נטל ההוכחה בתביעת רשלנות רפואית

##נטל ההוכחה בתביעת רשלנות רפואית:## הכלל הוא כי נטל הראיה להוכיח קיומה של רשלנות רפואית הינו על התובע, אולם יתכנו גם מקרים, בהם הנפגע אינו יודע באופן חד משמעי מה ארע בשל היעדר תיעוד רפואי מספיק, ועל כן הוא ינסה לשער, להסיק ולהוכיח, מה גרם לנזקו. במקרה כזה לעיתים ינסה הנפגע לשרטט תרחיש רשלני מסוים או לטעון לתחולת הכלל "הדבר מדבר בעדו" ובכך להפוך את נטל הראיה כך שהנתבע יהיה חייב להוכיח כי הוא לא התרשל במהלך הטיפול הרפואי. סעיף 41 לפקודת הנזיקין, שכותרתו "חובת הראיה ברשלנות כשהדבר מעיד על עצמו", קובע כי בתובענה שהוגשה על נזק והוכח בה כי לתובע לא הייתה ידיעה או לא הייתה לו יכולת לדעת מה היו למעשה הנסיבות שגרמו למקרה אשר הביא לידי הנזק והנזק נגרם על ידי נכס שלנתבע הייתה שליטה מלאה עליו לבית המשפט יש סמכות להעביר את נטל ההוכחה לנתבעים תחולת הכלל שבסעיף 41 מותנית בקיומה של "סיבתיות עמומה" כלומר היעדר תיעוד רפואי או תיעוד רפואי לא מספיק מפורט כל מנת להבין מה התרחש בזמן אמת. יש לציין כי לפי פסיקת בתי המשפט כלל זה של היפוך נטל הראיה במקרה של היעדר רישום רפואי לא נועד לשחרר את הנפגע התובע מנטל הראיה המוטל עליו שעה שהיעדר רישום רפואי לא מנע מהתובע לדעת את הנסיבות שגרמו לקרות הנזק. נטל ההוכחהרפואהתביעות רשלנות רפואיתרשלנות