קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא קשרי עבודה בין עורך דין למומחה רפואי מטעם בית המשפט / משלוח חוקר פרטי למומחה מטעם בית המשפט: 1. המבקש הגיש נגד המשיבה תביעת נזיקין בבית משפט השלום בירושלים בגין תאונת דרכים שארעה לו ביום 23.2.91. 2. בית המשפט קמא החליט למנות כמומחה מטעמו בתחום האורטופדיה - את ד"ר ש. פורת, מנהל מחלקת ילדים בבית החולים הדסה עין כרם. 3. ד"ר פורת בדק את המבקש ביום 16.11.92 אולם לא נתן חוות דעת, וחזר ובדקו ביום 1.11.93, ונתן חוות דעת ביום 14.11.93. 4. המשיבה זימנה את ד"ר פורת לעדות והוא העיד בבית המשפט ביום 22.10.95. 5. בין מועד הגשת חוות הדעת לבין מועד חקירת המומחה בבית המשפט, שלחה המשיבה למומחה שני חוקרים מטעמה, בתור פציינטים, והם הקליטו את ביקורם אצל המומחה - ללא ידיעתו וללא הסכמתו, כדי לברר אם למומחה קשרי עבודה עם עו"ד פ', ב"כ המבקש. 6. בהקלטה שהגיש החוקר יצחק אבידני אמר המומחה לחוקר כי יש לו סיכוי לזכות ב-% 10. החוקר שאל את המומחה איך עושים זאת, והמומחה שאלו אם יש לו עורך דין. כשהחוקר השיב בשלילה אמר לו המומחה: "אתה צריך לקחת עו"ד. אני אתן לך שם. יש לי עו"ד שבאמת, מדי פעם אני כותב בשבילו חוות דעת, הוא טוב. הוא פונדנמינסקי". (עמ' 4 לתמליל). המומחה חזר ארבע פעמים על השם המוטעה - "פונדנמינסקי", ומכך עולה שהמומחה אינו מכיר כראוי את עו"ד פ'. 7. המומחה נחקר בבית המשפט אודות הכרותו עם עו"ד פ'. המומחה נשאל אם יש לו קשר לעו"ד פ', או אם הוא שותפו, והשיב: "פעם ראשונה ששמעתי שיש לי קשר אתך (עם עו"ד פ') זה מעורך דין שכטר פה... בבית המשפט" (עמ' 114). המומחה אישר כי מסר לעו"ד פ' הרבה מאד חוות דעת בשיתוף חברות הביטוח אך "אף פעם לא נתבקשתי לכתוב חוות דעת שבאה מטעמך. אף פעם". (עמ' 115). עו"ד פ' שאל את המומחה אם הוא מכיר את אשתו של עו"ד פ' או אם עו"ד פ' מכיר את אשתו של המומחה, או אם הם חברים, וב"כ המשיבה הגיב כי "אין טענה כזאת" (עמ' 117). המומחה עצמו השיב לשאלה - כי אינו מכיר את אשת עו"ד פ', לא היה אצלו אי פעם במסיבה "ואין לי שום קשרים אישיים איתך". (עמ' 118). 8. המומחה נשאל מדוע המליץ לחוקר על עו"ד פ', וענה כי מספר חוות הדעת שכתב בשנים האחרונות היה מועט ביותר, (בשנת 1991- שלוש חוות דעת, בשנת 1994- שבע חוות דעת, ובשנת 1995- שלוש חוות דעת), בחלקם מונה בהסכמה בין שני עורכי דין, שאחד מהם היה "פנדומינסקי", והמומחה הזכיר את שמו מפני שכמעט אינו מכיר עורכי דין אחרים המגינים על חולה. (עמ' 121, 123ו-128). (יצויין כי השם "פנדומינסקי" בפרטיכל אינו טעות דפוס של הקלדנית, שכן עו"ד פ' היפנה את תשומת לב בית המשפט כי העד אינו מבטא היטב את שמו אף בבית המשפט - עמ' 121). 9. המומחה הכין רשימת כל חוות הדעת שנתן לבתי המשפט בשנים האחרונות, כדי להראות לבית המשפט "שלא היה אף חוות דעת אחת שנכתבה לפי בקשתו של פנדומינסקי, ולהפריח (כך מודפס) את הקשר האישי, המסחרי, הכספי שעורך דין שכטר טען על סמך החוקר החולה המדומה" (עמ' 129). 10. על סמך האמור ביקש ב"כ המשיבה מבית המשפט לפסול את חוות הדעת שנתן מומחה בית המשפט - ד"ר פורת. 11. ביום 20.3.96 נתן בית המשפט קמא החלטה בבקשת הפסילה, בה קבע כי לא ניתן להתעלם משני מקרים בהם כיוון ד"ר פורת אנשים אל עו"ד פ', שכן "כאשר מדובר בשני מקרים - נשללת האפשרות של מקריות ויש בכך לכאורה שיטתיות". 12. בית המשפט קמא ראה לפניו שלוש אפשרויות: א. פסילת חוות הדעת. ב. הותרת חוות הדעת, ובחינת האפשרות להעריך את משקלה ואת משקל עדות ד"ר פורת. ג. מינוי מומחה אחר נוסף בלי לפסול את חוות הדעת של ד"ר פורת, כך ששאלת תקפות חוות הדעת שבמחלוקת תיוותר כשאלה של "משקל". בית המשפט קמא בחר באפשרות השלישית, ועל כן החליט למנות מומחה נוסף בתחום האורטופדי, את ד"ר ולנטין מבית החולים וולפסון, ואף הורה לא להציג בפני ד"ר וולנטין את חוות הדעת של ד"ר פורת. 13. על החלטה זו הוגשה בקשת רשות ערעור זו, שהחלטתי לדון בה כבערעור גופו. 14. נראה לי כי בית המשפט קמא נתפש לטעות בסברו כי אינו יכול להסתמך על חוות דעת המומחה שהוא עצמו מינה, מן הטעם שאותו מומחה המליץ בפני שני לקוחות אחרים שלו (שני החוקרים שנשלחו לד"ר פורת מטעם המשיבה) - לפנות לעו"ד פ' לשם ייצוגם בתביעת נזיקין. 