קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא סעד זמני לביטול פיטורים: .1לפנינו בקשה למתן צו זמני הקובע כי: ההודעה לפיטורי המבקש מיום 19/3/98בטלה ומבוטלת מדעיקרא וכן כי המבקש ממשיך לעבוד בשירות המשיבה הוא זכאי להמשיך לקבל את מלוא שכרו וזכויותיו בהתאם להסכם עבודה אישי מיום .20/2/96 .2המבקש החל לעבוד בעירית אופקים ב- 20/2/96, כקצין בטחון מוסדות חינוך של המשיבה (קב"ט), בהתאם לחוזה אישי (להלן החוזה). תוקפו של החוזה היה לתקופה קצובה של שנה ולאחריה, כך נקבע בסעיף 2.2לחוזה, הוא ימשיך לחול לתקופה בלתי קצובה, כל עוד לא מסר אחד הצדדים הודעה מראש של 60יום על רצונו להפסיק את ההסכם. כמו כן, נקבע בסעיף 13.1לחוזה כי המבקש כמו גם המשיבה רשאים להפסיק את החוזה בהודעה מוקדמת בכתב לצד שכנגד "לפחות 60יום מראש". נראה שההוראה האחרונה חלה ביחס לתקופה הקצובה וכך גם ביחס לתקופה שאינה קצובה. .3ביום 19/3/98, נמסר לתובע מכתבו של ראש העיר המודיע על הפסקת עבודתו למען שלמות התמונה נביא את המכתב כלשונו: "הנדון: הודעה על הפסקת עבודה בהתייעצות שהתקיימה בעיריה ובעקבות התנהגותך המבישה, שאינה עולה בקנה אחד עם ההתנהגות הנדרש מעובד ציבור וההשפלה לה גרמת קבל עם ועדה כלפי הממונה הישיר שלך מר צדוק יהב, הריני להודיעך על הפסקת עבודתך לאלתר בשירות עיריית אופקים. מכתב זה נמסר לך על בסיס סעיף 13.1להסכם האישי שנחתם בין העיריה לבינך. תחולת מכתבי זה מיום ראשון .21.3.98אני מאחל לך הצלחה בדרכך החדשה. בכבוד רב מיכה הרמן ראש העיר" .4המבקש הגיש את בקשתו לפנינו לקבלת סעד זמני, כאמור לעיל, כשבתצהירו הוא מגולל את הרקע לפיטוריו שהיה לטענתו, בקליפת אגוז, בשל כך ששימש "כמתריע בשער". לטענתו, פיטוריו נעשו בחוסר סמכות בניגוד לפקודת העיריות, בניגוד לכללי הצדק הטבעי (בכך שלא ניתן למבקש זכות טיעון), בניגוד לחקיקה שענינה טוהר המידות, משיקולים שיש בהם חוסר תום לב, חוסר הגינות, חוסר סבירות, ובניגוד להסכמים קיבוציים - חוקת העבודה לעובדי הרשויות המקומיות. .5המשיבה בתצהירי התגובה מטעמה, טענה כי החוזה שנחתם על המבקש, אינו חוקי מאחר והוא לא נקצב בזמן לאחר התקופה הקצובה בו. כי החוזה לא עומד בקריטריונים שנקבעו לגבי הסכמי עבודה אישיים ברשויות המקומיות, וכי החוזה לא קיבל אישור הממונה על השכר באוצר כנדרש בסעיף 29(א) לחוק יסודות התקציב. המשיבה זנחה את הטענות האחרונות בסיכומיה וטוב עשתה. .6עוד טענה המשיבה: כי אין לראות את המבקש כמי שפוטר אלא כמי שהסכם ההעסקה עימו לא הוארך, כי לא חלה לגביו חובת שימוע מאחר ולא חלה ביחס אליו פקודת העיריות או חוקת העבודה וכי ניתן לסיים את חוזה ההעסקה עימו גם כשיש שביעות רצון מלאה ועל כן השימוע כלל