קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא צווי מניעה נגד הפעלת גן ילדים מתחרה: .1מהות הבקשה: בפנינו בקשה למתן צווי מניעה זמניים כנגד המשיבה, (להלן - "הבקשה"), שעניינם, בין היתר : א. לאסור על המשיבה לפתוח גן ילדים ו/או מעון לגיל הרך ולהמנע מלשמש כגננת ו/או כמנהלת גן ו/או בכל תפקיד אחר שהינו גננת במהותו, בעצמה ו/או ביחד עם אחרים, בכל אזור השכונות שמצפון לנחל הירקון, בתל-אביב, למשך שנתיים מיום הפסקת עבודתה אצל המבקשים. ב. לאסור על המשיבה ו/או מי מטעמה להתקשר במישרין או בעקיפין עם לקוחות המבקשים, שהם הורי הילדים שבגן המבקשים ולהמנע מלעשות שמוש ברשימת הלקוחות של המבקשים, שמצוייה בידי המשיבה, למשך שנתיים מיום הפסקת עבודתה אצל המבקשים. ג. לאסור על המשיבה ו/או מי מטעמה להתחרות במבקשים במישרין או בעקיפין, למשך שנתיים מיום הפסקת עבודתה אצל המבקשים. ד. לאסור על המשיבה להשמיץ ולהכפיש בכל דרך שהיא את המבקשים ו/או את הגנים שבבעלותם. .2עובדות אשר לכאורה אינן שנויות במחלוקת: א. המבקשים הינם בעלים ומנהלים של שני גני ילדים: 1). גן ברח' פנחס רוזן 25תל - אביב, בו שימשה המשיבה כגננת, (להלן - "גן איילת"). 2). גן ברח' פנחס רוזן 88תל- אביב (להלן - "גן מירי") . ב. המשיבה עובדת כגננת אצל המבקשים, בגן איילת, החל מסוף אוגוסט .1998 ג. תנאי עבודתה של המשיבה אצל המבקשים הוסדרו בהסכם העסקה מיום 24.7.98, (להלן - "הסכם ההעסקה"), שאמור להסתיים ביום .31.8.99 ד. המשיבה מתעתדת לפתוח בשנת הלימודים הבאה, מ- 09/99, גן ילדים ברח' פנחס רוזן 68תל-אביב, שכדברי המבקשים בסיכומיהם: "הינו ברדיוס של כ- 4.5 ק"מ מגני המבקשים, (להלן - "גן המשיבה"). .3עיקרי טענות המבקשים: א. במהלך המשא ומתן על הסכם ההעסקה, התחייבה המשיבה בעל פה באופן חד משמעי וללא כל סייג כי לא תהיה גננת ו/או לא תפתח גן באזור גני המבקשים, לרבות ב- 14השכונות שמצפוון לנחל הירקון, (להלן -"הצפון החדש"), במשך שנתיים מיום הפסקת העסקתה על ידי המבקשים. המשיבה הפרה את התחייבותה בכך שהיא מתעתדת ב- 9/99לפתוח את גן המשיבה, כאמור לעיל באזור הצפון החדש. ב. המשיבה הפרה את התחייבותה ואת האמון הרב שנתנו בה המבקשים גם בכך שהיא ניהלה מסע שדול ושווק אצל הורי הילדים בגני המבקשים והזמינה אותם להרשם לגן שלה תוך שהיא מכפישה את המבקשים ואת הגנים שבבעלותם. בכך גרמה להם המשיבה נזק כלכלי רב. ג. עקב הכפשות המשיבה כאמור, ביטלו עשרים הורים את רישום ילדיהם לגני המבקשים לשנה הבאה. בנוסף לביטולים אלה קרוב לשלושים הורים חדשים, שבקרו בגן והתרשמו ממנו לטובה, התחרטו ולא שבו עוד. .4עיקרי טענות המשיבה: א. המשיבה לא התחייבה בשום צורה שהיא להגביל את עיסוקה כגננת בתום עבודתה אצל המבקשים. המבקשים הסכימו לקבלה לעבודה בידיעה כי היא רשאית וזכאית לעבוד כגננת שכירה או עצמאית עם סיום עבודתה אצלם, דהיינו, מ- 9/99, ללא כל הגבלה ואכן אין סעיף הגבלת עיסוק בנדון בהסכם ההעסקה. לפיכך, אין לקבל את הבקשה כנגדה. ב. המשיבה מעולם לא השמיצה את המבקשים ואת הגנים בבעלותם. היא השיבה לשאלות הורי הילדים בדבר ליקויים בגן. ג. המשיבה לא שווקה את עצמה ולא שדלה הורים של ילדים בגני המבקשים לרשום את ילדיהם לגן המשיבה. ד. ההורים שבטלו את רישום ילדיהם בגני המבקשים, עשו זאת ללא כל קשר למשיבה ועקב אי שביעות רצונם מגני המבקשים. .5ההליך ומידת ההוכחה הדרושה: בתמיכה לבקשה צורפו תצהירי עדות ראשית של המבקשים וכן תצהירים של שני הורים לילדים מגן המבקשים. לתגובת המשיבה, צורפו שמונה תצהירי עדות ראשית. מאחר ומדובר בהליך לסעד זמני, בו בית הדין אינו דן בניתוח מקיף של הראיות, נחקרו רק שני מצהירים מכל צד ולא הותר למבקשים להרחיב את היריעה, בכך שלא התקבלה בקשתם להגשת תצהירי הזמה בהליך זה. יצויין, כי סיכומי המבקשים כללו התייחסות לעדויות ההזמה ובבואנו להחליט בבקשה, התעלמנו מעדויות אלו. הכלל שהנחה אותנו הוא שבהליכים שעניינם סעדים זמניים, די בראיה לכאורה מצד המבקש כדי לקבל את הסעד הזמני עד תום הבירור בתביעה העיקרית. כאשר מדובר בבקשה הנוגעת להגבלת חופש העסוק, יש לדרוש מהמבקש מידת הוכחה לכאורה גבוהה מזו הנדרשת בהליך רגיל של סעד זמני. [ת.א. (ת"א) 956/88 תעשיות אלקטרוכימיות (פרוטארום) בע"מ נ' משה משיח, (דינים מחוזי כ"ו (3) 276, וכן ת.א. (ת"א 437/92 סטומהמר אמסטרדם נ' נפדנסקי, פס"מ תשנ"ב (3) 407]. .6חובת גלוי כל העובדות : מצאנו, כי המבקשים לא שטחו בפני בית הדין בבקשה ובתצהיריהם את כל העובדות הרלונטיות לענין. בכך הם לא קיימו ולו לכאורה, את החובה לגילוי נאות של המסכת העובדתית בשלמותה. בהקשר זה, לענין צו מניעה זמני, ראה ספרו של י. לובוצקי, סדר הדין בבית הדין לעבודה, תשנ"ח 1997, עמ' 278, 277: "נראה שהדרישה לגילוי נאות של כל העובדות הצריכות לענין היא דרישה אולטימטיבית וגורפת ולדעתנו, ספק בקשר לקיומה יפעל נגד המבקש הסעד. ניתן אולי לתמוך גישה זו בפסיקת בית המשפט העליון, שגרס כי חובת הגילוי היא כה רחבה שחובה לגלות גם עובדה שהרלונטיות שלה מוטלת בספק. וכך נפסק: 'מי שפונה לביה"מש בבקשה למתן סעד זמני חייב לגלות את כל העובדות העשויות להיות רלונטיות לבקשתו ובמקרה של ספק עליו להשאיר את שאלת הרלונטיות להחלטת ביהמ"ש ולא לקבוע בעצמו, תוך שיקול האינטרס הצר שלו, מה יש