ביהמ"ש מינה את ד"ר יקים, כמומחה רפואי בתחום האורטופדי, אשר בדק את התובע וקבע, כי לא נותרה לתובע נכות. התובע קיבל טיפולים רפואיים וטיפולי פיזיטרפיה, בחברון ובקופ"ח כללית באשדוד. קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תאונת דרכים ללא נכות - טיפולי פיזיותרפיה: 1. התובע יליד 1964, תושב השטחים, נפגע בתאונת דרכים שאירעה ביום 10/7/95, עת נהג ברכב מסחרי מס' רישוי 15-432-08 (להלן: "הרכב"). הרכב היה מבוטח ע"י סהר חברה ישראלית לביטוח בע"מ, הנתבעת 1, ביחד עם אבנר - איגוד לביטוח נפגעי רכב בע"מ, הנתבעת 2. התובע קיבל טיפולים רפואיים וטיפולי פיזיטרפיה, בחברון ובקופ"ח כללית באשדוד. 2. ביהמ"ש מינה את ד"ר יקים, כמומחה רפואי בתחום האורטופדי, אשר בדק את התובע וקבע, כי לא נותרה לתובע נכות. 3. הצדדים הגישו תחשיבי נזק. ב"כ התובע תבע נזק בסך כולל של 103,139 ש"ח, לפי הפירוט כדלקמן - א. הפסד השתכרות בעבר - 75,000 ש"ח. ב. הוצאות בגין נסיעות וטיפולים - 8,000 ש"ח ג. כאב וסבל לפי 10% - 15,139 ש"ח ד. עזרת הזולת - 5,000 ש"ח סה"כ 103,139 ש"ח ב"כ הנתבעות הציע בתחשיביו פיצוי בסך 3,000 ש"ח, בגין כאב וסבל. לטענתו, התובע לא המציא קבלות להוכחת נזק אחר. באשר להפסד השתכרות בעבר, טען ב"כ הנתבעות, כי על פי חוו"ד המומחה, תלונות התובע הן על רקע ניווני, ללא קשר לתאונה. מה עוד, שהתובע לא המציא תלושי שכר כלשהם, וגם לא תעודות אי כושר. 4. בישיבת יום 24/10/99 הציע ביהמ"ש פשרה בסך 15,000 ש"ח + שכ"ט. ב"כ התובע הודיע על הסכמתו. ב"כ הנתבעות ביקש דחייה לבדיקת ההצעה, בהבטיחו לנסות ולשפר את הצעת ביהמ"ש, לבקשת ב"כ התובע. 5. בישיבת יום 1/12/99, טען ב"כ הנתבעות, כי יש בעיה ביטוחית, כשלטענת הנתבעות, אין חבות, בשל העובדה כי התאונה אירעה בזמן שהתובע הסיע אנשים בשכר, ולכן פוליסת הביטוח מאויינת. הדיון נדחה ליום 30/1/2000, כדי להגיש בקשה לתיקון כתב ההגנה. לאחר מכן הוברר, כי אין צורך בתיקון כתב ההגנה, וכי הטענה על ההסעה בשכר נטענה כבר בכתב ההגנה המקורי. 6. בישיבת יום 30/1/2000 חזרו הצדדים על טענותיהם, כאשר ב"כ התובע התרעם על העלאת טענת החבות בשלב זה של הדיון, וביקש הוצאות. בסיום הדיון הסכימו ב"כ הצדדים, כי ביהמ"ש יפסוק על פי סעיף 4(ג) לחוק הפלת"ד, הן בשאלת החבות והן בשאלת הנזק, ללא חובת הנמקה, לאחר שיגישו סיכומים קצרים. 7. ב"כ התובע בסיכומיו, טוען כי התובע לא עסק בהסעת נוסעים בשכר. לדברי התובע, אדם אחר שהסיע נוסעים בשכר נתקע עם רכבו, והתובע הוזעק לעזור לו, והוא הסיע את הפועלים התקועים, כאשר התאונה אירעה במהלך הנסיעה, בלי שקיבל שכר כלשהו, ובלי שהתכוון לקבל שכר כלשהו. לסיכומים צורפו תצהיר של התובע ותצהירים של שניים מנוסעי הרכב. 8. ב"כ הנתבעות בסיכומיו, חוזר וטוען, כי התובע הסיע נוסעים בשכר, ולכן אין חבות, בנסיבות אלה. לסיכומי ב"כ הנתבעות צורפו דו"ח חקירה בצרוף מסמכים, על פיהם שניים מנוסעי הרכב פוצו ע"י חברת קרנית, בשל העובדה שמדובר בהסעה בשכר. בדו"ח החקירה צויין, כי התובע שנחקר גם הוא על ידי החוקר, הכחיש כי הסיע נוסעים בשכר. גם לדבריו שם, הוא הסיע את הנוסעים "כטובה אישית". 9. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ועל דרך הפשרה, אני מחייב את הנתבעות לשלם לתובע סך של 15,000 ש"ח, בצרוף שכ"ט ומע"מ, כשיעורם בחוק, ובצרוף הצמדה וריבית, מתום 30 יום מהיום ועד התשלום בפועל. זכות ערעור תוך 45 יום לביהמ"ש המחוזי. פיזיותרפיהנכותתאונת דרכים