קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא בוררות על פירוש סעיפי הסכם: .1 זוהי בקשה לביטול פסק בורר חלקי, שניתן על-ידי כב' הבורר י' גוברניק, שופט בדימוס, ביום 17.10.80, במהלך הבוררות שבין הצדדים. כן עותר המבקש, במסגרת אותה בקשה "להוציא צו מניעה שימנע את הבורר מלדון בשאלות שאינן בגדר שאלות פרשנות של סעיפי החוזה", ולחילופין נתבקש בית-המשפט "ליתן פסק-דין הצהרתי שיקבע כי הבורר אינו מוסמך לדון אלא בשאלות של פרשנות של סעיפי החוזה". .2 להלן השתלשלות העניינים, שהביאה להגשת הבקשה הנדונה: א. בתאריך 10.3.75נכרת חוזה בין המבקש ובין המשיבים (נספח א' לבקשה), אשר לפיו מסר המבקש (הנקרא באותו חוזה "המזמין"), למשיבים (הנקראים באותו חוזה "המתכנן"), את עבודות התכנון של בנק הדם המרכזי ומפעל הפרקציונציה, לרבות עבודות הפיקוח על ביצועו של אותו מיבנה (התכנון והפיקוח נקראים באותו חוזה "העבודה ההנדסית"), והמתכנן קבל על עצמו לבצע את העבודה ההנדסית המפורטת באותו חוזה. ב. בשלב מסויים, והיה זה כנראה ב-.5.79, הפסיק המבקש את שירותי המשיבים, והוא עשה כן, ושוב, כנראה, בהסתמך על הוראות סעיף 19לאותו חוזה. ג. בעקבות ההודעה על הפסקת שירותי המשיבים, כאמור לעיל, פנו, בתאריך 13.2.80, המשיבים למבקש במכתב (מב/1), שבו פירטו את תביעותיהם הכספיות, ובסעיף 23לאותו מכתב ביקשו "להפעיל את סעיף הבוררות בחוזה בינינו ולקבוע בורר בתיאום איתנו תוך 14יום מתאריך מכתב זה". ד. למכתבם הנ"ל של המשיבים, השיב עו"ד א' גלוסקא, היועץ המשפטי של המבקש, במכתב מיום 28.2.80(נספח ב' לבקשה), שבו נאמר בזו הלשון: "נתבקשתי על-ידי מנכ"ל מד"א לאשר קבלת מכתבכם מיום 13.2.80ולהעביר את הסכמתנו להפעלת סעיף בוררות בכפוף לכך שעורכי הדין של שני הצדדים יגיעו לידי הסכם ביניהם בדבר שטר הבוררות". ה. "סעיף הבוררות" שאליו התייחסו המשיבים במכתבם (מב/1) כמפורט לעיל, הוא סעיף 28(ג) לחוזה שבין הצדדים, שזהו לשונו: "המבוא לחוזה זה והנספחים המצורפים אליו מהווים חלק בלתי נפרד מחוזה זה. כל חילוקי דיעות בין המזמין למתכנן בנוגע לפירוש איזה סעיף של החוזה יוכרע על-ידי בורר יחיד מוסכם על-ידי שני הצדדים. מסירת עניין לבוררות לא תעכב המשך העבודה". ו. בהקשר לאותו סעיף בוררות, יצויין, כי מצינו בחוזה שני מקרים ספציפיים, שלגבי כל אחד מהם, קיימת התייחסות לבורר, וכוונתי לסעיפים 5(ד) ו- 16לאותו חוזה, אשר זהו לשונם: 5(ד) נגרם עיכוב בבצוע שלב מהשלבים האמורים במועדים שנקבעו בנספח הנובע מאשמתו של המתכנן או עקב מעשיו או חוסר מעשיו של המתכנן, יפצה המתכנן את המזמין על כל נזקיו והפסדיו שנגרמו עקב העיכוב, כפי שייקבע על-ידי בורר מוסכם. .16המתכנן אחראי לכל נזק או הפסד שייגרם למזמין עקב ביצוע העבודה ההנדסית תוך רשלנות או תכנון לקוי ו/או שהמבנה בשלמותו או בחלקו, אינו משמש בצורה הולמת את המטרות הפונקציונאליות שלשמן תוכנן והוא מתחייב לפצות את המזמין בעד כל נזק או הפסד שייגרם כאמור בהתאם לפסק-דין סופי של בורר, המקובל על שני הצדדים". ז. נמצא, כי בעוד שבסעיפים 5(ד) ו- 16הנ"ל מצוייה התייחסות לבוררות, לגבי מקרים ספציפיים, כמפורט באותם סעיפים, הרי שסעיף 28(ג) הנ"ל לחוזה מפנה את שני