התובע טען כי משנשלח להכשרה מקצועית, תוך תקופת זכאותו לדמי אבטלה - זכאי הוא לדמי אבטלה בגין כל תקופת ההכשרה. קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תקופת אכשרה - הכשרה מקצועית: 1. ביום 10.5.99 הגיש התובע כתב תביעה בלתי מנומק כנגד החלטת הנתבע מ-16.3.99 הדוחה תביעתו מ-15.3.99 לתשלום דמי אבטלה, משלא השלים תקופת אכשרה כנדרש בסעיף 161 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995 (להלן: "החוק"). ביום 12.7.99 הגישה ב"כ התובע, מטעם לשכת הסיוע המשפטי, כתב תביעה מפורט, בו נטען כי התובע פוטר מעבודתו באוגוסט 97' וקיבל דמי אבטלה עד 2.98. ב-11.97 ביקש ללמוד קורס מחסן ממוחשב ובחודש פברואר 98' הופנה לקורס, אלא שזה נדחה ל-9.98, אח"כ ל-10.98 ובפועל, התחיל רק ב-14.1.99, כשבכל התקופה ניסה התובע למצוא עבודה, אך ללא הצלחה (למעט שבועיים בהם עבד). טוען התובע כי משנשלח להכשרה מקצועית, תוך תקופת זכאותו לדמי אבטלה - זכאי הוא לדמי אבטלה בגין כל תקופת ההכשרה. 2. ביום 14.10.99 התקיים דיון מוקדם בפני מותב בראשות כבוד השופט מ. נחתומי. ביום 17.2.00 הודיעה ב"כ הנתבע כי אין שינוי בעמדת הנתבע וצרפה לתגובתה מזכר פקידת התביעות ולפיו עפ"י הנחיות המל"ל רק אם המיון וההפנייה לקורס ניתנו בתוך שנת הזכאות, והקורס החל עד חודשיים מסיום שנת הזכאות - ניתן לאשר התביעה. מאחר והקורס החל מעל 5 חדשים מאוחר מזה - אין זכאות. ביום 4.12.00 הגיש התובע תצהיר עדות ראשית בו ציין העובדות שבתביעתו והוסיף וטען כי הפסיק עבודתו במהלך חודש ינואר 99' עקב פתיחת הקורס בחודש 1.99. לתצהירו צרף אישור ש.ת. המתייחס לפעולות השונות שנעשו בעניינו בלשכה. ביום 11.12.00 קיבל ב"כ הנתבע המלצת ביה"ד והסכים להעביר הענין לשיקול דעת נוסף, במשרד הראשי. ביום 19.1.01 הודיע ב"כ הנתבע כי אין שינוי בהחלטתו, וצרף מזכר מ"ר (אבטלה) ולפיו הפניה לקורס ניתנה ב-25.10.98, לאחר תום שנה, מה גם שלא הופנה לקורס מחסן ממוחשב כטענתו, אלא לקורס מנהל טכני והקורס החל הרבה מעבר לחדשיים (כנקבע בענין אופק). 3. ביום 14.5.01 נשמעה עדות התובע, בפני מותב בראשות כבוד השופט מ. נחתומי. סיכומי תובע הוגשו ב-4.7.01. סיכומי נתבע הוגשו ב-11.10.01. סיכומי תגובה הוגשו ב-5.11.01, ובהתאם להחלטת כבוד השופט מ. נחתומי מ-27.1.02 הגישה ב"כ התובע (ביום 3.3.02) הודעתה אליה צֵרפה 2 אישורי המכללה למינהל בה התקיים הקורס (להלן: "המכללה"), תוך צרוף פניית התובע לב"כ. 4. ביום 6.5.03 הועבר התיק למותב זה למתן פס"ד עקב פרישתו העתידית של כבוד השופט מ. נחתומי. ניתנה החלטה בה נתבקשו הצדדים להעביר עמדתם למתן פסה"ד ע"י מותב זה, וביום 14.5.03 הודיע התובע כי הוא מסכים למתן פס"ד ע"י מותב זה וביום 22.5.03 הודיע הנתבע על הסכמתו. מכח הסכמת הצדדים ניתן איפוא פסק הדין ע"י מותב זה. משעסקינן בפס"ד בו המחלוקת (למעשה) משפטית היא ועפ"י הכתב - ניתן הוא במותב מלא, ועם נ.