לגלות לבית המשפט' (רע"א 4196/93 שפע בר ניהול מסעדות ושרותים (1991) בעמ' נ' שפע מסעדות בעמ' פד"י מז (5) עמ' 168)" . כאמור לעיל, מצאנו, כי המבקשים לא גילו את כל העובדות הרלונטיות לענין הסכסוך. עובדות מהותיות, רלונטיות לבקשה נתגלו בדרך אגב במהלך החקירה הנגדית של המבקשת כדלקמן: א). המבקשת סיפרה כי שלחה למשיבה בתחילת 2/99טיוטת הסכם העסקה חדש, בו נכלל סעיף הגבלת עיסוק. כשנשאלה מדוע ענין זה לא הופיע בתצהירה היא השיבה:ו"איני יודעת מדוע זה לא מופיע". (עמ' 10לפרוטוקול שורה 7). ב). המבקשת ציינה בחקירתה הנגדית, כי ברשותה רשימה שנכתבה על ידי המשיבה של הורים מגן מירי, לרבות מספרי הטלפון שלהם, (מב/1). "לשאלת בית הדין: מדוע מסמך זה לא צורף לתצהירה, השיבה המבקשת: "אינני יודעת " , (עמ' 11לפרוטוקול שורה 1). ג). המשיבה העידה בחקירה נגדית בלבד, כי הורים ספרו לה שהמשיבה דרשה מהם לחתום שאם היא לא ממשיכה בשנה הבאה כגננת בגן המבקשים הם יעזבו את הגן ומציינת. (עמ' 12לפרוטוקול שורה 19). ד). פרט מהותי נוסף אותו מציינת המבקשת לראשונה בחקירה הנגדית הוא אסיפת הורים בגן מירי במתכונת דומה לזו שנערכה בגן איילת. אסיפה שכולה, לטענתה, הכפשות והשמצות של המבקשים. (עמ' 14לפרוטוקול שורות 10-9). גילוי העובדות באופן חלקי בלבד, יש בו ולו לכאורה כדי לעורר ספק במהימנותה של המבקשת. ספק זה פועל נגד המבקשים. העדה השניה מטעם המבקשים, הגב' עוזר אשר הגישה תצהיר עדות ראשית בתמיכה לבקשה ונחקרה על תצהירה, הינה אחותה של המבקשת. עובדה זו לא צויינה על ידה בתצהירה, והקרבה כאמור בינה למבקשת התגלתה רק בחקירתה הנגדית. מצאנו ולו לכאורה, כי יש באי גילוי הקרבה כאמור, משום טעם לפגם, שיש בו כדי לגרוע ממהימנותה ומהמשקל שנתנו לעדותה. .7האם המשיבה התחייבה להמנע מתחרות? שוכנענו בשלב זה, ולו לכאורה, כי המשיבה לא התחייבה כלפי המבקשים שלא להתחרות בהם, בכלל ולמשך שנתיים מתום העסקתה, בפרט. אין בהסכם ההעסקה כל זכר להתחייבות מעין זו ואם אכן כטענת המבקשים, הגבלת העיסוק היווה תנאי מהותי, הרי שהיה מופיע בהסכם ההעסקה כמו יתר התנאים שהופיעו בו. המבקשת טענה, כי ההתחייבות שלא להתחרות ניתנה על ידי המשיבה באופן מפורש בעל פה. המבקשת ציינה בחקירתה הנגדית, כי בעת שנערך הסכם ההעסקה עם המשיבה פורטו בפניה באופן מדוייק כל 14השכונות בצפון החדש, בהן יהיה אסור לה לעבוד במקצועה בין כשכירה ובין כעצמאית עם תום העסקתה ולמשך שנתיים וכי המשיבה הסכימה לתנאים כאמור. "אנחנו פרטנו לה שכונה שכונה היכן היא לא תוכל לעבוד במשך שנתיים מיום סיום עבודתה...". (עמ' 7לפרוטוקול שורות 23- 22) . "פרטנו והתעכבנו. זה היה ביום שישי אחה"צ והתעכבנו על איזה אזורים זה חל בגלל שזה כ"כ חשוב".