ככלל, ערכאת הערעור אינה מתערבת בשיעור הנזק שקבעה הערכאה הדיונית, ככל שהדבר מבוסס על חומר הראיות ומנומק כראוי, אלא במקרים חריגים, כאשר גם במקרים אלה אין ערכאת הערעור נדרשת לחישוב מחודש של גובה הפיצויים בכל אחד מראשי הנזק בנפרד, אלא בוחנת את סבירותו של הסכום הכולל שנפסק, ובוחנת האם נפלו טעויות בולטות בחישוב הנזק, וכפי שנפסק לא אחת: "הכלל הוא שבערעורים בשאלת גובה הנזק אין מקום לכך שבית המשפט שלערעור יערוך 'סיבוב שני' של חישוב הפיצויים. ערכאת הערעור עשויה שלא להידרש לכל אחד מראשי הנזק שנפסקו על ידי הערכאה הדיונית, אלא לבחון את סבירותו של הסכום הכולל שנפסק וכן לברר אם קיימות טעויות בולטות בחישוב" [ע"א 10670/05 אישי ישיר חברה לביטוח בע"מ נ' אבו עגאג (20.01.09)].   וכן: "זאת גם באותם המקרים אשר בהם סבור בית משפט של ערעור כי בפריט כזה או אחר היה הוא פוסק סכום שונה פחות או יותר מן הסכום שפסקה הערכאה הדיונית, ובלבד שלא נפלה טעות בולטת בהערכת הנזק" [ע"א 4484/08 אשר סויסה נ' קרנית, קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים (05.07.2009)]. ערעור