קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא החזר כספים ששולמו ביתר בהסכם קבלנות: בקשת רשות להתגונן כנגד תביעה כספית ע"ס 317,904.5 ₪ שעניינה דרישה להשבת סכומים ששולמו ביתר במסגרת הסכם קבלנות לביצוע עבודות חשמל ותקשורת בבית החולים בנהריה. בקליפת אגוז טוענת המשיבה בכתב תביעתה כי הוסכם שהתשלום עבור ביצוע העבודות ישולם על סמך מדידת כמויות בפועל, העבודות שבוצעו בביה"ח נמדדו בצורה מדויקת ובכתב כמויות אישר נציג המבקשת את תוצאות הבדיקה המפורטת. המחירים נקבעו בחוזה ותחשיב אריתמטי פשוט מעלה כי שולמו סכומים ביתר. מכיוון שדרישה להחזר לא נענתה, הוגשה התביעה. בתצהיר התומך בבקשת הרשות להתגונן טוען מנהל המבקשת כי בתאריך 21.2.06 או בסמוך לכך נכרת הסכם בין הצדדים על פיו הזמינה המשיבה אצל המבקשת ביצוע עבודות חשמל ותקשורת "בביתן 5". מלכתחילה הוכנו מסמכי ההסכם כך שיתייחסו לעבודות שחזור המבנה המקורי של ביתן 5 ואולם פעמיים שונה ייעוד המבנה וכפועל יוצא מכך צורכי העבודה והיה צורך בפירוק עבודות שבוצעו וביצוע מחדש. גם העלות הכוללת שונתה בעקבות כך. בתאריך 1.7.07 ולאחר מו"מ שנוהל בין הצדדים גובשה ההסכמה הסופית להמשיך בביצוע עבודות החשמל לצורך הכשרת הביתן כחדר מיון תוך הגדלת היקף העבודה. גם לאחר מכן שונו התוכניות תוך כדי ביצוע העבודות והיה צורך בעבודות פירוק וביצוע מחדש בין השאר עקב שינוי מיקום חדרים. הוצאה יתרה נגרמה גם עקב כך שבהעדר החלטה סופית לגבי התחברות למקור המתח לצורך הזמנת לוחות החשמל בפרויקט נדרשה המבקשת ע"י מפקח מטעם המשיבה להניח כבלי הזנה בתוואי הארוך ביותר על מנת ליצור את מירב האופציות האפשריות לצורך התחברות. לאחר שהתקבלו החלטות סופיות לבצע את החיבורים במקומות קרובים, שונו נקודות החיבור וכבלים הונחו מחדש בהתאם. בהתאם ללוח הזמנים המקורי הזמינה המבקשת לוחות חשמל ואולם כתוצאה מן העיכובים היה צורך לאתר מקום אחסון והמשיבה הסכימה להעביר הלוחות לאחסון בשטחי המשיבה ובאחריות עובדיה. כאשר הגיע הזמן להתקין את לוחות החשמל התברר שהן ניזוקו באופן בלתי הפיך והיה צורך להזמין, לרכוש ולהתקין לוחות חדשים. חשבון נכון יגלה כי לא זו בלבד שהמבקשת לא נותרה חייבת דבר למשיבה אלא שהמשיבה היא זאת שחייבת לשלם הפרשים למבקשת. אין אמת בטענת המשיבה כי בחתימת נציג המבקשת על פרטי החשבון הסופי, יש לראות משום הודאה בכמויות שנמדדו וממילא בסכום המגיע לתשלום ובאותה נקודת זמן נחתמו המסמכים בהסתייגות. כל התשלומים ששולמו למבקשת נבדקו ע"י הגורמים המוסמכים אצל המשיבה ושולמו על בסיס המגיע למבקשת. מנהל המבקשת מציין כי נוהג מקובל הוא אצל גופים דוגמת המשיבה "להעמיס" על תקציב עבודות החוזה גם עבודות חריגות שאינן כלולות בעבודות המכרז מכיוון שאישור נפרד לעבודות חריגות כרוך בנוהל מסורבל. המשיבה מבקשת לדחות בקשת הרשות להתגונן וליתן פס"ד על בסיס הנטען בכתב התביעה שכן לשיטתה אין התצהיר התומך בבקשה מגלה הגנה ולו לכאורה כנגד התביעה. מנהל המבקשת אישר כי לאחר שהתברר שיש צורך בשינוי התוכניות, נוהל מו"מ בין הצדדים, הושגו הסכמות, נקבע ההיקף הכספי של