הצדדים לבורר יחיד מוסכם בכל מקרה של חילוקי דיעות ביניהם בנוגע לפירוש של סעיף מסעיפי החוזה. ח. לאחר מכתבו הנ"ל של עורך-דין גלוסקא מיום 28.2.80 (נספח ב' לבקשה) נכנסו לתמונה עורכי-הדין של שני הצדדים, הלא הם עו"ד י' מירון מת"א בשם המבקש, ועו"ד ס' ש' וואנו מחיפה, בשם המשיבים. ט. בקשר לדרישת המשיבים לקיום הבוררות, שיגר עו"ד וואנו מכתב למשיב, או לבא-כוחו, בתאריך 17.3.80, (לא הוברר מי היה הנמען, אם היה זה המשיב במישרין או בא- כוחו עו"ד מירון, היות והמכתב הזה לא הוצג בפני) ובתאריך 5.4.80שיגר ע"ד וואנו מכתב נוסף למבקש (שהעתקו צורף לבקשת המשיבים למינוי בורר, בתיק המ' 1235/80 של בימ"ש זה), אשר זהו לשונו: "...הואיל וקיימת מחלוקת ביניכם לבין מרשתי, בדבר השכר שהיא זכאית לקבל מכם תמורת שירותיה, על-פי ההסכם שבנדון, והואיל ומרשתי סבורה כי על-פי סעיף 28(ג) להסכם הנ"ל תידון ותוכרע מחלוקת כזו בבוררות, אי לזאת, ועל סמך סעיף 8לחוק הבוררות, תשכ"ח-1968, ניתנת לכם בזה הודעה כי מרשתי מציעה שאגודת האינג'ינרים והארכיטקטים בישראל (אאא"י), תשמש בורר לצורך האמור, וכי מינויה יכלול גם סמכות למנות חבר מחבריה לכהן בתפקיד זה. נא תשובתכם תוך 7ימים מיום שמכתבי זה יימסר לידכם". י. בתאריך 11.4.80שיגר עו"ד י' מירון, בשם המבקש, מכתב אל עו"ד וואנו (נספח ג' לבקשה בתיק זה), שבו נאמר, באשר לענייננו, בזו הלשון: " .2אשר לזהות הבורר אנו עומדים על כך כי הבורר יהיה עו"ד, באשר השאלות השנויות במחלוקת הן בנושאים משפטיים. אנו מוכנים כי הבורר ייקבע על ידי נשיא לשכת עורכי-הדין. .3רצ"ב נוסח שטר הבוררים המוצע על ידינו. בכל מקר אנו עומדים על כך שהבוררות תתנהל בהתאם לדין המהותי". יא. מכיוון שבא-כוח המשיבים לא היה מוכן לקבל את הסכמתו המסוייגת של בא-כוח המבקש לבוררות, הוא פנה, בתאריך 13.5.80, לבית-משפט זה, בתיק המ' 1234/80, למינוי בורר, במסגרת הסכם הבוררות הכלול בסעיף 28(ג) הנ"ל לחוזה. יב. בקשתם הנ"ל של המשיבים נדונה לפני בתאריך 20.6.80ובמהלך הדיון עורר בא-כוח המבקש עו"ד מרון, שאלה, האם המחלוקת, שקיימת בין הצדדים, היא מחלוקת שבאה במסגרת סעיף 28(ג) הנ"ל לחוזה, ומכיוון שכך, הרי מתעוררת כאן שאלה בדבר היקף סמכותו של הבורר, ושאלה כזאת איננה יכולה להיות מוכרעת על-ידי הבורר, ולכן, לדעתו, על בית-המשפט לקבוע, האם התעוררה בין הצדדים מחלוקת בקשר לפירוש סעיף מסעיפי החוזה. לטענה זו השיב אז עו"ד וואנו, כי אמנם, אין מחלוקת שקיימת מחלוקת בין הצדדים, ומאחר ולא הוגש תצהיר נגדי ובקשתו היא למינוי בורר בגדר סעיף 28(ג) הנ"ל לחוזה, הרי שביקש עו"ד וואנו מבית-המשפט לא להיזקק לטענתו זו של עו"ד מירון. בהיעדר תצהיר נגדי, לא נזקקתי לטענה ובו במעמד מיניתי את מר יהושע גוברניק מחיפה, שופט בדימוס, לשמש בורר בין הצדדים, במסגרת הסכם הבוררות הנ"ל. יג. לאחר הדברים האלה, נפתח הדיון בפני הבורר הנ"ל. במסגרת הדיון בבקשה זו שלפני, הוצג פרוטוקול הדיון שהתנהל בפני הבורר (מוצג מב/2), שממנו למד אני, כי הישיבה הראשונה של הבוררות נתקיימה בתאריך 3.7.80, שבה הגישו באי-כוח הצדדים העתק מאושר מהחלטתי הנ"ל אשר בתיק המ' 1234/80, וכן הוגש לפני אז החוזה הנ"ל אשר בין הצדדים, והוחלט