קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא בקשה לתיקון טעות חישוב פיצויים בפסק דין: 1. ביום 27.7.98 ניתן פסק-דין בתובענה, נשוא הליך זה, שענינה פיצוי התובע על נזקים שנגרמו לו בתאונת דרכים שאירעה ביום 10.1.92. 2. התובע ביקש לתקן טעויות חישוב (בסעיפים 43 ו44- לפסק הדין), שענינם הפסד השתכרות בעבר ובעתיד, הכל לפי סעיף 81 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד1984-. ביקשתי את תגובתו של ב"כ הנתבעות לבקשה האמורה. אולם, ביני לביני, הגיש התובע בקשה נוספת לתיקון טעויות בפסק-הדין ובה חזר על הבקשה לתקן טעויות חישוב בסעיפים 43 ו44- לפסק הדין, והוסיף לכך בקשה לתקן שיערוך של ניכוי התשלומים התכופים, כך שלא יכללו ריבית, וכן תיקונים הנוגעים לתיקוני מל"ל וכאב וסבל. 3. לאחר שקיבלתי את תגובת ב"כ הנתבעות, ולאחר עיון בבקשות ונימוקיהן, אני קובע כדלקמן: מקובל עלי כי מסגרת הדיון בבקשה לתקן טעויות בפסק דין, כאמור בסעיף 81 לחוק בתי המשפט האמור מצומצמת אך לטעויות שהן: "טעות לשון, טעות בחישוב, טעות קולמוס, טעות מקרית והוספת דבר באקראי". אולם, בהסכמת בעלי הדין רשאי בית-המשפט להחליט בכל עת על כל תיקון בפסק דין או בהחלטה אחרת שנתן. הכלל הוא, שבית המשפט ישתמש בסמכות התיקון "בזהירות רבה, הואיל ובעשותו כן, עלול הוא לגרוע מסופיות פסק-הדין" (ראה: זוסמן על סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית, סעיף 696, עמ' 906). סמכות התיקון לא נועדה לאפשר תיקונים בפסק-הדין, שעשויים להיות "פסק-דין חדש", ותיקונים מהותיים כאלה ניתן להביא רק על דרך של ערעור או עד שבית המשפט "לא קם מכס המשפט ביום שבו ניתנה ההחלטה" (וראה לענין זה: ע"א 519/86, פ"ד מג(1), 493). וכך מצינו גם בע"א 159/90 סולל בונה נ' ברק אור בע"מ, פ"ד מז(4), 17, 22: "לכאורה, אין כל אינדיקאטור בנוסח סעיף 81, שהכוונה היתה להרחיב את תחומי סמכות התיקון על-ידי הסמכת בית-המשפט לתקן תיקונים מהותיים בפסק דין ולנגוס בעקרון הכללי - המקובל עלינו מימים ימימה - של גמר מלאכת השופט (functus officio)". 4. ומן הכלל אל הפרט: הנתבעות חולקות על הנתון שהציג התובע (סעיף 4.1.2 בבקשה), לענין השכר הממוצע במשק על-פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לחודש מאי 98', כיוון שלא הוגשו נתונים על כך ולא צורפו דוחו"ת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. מכל מקום הנתבעות מתנגדות לשינוי בסיס השכר, כפי שנקבע בבית-המשפט בפסק הדין. ואמנם, בפסק הדין קבע בית-המשפט את בסיס השכר על-פי הראיות שהיו בפניו ועל פיהן חושבו הפסדי ההשתכרות בעבר ובעתיד. הנתבעות מסכימות לאמור בסעיף 4.1.6(א), המתייחס לסעיף 43 (ג) לפסק הדין, לאמור שהנכון הוא שיש להכפיל את הפסד ההשתכרות לעבר בתקופה האחרונה בשלושים ותשעה חודשים ולא ב- 26.5 חודש. בהתאם לכך, יחושב ההפרש על-פי ההסכמה. הנתבעות גם מסכימות לנטען בסעיף 4.1.6(ב) לבקשה, שיש להוסיף פיצוי בגין 12 חודש נוספים עבור התקופה האחרונה של הפסד השתכרות לעבר, כך שההפרש המגיע לתובע יגדל בעוד חמישה עשר אלף ושלוש מאות ש"ח. סך ההפרש בפריט זה לענין הפסד השתכרות לעבר יהיה 18,806 ש"ח, נכון ליום פסק הדין. 5. אינני רואה מקום לתקן, בבחינת "טעות קולמוס" את החישובים לענין הפסד ההשתכרות לעתיד. כאב וסבל 6. הנתבעות מסכימות לתיקון הנכות הרפואית ל- 35.02% (במקום 31.69%), ובהתאם לכך יחושב הפיצוי בגין כאב וסבל, אשר לטענת הנתבעות הוא כבר שולם על בסיס זה לתובע. תשלומים תכופים 7. אין מקובלת עלי טענת התובע, כי יש לחשב את ניכויי התשלומים התכופים ללא ריבית. הסכומים שנפסקו בפסק-הדין - אם בסכומים מוחלטים גלובאליים ואם על-פי נוסחאות שקבע בית-המשפט, כללו שערוך, ככל שניתן לעשות זאת לגבי פריט פלוני. משום כך, לא יעלה על הדעת כי סכומים ששולמו לתובע ויש לנכותם מסכום הפיצוי שנפסק - לא יכללו שערוך בדרך של ריבית או הצמדה. לפיכך, בקשה זו אין מקומה בתיקון טעות והיא נדחית. ניכויי המל"ל 8. אף בענין זה דעתי היא שכל תיקון המבוקש על-ידי ב"כ התובע, דינו להתברר בהליך מתאים ובערכאה המתאימה ולא בדרך של תיקון טעות לפי סעיף 81 לחוק בתי המשפט. בענין זה פסק הדין מדבר בעד עצמו ואינני רואה להוסיף עליו, כשם שאינני רואה להוסיף נימוקים לפסק הדין לאחר שבית המשפט "כילה את מלאכתו בענין זה". לפיכך, הבקשה לתיקון בכל הנוגע לתקבולי המל"ל, בבחינת תיקון טעות - נדחית. תיקון פסק דיןפיצויים