באשר לטענה כי יש לדחות בקשה לתשלום תכוף כבר מן הטעם שזו בקשה שניה לתשלום פיצוי תכוף, הרי ההלכה היא כפי שנפסקה בביהמ"ש העליון מפי כב' השופט ת. אור ברע"א 6197/98 אודט קרמר נ' הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ ואח', כי מטעמים מיוחדים יוכל ביהמ"ש לפסוק תשלומים תכופים נוספים "על אף האמור בסעיף 5ה(ב) לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975". אולם כב' השופט אור הדגיש, בהחלטה אחרת (רע"א 1679/98 המאגר הישראלי נ' יוסף שלי, כי ביהמ"ש ידון בבקשה נוספת לתשלום תכוף רק לעיתים נדירות, ורק כשיוברר לו, על פי הראיות שהיו בפניו, "שהדבר חיוני כדי שהתובע לא יינזק". בע"א 2745/90 אביבה בארי נ' חיים הלפרין ואח', פ"ד מה(3) 57, נפסק על ידי בית המשפט העליון (מפי כב' הנשיא שמגר): "התשלום התכוף, כשמו כן הוא: מטרתו ומהותו הם תשלום להקלה מיידית של תוצאות התאונה, שנועד להגדיר את הדיון העיקרי. כל שעולה ממנו הוא כי חלק מן התשלום המשולם בהתדיינות רגילה בסופם של ההליכים, ועל יסוד ההכרעה במחלוקת שעלתה להם, יוחש ויוקדם וישולם בטרם נידונה התובענה, כדי למנוע סבל מן הזכאי לתשלום. כדוגמא המזונות הזמניים, אין הכוונה אלא לתרופת ביניים... ההחלטה בקשר לתשלום התכוף, אינה מביאה הכרעה סופית בשאלה אם פלוני זכאי בפיצוי ומה שיעור הפיצוי... אין בהחלטה כזאת כדי להביא את ההליכים לסיומם אלא נהפוך הוא: ההחלטה בנויה על ההנחה שיהיה דיון בהליך העיקרי אשר בו יתבררו הזכויות והחבויות. כאמור, אין בהחלטה גם כדי להכריע בגורלו של הדיון לגופו". תשלום תכוף