כי על בא- כוח התובע, עו"ד וואנו, להגיש כתב תביעה תוך 3שבועות ובא-כוח הנתבע יגיש כתב הגנה תוך חודש ימים, לאחר קבלת כתב התביעה. יד. במצב עניינים זה, היה ברור לצדדים כי הבוררות תתנהל במסגרת הסכם הבוררות, הכלול בסעיף 28(ג) הנ"ל לחוזה, ובהתאם לתוספת לחוק הבוררות. טו. הוצגו לפני ההעתקים מכתב התביעה ומכתב ההגנה, שהוגש, כאמור, בפני הבורר. טז. הישיבה הנוספת של הבוררות נתקיימה בתאריך 6.9.80, וכפי שעולה מפרוטוקול הדיון מב/2, הוסכם אז בין הצדדים, למסור לבורר להחליט בטענה בדבר היקף סמכותו, "בתנאי שהחלטתו בשאלה זאת תהיה לפי הדין המהותי ותהיה מנומקת". באותו שלב היה בפני הבורר כתב התביעה של המשיבים. עו"ד מירון העלה אז בפרוטרוט את טענותיו, תוך הסתמכות וציטוט אסמכתאות. עם השמעת טיעונו של עו"ד מירון בדבר היקף סמכותו של הבורר, ביקש עו"ד וואנו להשיב לטענותיו הנ"ל של בא-כוח המבקש בישיבה הבאה, היות ועד אז לא הגיש זה האחרון את כתב ההגנה והוא לא יכול היה להתכונן. ואמנם, קיבל אז על עצמו עו"ד מירון להגיש את כתב ההגנה "עד סוף שבוע זה". יז. לאחר תשובת עו"ד ואנו, נתן הבורר בתאריך 17.10.80, את החלטתו המנומקת, שבה קבע כי יש לו סמכות לדון בתביעת התובעים, העתק מהחלטתו זו צורף לבקשת המבקש בתיק זה כנספח ד', והיא גם מהווה חלק מפרוטוקול הדיון - מוצג מב/ .2החלטתו זאת מכונה "פסק בורר חלקי". יח. מכאן בקשת המבקש בתיק זה, שהוגשה בתאריך 7.11.80ושבה הוא עותר, כאמור, לביטולו של פסק הבורר החלקי ולמתן צו מניעה נגד הבורר. או לחילופין - למתן פסק-דין הצהרתי, כפי שפורט לעיל. .3 הדיון בבקשה בתיק זה התקיים בתאריך 23.1.81, שאז הגיש עו"ד מירון סיכום טענות בכתב והשלים אי-אלו טענות בעל-פה, כפי שמשתקף מפרוטוקול הדיון באותה ישיבה; עם פתיחת הישיבה נתבקש עו"ד מירון עלידי בית-המשפט להגדיר ולפרט על אילו עילות מן העילות המפורטות בסעיף 24לחוק הבוררות תשכ"ח- 1968[2] (להלן: "החוק") הוא משתית את בקשתו לביטול פסק הבורר החלקי, ותשובתו היתה, כי הוא משתית אותה על העילות מספר 3ו- 7לאותו סעיף, דהיינו, כי "הבורר פעל ללא סמכות או שחרג מהסמכויות הנתונות לו לפי הסכם הבוררות" וכי "הותנה בהסכם הבוררות שעל הבורר לפסוק בהתאם לדין והבורר לא עשה כן". .4 שתי העילות, אשר עליהן מבסס, כאמור, בא-כוח המבקש את בקשתו לביטול הפסק החלקי, מכוונות למעשה לאותו ענין ולאותה טענה, דהיינו, שלענין היקף סמכותו, היה על הבורר להחליט על-פי הדין המהותי, ומכיוון שלטענת בא-כוח המבקש הוא פירש שלא כהלכה את סעיף הבוררות, ולפי פרשנות מוטעית זו הרחיב שלא כדין את היקף הסמכויות, הרי שממילא לא פסק בהתאם לדין, ואם תישאר על כנה דרך פרשנות זו, הוא גם יחרוג מהסמכויות הנתונות לו לפי הסכם הבוררות. .5 בא-כוח המשיבים ביקש להשיב לטענותיו המפורטות של בא-כוח המבקש בכתב ובעל-פה. מבוקשו זה נותן לו, ובתאריך 19.2.81, הוא הגיש את סיכום טענות המשיבים, בו ביקש לדחות את הבקשה ולקיים את החלטת כב' הבורר, מר י' גוברניק, בכל הנוגע להיקף סמכויותיו. .6 כתב התביעה, שהוגש בבוררות הנדונה, כולל, בין השאר, את הטענות הבאות: א. בסעיף 10של החוזה הנ"ל שבין הצדדים, נקבע כי שכרם של המשיבים "יהיה בסכום מסויים עד