קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא פיצוי בגין התעללות בגן ילדים: תביעות הדדיות במסגרתן עותרת התובעת מחד לפיצוי בגין נזקים אשר לטענתה נגרמו לבתה כפועל יוצא מהתעללות אשר לטענתה עברה בגן הנתבעת והנתבעת מאידך - לתשלום בגין חודש הודעה מוקדמת בגין עזיבת הגן ללא הודעה כאמור. לטענת התובעת , היא רשמה את בתה בת השבעה חודשים, במועד הרלוונטי, לגן הנתבעת ובתמורה לטיפול בגן במשך שלושה חודשים שילמה סך כולל של 9,600 ₪ בתוספת סך 650 ₪ בגין ועד. לטענת התובעת, הואיל ולא היתה מרוצה מהגן וסברה כי בתה אינה מתאקלמת בו כראוי, הודיעה כי יש בכוונתה להוציא את בתה מהגן הואיל והם עוברים מקום מגורים (למרות שבפועל לא היה בכוונתם לעשות כן). לטענתה, משמסרה הודעה כאמור, נמסר לה על ידי הגננת כי ממילא סברה שבתה אינה מתאימה לגן וכן, התברר לה כי במהלך שהות בתה בגן עברה בתה מסכת התעללות אשר כללה : קשירת בתה לאורך מרבית שעות היום לסלקל, מחדל הגננות מלהחליף לה טיטולים באופן סדיר והאכלת בתה בכפייה. בנסיבות אלו, הודיעה התובעת על עזיבת הגן לאלתר . לטענת התובעת, הנתבעת שהיא הבעלים של הגן, אחראית לפיצוייה בגין ההתעללות אשר עברה בתה כאמור בסך של 31,200 ₪. לטענת הנתבעת, התביעה הינה בגדר עלילת שווא והיא מחוסרת כל יסוד ובסיס. לטענתה הינה מנהלת גן מזה כשבע שנים. הגן כולל 40 ילדים ובו שתי קבוצות גיל בין שנה לשנתיים ובין שנתיים לארבע. בגן מועסקות 3 גננות מוסמכות וכן, שבע סייעות. לטענת הנתבעת, בתה של התובעת התקבלה לגן למרות שהיא קטנה יחסית לשאר הקבוצה ומשכך, שובצה למסגרת מצומצמת והוצמדה לה סייעת . זאת ועוד, לטענת הנתבעת,צוות הגן עשה הכל על מנת להעניק לבתה של התובעת טיפול מעולה ובכלל זה- עקב אחר ארוחותיה, ניסה לשלבה ככל הניתן בפעולות השוטפות של הגן וטיפל בה במסירות. טענות התובעת ולפיה בתה נקשרה בסלקל במרבית שעות היום - מוכחשות מכל וכל - לטענת הנתבעת בתה של התובעת נקשרה בסלקל בפעילויות אשר חייבו ישיבה הואיל והיא טרם ישבה ואולם, במרבית שעות הפעילות האחרות היא שותפה בפעילויות וראייה לכך, ניתן למצוא בתמונות המצולמות באופן שוטף בהן נחזית בתה של התובעת משתתפת בפעילויות בזחילה. באשר לטענה בדבר האכלה בכפייה- הרי שגם טענה זו מוכחשת- לטענת הנתבעת בתה של התובעת הינה קטנה מהרגיל ומשכך, שם הצוות תשומת לב רבה לכמות הנאכלת על ידה ודיווח בנושא נמסר באופן שוטף להוריה. זאת ועוד, ההורים אף שותפו בכך שהבת אינה פתוחה לאכילת אוכל שאינו בבקבוקים ומשכך, נדרשו התייחסות, תשומת לב מיוחדת וגירויים מיוחדים על מנת להאכילה. גם לענין זה, הוצגו על ידי הנתבעת תמונות התומכות בהאכלת בתה של הנתבעת באופן הנטען על ידה. לטענת הנתבעת, התביעה מקורה בכך שבעת שנמסרה הודעת התובעת