הממשלה וזאת עוד קודם לישיבת ועדת הכספים כאמור על מנת לנסות לפתור את הסכסוך בדרך של הדברות בין הצדדים. העתק החלטתנו זו יומצא על ידי הצדדים ליועץ המשפטי לממשלה. שביתהצוויםצו מניעה