לקבלת תוצאות המכרז, ולאחר מכן יעודכן השכר בהתאם לתוצאות המכרז". ב. המשיבים ביצעו, לשביעות רצון המבקש, את החלק הארי של התחייבויותיהם על-פי החוזה. ג. נבצר מהמשיבים להשלים את ביצוע התחייבויותיהם עקב החלטת המבקש להפסיק את ביצע הפרויקט ולא לפרסם את המכרז. ד. המשיבים עסקו בביצוע העבודות לפי החוזה במשך 5שנים רצופות והעסיקו למטרה זו צוות של בעלי מקצוע. ה. התובעים - המשיבים מצידם, הכינו תוכניות מפורטות לביצוע כל שלבי הבניה לפרטי פרטיהן לצורך פרסום המכרז. ו. המיבנה תוכנן מלכתחילה בתוך שטח אוניברסיטת תל-אביב. שטח הבנין על-פי התכנון הראשוני, היה 000, 4מ"ר, אך במרוצת הזמן החליט המבקש להגדיל את השטח על-ידי הוספת כ-000, 6מ"ר, ובסה"כ היה צורך לתכנן בנין ששטחו 474, 10מ"ר. ז. לאחר מכן החליט המבקש, מהטעמים השמורים עמו, להעתיק את הבנין לשטח חדש, שיועד לכך באיזור בית-החולים תל-השומר, ואז שוב הוזמנו המשיבים להכין תכנון חדש, שיתאים לשטח החדש, דבר זה נעשה, על-פי טענת המשיבים, "על יסד הסכם נוסף, שנעשה במפורש ו/או מכללא, בכתב ו/או בעל-פה, ואשר בא להוסיף על תנאי החוזה באופן לגבי העבודה החדשה תהיה התחשבנות חדשה" (סעיף 8(ד) לכתב התביעה). ח. מהטעמים שיובהרו בהמשך, מביא אני את סעיף 9לכתב התביעה כלשונו, וכך נאמר בו: "התובעת תטען כי יש לפרש את הוראות החוזה בכל הנוגע לתשלום שכרה ככוללות, מינה וביה, תנאים בדבר שינוי השכר עקב שינוי שטח הבנין ועקב שינוי מיקומו, ו/או עקב השינויים הדרסטיים במחירי עלות הבנייה ושכר העבודה, באפן שיש לפרש את החוזה ככולל תנאי לעדכון שכר התובעת מדי פעם בהתאם לשינוי בנסיבות. הנתבע קיבל תביעה זו וכהוכחה - השינויים בהערכת עלות המיבנה במשך תקופת התכנון". ט. להלן, מכיל כתב התביעה פירוט תביעותיהם של המשיבים מאת המבקש, על בסיס העלות של הבנייה המשוערת ליום 25.9.79ותוך עדכון עד לסוף חודש מאי 1980, ואחרי ניכוי הסכומים שהמשיבים קיבלו על החשבון מאת המבקש, מסתכמת תביעת המשיבים בסך של -.000,335, 5ל"י, אשר אותו תובעים המשיבים מאת המבקש, בצירוף הפרשי הצמדה ורבית מיום 1.6.80ועד התשלום בפועל "ובצרוף הוצאות התובעת ויציאותיה בהליכים אלה לרבות שכר הבורר ושכ"ט עו"ד בתוספת מע"מ". י. כן מן הראוי להביא כלשונו את הסעיף 12לכתב התביעה, שהוא הסעיף אשר עליו יצא הקצף מצד המבקש, והרי לשונו: "התובעת תטען כי היא זכאית לקבל מן הנתבע את הסכום הנ"ל בגין שירותיה כשכר ראוי ו/או כשכר מוסכם ו/או על-פי הוראות החוזה ו/או על-פי המוסכם בינה לבין הנתבע בכתב ו/או בעלפה, במפורש ו/או המשתמעות של הנתבע ו/או של שליחיו להגדיל ולעדכן את שכרה של התובעת מדי פעם בהתאם לשינוי בנסיבות ו/או שהיא זכאית לסכום הנ"ל על- פי כללי הצדק ו/או על-פי הכללים של מניעת עשיית עושר ולא במשפט ו/או על-פי הנוהג המקובל במקרים כאלה, ו/או על-פי המקובל לעדכון שכר העבודה ו/או השכר הקבלני, ו/או בגלל שינוי הנסיבות הן מבחינת התכנון של הפרוייקט, טיבו והיקפו והן מבחינת שוק הכספים והאינפלציה בישראל". .7 למותר להדגיש ולציין כי במסגרת הדיון בבקשה זו שלפני אין בכוונתי ואין זה גם מתפקידי, לחוות את דעתי באשר לסיכוייהם של המשיבים להצליח בתביעתם בפני הבורר אחרי הדיון