על כך שהיא מבקשת לעזוב את הגן, נמסר לה על ידי הגננת המטפלת בבת- שהיא גננת מוסמכת עם הכשרה מיוחדת בהתפתחות הגיל הרך - כי הואיל וממילא תהליך שילוב הילדה בגן מופסק - למרות שככלל רצוי שיהיה תהליך לטווח ארוך, הרי שמומלץ להורים , בשלב זה , לבחון אפשרות של שילוב הילדה במסגרת מצומצמת יותר וזאת, לאור קשייה הנובעים מגילה הצעיר ומהתפתחותה יחסית לבני גילה. זאת ועוד, האמור חל ביתר שאת הואיל ומדובר בעונת החורף בה ממילא ההשתלבות קשה יותר. לטענת הנתבעת, כפועל יוצא מכך, הובהר לה כי האמון בגן נסדק ומשכך, הודיעו התובעת ובעלה על הוצאת הבת לאלתר מן הגן. הנתבעת מציינת כי בנסיבות אלו היתה זכאית לדרוש מההורים, בהתאם להסכם אשר נחתם על ידם, תשלום בגין ההודעה מוקדמת בת חודש ואולם, לפנים משורת הדין היא הסתפקה בכך שלא הושב לתובעת חלקו היחסי של החודש במסגרתו עזבה הילדה את הגן ולא נגבה ממנה חודש נוסף. לאור הגשת התביעה, הגישה הנתבעת תביעה שכנגד במסגרתה היא עותרת לחיוב התובעת בתשלום בגין חודש הודעה מוקדמת אשר לו זכאית הנתבעת בהתאם להסכם בינה לבין התובעת. במסגרת הדיון אשר התקיים בפני העידו התובעת, בעלה- מר עדי אלחדף ואמה- הגב' לאה סנקביץ וכן, הנתבעת והגננת מטעמה הגב' טוני ספקטור. כמו כן, הוצג בפני על ידי התובעת תמליל שיחה אשר התקיימה במעמד הצדדים עובר לעזיבת הגן ותמונות בתה של התובעת בגן. לאחר ששמעתי את העדויות ועיינתי בראיות אשר הוצגו בפני, הנני סבורה כי דין התביעות להדחות הדדית ולהלן יפורטו טעמי. ראשית , באשר לתביעה הראשית - אמנם עסקינן בתביעות קטנות ואולם, גם בבית משפט זה חל הכלל הבסיסי ולפיו על התובעת להוכיח תביעתה בבחינת "המוציא מחברו עליו הראייה". הנטל החל על התובעת חל ביתר שאת מקום בו מדובר בטענות כה משמעותיות, על גבול הפלילי , המועלות כנגד הנתבעת. הנני סבורה כי לא זו בלבד שהתובעת לא הרימה את הנטל המוטל עליה , אלא שהתרשמתי כי הטיפול בבתה נעשה, באופן מסור ואחראי. כך, אציין תחילה כי התרשמתי באופן חיובי מעדות הגננת טוני ספקטור אשר טיפלה בבתה של התובעת. בהקשר זה אציין כי התרשמותי הינה הן מנועם הליכותיה של הגננת , הן המקצועיות אשר הפגינה במסגרת עדותה והן, מהאחריות אשר הנני סבורה כי הפגינה בהתנהלותה בבתה של התובעת. הנני מוצאת לציין כי מתוך דבריה, אשר כאמור היו בעיני אמינים- למדתי כי בתה של התובעת היתה בתקופה הרלוונטית קטנה יחסית (גם אם מתאימה מבחינת גיל - קטנה מבחינה פיזית) ומשכך, הטיפול בה דרש התייחסות מיוחדת אשר ניתנה לה הן בהאכלתה באופן אישי והן במעקב אחרי אכילתה. זאת ועוד, למדתי על קושי של בתה של התובעת להסתגל למסגרת הגן מחד ומאידך, על ניסיונות לשלבה כמה שניתן בפעילות. על אחריותה של הגננת למדתי הן מכך שלהורים נמסר יעוץ שוטף באשר