אינו רלוונטי. בכל אופן אף אם לא ניתנה לו זכות טיעון הרי ניתן ליתן לו זכות זו כיום ולרפא הפגם. עוד טענה המשיבה כי החלטותיה ביחס למבקש נעשו בסמכות תוך שקילת השיקולים הרלוונטים ואין בהם פגם של חוסר סבירות, חוסר תום לב או שרירות לב. לטענת המשיבה, החוזה האישי של המבקש מסדיר את תנאי העסקתו ומוציא מתחולה את חוקת העבודה. .7בדיון בפנינו לענין הסעד הזמני, בשים לב לכך שמרבית השאלות הרלוונטיות שבמחלוקת הינן שאלות משפטיות ויתרו הצדדים על חקירת המצהירים והסכימו להגיש את סיכומיהם, על יסוד התצהירים ונספחיהם. החלטה. .8זכות הטיעון מופיעה כבר במקורותינו, במשפט העברי, והיא סוכמה על ידי רבי משה איסרליש, פוסק בן המאה ה - 16, בשו"ת הרמ"א סימן קח', וכך הוא אומר שם: "ודאי אי-אפשר לדון בדבר בלי שמיעת טענות הנתבע... ואף כי דבר פשוט זה נוכל ללמדו מדרכי השם... התחיל באדם לשאול: מי הגיד לך כי עירום אתה.. . וכן בהבל, אמר לו: אי הבל אחיך, כדי לשמוע טענותיו... וכזה דרשו חז"ל ממה שנאמר: "ארדה נא ואראה", לומר לדיינים, שלא ידונו עד שישמעו ויבינו... כי אף בדבר שברור לדיין שיתחייב הנתבע, על כל פנים, צריך לשמוע טענותיו תחילה". .9באנגליה ראו בזכות הטיעון כלל אלוקי שנלמד מפרשת הבריאה וכך אומר בית המשפט האנגלי בשנת 1723, כפי שמצוטט בבג"צ 3/58 ברמן נגד שר הפנים פד"י 1493, 1507: "חוקי האל וחוקי אנוש גם יחד נותנים לצד את האפשרות לערוך את הגנתו, אם יש לו כזאת. זכורני כי איש אחד מאד מלומד אמר לי בהזדמנות מעין זו, כי אפילו אלהים בכבודו ובעצמו לא חרץ דינו של אדם בלי להזמינו תחילה לערוך את הגנתו. אדם (אומר אלהים), איכה? המן העץ אשר צוויתיך לבלתי אכול ממנו אכלת?" .10זכות הטיעון נקלטה במשפט הישראלי בראשיתו ובבג"צ ברמן הנ"ל, נאמרו באשר לזכות הטיעון, הדברים הבאים: "לפי הכלל הנקוט במשפט המקובל זה מאות בשנים, לא יורשה גוף אדמיניסטרטיבי... לפגוע באזרח פגיעה גוף, רכוש, מקצוע, מעמד וכיו"ב, אלא אם כן ניתנה לנפגע הזדמנות הוגנת להשמעת הגנתו בפני הפגיעה העתידה". זכות הטיעון אינה צריכה הוראה מפורשת בחוק. החובה קיימת ועומדת גם מקום שהחוק אינו אומר דבר בענין זה. נהפוך הוא, בתי המשפט קבעו הנחה פרשנית, שהפכה במהלך השנים לכלל מהותי, ולפיו קיימת זכות טיעון אלא אם זו נשללה במפורש בחוק: "נמצא, כי הוראת חוק דרושה לא כדי להכיר בזכות הטיעון אלא כדי לשלול אותה. שלילה זו צריכה להיות בלשון ברורה ומפורשת. במקום שהוראת חוק ניתנת לפירושים מספר, עדיף הפירוש, אשר ייתן תוקף לזכות הטיעון ולא יסתור אותה ראה עמ"מ 9/55 עו"ד פלוני נגד יו"ר וחברי המועצה המשפטית פד"י י (2) .11 .1620בפקודת העיריות בסעיף 171(ג), נקבע הסדר מיוחד באשר לזכות הטיעון לענין