לגופו של ענין. השאלה היחידה העומדת לדיון לפני היא: האם יש בסמכותו של הבורר לדון בתביעה האמורה, במסגרת הסכם הבוררות, הכלול בסעיף 28(ג) הנ"ל? ועל שאלה זו משיב אני בחיוב. ואלה נימוקי: א. למעשה, מסכים גם המבקש כי התביעה היא בסמכותו של הבורר ככל שהדבר נוגע ל-ד' אמות של הטענות הכלולות בסעיף 9לכתב התביעה (שהובא לעיל כלשונו) (ראה סעיף 6(ב) בעמוד 12והסיכום בעמוד 13לסיכומי טענות המבקש). לעניות דעתי, מהווה הנטען באותו סעיף את העילה העיקרית, שעליה מושתתת תביעת המשיבים. ב. כאמור, בענייננו מסרו הצדדים באופן מפורש לבורר עצמו את ההכרעה בדבר היקף סמכותו, ובהחלטתו המנומקת הוא הכריע בחיוב בשאלת סמכותו לדון בתביעה כמות שהיא, במסגרת הסכם הבוררות הנדון. בטיעונו לפני הבורר, לעניין הסמכות, העלה, למעשה, בא-כוח המבקש את אותן הטענות (אם כי בצורה מצומצמת ומתומצתת יותר), שהעלו לפני, והבורר התייחס אליהן בהחלטתו. וכה הוא אמר שם: "בא-כוח הנתבע טוען, שהסעיף הנ"ל מסמיך את הבורר שיתמנה לפיו לפסוק אך ורק בענין פירוש סעיף זה או אחר שבחוזה, אם לגביו או לגביהם התעוררה מחלוקת בדבר פירוש שיש לתת להם. ואילו, כך הוא ממשיך וטוען, בתביעת התובעים שהוגשה נגד הנתבע לא מתעוררת שאלה של פירוש סעיף כלשהו שבהסכם, אלא, אם לאור התחייבויות נוספות בכתב או בעל-פה, לאחר חתימת החוזה קבלה על עצמה מד"א התחייבות לשלם סכומים נוספים'; שאלה זו, לדבריו, אינה שאלה של פירוש סעיף מסעיפי החוזה, ועל כן אין הסכסוך נופל לגדר סעיף 28(ג) הימנו, ואין הבורר מוסמך להיזקק לתובענה ולפסוק בה". כאמור, לא קיבל הבורר את טיעונו הנ"ל של בא-כוח המבקש, לאחר שלא הסכים לפירוש המצמצם בענייננו את סמכותו של הבורר, כמוצע על-ידי בא- כוח המבקש. לצרכי פרשנותו של החוזה נזקק הבורר להוראות סעיף 25(א) לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג- 1973[3], הקובע לאמור: "חוזה יפורש לפי אומד דעתם של הצדדים, כפי שהיא משתמעת מתוך החוזה, ובמידה שאינה משתמעת ממנו - מתוך הנסיבות". להלן ממשיך ואומר הבורר בהחלטתו: הייתי אומר שבחוזה עצמו קיימים סעיפים המצביעים על כך שהצדדים לא התכוונו לצמצם את סמכותו של הבורר, צמצום שלו טוען בא-כוח הנתבע וגם הנסיבות שקמו לאחר חתימת החוזה שוללות פירוש כה צר ומצמצם. אולם איני רואה צורך לפרט את הסעיפים הללו שבחוזה ואת הנסיבות האמורות לעיל ולהסיק מהם מסקנות. אין ספק שההוראה שבסעיף הבוררות שבחוזה (סעיף 28(ג)) סתומה. לפי סעיף 25(א) לחוק החוזים הנ"ל ולפי כללי הפרשנות הרגילים שלפיהם נקבעת משמעותם של מסמכים בכתב, מוסמך בית המשפט או בורר להעזר בהתנהגותם או בדבריהם של הצדדים לחוזה לאחר חתימה כדי לאמוד את דעתם בעת החתימה על החוזה, או אם בדיעבד הסכימו שהסכסוך נשוא התובענה מהווה סכסוך בגדר סעיף הבוררות (ראה ד"ר זוסמן, על דיני בוררות, מהדורה שניה [4], סעיף 15ו-17)". להלן מתייחס הבורר בפסקו החלקי למכתב (מב/1), שהמשיבים שיגרו למבקש ביום 13.2.80ושבו ניתן ביטוי לתביעתם המגובשת. כפי שצויין לעיל, ביקשו התובעים בסעיף 23לאותו מכתב "להפעיל את סעיף הבוררות בחוזה בינינו ולקבוע בורר בתיאום אתנו תוך 14יום מתאריך מכתב זה"; ואז פונה הבורר אל תשובתו של עו"ד