מה הדין בסוגית אי הגשת כתב הגנה במועד עקב הליך גישור ? ניתן פסק דין בהעדר הגנה - עיקר טענות בא כוח המערער לפנינו הן בתמצית אלה: לאור הוראות תקנה 28 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב - 1991, המועד להגשת כתב הגנה הנו 30 ימים מהיום שניתנה ההוראה להגשתו או מיום המצאתה. קיצור המועד הנ"ל ייעשה "מטעמים מיוחדים שירשמו". בית הדין קמא לא פירט בהחלטתו טעם מיוחד לקיצור המועד, כאמור. יתרה מכך, עצם הפנית הצדדים לישיבת גישור כ - 45 ימים לאחר מועד הגשת התביעה לא רק שהשמיטה את הקרקע תחת ההנחה שהיה טעם לקיצור המועד להגשת כתב ההגנה, אלא אף הקפיאה את ההליכים בתיק. קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא הארכת מועד להגשת כתב הגנה עקב הליך גישור: הנשיא ס' אדלר: 1. לפנינו ערעור לאחר נטילת רשות (בר"ע 1148/00), על החלטותיו של בית הדין האזורי בירושלים (השופט תיבון; בשא 1293/00; בשא 1319/00; בשא 1320/00) מימים 15.3.2000, 21.3.2000 ו - 22.3.2000 בהן הוחלט, כי ינתן פסק דין נגד המערער, בהעדר כתב הגנה בתיק עב 1190/00, ונדחו בקשות המערער לביטול ההחלטה ליתן פסק דין, כאמור. הדיון התנהל על פי סיכומים בכתב. 2. העובדות הצריכות לעניין, כפי שנקבעו על ידי בית הדין האזורי וכפי שהן עולות מכתבי הטענות, הן אלה: ביום ה - 27.1.00 הגיש המשיב כנגד המערער בבית הדין קמא תובענה כספית. ביום 22.2.00 נשלחה למערער החלטת בית הדין קמא בה נקבעו, בין היתר, שניים אלה: ראשית, המערער חויב להגיש כתב הגנה בתוך 15 ימים. שנית, הצדדים הופנו לגישור בפני נציגי ציבור. ישיבת הגישור נקבעה ליום 10.04.00. ביום 14.03.00 הגיש המשיב "בקשה למתן פסק דין" על יסוד כתב התביעה בלבד, מן הטעם שחלפו מניין 15 הימים הנזכרים לעיל ולא הוגש כתב הגנה מטעם המערער. בית הדין קמא לא ביקש את תגובתו של המערער לבקשה הנ"ל וביום 15.3.00 נעתר לבקשת המשיב, כדלקמן: "משבוצעה מסירה כדין והנתבע לא הגיש כתב הגנה ולא התייצב לדין זכאי התובע לפסק דין כנגדו [כך במקור- ס.א.] בהעדר הגנה. פסק דין כאמור ינתן לאחר שהתובע יגיש תצהיר התומך בתביעתו על כל עובדותיה, מרכיביה וחישוביה וזאת בתוך 30 ימים". ביום 19.3.00 הגיש בא כוח המערער לבית הדין קמא "בקשה דחופה לביטול החלטה" (מיום 15.3.00 לעיל), מן הטעם שהמערער הוזמן להליך גישור שמועדו טרם הגיע, ועל כן אין להטיל עליו אחריות בגין אי התייצבות. ביום 21.3.00 דחה בית הדין קמא את בקשת המערער בהחלטה, שהצריך בה לענייננו הוא, כדלקמן: "תקנה 43 לתקנות סדר הדין בביה"ד לעבודה קובעת כי נתבע שנדרש להגיש כתב הגנה ולא הגישו בתוך המועד שנקבע לכך... רשאי ביה"ד או הרשם לתת פס"ד שלא בפניו על יסוד כתב התביעה בלבד. ביה"ד נהג בהתאם להוראות הדין ונתן החלטה בדבר מתן פס"ד בהתאם לתקנה זו, העובדה שנקבע מועד מאוחר יותר להליך הפישור אינה פוטרת את הנתבע מהגשת כתב ההגנה במועד וגם אם הטופס כולל החלטה על מתן פס"ד בגין אי התיצבות בנוסף לאי הגשת כתב הגנה אין הדבר משנה את העובדה כי כתב ההגנה לא הוגש כפי שהנתבע היה חייב להגישו במועד ולאור זאת הבקשה נדחית וההחלטה מיום 15.3.00 נשארת בתוקפה". בנוסף, השית בית הדין קמא על המערער הוצאות הבקשה בסך 500 ש"ח. עוד באותו היום, ה- 21.3.00, הגיש בא כוח המערער לבית הדין קמא "בקשה דחופה להארכת מועד להגשת כתב הגנה". בד בבד לבקשה הנ"ל, הוגש גם כתב ההגנה. ביום 22.3.00 דחה בית הדין קמא את הבקשה בהאי לישנא: "הבקשה נדחית. ניתנו כבר החלטות בעניין זה בבשא 1293/00 ובבשא 1319/00". מכאן הערעור שלפנינו. טענות המערער לפנינו (בסיכומיו ובסיכומי התשובה) עיקר טענות בא כוח המערער לפנינו הן בתמצית אלה: לאור הוראות תקנה 28 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב - 1991, המועד להגשת כתב הגנה הנו 30 ימים מהיום שניתנה ההוראה להגשתו או מיום המצאתה. קיצור המועד הנ"ל ייעשה "מטעמים מיוחדים שירשמו". בית הדין קמא לא פירט בהחלטתו טעם מיוחד לקיצור המועד, כאמור. יתרה מכך, עצם הפנית הצדדים לישיבת גישור כ - 45 ימים לאחר מועד הגשת התביעה לא רק שהשמיטה את הקרקע תחת ההנחה שהיה טעם לקיצור המועד להגשת כתב ההגנה, אלא אף הקפיאה את ההליכים בתיק. זאת, בהתאם להוראת סעיף 79ג(ה) לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד - 1984. בנוסף, הדגיש בא כוח המערער, כי בית הדין קמא לא אפשר לו להגיב על בקשת המשיב למתן פסק דין בהעדר הגנה וכי בפועל, טרם ניתן פסק דין בהליך. כן נטען, כי למערער קיימת הגנה טובה לכאורה, וכי גישת בית הדין הארצי היא להעדיף את שמיעת הדיון לגופו על פני הכרעה שמקורה במחדלים דיוניים של בעלי הדין. לבסוף, מלין בא כוח המערער על כך שבית הדין חייבו ביציאות הבקשה לביטול החלטת בית הדין, כאשר הבקשה כלל לא הומצאה למשיב וכאשר תגובתו בה לא נתבקשה. טענות המשיב לפנינו בא כוח המשיב סמך ידו על החלטותיו של בית הדין קמא מטעמיו והוסיף, בין היתר, כי המשיב מיאן לתמוך את בקשותיו ואת כתב הגנתו, (שלשיטתו טרם הוגש), בתצהיר. כן נטען, שעל פי ההלכה הפסוקה רשאי נתבע להגיש כתב הגנה, אפילו עבר המועד להגשתו, ובלבד שטרם ניתן פסק דין מחוסר הגנה. אולם, כלל זה צומצם והוא יפה רק כל עוד בית הדין לא דן בבקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה. במקרה דנן, כאשר בית הדין קמא דן בבקשתו של המשיב ליתן פסק דין בהעדר הגנה, טרם הונח על שולחנו כתב הגנתו של המערער. אשר לעיכוב ההליכים עקב העברת הסכסוך לגישור, טען המשיב, כי הזמנת הצדדים לדיון בפני מגשר היא בגדר הצעה לצדדים ורק אחרי שיגיעו ביניהם להסכמה בעניין, אזי יעוכבו ההליכים. בנוסף, כפר בא כוח המשיב בטענה, כי למערער עומדת הגנה טובה. לבסוף, סומך בא כוח המשיב ידו על החלטת בית הדין קמא להשית על המערער הוצאות ומוסיף, כי בית דין זה יתערב בפסיקת הוצאות רק במקרים נדירים. המקרה דנן, לשיטת בא כוח המשיב, אינו נופל בגדר מקרים אלה. 5. הכרעה שגה בית הדין קמא כאשר לא צעד בדרכה של ההלכה הפסוקה וכאשר נמנע מלבקש את תגובת המערער בטרם נתן את החלטתו מיום 15.3.2000. שאיפתם של בתי הדין לעבודה היא להכריע בתביעה לגופו של עניין, ולא על סמך בקשות ביניים בנושא סדרי דין (ראה: דב"ע נב/ 3-217 אגודה ארצית שלמנהלים ומורשי חתימה של הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ ואח' - הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ ואח, פד"ע כז 3, 14). המגמה היא ליתן לנתבע את יומו בבית הדין. נחה דעתנו, כי למערער ישנה הגנה אפשרית המצדיקה את המשך הדיון. לכאורה, טעה בא כוחו של המערער באי-הגשת כתב הגנה. אולם, התנהגות זו אינה עולה כדי זלזול בחובותיו כבעל דין. נוסיף, כי לא השתכנענו, כי ייגרם למשיב עיוות דין מביטול החלטותיו של בית הדין קמא. לאור כל האמור לעיל הגענו למסקנה, כי דין הערעור להתקבל. משכך, אין לנו צורך לדון ביתרת הסוגיות שהעלו באי כוח הצדדים. 6. סוף דבר - אנו מחליטים לקבל את הערעור. החלטותיו של בית הדין קמא מימים 15.3.2000, 21.3.2000 ו - 22.3.2000 בטלות. העניין מוחזר לבית הדין האזורי על מנת שימשיך מאותו שלב שבו נעצר ההליך. ככל שהעניין לא ימצא את פתרונו בהליך הגישור, ידון בית הדין בתובענה ובכתב ההגנה המאוחר שהוגש בה. באשר להוצאות: מחד ערעורו של המערער נתקבל. מנגד, אין לכחד, כי ראוי היה שהמערער יגיש את כתב הגנתו במועד הקבוע, אף אם סבר שלא מן הדין הוא ולחילופין, שיפנה אל בית הדין קמא בבקשה בעניין. משכך, ישא כל צד ביציאותיו. אי הגשת כתב הגנהגישורכתב הגנהיישוב סכסוכיםמסמכים