צ. שישבו במותב. 5. לאחר ששבנו ועיינו בכל החומר שבפנינו - להלן הכרעתנו: א.    אין מחלוקת כי תקופת האבטלה של התובע החלה ב-8.97. אין ולא יכולה איפוא להיות מחלוקת בכך כי שנת האבטלה נסתיימה ב-7.98 (כולל). אין חולק גם כי קורס ההכשרה אליו נשלח התובע (ושאותו סיים) החל ב-14.1.99. אין גם חולק, לטעמנו, כי התובע הופנה לקורס זה ב-25.10.98. הצדדים חלוקים בפועל בשניים (עובדתית), שלמעשה, אחד הם: האם מדובר (ב-25.10.98) באותו קורס אליו הופנה ב-2.98 והאם עסקינן בקורס מחסן ממוחשב. (כך נרשם באשור ש.ת. ביחס להפנייה מ-2.98, כשמנגד, עפ"י אישור המכללה, סיים התובע "קורס מינהל טכני" וקיבל תעודת "מנהל לוגיסטי"). ב.     סעיף 173 לחוק קובע בסעיף משנה (א) (1): "זכאי שנשלח להכשרה מקצועית, ישולמו לו, בעד כל תקופת ההכשרה, דמי אבטלה ..." (ההדגשות הוספו). "זכאי" מוגדר בסעיף 160 (א) לחוק כמבוטח שהשלים תקופת אכשרה. אין חולק כי לתובע תקופת אכשרה לזכאותו לדמי אבטלה (ולהכשרה), לתקופת 12 החדשים שמ-8.97, המסתיימת ב-7.98 (ראה הגדרת "תאריך קובע", סעיף 158 לחוק). ג.       התובע נסמך בתביעתו על פסה"ד שניתן בענין אופק (דב"ע נו/52-02 אורית אופק נ' המל"ל) הקובע כי הזכאות להכשרה מקצועית תבחן לפי המועד בו "נשלח" המבוטח להכשרה הנדונה ולא לפי המועד בו החלה אותה הכשרה. משכך טוען הוא, כי למעשה, הופנה לקורס ב-2.98, וכי הקורס נדחה בתחילה ל-9.98, אח"כ ל-10.98, ובפועל, החל רק ב-1.99. אגב כך - לא נבין כיצד טוען התובע, ולראשונה בסיכומיו (סע' 10) - כי עוד בנובמבר 97' נשלח להכשרה מקצועית - שהרי, הופנה לקורס מחסן ממוחשב רק ב-2.98 (כך - טענתו בתביעה המפורטת בסע' 3, כך - באישור שרות התעסוקה, כך - בתצהירו בסע' 4). ובהקשר זה - אין להבין גם הטענה העובדתית החדשה, לפיה הקורס אמור היה להפתח ביוני 98', טענה הנסמכת על רישום בכתב יד (של מאן דהוא), שע"ג אישור המכללה. ד.     