פיטורי עובדים בכירים. אין בקיום הסדר זה כדי לשלול את זכות הטיעון במקרים אחרים. כך ביחס לעובדי עיריה עליהם חל סעיף 171א' רבתי וכך גם לגבי עובדים אחרים של העיריה שביחס אליהם לא חל סעיף 171א' רבתי, כדברי כב' הנשיא ברק בבג"צ 531/79 סיעת הליכוד נגד מועצת עירית פתח תקוה פד"י לד 566 2, 575: "המגמה הפרשנית צריכה להיות כי כללי הצדק הטבעי - עד כמה שלא שונו במפורש - ממשיכים לחול לצדו של החוק, והוראה סטטוטורית העוסקת בכללי הצדק הטבעי, אך אינה מקיפה אותם, יש להתייחס אליה, בנסיבות אלה, כאל הוראה משלימה ומדגישה, אך לא כאל הוראה ממצה." .12חובת מתן זכות טיעון לפני פיטורים, הוכרה בפסיקה ונקבע כי אי מתן זכות כזו, ביחס לעובד,בגופים ציבוריים,עשויה להביא לבטלות הפיטורים מעיקרא. ע"א 183/96, עיריית פתח תקוה ואח' - טחן, פ"ד כג (2) 298; בג"צ 290/65 זאב אלתגר נ' ראש העיריה ועירית ר"ג, פ"ד כ (1) 30, בג"צ 668/81 עבאס מעדי נ' שר הפנים, פ"ד לז (1) 744; דב"ע מז/154-3 תמר מדמוני נ' המועצה המקומית נתיבות, פד"ע כ 144; דב"ע מז/132-3 מלכה אנגלסמן נ' עירית רמת גן, פד"ע יט' 225; דב"ע שן/30-3 עלי אלהואשלה נ' עירית דימונה, פד"ע כב' 81; דב"ע מז/82-3 עירית תל אביב - יפו נ' ישראל אברביה, פד"ע יט' 291; בג"צ 6/88 ישראל אברביה נ' בית הדין הארצי, פ"ד מב (4) .647דרך המלך בפיטורים שלא כדין בשירות הציבור היא הכרזה על ביטול, כך נקבע על ידי בית הדין הארצי לעבודה אין ספור פעמים ראה למשל דב"ע נד/33-3 הנ"ל; דב"ע מז/154-3 מדמוני - המועצה המקומית נתיבות פד"ע כ' 144, וגם בעניינה של רפא"ל; דב"ע נד/124-23 מדינה ישראל - פוגל ואח' עבודה ועו"ד כרך א (2) 591וכן דב"ע נו/31-3 מד"י - ארנון בונה עבודה ועו"ד כרך כט (1) .282 .13המשיבה כאמור הינה רשות מינהלית, וזו חייבת לפעול בהתאם לכללי הצדק הטבעי, לא רק ביחסיה עם האזרח, אלא גם ביחסיה עם עובדיה. במקרה דנן, המבקש עבד בשירותה של המשיבה למעלה משנתיים והוא זכאי לזכות טיעון, בטרם תתקבל בענינו החלטת פיטורים. זכות הטיעון של עובד רשות מקומית, היא בעלת אופי משמעותי ויסודי, בהגנת מעמדו של העובד מפני פיטורים שרירותיים. במהלך יישום זכות הטיעון ניתנת לעובד העומד בפני פיטורים הזדמנות לשמוע על הסיבות לפיטורים, להעמיד דברים על מכונם ולעשות לשם שכנוע בעל הסמכות לגבי החלטה שהוא עומד לקבל, בענינו. .14ב"כ הצדדים הרחיבו בסיכומיהם בשאלה האם המבקש הינו עובד קבוע או לא. אין אנו חייבים, בשלב זה, לקבוע מסמרות בענין, ובין כך ובין כך, זכאי הוא לזכות טיעון כפי שגם נאמר בדב"ע נה/272-3 עדווי נגד מועצה מקומית כפר טורעאן, עבודה ועו"ד כט (3) 125שם בסעיף 9בו נקבע כי כללי הצדק הטבעי חלים גם ביחס לעובד עיריה שלא