(עמ' 8לפרוטוקול שורות 13- 14). המבקשת ציינה פעם אחר פעם בחקירתה הנגדית, את חשיבותה של תנית הגבלת עסוק בעיניה ובעיני המבקש ועד כמה הענין היה מהותי עבורם אך היא לא הצליחה להסביר באופן שיניח את דעתנו מדוע אם כך, לא נרשמה בהסכם ההעסקה תניה מפורשת בנדון. לשאלת בית הדין מדוע לא הוכנסה הוראה זו להסכם, השיבה המבקשת בצורה מתחמקת שאינה מניחה את הדעת. (עמ' 18לפרוטוקול שורות 21-17). עוד יצויין, כי התברר במהלך החקירה הנגדית של המבקשת, שב- 18.2.99שלחו המבקשים למשיבה טיוטת הסכם העסקה חדש (מב/2) ובה כן הוכנס סעיף מפורש בדבר הגבלת עסוק למשך שנתיים מיום סיום העבודה. אין בטיוטה זו כל איזכור בדבר התחייבות קודמת, בעל פה, של המשיבה להמנע מתחרות, התחייבות שלכאורה אמורה עדיין לחול על המשיבה, לטענת המבקשים, שהרי לטענתם בהסכם ההעסקה התחייבה המשיבה בעל פה שלא להתחרות בהם במשך שנתיים, דהיינו, עד .7/2000העדר התייחסות לכך במב/2, יש בו משום חיזוק נוסף לדעתנו, כי המשיבה, ולו לכאורה, לא התחייבה להמנע מתחרות עם המבקשים. .8ההלכה לענין שמירת סודות מקצועיים של מעביד: לענין שמירה על סוד מקצועי של מעביד, הלכה פסוקה היא, כי אסור לעובד להשתמש בסוד מקצועי של מעבידו בין שהתחייב לכך במפורש ובין אם לאו. חובה זו נגזרת מיחסי האמון שבין העובד למעבידו ומוטלת על העובד במשך קיומם של יחסי העבודה ולאחר סיומם. (דיון נג/17- 3טוני טועמה נ' טכנו גומי ליסיצקי בע"מ ואח' , פד"ע כה 227). לענין מהותם של סודות מקצועיים נדרשה הפסיקה רבות. כבר נפסק כי רשימת לקוחות, ספקים ומידע המתייחס אליהם, כל אלה כלולים בהגדרת סוד מסחרי וראויים להגנה שהדין מעניק לסוד מסחרי. (ראה ע"א 206/72 מיגן נ' פאר פד"י כז (1) עמ' 576וכן דיון נג/17- 3טוני טועמה נ' טכנו גומי ליסיצקי, פד"ע כה 227). .9האם היו בידי המשיבה "סודות מקצועיים"? שוכנענו בשלב זה, ולו לכאורה, כי בידי המשיבה היה "סוד מקצועי" של המבקשים. הכוונה לרשימת לקוחותיהם, דהיינו, רשימת הורי הילדים שרשומים היום בגני המבקשים ושאמורים היו, לפיכך, לרשום את ילדיהם לשנת הלימודים הבאה לגן המבקשים. מדובר בהורים שזו השנה הראשונה שילדיהם שוהים בגן המבקשים ויש כאלו שזו אף השנה השניה לשהות ילדיהם בגני המבקשים. יצויין, כי הורים שילדיהם לא היו בגן המבקשים כלל ו/או שרק תכננו לרשום את ילדיהם לגני המבקשים, אך לא רשמו אותם בפועל - אינם בגדר "לקוח ממשי", אלא בגדר לקוח פוטנציאלי, והגנת הסוד המקצועי לא חלה עליהם. כבר נפסק, כי הגנת הסוד המקצועי חלה רק על "לקוח ממשי" ו"אין לראות בלקוח פוטנציאלי או ברשימת לקוחות כאלה סוד עסקי" )ת"א), ת.