התובע נסמך בטיעוניו אף על רישום שרות התעסוקה (ולצערנו, ללא אסמכתא נדרשת) ולפיו ההפנייה מ-10.98 היא "שאותו קורס מחדש, הקורס נדחה לאוקטובר ...". משמע, טוען הוא מכח רישום זה, כי מדובר באותה הפנייה, כזו שניתנה עוד ב-2.98, ומשכך, משההפנייה ניתנה למעשה ב-2.98 תוך תקופת זכאותו - דין כי תעתר תביעתו. נעיר - ובזהירות - קשה לגזור מרישומי שרות התעסוקה מידע ברור. מהרישומים עולה כי ועדת קבלה לקורס התקיימה ב-25.5.98, בעוד שהתובע הופנה לקורס ב-2.98 (נציין כי התאריך קשה לקריאה, וכך, כנראה, נמנע גם התובע מציונו של מועד ברור בחודש פברואר). ועוד - באותו רישום צויין כי הקורס נדחה לספטמבר, ואגב רישום באוקטובר, נרשם כי הקורס נדחה לאוקטובר בלא שצויין מתי נדחה כך. עוד יש לציין כי בתקופה מ-2.9.98 ועד 28.10.98 הוצעו לתובע הצעות עבודה (למספר תפקידים) וב-1.99 עבד כשבועיים במקום עבודה אותו עזב עקב פתיחת הקורס. ה.    אין בפנינו אסמכתאות לכך כי עסקינן אכן באותו קורס ונוסיף ונאמר - באותה הפנייה מ-2.98 ומ-10.98 אין לראות ברישום כי "הופנה לאותו קורס מחדש" ראייה מספקת לכך. נבהיר רק כי נטל ההוכחה על התובע ועליו היה להראות כי ההפנייה אותה הפנייה היא, והקורס (מפברואר) הוא אכן אותו קורס. אין די לכך, בכל הכבוד, בדבריו, הגם שנאמרו בחקירה נגדית. ודאי כך, כשמרישומי המיכללה אין לקשור לרישומי ש.ת. (בהתייחס לעיתוי הקורס!). נעיר עוד כי לא לנו לומר מתוכנית הקורס או מתעודת הגמר כי אכן מדובר בקורס מחסן ממוחשב, ככל שלכזה ניתנה ההפנייה ב-2.98. ו.       אלא, שלטעמנו, גורלה של תביעה זו נגזר דוקא מההלכה שבענין אופק הנ"ל. הגיונם של דברים, בגינם ניתן פסה"ד בענין אופק, תוך ציטוט דבריה של כבוד השופטת נ. וימן בענין, הוא כי קורס שהחל בתכוף לאחר סיום הזכאות, כשההפנייה ניתנה במהלכה - אין "לוקה" המבוטח על אחור מזערי שנגרם. ודי בציטוט אליו הפנה התובע, תוך הדגשתו: "לא יתכן שהעובדה שמועד פתיחת הקורס נדחה בכמה שבועות ..." (ההדגשה הוספה). אין חולק כי הפנייה מ-10.98 אינה בתוך תקופת הזכאות. ממילא, הפנייה זו אינה הפנייה מזכה, בהתעלם משאלת המועד בו החל קורס ההכשרה. ככל שעסקינן בהפנייה מ-2.98 (היחידה בתקופת הזכאות) - לגביה ודאי אין לומר כי בדחייה של מספר שבועות עסקינן!! לא בכדי קבע הנתבע חודשיים בהנחיותיו (אף שאלה לא הוגשו עד להחלטתנו מ-6.5.03). בבסיס קביעתו של כבוד ביה"ד הארצי עמדה ההנחה כי מובטל, שזכאי היה להכשרה מקצועית (במהלך תקופת הזכאות), מאבד זכותו אם קורס אליו נשלח תוך תקופת הזכאות נדחתה פתיחתו, אף כי הדחייה - קצרה היא. בענייננו, ככל שנסמך התובע על הפנייה מ-2.98 - דחיית הקורס הביאה לכך שבפועל נפתח הקורס בתום שנה קלנדרית ממועד הפנייתו. לנסיבות אלה, כך לטעמנו, לא כיוונה הפסיקה. נבהיר כי אף לוּ ניתנה ההפנייה ב-10.98, בתוך תקופת הזכאות - גם אז עסקינן בקורס שהתובע החל ללמוד בו 3 חדשים לאחר ההפנייה, וכמדומה, שאף לכך לא כיוונה הפסיקה. מכל מקום ב-10.98 