להתנהלות הבת בגן והן, מכך- שכאשר פנו ההורים והודיעו על עזיבה - מסרה להם הגננת באופן כן ומקצועי את חוות דעתה באשר לכך, שמדובר בהליך ארוך טווח ומשכך, בעיקר הואיל ומדובר בעונת החורף ולאור קשייה של הבת בגן הנוכחי- אולי ראוי כי ימנעו מלשלב הילדה במסגרת נרחבת ויעדיפו מסגרת מצומצמת. אציין כי קיבלתי הסבריה של הגננת ולפיה, ניתן היה להמשיך ולשלב הבת בגן זה וכי אמנם חלה התפתחות בהתנהלותה ואולם, את המלצתה נתנה רק משום שההורים הודיעו על כוונתם להעבירה למקום מגורים אחר ומשכך, גם לגן אחר. בנוסף, אציין כי עדות לעדותה האמורה של הגננת ניתן למצוא הן בתמונות הבת אשר הוצגו בפני בהן נראית הבת כשהיא משתתפת בפעילות וכן, אוכלת או מואכלת והן, בתמליל השיחה אשר צורפה על ידי התובעת עצמה ממנו עולים דברים אחראיים ומקצועיים מפיה של הגננת. זאת ועוד, מתוך עדות סבתה של הילדה, נמצאתי למדה כי רק בשלושה מקרים לא הוחלף לילדה טיטול ואולם, הואיל ובחלק מהמקרים אין עוררין כי הסבתה הגיעה בשעה שהילדה ישנה יתכן שבכך מקור התקלה. כמו כן,אף בעדויות מטעמה של התובעת, לא מצאתי חיזוק לטענה ולפיה, הילדה היתה בסל קל במשך כל היום הואיל ואף אביה של הילדה העיד כי רק בחלק מהמקרים בהם הגיע לאסוף אותה ישבה הילדה בסל קל . יתרה מכך, ברי כי אין בכך בכדי להעיד ולתמוך בטענה - שהוכחשה על ידי הגב' ספקטור מכל וכל ולפיה, שהתה הילדה בסל קל במשך כל שעות היום. מלבד העדויות כפי שנמסרו בפני , הוגש על ידי התובעת תמליל שיחה אשר נערך בין הורי הילדה , הנתבעת והגננת טוני ספקטור . אדגיש כי קראתי את התמליל מראשיתו ועד אחריתו ולא מצאתי בו עדות לטענות התובעת . כך, באשר לישיבה בסל קל,בעמ' 3 שורות 20-21 נאמר מפורשות כי הגננת שמה את בתה של התובעת בסלקל רק במעברים כאשר הילדים הגדולים רצים (ראה גם עמ' 13 שורה 16) , באותו עמוד בסיומו ובהמשך העמוד הבא מתארת הגננת את השיפור שעוברת הילדה, במסגרת השיחה מבהירה הגננת כי - בניגוד לתכלית עסקית - אם הילדה ישנה שעה ונמצאת בפעילות רק כשלוש שעות הרי שחבל על ההוצאה הכספית להורים , כי היא לא מקבלת מספיק בגן בגלל שהיא קטנה וכן, כי לא כדאי להוציא אותה מהגן ולהכניס אותה לגן אחר בשביל שלושה חודשים (עמ' 4 שורות 13-14 ראה גם עמ' 16 שורות 5-12 וכן, עמ' 17 שורות 25-26) . הגננת מוסיפה ומציינת כי לטעמה עדיף לילדה במסגרת של אחד על אחד (עמ' 19 שורות 10-12), הנתבעת מבהירה כי לא רוצים לשים את הבת בסלקל ומשכך, מצמידים לה סייעת לבד על מנת שלא תבכה (עמ' 6 שורות 1-6), הגננת מסבירה כי המלצתה נובעת מכך שהתהליך שמלכתחילה סברה כי הוא לטווח ארוך נקטע (עמ' 7 שורות 1-2), מובהר על ידי התובעת עצמה כי הבת החסירה ימים רבים כי היתה חולה (עמ' 7 שורות 8-9), במהלך השיחה מוכחשת מכל וכל