א. 1370/91 עולם האופנה נ' מירב יצחקי, לא פורסם,(ת") ת.א. 2139/88 טלסקר בע"מ נ' עינת רון , לא פורסם). באשר לטענת המבקשים כי הידע שצברה המשיבה אצלם, בעבודתה בניהול גן במגזר הפרטי, בניהול וקשר עם מערך לקוחות פרטיים הינו "סוד מסחרי", טענה זו אינה מקובלת עלינו מאחר וכבר נפסק, כי ידיעות כלליות ונסיון מקצועי אינם בגדר סוד מסחרי. בכל עבודה אצל מעסיק רוכש העובד מהמעסיק מידע כללי בתחום העסוק וכל עוד אין זה מידע יחודי המקנה לו יתרון והוא בבחינת נחלת כל מי שעוסק בעסוק דומה, אין לומר כי מידע/נסיון כזה ראוי להגנה. "ככל שמדובר בידע כללי ואף במיומנות מקצועית שנרכשו במהלך העבודה, מחייב אינטרס הציבור, כי באלה יוכל העובד להשתמש גם אצל מעביד אחר או כעצמאי. שאם תאמר אחרת, עלול הדבר לגזור על העובד נטישת המקצוע היחידי לו הוא הכשיר את עצמו והוא עלול לפול נטל על הצבור" (ע"א 1371/90 דמתי ואח' נ' גניה ואח' , פד"י מד (4) 847, 854). לפיכך, לא מצאנו לקבל את הבקשה באופן גורף, כך שיאסור על המשיבה לפתוח את גן המשיבה ו/או להמנע מלעבוד בו כגננת. המשיבה במקצועה הינה גננת ואין מקום לאסור עליה לעבוד במקצועה. אינטרס הציבור מחייב, כי כל עוד לא הוסכם דבר לענין הגבלת תחרות בין הצדדים, וכל עוד לא נעשה שימוש בסוד מקצועי של המעביד, יוכל העובד להשתמש במיומנותו ובמקצועו לאחר הפסקת עבודתו אצל מעבידו. מאידך, שוכנענו במקרה דנן ולו לכאורה, כי שימוש המשיבה בשמות הורי הילדים מגני המבקשים, (רשימת לקוחות המבקשים), לצורך רישום ילדים לשנת הלימודים הבאה, בגן המשיבה, יש בו ולו לכאורה, משום שימוש בסוד המקצועי של המבקשים. בהקשר זה, כבר נפסק, כי גם בהעדר תניה חוזית מפורשת להגבלת העסוק בנסיבות מסויימות ומכוח חובת תום הלב המוטלת על העובד עשוי בית הדין להורות על צו שימנע מעובד את השמוש במידע סודי שקיבל ממעסיקו, בין היתר על ידי הגבלת עסוקו וזאת משהוכח לכאורה שבדרך עסוקו הוא עושה שמוש אסור במידע שנמסר לו והצו נחוץ כדי למנוע גלויו של סוד מסחרי. (בג"צ 1683/93 יבין פלסט בע"מ נ' ביה"ד הארצי, פד"י מז (4) 705). המבקשים הציגו בפנינו במהלך הדיון רשימת שמות ומספרי טלפון של הורים לילדים מגן מירי ומגן איילת (מב/ 1). המשיבה הודתה בחקירתה הנגדית, כי היא מכירה את המסמך וכי הוא נרשם בכתב ידה. המשיבה ציינה שמדובר בהורים שפנו אליה תוך התעניינות בגן החדש שלה. (עמ' 18לפרוטוקול שורות 8- 7ושורות 15- 19וכן עמ' 19לפרוטוקול שורה 3). יש באמור לעיל ראיה, ולו לכאורה לאפשרות שהמשיבה עלולה להשתמש בסוד מקצועי של המבקשים