לא מצוי היה התובע בתקופת זכאות. ז. לא צריך להחריג את הזכאות, אלא ההחרגה היא אך לתקופת הזכאות, משרצה המחוקק לעודד המובטל להכשרה מקצועית, כך שיוכל ליישם עצמו בעבודה אחרת, עפ"י המקצוע שהוכשר לו, כך, שאם עסקינן בהכשרה בת 4 חדשים (לדוגמא) שהחלה חדשיים לפני תום שנת הזכאות, סבר המחוקק כי אין ראוי או "אין עידוד" בקביעה כי חדשיים יקבל דמי הכשרה וחדשיים ? לא. משכך, נקבעה ההוראה שבסעיף 173 (א) (ו), הוראה המוסיפה על תקופת הזכאות, מַבחינה-מיטיבה בין מי שנשלח להכשרה לבין מובטל שנשלח לעבודה. כך, אם נשלח זכאי להצעת עבודה בסמוך לתום שנת זכאות, נרשם לו סרוב והסרוב בוטל אח"כ ? לא יהא זכאי לאבטלה עם תום השנה. כוונת המחוקק היתה "להאריך" במובן מה את תוקף הזכאות, אך ורק אם הכשרה מקצועית בה החל זכאי תוך תקופת הזכאות ? נסתיימה לאחר סיומה של זו. אין תכלית החוק להעניק לזכאי כאמור, "זכאות" לדמי הכשרה, שנה-שנתיים לאחר תום תקופת הזכאות, ומכוחה של זו. מחלוקת פוסקים נפלה בענין בהליכים השונים, כולל בענין קוריאל-סיטון (עב"ל 1018/00). דעתנו כדעת הרוב בענין סיטון. הזכאות הנמשכת לזכאי שנשלח להכשרה, מפלה בינו לזכאי שלא נשלח. העדפה זו, הגם שמכוונת היא, נדרשת היא לפרשנות מצומצמת. ה"הפליה" ההפוכה, הנוצרת בין זכאי שנשלח תוך תקופת הזכאות לזה שנשלח אך החל בה לאחר תומה ? מחייב האיזון הפרשני כי הצמצום ישמש כ"נר לרגלנו". משמעות ה"הפליה" הנוצרת במצב השני, פחותה במהות מזו שנוצרה במצב הראשוני. משכך, כך דעתנו, יש לפסוק כדעת השופטים נ. ארד וע. רבינוביץ בענין הנזכר לעיל. ח. רואים אנו להוסיף עוד - תכלית החוק היא להבטיח הכנסתו של המובטל, היה ולא נמצאה לו עבודה. כך גם, ביקשה המדינה להכשיר מובטלים לעבודות שונות שתַתאמנה לצרכי המשק, עבודות שדורשי העבודה יכולים (ורוצים) להכשיר עצמם להן. בענייננו, התובע הופנה למספר מקומות עבודה - ואין באישור ש.ת. די מידע ללמוד מדוע לא החל לעבוד בהן. והעיקר - טוען התובע כי החל לעבוד בחודש ינואר וכי עזב עבודתו כדי ללכת לקורס להכשרה לה המתין. סבורים היינו כי התכלית היא ההעסקה עצמה, השמה מתאימה. אם הופנה התובע לעבודה, ובראיון קבלתו היה מודיע למעסיקו כי מתעתד הוא להתחיל ללמוד בקורס בתוך כשבועיים - "סרוב" שהיה נרשם לו בשרות התעסוקה היה נחשב סרוב מוצדק. ענייננו, במהות, דומה. לא נהיר מדוע יהיה התובע זכאי לדמי אבטלה / הכשרה מקצועית, כשבפועל, ויתר על השמה לצורך השתתפות בהכשרה מקצועית. ט. לאור כל האמור - משלא היה התובע זכאי בעת שהופנה להכשרה - נדחתה כדין תביעתו. אין צו להוצאות. הכשרה מקצועיתתקופת אכשרה