גלוסקא מיום 8.2.80, שתוכנה הובא לעיל ושבה כלולה הסכמת המבקש להפעלת סעיף הבוררות "בכפוף לכך שעורכי-הדין של שני הצדדים יגיעו לידי הסכם ביניהם בדבר שטר הבוררות", ואז ממשיך ואומר הבורר בפסקו: "ההסכמה 'להפעיל את סעיף הבוררות'. שבשני המכתבים אינה משאירה צל של ספק ששני הצדדים גם יחד ראו את הסכסוך שביניהם ואת התביעה שגובשה במכתבם של התובעים כנופלים לגדר הוראות סעיף 28(ג) של החוזה וכי בורר שיתמנה מכוחו יהיה מוסמך לדון ולהכריע בסכסוך. התוספת שבמכתב הנתבע, שמדברת על כך שעל עורכי-הדין של שני הצדדים להגיע לידי הסכם על נוסח שטר בוררין אינה שוללת פירוש זה. משלא ניסחו עורכי-הדין שטר בוררין חלות על הבוררות ההוראות של התוספת לחוק הבוררות, אך אין לזה ולא כלום לענין פירוש סעיף הבוררות עצמו. כתב התובעים אל הנתבע מיום 13לפברואר 1980כולל בתוכו את הטענות והעילות המהוות יסוד לטענות והעילות בתובענה שלפני ומהוות את הבסיס לה. לפיכך אני קובע שיש לי סמכות לדון בתביעת התובעים". כאמור, בהתאם להסכם בין הצדדים, הושארה לבורר ההכרעה בדבר היקף סמכותו, לפי סעיף הבוררות, בתנאי שינמק את החלטתו זו וישתית אותה על הדין המהותי. לפי עניות דעתי, עמד הבורר במשימתו זו בכבוד. שותף אני לנימוקיו ולדרכי הפרשנות בהן נקט. למעשה יכולתי כבר כאן ובשלב זה לסיים את החלטתי ולחתום עליה, אך מתוך יחס הכבוד וההערכה שאני רוחש לטענותיו היסודיות של בא-כוח המבקש ולעבודה הרבה שהוא השקיע בהכנתן, אוסיף מצידי אי אלו נימוקים והערות. ג. בא-כוח המבקש עמד בסיכומיו על הבדלי הניסוח של הסכמי בוררות ועל המשמעות הנובעת מהבדלים אלה, בבוא בית-המשפט לפרש את ההסכם שלפניו. בנקודה זו הוא היפנה תשומת לב לסעיף 225בספרה של ד"ר אוטולנג'י, מהדורה שניה (בעמ' 166). שם נאמר [6]: "יש הבדל בין ניסוח כוללני בדבר מסירת 'כל סכסוך שיתעורר בין הצדדים', אשר אינו מצמצם את היקף ההתדיינות כלשהו, לבין 'כל סכסוך בקשר עם פירוש חוזה זה', או, מצומצם עוד יותר ניסוח המגביל את הבוררות רק ל'סכסוך בקשר עם אופן ביצוע חיוביו של צד ב' על פי חוזה זה'". נראה לי, שלא יכולה להיות מחלוקת לגבי ההבדלים הנ"ל של הניסוח, אלא השאלה היא אם הניסוח בענייננו מכסה הסכסוך שבבוררות, ועל כך משיב אני, כמו הבורר, בחיוב. בא-כוח המבקש אף עמד על ההבדל הדק בין המילים "בקשר עם", המופיעות במובאה דלעיל ובין המלים "בנוגע ל..." המופיעות בהסכם הבוררות ענייננו. לגבי האופי המרחיב של המילים "בקשר עם", היפנה הוא תשומת ליבי ל-ע"א 550/75 מורלי נ' בגון [1]. כשלעצמי, רגיש אני פחות מבא- כוח המבקש להבדל הדק הזה, אולם, בהסתמך על אותו פסק-דין, מן הראוי לציין, כי אף לו היה מתעורר בענייננו ספק בשאלה אם הסכסוך הנדון כלול בהסכם הבוררות, צריך הספק לפעול לטובת קיומה של הבוררות, כשם שספק כזה דיו כדי שבית-המשפט ישתמש בשיקולדעתו נגד עיכוב ההליכים לפי סעיף 5לחוק. ועוד, לצורך ענייננו, מן הראוי להביא הלכה נוספת הנזכרת גם היא באותו פסק-דין, שיש להחילה גם על המקרה שלפנינו, דהיינו, כי "במידה שסעיף הבוררות חל על הסכסוך ממשיך הוא לחול אפילו תם מועדו או תוקפו של ההסכם שבו כלול סעיף הבוררות". יצויין, לזכותו של בא-כוח המבקש, שגם הוא לא חלק