דוגמאות למקרים המתאפיינים בסיבתיות עמומה : ישנם מקרים בהם נגרם נזק בעוולה כאשר זהותו של המעוול אינה ידועה, מתוך קבוצה מוגבלת של מזיקים אפשריים, ומקרים אחרים בהם נגרם נזק על ידי מעוולים שפעלו בנפרד כאשר לא ידוע איזה חלק מהנזק גרם כל מעוול. המקרים בהם מתקיימת סיבתיות עמומה נחלקים לסוגים שונים ומגוּונים. כל סוג ומאפייניו הוא, כל סוג והפתרונות היאים לו. סוגיה זו אינה פשוטה כלל ועיקר, ולעיתים קרובות ישנה נטייה לערב מין בשאינו מינו. המורכבות אך מתגברת לאור זאת שבאירוע נזק אחד יכול שיתקיימו מאפיינים של יותר מסוג מקרים אחד. דוגמה בולטת לסיבתיות עמומה הינה מצב דברים בו לא ניתן להוכיח לפי מאזן ההסתברויות שנזקו של התובע נגרם כתוצאה מהתרשלותו של הנתבע. כך למשל, נדונו בפסיקה מקרים בהם עקב התרשלות נמנע מן התובע טיפול רפואי אשר עשוי היה להביא, בהסתברות מסוימת, להחלמה מפגיעתו או ממחלתו. משנעשה לבסוף אבחון נכון ביחס למצבו של התובע, לא הייתה עוד תועלת באותו טיפול בשל חלוף הזמן. כאשר סיכויי ההחלמה הסטטיסטיים הטמונים בטיפול הרפואי הרלוונטי עומדים על 50 אחוזים או למטה מכך, לא יכול היה התובע לבסס את עילת תביעתו לפי הכללים המסורתיים. הטעם לכך הוא כי לא הוכח לפי מאזן ההסתברויות, קרי, בהסתברות של למעלה מ-50 אחוזים, שהתובע היה מחלים אלמלא התרשל הנתבע באי מתן הטיפול. סיבתיות עמומה / עמימות ראייתית