החוזה וכל הסכומים שולמו. כאשר סיימה המבקשת לבצע את אשר קיבלה על עצמה, נערכה בדיקה ונמדדו הכמויות בשיתוף עם שני נציגי המבקשת שהיו מעורים ובקיאים בפרטי הפרויקט. נציג המבקשת חתם לאישור נכונות המדידה ועל כן אין מקום לשמוע טענות נוספות בעניין זה. בחשבון שאושר לתשלום ונפרע באים לידי ביטוי התשלומים בגין עבודות חוזרות ועבודות נוספות. אם באמת הייתה סבורה המבקשת כי מגיעים לה תשלומים נוספים כתוצאה מהתנהלות המשיבה, הייתה פועלת על פי הנוהל הקבוע בהסכם שבין הצדדים ומעלה את טענותיה בזמן אמת. תשומת הלב מופנית לכך שהמבקשת נמנעה מהגשת התצהיר התומך בבקשה בחתימת נציגיה שהיו בקיאים בפרטי המכרז והעבודה שבוצעה ובמקום זאת בחרה להגיש את הבקשה כשהיא נתמכת בתצהיר מנהל שלא היה מעורב בפרויקט מבחינת ניהולו בשטח. מכיוון שכך דין הבקשה להידחות. לאחר שבחנתי טיעוני הצדדים והנתונים המוצגים, אני בדעה כי ראוי להתנות במקרה הנ"ל בקשת הרשות להתגונן בתנאים. מעיון בהסכם שבין הצדדים עולה כי נקבעו בו הסדרים מפורטים למקרה של הוצאות שנגרמו כתוצאה מהפסקה זמנית של ביצוע עבודות לפי הוראות המפקח (סעיף 41ג להסכם), תוספות המגיעות עקב שינויים של פרטי העבודה המוזמנת (סעיפים 43-44 להסכם), תביעות הקבלן לתשלומים נוספים שאינם מעוגנים בהסכם (סעיף 45 להסכם), תשלום עבור עבודות חריגות (סעיף 46 להסכם), לבד מכך הוטלה על המבקשת החובה לנהל יומן עבודה מפורט (סעיף 38 להסכם), יומן אשר חייב לכלול בין השאר רישום בולט בעניין "הערות, בקשות ותביעות הקבלן המיועדות לקרן או למפקח אם הוא בחר בדרך זו במקום לשלוח מכתב מיוחד". בסעיף 11 לכתב התביעה נטען כי המשיבה הודיעה למבקשת מספר פעמים כי נמצא ששולמו סכומים ביתר וכי נדרש חישוב מעודכן לפי מדידת כמויות בפועל ובסעיפים 12 ו - 14 לכתב התביעה נרשם כדלקמן: "ביום 10.11.09 אכן נפגשו נציגי התובעת עם שני נציגי הנתבעת, פליקס שהינו אחראי ומנהל פרויקטים אצל הנתבעת ואלכס שהינו מנהל עבודה מטעם הנתבעת. בפגישה האמורה נערכה ספירת ומדידת כמויות וזאת תוך סימון בכתב ידם ובחתימתם של נציגי הנתבעת של הכמויות האמיתיות שהוצאו בפועל ותוך ציון הסכומים לתשלום שלפיהם יש לבצע את החשבון הסופי, לעומת הכמויות האומדניות שלפיהם בוצעו תשלומי הביניים וכו'. ביום 30.11.09 ולבקשת הנתבעת התקיים דיון בהשתתפות מנכ"ל הנתבעת מנהל הפרויקטים של הנתבעת, מנכ"ל התובעת, מהנדס התובעת ונציגים נוספים. בסיכום הדיון (נספח 6 לכתב התביעה, א.ש.) צוין, בין היתר, כי הפגישה התקיימה לבקשת הנתבעת, כי ספירת ומדידת הכמויות לשם עריכת החשבון הסופי התקיימה בהשתתפות נציגי הנתבעת ובחתימתם, כי הנתבעת מסרבת לקבל את ממצאי הבדיקה אך לא מספקת הסברים לסירובה וכי הקבלן יעביר את התייחסותו בכתב עד ליום 15.12.09 וכו'. הנתבעת לא העבירה את התייחסותה כמוסכם בדיון האמור". במסגרת חילופי המכתבים בין באי כח הצדדים הציגה המבקשת את עמדתה באמצעות בא כוחה במכתב מיום 11.2.10 בצורה כוללנית בזו הלשון: "מטבע הדברים נוח למרשתך להתעלם מכל הנסיבות של המקרה ו/או משינויי הפרויקט אשר דרשו ממרשתי לבצע את העבודות