היתה לו קביעות, וכן דב"ע נד/33-3 יעקב בר מנשה - שירות התעסוקה פד"ע כו 423שם הוחלו כללי הצדק הטבעי על עובד מדינה שהשלים את תקופת הנסיון אך טרם קיבל קביעות. .15הגישה לפיה אי מתן זכות טיעון מביאה לבטלות הפיטורים (void) הוגמשה בפסיקה כך שאין חובה בכל מקרה לבטל את הפיטורים וניתן ליתן זכות טיעון נוספת, העשויה לעיתים, לרפא את הפגם שנפל באי מתן זכות הטיעון במועד, ראה דב"ע ש"ן/30-3 הנ"ל, בעמ' 84וכן דב"ע מז/82-3 הנ"ל, בעמ' .300גישה זו מעוגנת בפסיקת בג"צ כעולה מפסק דינה של כב' השופטת מ. בן פורת: "אולם לאחרונה חלה בפסיקה שלנו הגמשת מה בעקרון בטלותה של החלטה, שניתנה תוך הפרת זכות השמיעה (בג"צ 320/80 121וכן ראה פסק דינו של השופט י.כהן בבג"צ 598/77 ההלכה המאוחרת, שאינה גורסת בטלות אוטומאטית בכל מקרה של פגיעה בחובת השמיעה, מצאה ביטויה בבג"צ 118/80, גרינשטיין נגד הפרקליט הצבאי הראשי, פ"ד לה (1) 239), שם אומר הנשיא לנדוי, בעמ' 246: ...לא תמיד גורמת הפרת אחד מכללי הצדק לבטלות הדיון מעיקרא. המבחן אינו נוקשה אלא גמיש, ויחסי הדברים תלויים במידת החומרה של ההפרה ובנסיבותיה. בג"צ 551/82, קשוע נגד מנכ"ל משרד החינוך והתרבות ואח’, פ"ד לז (3) 571, 576-.575 .16במקרה דנן, מכתב הפיטורים, נושא תאריך 19/3/98ונקבע בו כי תחולתו הינה מיום 21/03/98, דהיינו, יומיים לאחר מכן. במכתב נזכר אירוע ספציפי שהינו העילה לפיטורים והוא מהווה, כנטען במכתב, התנהגות מבישה. לטענת המבקש, כעולה מתצהירו מדובר באירוע שאירע יומיים לפני כן ביום 17/03/98ובמהלכו העיר לעובד אחר, בכיר ממנו, בנוכחות קצין משטרה. אירוע זה פורט בהרחבה בתצהירו של המבקש, אך לא נמצאה לו התיחסות מפורטת בתצהירי המשיבה. המבקש לא הוזמן להתיחס לארוע מיום 17/03/98, או להחלטה לפטרו בטרם נשלח לו מכתב הפיטורים. .17בתצהיר המשיבה נטען בין היתר כי היתה כוונה לפטר את המבקש "עוד בסוף שנה שעברה",וענין זה הודע לאחראי על תיק החינוך בעיריה, כאשר הרקע לכך הינו העלות הגבוהה של העסקת המבקש, וכן אי חוקיותו של החוזה עימו. לכך נוספו, לטענת המשיבה בתצהירה, "אספקטים נוספים, תפקודו הלקוי של המבקש לרבות ובמיוחד יחסי העבודה הקלוקלות, שיצר עם שלוש חברות שמירה..." . ענין זה, משום מה, כלל לא נזכר בתצהיר, השני שהוגש מטעם המשיבה, תצהירו של מר גוזלן, ששימש מחזיק תיק החינוך בעיריה, כפי שמצפים היינו. עוד נציין כי לא ברור כיצד מתישבים טעמים אלה, עם הדברים המפורשים הנקובים במכתב הפיטורים. .18נציין כי בחוזה עם המבקש נקבע תקופה של 60יום כתקופת הודעה מוקדמת ומכתב הפיטורים לא נתן למבקש תקופת הודעה מוקדמת כנדרש ובכך אין חולק. פיטוריו נעשו איפוא לכאורה אף בניגוד לחוזה האישי. יחד עם זאת, בענין