15. ד"ר פורת העיד כי אין לו כל קשרים אישיים עם עו"ד פ', וכי מעולם לא נתבקש ע"י עו"ד פ' ליתן חוות דעת מטעם אחד מלקוחותיו של עו"ד פ'. 16. ד"ר פורת העיד כי הוא מונה בעבר כמומחה מוסכם על תובעים ועל חברות הביטוח, או מטעם בית המשפט - בתיקים בהם ייצג עו"ד פ' את התובעים, וכי אינו מכיר עורכי דין רבים הנוהגים לייצג תובעים בתביעות נזיקין בגין תאונות דרכים. דבר זה מסביר מדוע היפנה ד"ר פורת לקוחות שלו אל עו"ד פ' לצורך ייעוץ בנושא הגשת תביעות נזיקין בענינם. 17. יתכן כי עדיף היה שמומחה המתמנה על ידי בתי המשפט יימנע מלהמליץ בפני לקוחותיו על עורך דין מסוים לצורך הגשת תביעות נזיקין; ואולם אין בהפנייה זו כדי לפסול את חוות דעתו המקצועית של ד"ר פורת שמונה מטעם בית המשפט, ואף אין בה משום פגם המצדיק מינוי מומחה נוסף - כאילו לא ניתן לסמוך על חוות דעתו המקצועית של ד"ר פורת. 18. במיוחד אין פסול בחוות הדעת נוכח העובדה שהפניית ד"ר פורת את שני החוקרים לעו"ד פ' - באה לאחר שכבר נתן את חוות דעתו במקרה שלפנינו. אולם גם אילו נעשתה ההפניה קודם למתן חוות הדעת - אין בכך כדי לפגום בחוות הדעת או במינוי ד"ר פורת כמומחה מטעם בית המשפט, שכן ההפנייה נעשתה כתוצאה מהיכרות שטחית של המומחה את עו"ד פ' עקב העבודה, ולא במסגרת יחסים אישיים. 19. היכרות, כשהיא לעצמה, אם לא נילווים לה מניעים פסולים - אינה עילה לפסילת חוות דעת או אי מינוי מומחה. כפי ששופטי בית המשפט לא יפסלו עצמם מלדון בענין שעו"ד פ' מופיע בו כמייצג צד, למרות שמרבית השופטים בירושלים (אם לא כולם) מכירים את עו"ד פ' בוודאי יותר טוב מד"ר פורת, כך אין מקום שלא למנות את ד"ר פורת, או כל רופא אחר - המכירים את עו"ד פ' כמייצג תובעים - כמומחה מטעם בית המשפט; או אם מונה - למנות מומחה אחר בנוסף לו. 20. שמו של עו"ד פ' כמייצג תובעים בתביעות נזיקין בתאונות דרכים ידוע ומוכר לרופאים רבים, ולא יעלה על הדעת לפסול אותם רופאים מהיות מומחים מטעם בית המשפט - רק משום שהמליצו בפני לקוחות שלהם לפנות לעו"ד פ' כמי שמסוגל לטפל בתביעותיהם המשפטיות, אם כי, כאמור, אולי עדיף היה שרופאים, שבתי המשפט נוהגים למנותם כמומחים מטעם בית המשפט, יימנעו מהמלצות מסוג זה. מכל מקום, במקרה של המלצה כזאת - חייב עו"ד פ' טובה לרופא - ולא להיפך, ועל כן אין חשש לעיוות חוות הדעת הרפואית. 21. בתי המשפט מכירים היטב את התופעה שרופאים נותנים חוות דעת רפואיות הנוטות יותר לטובת מי ששכר את שירותיהם, ומטעם זה אף קבע המחוקק כי בתביעות בגין תאונות דרכים - ימונו המומחים הרפואיים מטעם בית המשפט ולא מטעם צד זה או אחר. במקרה כזה מדובר, איפוא, במומחה שנקבע על ידי בית המשפט - ועל כן אין חשש כי המומחה יטה יותר לצד זה או לצד אחר, ואין מקום לחשש שהיכרות המומחה עם עורך דין מצד זה או אחר - תעוות את מימצאי חוות הדעת, במיוחד כאשר מדובר בהיכרות שטחית ביותר כמו במקרה שלפנינו. 22. מינוי מומחה נוסף, אף מבלי לפסול את חוות דעת ד"ר פורת - משמעה כי השופט סובר שאינו יכול לסמוך על חוות דעת ד"ר פורת - כאשר אין כל הצדקה ענינית לכך. יש במינוי מומחה נוסף פגיעה מקצועית שלא כדין - הן בד"ר פורת והן בעו"ד פ', מן הטעמים הלא נכונים. 23. לאור האמור - אני מקבלת את הערעור ומבטלת את החלטת בית המשפט קמא למנות למערער מומחה נוסף בתחום האורטופדיה. עורך דיןמומחהרפואהמומחה רפואי מטעם בית משפטמומחה רפואימומחה מטעם בית המשפט