בגן שתפתח ולפיכך, מצאנו לנכון להגביל את עסוקה של המשיבה בכך שהיא לא תוכל להתקשר בכל דרך שהיא עם הלקוחות הממשיים של המבקשים, דהיינו, עם ההורים שילדיהם רשומים כיום בשני גני המבקשים, לצורך רישום ילדיהם לגן המשיבה וזאת לתקופה של 12חודשים יום הפסקת עבודת המשיבה אצל המבקשים. לגבי משך ההגבלה - תקופת הגבלת חופש עסוק של 12חודשים, שעה שאין בנמצא הסכם מפורש המגביל תחרות, הוכרה על ידי בית הדין הארצי לעבודה כהגבלה סבירה. (דב"ע נז/285-9, דב"ע נז/292-9, דב"ע נז/323-9, רומן כהן ואח' נ' סופר טק אלקטרוניקה בע"מ, סעיף 29לפסק דין מיום 21.8.97). .11יתר עתירות המבקשים: באשר לעתירת המבקשים לאסור על המשיבה להשמיץ ולהכפיש את המבקשים ו/או את רשת הגנים בבעלותם, כבר נפסק, כי לבית הדין אין סמכות לדון בתביעה שעילתה חוק אסור לשון הרע התשכ"ה - .1965מאחר ולשון הרע כפי שנאמר באותו חוק היא "עוולה אזרחית" הרי שהוחלו עליה הוראות פקודת הנזיקין. (דב"ע נה/283-3 חנה מרגלית נ' פז חברת נפט בע"מ, פד"ע כט 264). .12טענת השיהוי: הבקשה הוגשה לבית הדין ביום .25.4.99המבקשת הודתה בחקירתה הנגדית, כי כבר בסוף פברואר, תחילת מרץ 99שמעה שהמשיבה מתעתדת לפתוח גן (עמ' 15לפרוטוקול שורה 3). לטענת המשיבה, יש בפרק הזמן שחלף מתחילת 3/99ועד מועד הגשת הבקשה משום שיהוי של יותר מחודש וחצי ובעטיו של שיהוי זה, יש לדחות את הבקשה. מצאנו, כי הגם שהמבקשים השתהו לכאורה בהגשת הבקשה, אין בשיהוי כאמור כדי למנוע קטגורית מתן צו המגביל את חופש העסוק באופן בו הוא ניתן כאמור לעיל. כבר נפסק:" בית המשפט יתן במקרים הראויים צו מניעה, שעניינו הגבלת חופש העסוק גם אם חלף זמן רב מאז ההפרה". (דב"ע נז/164-3 יצחק עופרי ואח' נ' אלקטרוניק ליין (א.ל.) בע"מ, סעיף 60לפסק הדין מיום 26.6.97). .13סיכום: לאור כל האמור לעיל, אנו מקבלים את הבקשה באופן חלקי - באופן שניתן בזאת צו מניעה זמני: האוסר על המשיבה להתקשר במישרין או בעקיפין עם לקוחות המבקשים, שהם הורי הילדים הרשומים בשני גני המבקשים בשנת הלמודים שהחלה ב- 9/98, לרבות להמנע מלעשות שימוש בכל אופן שהוא ברשימת הלקוחות של המבקשים ולהמנע מלרשום את ילדי הלקוחות כאמור לגן המשיבה, למשך שנה מיום הפסקת עבודתה של המשיבה אצל המבקשים. המבקשים יפקידו בתוך 7ימים מיום קבלת החלטה זו את רשימת הילדים המצויים כיום בשני הגנים שלהם ולגבי רשימה זו יחול צו המניעה כאמור . מאחר והמבקשים לא גילו את כל הפרטים הרלונטיים לענין הבקשה, כאמור בסעיף 6להחלטה זו, אין צו להוצאת . המשיבה תגיש כתב הגנה בתיק העיקרי בתוך 30יום מהיום. קטיניםצוויםצו מניעהגן ילדים / פעוטון / משפחתון