האחרון לכשעצמו לא די כדי להצדיק את החזרתו לעבודה, וניתן היה להסתפק בסעד של פיצוי כספי. .19מהפסיקה עולה כאמור, כי במספר מקרים לא הביא הפגם שנפל באי מתן זכות הטיעון לבטלות ונקבע כי ניתן לרפא את הפגם על ידי מתן זכות טיעון מאוחרת. כך למשל בענינו של אברביה, נחשד העובד בקבלת שוחד הענין נבדק ונמצא לו בסיס, על ידי מבקר העיריה, שבפניו גם יכול היה העובד, להביא את דברו. במקרה אברביה, כמו המקרים האחרים, היתה עילת פיטורים, ברורה ומוצקה ולכן הוגמש הכלל לפיו החלטה בניגוד לכללי הצדק הטבעי בטלה. .20במקרה דנן, לעומת זאת, לא ניתנה למבקש זכות טיעון והמבקש פוטר לאלתר. הנימוקים לפיטורים, בין אלה המפורטים בתצהיר המשיבה ובין אלה המפורטים במכתב הפיטורים, לא הצדיקו את פיטוריו לאלתר אף בלא מתן זכות טיעון כנדרש. כאמור כיום הכלל לפיו כל אימת שלא ניתנה זכות טיעון יביא הדבר לבטלות ההחלטה הוגמש. אך על המבקש לסטות מהכלל לשכנע כי יש הצדקה לסטיה מעין זו. במקרה זה, לא מצאנו לכאורה לפחות בשלב זה הצדקה כלשהי. החפזון בפיטוריו של המבקש לא מוסבר ונראה לכאורה, כי בכך נגרם לו עוול. כיוון שכך, מן הראוי לכאורה להחיל את הכלל ולפיו כאשר ההחלטה נתקבלה בניגוד לכללי הצדק הטבעי היא בטלה. .21כאמור ההליך שבפנינו הינו לקבלת סעד זמני ועל המבקש להראות את סיכויו לזכות בתביעה העיקרית. במקרה זה, נוכח האמור, לפיו החלטת הפיטורים היתה בניגוד לכללי הצדק הטבעי, ברור איפוא כי המבקש הרים את הנטל והביא הוכחות כנדרש לקבלת הסעד הזמני. .22בפסק הדין דב"ע נא/195-3 תובנה - עמיחי סגל פד"ע כג 274, 279, הביא בית הדין הארצי לעבודה את דברי י. זוסמן (סדרי הדין האזרחי בסעיף 492) דברים היפים גם לעניננו: "הכלל הוא, כי שעה שערכאה שיפוטית נזקקת לשאלה אם ליתן צו מניעה זמני אם למאן לתיתו, הרי "השאלה הראשונה היא, אם מתן הסעד הזמני הוא כה הכרחי עד כדי להצדיק את התערבותו של בית-המשפט בשלב מוקדם, לפני בירור התביעה. הצידוק לכך נעוץ לעיתים בדוחק הנסיבות, כמו בעניינו של הדייר שנושל, או בצורך להפסיק מייד מטרד מזיק קשה... אך לעיתים קרובות יותר הצורך לשמור על מצב קיים שאם יחול בו שינוי עד לגמר הדיון עלול התובע לקפח את זכותו" . עת מדובר בפיטורי עובד ומבוקש סעד ביניים, בעתירה ליתן צו זמני בענין הפיטורים, אין בית הדין מקפיד ליישם את הכלל שאין בית משפט נותן סעד ביניים הזהה עם הסעד העיקרי. במקום הכלל האמור משמש לבית הדין הכלל של "איזון אינטרסים", דהיינו, מצד אחד למנוע מצב שבו ירוקנו מתוכן את ההליך העיקרי, כך שאם יזכה העובד לא תהיה לכך כל משמעות ולא ניתן יהיה לקצור את פרי הזכיה. מצד שני למנוע מצב שבו אין הרשות הציבורית כמעבידה יכולה לפעול באופן סדיר דב"ע