קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תביעות קטנות - תאונת שרשרת: 1. בפנינו שתי תביעות לפיצויי נזקי רכוש שנגרמו לרכבים שהיו מעורבים בתאונת דרכים מיום 31/7/00. הדיון בשתי התביעות אוחד. מדובר "בתאונת שרשרת" בה היו מעורבים ארבעה כלי רכב. רכב התובעת ב - ת.ק. 2328/00 היה הראשון - תביעתה הוגשה נגד הנתבע מס' 1 (להלן: שאהר) בהיותו נהג הרכב שנסע אחריה (להלן: הרכב השני), נגד "הדר" חב' לביטוח בע"מ בהיותה מבטחת הרכב השני; נגד הנתבע מס' 5 (להלן:מוחמד) בהיותו נהג הרכב שנסע אחרי הרכב השני (להלן: הרכב השלישי), נגד עילית חב' לביטוח בע"מ, בהיותה מבטחת הרכב השלישי; נגד הנתבע מס' 3 (להלן: מואייד) בהיותו נהג הרכב שנסע אחרי הרכב השלישי (להלן: הרכב האחרון). 2. בתביעה השנייה, ת.ק. 508/01, הגיש נהג הרכב השני, שאהר, תביעתו לפיצויי נזקי רכוש נגד מוחמד ומואייד, נהגי הרכבים השלישי והאחרון. 3. שאלת האחריות: לכתבי הטענות צורפו שני כתבי אישום, האחד נגד מוחמד, נהג הרכב השלישי, והשני נגד מואייד, נהג הרכב האחרון. הגם שלא ברור אם הנאשמים בשני כתבי אישום אלה הורשעו, משהתייחסו הצדדים לכתבי האישום, לא נטען, כי הנאשמים או מי מהם זוכה מהאישום. מכל מקום ניתן מהאמור בכתבי האישום לדלות חלק מן העובדות. עולה מכתב האישום נגד מוחמד, נהג הרכב השלישי, כי הוא התנגש ברכבו של שאהר, נהג הרכב השני, מאחור, כשהיה לפניו במצב של עצירה, ודחפו עד שהרכב השני התנגש ברכבה של התובעת, הרכב הראשון. מכאן שהאחריות לפיצויי התובעת בגין הנזקים שנגרמו לרכבה נופלת על מוחמד ומבטחת הרכב השלישי. אלא שבכתב אישום נפרד הואשם מואייד, נהג הרכב האחרון, כי הוא זה שהתנגש ברכב השלישי, וגרם לתאונת השרשרת. לכאורה, שני כתבי האישום עומדים בסתירה אחד לשני, מבחינת תיאור העובדות. לאחר שבחנתי את האמור בשני כתבי האישום, ולאחר שבחנתי את הנזקים ואופיים, וכן לאחר ששקלתי את טיעוני הצדדים, הנני קובע, כי מוחמד, נהג הרכב השלישי, אחראי לתאונה בה ניזוק רכבה של התובעת, הרכב הראשון. כמו-כן אחראי הוא לפיצויי שאהר, נהג הרכב השני, התובע - ב - ת.ק. 508/01, בגין הנזקים שנגרמו לרכבו הן בחלקו האחורי והן בחלקו הקדמי, משום שהוא זה שדחף את רכבו של שאהר לרכב הראשון. חיזוק למסקנתי זו מצאתי בתיאור הפרטני בכתב האישום שהוגש נגד מוחמד; וכן בעובדה שרכבו של מוחמד כמעט ולא ניזוק בחלקו האחורי, כפי שהעיד מואייד, והראייה, בין היתר, שמוחמד אף לא הגיש תביעה לפיצויי בגין הנזקים שנגרמו לרכבו בחלקו האחורי. ועוד, אילו אכן הרכב הרביעי הוא זה שבהתנגשותו ברכב השלישי גרם ל"תאונת השרשרת" בה היו מעורבים ארבעה כלי רכב ע"י כך שדחף את הרכב השלישי אל הרכב השני ואל הרכב הראשון, כי אז יש לצפות לנזקים חמורים מאוד בחלקו האחורי של הרכב השלישי, ולא כך היה. סיכומו של דבר בשאלת האחריות: הנני מקבל את תביעת התובעת ב - ת.ק. 2328/00 נגד הנתבעים מס' 5 ו - 6, היינו נגד אבו חלאווה מוחמד ועילית חב' לביטוח בע"מ. כן הנני מקבל את תביעתו של התובע ב - ת.ק. 508/01 נגד הנתבע מס' 1, ודוחה אותה נגד הנתבע מס' 2. 4. באשר לגובה הנזקים א. התובעת ב - ת.ק. 2328/00 צירפה לתביעתה חו"ד השמאי חכים, בה הוערך הנזק הישיר בסך של -.3,762 ₪ (ללא מע"מ). כן צירפה התובעת לתביעתה חשבון שכ"ט שמאי בסך של -.400 ₪ ללא מע"מ. לזכותה של התובעת ייאמר, כי בכך סיכמה את תביעתה, ללא כל תוספות. והנני פוסק לה פיצויים כדי גובה הסכום הנתבע בסך של -.4,162 ₪, בצירוף הוצאות משפט בסך של -.250 ₪. ב. התובע ב - ת.ק. 508/01 צירף לתביעתו חו"ד שמאי עומרי אשר העריך את הנזק הישיר בסך של -.3872 ₪. כן צירף התובע חשבון שכ"ט שמאי בסך של -.490 ₪, וחשבונית המעידה על תשלום סך של -.200 ₪ הוצאות גרירה. גם לזכותו ייאמר, כי בכך סיכם את תביעתו, ללא כל תוספות, והנני פוסק לו פיצויים כדי גובה הסך הנ"ל, היינו -.4,562 ₪, בצירוף הוצאות משפט בסך של -.250 ₪. 5. לסיכום: הנני מחייב את הנתבעים מס' 5 ו - 6, ביחד ולחוד, לשלם לתובעת ב - ת.ק. 2328/00, פיצויים בסכום כולל של -.4,412 ₪; כן הנני מחייב את הנתבע מס' 5, אבו חלאווה מוחמד, (הנתבע מס' 1 ב - ת.ק. 508/01) לשלם לתובע ב - ת.ק. 508/01 - סוואלחה שאהר, פיצויים בסך כולל של -.4,812 ₪. הסכומים הנ"ל ישולמו, תוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן ישאו הפרשי הצמדה ורבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל. התביעות נגד כל יתר הנתבעים בשני התיקים הנ"ל נדחות בזאת ללא צו להוצאות. תאונת דרכיםתאונת שרשרתתביעות קטנות