שהוזמנו אצלה, לאחר מכן לפרקן ולבצע במקומן עבודות אחרות ו/או שונות ו/או נוספות, דבר שלבטח מצא את ביטויו בחשבונות חלקיים שאושרו על ידי מרשתך לכל אורך ביצוע הפרויקט. מרשתי ביצעה את כל העבודות אשר הוזמנו אצלה בהתאם להסכם עבודות חשמל בביתן 5 / מיון זמני מיום 21.2.06 וכן עבודות נוספות רבות שמעבר לעבודות שפורטו בהסכם הנ"ל על פי הוראות מהנדס ראשי/חשמל מטעם מרשתך ובאישור המפקח מטעמה. מן הראוי לציין כי מסיבות שלא היו תלויות במרשתי הפרויקט נמשך תקופה ארוכה מעבר לתקופה המתוכננת ועבר תהפוכות ושינויים רבים עד לסיומו". ניתן היה לצפות כי במסגרת בקשת הרשות להתגונן תיצוק המבקשת תוכן קונקרטי למכלול הטענות אשר באמתחתה, כלפי המשיבה. דא עקא שהמבקשת בחרה להציג את עמדתה באמצעות מנהלה שאיננו מצוי בעבודת השטח שבוצעה ולא להציג עמדה זו באמצעות אנשי השטח, פליקס ואלכס הבקיאים בעובדות ויכולים היו לפרט במידה הדרושה את ההתרחשויות הרלוונטיות אשר בגינן בוצעו תשלומים נוספים: עבודות נוספות, פיצוי עבור נזקים ללוחות חשמל וכד'). מנהל המבקשת מר מיכאל ספיבק אשר חתם על התצהיר התומך בבקשת הרשות להתגונן לא יכול היה ליתן הסברים ולהשיב תשובות מספקות לשאלות ב"כ המשיבה, בכל אחת מהגזרות שבעניינן טוענת המבקשת כי שולם לה תשלום נוסף בדין ובצדק. כך מצאו הדברים את ביטויים בפרוטוקול הדיון בהקשר לטענה כי המבקשת זכאית הייתה לתשלום נוסף עבור עבודות פירוק חוזרות ונשנות כתוצאה משינויים בייעוד המבנה: "לשאלתך כמה זמן זה לקח לפרק, אני לא יכול לומר לך כמה". (עמ' 2 לפרוטוקול הדיון מיום 11.4.11 שורה 18). וכן (שם, שורות 19-22): "לשאלתך למה לא ציינתי באיזה שהיא תרשומת פנימית מה פרקתי וכמה פרקתי ובכמה זמן פרקתי... אני לא הייתי בשטח. מנהל העבודה היה בשטח". אין חולק כי היה צורך בביצוע עבודה חוזרת לאחר פירוק ומנגד אישר מנהל המבקשת כי בוצע תשלום : "ברגע שהתקבלה הוראה לעצור, עצרנו את העבודה. הגשנו את החשבון לנציג התובעת וזה נבדק ושולם. המשיבה שילמה. העבודות שבוצעו ופורקו שולמו.". (שם שורות 20-21). לעניין ההפרש בין הכבלים שהונחו בתחילה לבין הכבלים ששימשו בפועל להזנה, השיב: "לשאלתך מה היה ההפרש בין הכבלים שהונחו בין הכבלים ששימשו בפועל להזנה, אני משיב לך שאני לא יודע". (עמ' 5 לפרוטוקול שורות 12-13). גם בהקשר זה אישר מנהל המבקשת כי בוצע תשלום עבור הנחת התוואי הארוך של הכבל כתוצאה מחוסר החלטה מלכתחילה לגבי מקומות החיבור המדויקים: "ישנם סביב המתחם תחנות טרנספורמציה שונות. תוך כדי ביצוע העבודה לא ידעו לתת לנו תשובה חד משמעית לאיזה נקודה אמור להיות מוזן המתקן החדש. בשביל לא לעכב את העבודה הוחלט להניח כבלים בתוואי הכי ארוך שיש ואז כאשר החליטו באיזה נקודה צריך להזין את המתקן, הכבלים נלקחו למקום ההוא ונחתכו לפי המידות וכך שולם לנו בזמן אמת, כאשר הכבלים הונחו ולכן בשורה התחתונה התברר שיש הרבה כבלים מיותרים והם ידעו על זה ואישרו את זה. עובדה שהם שילמו". (עמ' 5 לפרוטוקול שורות 2-7). וכן (שם, שורות 16-18): "לשאלתך כמה מבנים ללוחות חשמל התקנו במקום, ואני משיב לך שלא הייתי