מה/71-3, ממשלת ישראל ואח' נגד בנימין גור אריה, פד"ע טז .264 .23לצורך בחינת מאזן הנוחות ועריכת איזון האינטרסים, עלינו לשקול, את הנזק שעלול להגרם למבקש באי העתרות לבקשה, לעומת הנזק שיגרם למשיבה אם ינתן סעד כמבוקש. נראה לכאורה כי נזקו של המבקש גדול יותר. אי הענקת הסעד הזמני, תהווה לכאורה פגיעה קשה במעמדו, כבודו של המבקש אך בעיקר תביא לשלילת זכותו לעבוד, ולאובדן משרתו שתאויש על ידי אחר (שהרי הרשות לא תוכל שלא לאייש את המשרה ולהפקיר את בטחון התלמידים עד תום השנה) ובפיצוי כספי לא סגי כאן. בפרט כשמדובר בתפקיד רגיש של קצין בטחון מוסדות חינוך בעיר קטנה כמו אופקים. .24אם הטעמים לפיטורי המבקש הינם כאמור בתצהיר המשיבה, דהינו, שעלות העסקתו גבוהה או כי יחסיו עם חברות כח האדם אינם תקינים, הרי טעמים אלה היו ידועים זה מכבר ולא ברור מה הבהילות והחפזון בפיטוריו המידיים. אם יש פגמים בחוזה העסקתו שהביאו לפיטוריו ניתן לתקן פגמים אלה ואין חובה לפטרו דווקא. יש לזכור כי אין מדובר במערכת יחסים של מתן שירות אישי. לא נראה לנו כי בהמשך העסקתו עד תום שנת הלימודים יהיה כדי לפגוע בפעולתה הסדירה של המשיבה. מאזן הנוחות והאינטרסים נוטה לכאורה לטובת המבקש. נראה לנו לכאורה כי אין בסעד של פיצויים כדי לענות על הפגמים החוקיים שנפלו בפיטורי המבקש, ולפיכך אנו קובעים, כי לכאורה נפל פגם בהליך פיטוריו והוא זכאי לשוב לעבודתו עד גמר הדיון בתיק העיקרי או עד תום שנת הלימודים תשנ"ח 30/06/98, לפי המועד המוקדם יותר. .25יחד עם זאת, אין לומר כי המבקש יקבל חסינות בפני פיטורים בעתיד או כי יש לו מעמד של עובד קבוע. כמובן שאם המבקש יפוטר פעם נוספת, יבחן מעשה הפיטורים לאור הפיטורים הקודמים על מנת להיות משוכנעים כי התהליך היה בהתאם לדין, עניני, הוגן, ולא מן השפה ולחוץ. וראה בענין זה דב"ע מז/132-3 מלכה אנגלסמן - אורי עמית פד"ע יט 225, 226, דב"ע נא/210-3 וייסוסר - המועצה המקומית רמה"ש פד"ע יט .300 291 .26נוכח מסקנתנו דלעיל, לא ראינו צורך בשלב זה להיכנס ולבחון את שאר הטענות שהעלו הצדדים בתצהיריהם. בתיק זה, כדי לברר את הסיכסוך בהקדם האפשרי, יודיעו הצדדים תוך 7ימים על שישה מועדים מתואמים במהלך החודש הקרוב יוני, מתוכם יבחרו שני מועדים. הנתבעת תגיש כתב הגנה תוך 7ימים מהיום. ב"כ התובע (המבקש), יגיש תצהיריו תוך 14יום מהיום ויעביר עותק לב"כ הנתבעת (המשיבה), שתגיש תצהיריה תוך 7ימים מיום שתקבל את תצהירי ב"כ התובע (המבקש). .27המשיבה תשלם למבקש הוצאות הבקשה בסך - 000, 1ש"ח שישולמו תוך 30יום מהיום, שאם לא כן סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית חוקית, החל מהיום ועד ליום התשלום בפועל. סעד זמניביטול פיטוריםפיטורים