הטענה ולפיה הבת מואכלת בכח (ראה עמ' 8 שורות 24-27 ראה גם עמ' 32 שורות 8-19 בהן מובהר כי הילדה לא מואכלת בכח אלא שהיא לא רוצה לאכול ודוחפים לה כמה כפיות), בהקשר זה התובעת עצמה מודה כי אמרה מראש שיש בעיה עם האוכל של הבת (ראה עמ' 43 שורה 19),ההפך נאמר שגילי הסייעת הגיעה איתה ממקום חס ואוהב ומצליחה לדרבן אותה לאכול (עמ' 10 שורות 11-13), מובהר להורים שהנתבעת מוכנה שהילדה תשאר גם שנתיים ואולם אם מעבירים אותה מסגרת ראוי אולי לעשות כן למסגרת מצומצמת (עמ' 11 שורות 22-27), נאמר לתובעת כי בתה היא הפייבוריטית של הנתבעת ושל הגננת טוני (עמ' 15 שורות 5 ו - 14 וכן, עמ' 18 שורה 9 , עמ' 22 שורות 18-19), מוצע לתובעת אפילו שהנתבעת עצמה תהיה איתה לבדה כל היום (ראה עמ' 17 שורות 14-15). עיננו הרואות - לא זו בלבד שהתמליל אינו תומך בטענות התובעת אלא שיש בו בכדי לשלול טענותיה מניה וביה. אציין כי במסגרת התמליל נטען כי הטענות ולפיהן הבת בסלקל כל היום וכי היא מואכלת בכפיה נמסרו לסבתא (ראה עמ' 9 שורה 6 לתמלול) - ואולם, במסגרת עדותה לא חזרה הסבתה על הטענה ולפיה אמנם נאמרו לה הדברים האמורים. כתמיכה לטענתה של התובעת בדבר התעללות בבתה, הביאה התובעת בפני מכתב המעיד על כך שהילדה השתלבה בגן אחר מיד לאחר שיצאה מגן הנתבעת. אינני סבורה כי יש בכך בכדי לתמוך בתביעה וזאת, ממספר טעמים - ראשית, הילדה גדלה והתפתחה בגן ומשכך, בהחלט יתכן כי השתלבותה המהירה בגן החלופי נבעה בין היתר מתהליך אשר החל בגן זה. שנית, השתלבות בגן כרוכה בפרמטרים רבים- בין היתר זהות הילדים וכן, התאמה אישית (שכן, גם לילד קט טעם) בין הגננת לבין הילד . לאור האמור, אינני סבורה כי השתלבות הילדה בגן אחר מעידה על כך שהיחס לו זכתה בגן זה אינו ראוי. בשולי הדברים ראוי להדגיש כי אינני סבורה שהתביעה הוגשה על ידי התובעת בחוסר תום לב, בהקשר זה התרשמתי כי יתכן ותפיסת הדברים על ידי התובעת שונים מהדברים כהווייתם וזאת, הואיל ומדובר בבתה שלה . יחד עם זאת, אינני סבורה כי התמונה כפי שהוצגה בפני יש בה בכדי לתמוך בטענות התובעת , אלא ההפך, לא מצאתי דופי בהתנהלות הנתבעת והגננת מטעמה. לאור האמור הנני קובעת כי טענותיה של התובעת לא הוכחו ומשכך, דין תביעתה להדחות. באשר לתביעתה הנגדית של הנתבעת הרי שכעולה מפורשות מהתמלול, הוסכם בין הצדדים כי החודש הנוסף לא יגבה ומשכך, לא יכולה הנתבעת לחזור בה מהסכמה זו. משכך, גם דין תביעתה הנגדית להדחות. אשר על כן הנני קובעת כי דין התביעות להדחות הדדית . בנסיבות לא מצאתי לפסוק הוצאות. המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים בדואר. רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 ימים ממועד קבלת פסק הדין. קטיניםפיצוייםהתעללותגן ילדים / פעוטון / משפחתון