באשר לקיומה של אותה הלכה. יצויין גם, כי המגמה של בתיהמשפט היא לתת פירוש מרחיב להסכמי בוררות (ד"ר אוטולנג'י, מהדורה שניה, עמ' 166, פיסקה שלישית) [6]. וזהו פועל יוצא של המגמה הכללית, שלפיה שוקדים בתי-המשפט לקיים, במידת האפשר, את הבוררות, כדי להגשים על-ידי כך את כוונת הצדדים, כפי שבאה לידי ביטוי בחוזה שביניהם. מכאן, שבבואנו לפרש סעיף בוררות, הכלול בחוזה שבין הצדדים, כמו במקרה שלפנינו, עלינו לשים אל ליבנו את החוזה כולו, על כל סעיפיו והוראותיו, על-מנת לדלות ממנו את כוונת הצדדים באשר לאופן ולדרך ישוב הסכסוכים ביניהם בקשר לאותו חוזה והנובע ממנו. אם נפנה לחוזה אשר בענייננו, הרי כפי שכבר צויין לעיל, כלולים בו שני מקרים ספציפיים, שבהם הושארה ההכרעה בידי בורר מוסכם, הלא הם המקרים המפורטים בסעיפים 5(ד) ו 16לחוזה, ונוסף לכך מצוי בו, כאמור, סעיף הבוררות הכללי, הלא הוא הסעיף 28(ג) הנון כאן. נראה לי, כי מהחוזה כולו משתמע, שבעת כריתתו, כוונת הצדדים היתה שהסכסוכים וחילוקי הדיעות ביניהם בקשר אתו ייושבו בדרך של בוררות. גם אליבא דבא-כוח המבקש, מכוסה הסכסוך בחלקו על-ידי סעיף הבוררות. סבורני, שאין הדעת סובלת להביא לתוצאה, שהסכסוך ידון בחלקו במסגרת של בוררות, ובחלקו האחר בבית-משפט מוסמך. מכל מקום, זוהי דרך שנועדה להערים קשיים למשיבים והיא לא תשרת את האינטרסים אף של המבקש עצמו. לו נדונה לפני בקשה לעיכוב ההליכים, הרי שיקול מעין זה היה מכריע את הכף בעד העיכוב. ד. זאת ועוד, גם התנהגות הצדדים, זמן רב אחרי חתימת החוזה ביניהם, דהיינו שלב שבו נתגלעו כבר חילוקי הדיעות ביניהם, כפי שהתנהגות זו באה לידי ביטוי בהתכתבות שביניהם, שעליה עמדנו לעיל, יש בה כדי להצביע על כך שהמבקש הביע את הסכמתו כי הסכסוך ידון במסגרת של בוררו. מכאן, שאף אם סעיף הבוררות הינו סתום בענייננו ואף בהנחה שאין בו כדי "לכסות" את הסכסוך כולו, גם אז יש לראות את המבקש בתור מי שהסכים, על-ידי התנהגות, להרחיב את סמכות הבורר מעבר לגבולותיה הקבועים בסעיף הבוררות (ראה זוסמן, דיני בוררות, סעיף 17) [5]. ה. סמכותו של הבורר להכריע בחילוקי הדיעות בין הצדדים בנוגע לפירוש החוזה או סעיף מסעיפיו, כוללת ממילא את הסמכות לדון ולהכריע בתביעת המשיבים לשכר, אשר, לטענתם, מגיע להם בעקבות ההתקשרות שנוצרה ביניהם ובין המבקש ואשר מטרתה הוגדרה בחוזה הנדון. ההתקשרות הבסיסית על-פי החוזה לא נשתנתה ונשארה בעינה, גם אם במרוצת הזמן הורחב היקף העבודה, אשר על המשיבים היה לבצע עבור ולפי הזמנת המבקש לצורך השגת המטר אשר לשמה נכרת החוזה, כל עוד לא נעשה חוזה חדש, המבטל או המשנה את החוזה המקורי; ומכיוון שכך משתרע סעיף הבוררות אשר בחוזה המקורי על כל סכסוך שמתגלע לעניין שכרם של המשיבים בגין העבודה או השירותים הנוגעים או הנובעים מנשוא ההתקשרות, ולצורך בירור הסכסוך על הבורר להיזקק לפירוש החוזה על-פי כללי הפרשנות הנהוגים והמקובלים. כל נסיון מצידו של בא-כוח המבקש לצמצם את סמכותו של הבורר תוך התייחסות לפירוש המילולי ותוך הינתקות מן ההשלכות המעשיות שהיו לנגד עיני הצדדים במעמד ההתקשרות - נראה בעיני מלאכותי ובלתי מציאותי. ו. בא-כוח המבקש הסתמך בסיכומיו על פסק-הדין בתיק ה"פ (ת"א) 