בשטח ואני לא יודע לענות לך חד משמעית. מבחינה טכנית אני לא טיפלתי בפרויקט... אני מתעסק בהנהלה כללית בחברה". ולהלן (שם שורות 28-30): "אני לא רוצה לתת לך הערכה כללית של מספר לוחות חשמל בלי לבדוק את זה בדיוק. לבקשתך שאתן הערכה גסה, אני משיב שאני לא טיפלתי בביצוע הפרויקט ואני לא יכול להגיד לך אם זה היה 15 או 30." ולהלן (עמ' 8 לפרוטוקול הדיון שורות 3-6): "לשאלתך אם כתבתי לביה"ח איזה שהוא מכתב על נזק ללוחות חשמל, אני משיב שאני לא זוכר. אבל נזק היה. לשאלתך כמה לוחות חשמל היו, אני מחזיר אותך לתשובתי הקודמת. לא ניהלתי את הפרויקט בשטח". גם לגבי הנזק ללוחות החשמל אישר מנהל המבקשת כי בוצע תשלום: "אתה מפנה לכך שטענתי בתצהירי לנזקים בלוחות החשמל ולשאלתך מה היה היקף הנזקים, אני משיב שהוא הוערך על ידי אנשי ביה"ח וזה שולם. אני לא יודע לומר לך מה הסכום גם לא בהערכה. בכל מקרה הסכום שולם". (שם, שורות 7-9). המבקשת מעלה טענה לביצוע עבודות חריגות נוספות אף זאת באופן כוללני וללא פירוט: "בגלל הספציפיות ואופי המזמין שולמו לנו הרבה עבודות במסגרת החוזה כדי לא לפתוח עבודות חריגות. חלק מהכסף שולם כדי לא לפתוח חריגות בתקציב. היה שימוש בתקציב החוזה ששומש ושולם כדי לא לפתוח עבודות חריגות כי זה מצריך פרוצדורה מורכבת. העבודות בפועל בוצעו אבל הייתה המצאה של ביה"ח להשתמש בסעיף פלוני במקום בסעיף אלמוני כי הסעיף האחר הוא בעייתי. זה מקובל במוסדות ממשלתיים. זה היה באישור של המפקח. היו עבודות חריגות שלא היו במסגרת המכרז. הם בוצעו בפועל. היה מסובך להשתמש בפרוצדורה של עבודות חריגות ולכן השתמשו בתקציב הכללי של החוזה. מהנדס החשמל יודע להסביר את זה". (עמ' 5 לפרוטוקול הדיון, שורות 19-27). אל מול כתב הכמויות המדויק אשר מציגה המשיבה, מאושר לכאורה בחתימת נציגי המבקשת שהיו אנשי השטח שלה, מציג מנהל המבקשת טענות כלליות ומתברר כי איננו יודע לציין מהו הסכום המגיע עבור עבודות חוזרות שנאלצה המבקשת לבצע, מהו הסכום המגיע עבור הנחת כבלים בתוואי הארוך, מהו הסכום המגיע עבור נזק ללוחות חשמל, מהן העבודות החריגות שעבורם דרשה וקיבלה המבקשת תשלום. כידוע מוטלת חובה על בעל דין המבקש להתגונן כנגד תביעה בסדר דין מקוצר להכבד ולפרט את הגנתו ואין לקבל טענות סתמיות וכלליות שאינן ניתנות לבדיקה ולמעקב. בידי המבקשת אמורים להימצא כל הנתונים הרלוונטיים על מנת להציג עמדה מבוררת מעוגנת בנתונים פרטניים מגובשים. כזו לא הוצגה, לא במגעים הישירים אל מול נציגי המשיבה, לא במסגרת חילופי המכתבים בין ב"כ הצדדים ובסופו של דבר אף לא במסגרת התצהיר התומך בבקשת הרשות להתגונן. בנסיבות אלה אני מתנה הרשות להתגונן בתנאי שהמבקשת תמציא לתיק ביהמ"ש ערבות בנקאית צמודת מדד ובלתי מוגבלת בזמן ע"ס 175,000 ₪ בתוך 45 ימים מהיום (כולל ימי פגרה). אם יקוים התנאי, ישמש התצהיר כתב הגנה. אם לאו - הבקשה נדחית והמשיבה תהיה רשאית ליטול פסק דין לפי העתירה שבכתב התביעה. במקרה כזה יוגש נוסח פורמאלי של פסק דין לחתימה. אני קובע את הוצאות הליך הביניים לסך של 3,000 ₪, לפי התוצאות. חוזהחוזה קבלנותהחזר כספי