קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא סמכות לדון במכרזים בשטחי יהודה ושומרון: השופטת מ' שידלובסקי-אור  המועצה האזורית "גוש עציון" פרסמה מכרז 31/02 לבנייה ולפיתוח תשתית לשתי כיתות מעון יום בנוקדים. העותרת לא זכתה במכרז והיא עתרה לבית-המשפט לעניינים מינהליים בירושלים בבקשה ליתן פסק-דין שלפיו היא הזוכה במכרז וכי הצעת המשיבה 2 היא הצעה פסולה. במסגרת העתירה הגישה העותרת בקשה לצו-ביניים ולפיו לא תתקשר המשיבה 1 עם המשיבה 2 עד להכרעה בעתירה. ניתן על-ידיי צו ארעי ביום 30.12.2002 ובו נתבקשה תגובה לבקשה לצו-ביניים בתוך שבעה ימים. לאור תגובת המשיבה 1 סברתי כי אין סמכות לבית-המשפט לעניינים מינהליים וביטלתי את הצו הארעי. בהחלטתי מיום 9.1.2003 אפשרתי לעותרת ליתן נימוקים נוספים מדוע יכול בית-המשפט לעניינים מינהליים לדון בעניין. ביום 10.2.2003 הוגשה בקשה חוזרת לחידוש ו/או מתן צו ארעי. כאן המקום לומר כי המדובר במועצה אזורית, היא המשיבה 1, אשר הוקמה על-פי צו בדבר ניהול מועצות אזוריות (יהודה והשומרון) (מס' 783), תשל"ט-1979 (להלן - צו 783), דהיינו המדובר בחקיקה צבאית אשר הסדירה את השלטון המקומי הישראלי באזור יהודה והשומרון. מועצות אזוריות אלה פועלות לפי סעיף 2(ב) לצו 783 על-פי תקנון שאף הוא פורסם בצו 783, הוא תקנון המועצות האזוריות (יהודה והשומרון), תשל"ט-1979 (להלן - התקנון או תקנון המועצות האזוריות). מכוח סעיף 121(א) לתקנון יראו את בתי-המשפט לעניינים מקומיים שהוקמו לפי תקנון המועצות המקומיות כאילו הוקמו לפי תקנון המועצות האזוריות. אין חולק שהמועצה המקומית גוש עציון הוקמה על-פי צו 783. על-פי סעיף 126 לתקנון המועצות המקומיות מוסמכים בתי-משפט לעניינים מקומיים לדון בכל עניין שבתקנון ובנספחים לו. בתקנון מצוי פרק מיוחד הדן בענייני מכרזים (פרק יד1). סעיף 114(ב) לתקנון מקנה סמכות לממונה לקבוע כללים לעריכת מכרזים והממונה אכן התקין את כללי המועצות המקומיות מכרזים (יהודה והשומרון), תשנ"ב-1992. הנה-כי-כן, ענייני המכרזים מוסדרים במועצות המקומיות והאזוריות באזור יהודה והשומרון והסמכות לדון בעתירה הנובעת ממכרז מוקנית לבית-המשפט לעניינים מקומיים שהוקם כאמור לעיל. לאור האמור לעיל כל טענות המבקשת כי אין בית-משפט המוסמך לדון בענייני מכרזים של המועצות המקומיות והאזוריות באזור יהודה והשומרון אלא בית-המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית-משפט לעניינים מינהליים דינן להידחות מכול וכול. לא מצאתי לנכון להתייחס בפירוט לכל אחת מטענות אלה שכן ברור כי מכל היבט שהוא אין לבית-המשפט לעניינים מינהליים בירושלים סמכות לדון בעתירת העותרת. לבתי-המשפט לעניינים מקומיים הסמכות לביקורת שיפוטית על ענייני המכרזים של אותן מועצות אזוריות. בתי-משפט אלה פועלים לפי דיני ראיות וסדרי הדין של בתי-המשפט הרגילים. קיימת גם ערכאת ערעור על פסקי-הדין שניתנים על-ידי בתי-המשפט לעניינים מקומיים. העותרת קבלה על כך כי בית-המשפט לעניינים מקומיים בקריית ארבע (שהוא המוסמך לדון בעתירתה) מתכנס רק אחת לכמה שבועות. ידוע בוודאי לבאי-כוח העותרת כי בבית-משפט זה יושב שופט שלום המכהן בבית-משפט השלום בירושלים ובירור טלפוני היה מביא לכך שתגיש בקשה לאותו שופט בשבתו בבית-משפט השלום בירושלים לדיון דחוף בעתירה. לו הייתה העותרת פועלת ביעילות הייתה מגיעה לבית-המשפט לעניינים מקומיים ביום 4.2.2003 (שהיה המועד האחרון שבו התכנס בית-משפט זה). תחת זאת בחרה העותרת לחזור ולעתור לבית-משפט שאין לו סמכות לדון בעניינים אלה. לבית-משפט זה אין גם סמכות להעביר את התיק לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ב-1982. אשר-על-כן העתירה נמחקת. הבקשה לחידוש סעד ארעי נדחית. העותרת תשלם למשיבה 1 סך של 3,500 ש"ח ומע"מ. מכרזשטחי יהודה ושומרון