610/80 של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (מפי כב' השופט בן-דרור) [4], שניתן בתאריך 18.1.81ושהעתק ממנו הוצג בתיק זה. עניינו של אותו פסק- דין, סכסוך בין חברה שעסקה בהפקת הנפט בסיני ובין מדינת ישראל, לאחר שהפקה זו נפסקה בעקבות הסכם השלום בין ישראל ומצרים. החוזה שבין החברה ומדינת ישראל הכיל סעיף בוררות, שבו נקבע (בעמ' 365) [4]: Any dispute arising under this agreement whether" Performance of this agreement or otherwise, shall relating to the validity, interpretation or ,. Be submitted to the decision of arbitrators"exclusive of any other jurisdiction בהסתמך על סעיף הבוררות הנ"ל, ביקשה החברה לתבוע ממדינת ישראל, במסגרת של בוררות, את ההפסדים שנגרמו לה כתוצאה מהחזרת דרום סיני, לרבות שדה הנפט "עלמה", בעקבות חוזה השלום עם צרים. מדינת ישראל, לעומת זאת, עתרה, במסגרת אותה המרצת פתיחה, לבית-המשפט יתן פסק-דין המצהיר, כי אין סמכות לבוררים לפסוק ולדון בעילות תביעה הנובעות או הקשורות בפינוי השטחים האלה. בא-כוח המבקש הירבה להביא ציטוטים מאותו פסק-דין, שבו החליט בית- המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו בהתאם לעתירתה של מדינת-ישראל. אולם ההחלטה השוללת את סמכותם של הבוררים ניתנה בהסתמך על העובדה, שבחוזה עצמו הביעו הצדדים במפורש את כוונתם, שמדינת-ישראל לא תהיה חייבת דבר לחברה אם תכרות חוזה שלום עם מצרים, וכתוצאה מחוזה כזה שוב לא תוכל החברה להמשיך וליהנות מזכויות ההפקה על-פי ההסכמים שעליהם חתמה מדינת ישראל. במצב ענינים זה ברור שאין המשל דומה לראיה, אך עם זאת, גם כב' השופט בן-דרור הביע באותו פסק-דין את אותה דיעה אשר עליה עמדתי לעיל לענין פרשנות חוזים, וכה הוא אמר (בעמוד 374[4]): "נראה לי שכללי הפרוש שנקבעו אצלנו בחוק ובפסיקה הורידו מגדולתן והמעיטו מחשיבותן של מילים בודדות. מילים, ככלות הכל, הן רק מילים, והמחוקק בחר לומר כי חוזה יפורש לא עלפי המילים המופיעות בו אלא העדיף לקבוע כי חוזה יפורש לפי אומד דעתם של הצדדים, כפי שהיא משתמעת מתוך החוזה, ובמידה שאינה משתמעת ממנו, מתוך הנסיבות' (סעיף 25(א) לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973)". ז. לבסוף, יוזכר ויוער כי לפני בקשה לביטול פסקו של בורר. אולם בחוק הבוררות שלנו באה לידי ביטוי המגמה הברורה והמפורשת ליתן, עד כמה שאפשר, תוקף לפסיקתו של הבורר. וכך נאמר בסעיף 26(א) לחוק כי "בית- המשפט רשאי לדחות בקשת ביטול על אף קיומה של אחת העילות האמורות בסעיף 24, אם היה סבור שלא נגרם עיוות דין". בענייננו, מסקנתי היא, כי בעילות שעליהן הסתמך בא-כוח המבקש לא מצאתי בסיס לביטול הפסק מאחר וקיומן לא הוכח. ברם, אפילו הוכח קיומה של אחת העילות, גם אז הייתי דוחה את הבקשה, בהיותי סבור שלא נגרם כאן עיוות דין ואין בלבי ספק שהוא גם לא ייגרם. הבוררות תתנהל בפני משפטן ותיק ומנוסה ושיקולי היעילות לטובת העניין מכתיבים שהתביעה, כמות שהיא, תידון בפניו. .8 על יסוד כל האמור לעיל, הריני דוחה בזה את הבקשה ומחייב את המבקש לשלם למשיבים הוצאות ושכר-טרחת עו"ד בסכום כולל של 500,2 (אלפיים וחמש מאות) שקל. חוזהיישוב סכסוכיםבוררות