שריפה בגלל מכונת כביסה

פסק דין התובעים היו בעלים של מכונת כביסה מתוצרת הנתבעת, אשר נרכשה בתאריך 20.9.00 והייתה ממוקמת בביתם של התובעים (להלן: "המכונה" או "מכונת הכביסה"). בתאריך 4.9.05 אירע קצר במכונת הכביסה וכתוצאה מכך פרצה שריפה, שהשחיתה את מכונת הכביסה וגרמה לנזקים נוספים למבנה ולרכוש. אין מחלוקת בין הצדדים כי במועד השריפה מכונת הכביסה הייתה נתונה עדיין תחת תקופת האחריות בת חמש השנים מטעם הנתבעת. מכאן התביעה, שהתבססה בין היתר על דו"ח בדיקת מהנדס מומחה (חוקר שריפות), שמצא כי השריפה נגרמה כתוצאה מפגם בייצור המכונה, משמע כי לנתבעת יש אחריות לשריפה שנגרמה. בתחילה ניתן פסק-דין לטובת התובעים בהעדר הגנה, אך לאחר מכן בוטל פסק-הדין בהחלטתה של כבוד סגנית הנשיא נ' דסקין, וזאת בכפוף להפקדת הוצאות בסך של 1,000 ₪ לטובת התובעים בגין הביטול. בבקשה לביטול פסק-הדין, שהפכה לכתב ההגנה בתיק זה, שללה הנתבעת כליל את אחריותה לשריפה וטענה כי מקור השריפה הינו בכשל במערכת החשמל בבית התובעים ולא בכשל במכונת הכביסה, כי התובעים טיפלו במכונת הכביסה בצורה רשלנית ובניגוד להוראות היצרן וכי בכוונתה להגיש חוות-דעת מומחה מטעמה שתתמוך בטענות אלה ותשלול את חוות-הדעת שצורפה לכתב התביעה. כמו כן הודיעה הנתבעת כי בכוונתה להביא עדים מטעמה שיזימו את חוות-דעת המומחה וכן לזמן את המומחה עצמו לחקירה נגדית על חוות-דעתו. לבסוף טענה הנתבעת, לחלופין, כי היא אינה אחראית לשריפה הואיל והיא אינה יצרנית המכונה אלא רק מייבאת אותה לישראל. בדיון שהתקיים בפניי זנחה הנתבעת את כל טענותיה אלה (למרות שאלו היו הטענות העיקריות שבגינן בוטל פסק-הדין שניתן בהעדר הגנה!) ולא חלקה עוד על הטענה כי השריפה אכן נגרמה כתוצאה מקצר שמקורו בכשל בייצור מכונת הכביסה וכי, כפועל יוצא מכך, לנתבעת אחריות לשריפה. על כל פנים, בניגוד להודעתה הנ"ל, הנתבעת לא הגישה כל חוות-דעת מטעמה ולא שללה בדרך כלשהי את חוות-דעת המומחה שצורפה לכתב התביעה, לרבות לא בדרך של זימון עדי הזמה ו/או בקשה לחקור את המומחה על חוות-דעתו. בנוסף לכך, ניתן ללמוד על כך שהנתבעת אינה חולקת יותר על אחריותה לשריפה גם מן העובדה שחברת הביטוח של הנתבעת היא שביצעה את שיקום המבנה שניזוק בשריפה וכן מן העובדה כי בשלב מסוים הנתבעת אף שלחה לתובעים מכונת כביסה חליפית (שלטענת התובעים הייתה חלודה ומשומשת ובשל כך הם סירבו לקבלה). בנסיבות אלה הצדדים נחלקו בדיון בפניי בעיקר ביחס לתיאור השתלשלות העניינים לאחר השריפה. התובעים, מצידם, טענו כי כל שביקשו היה רק להשיב את המצב לקדמותו ולכסות על נזקיהם הישירים ובהתאם לכך פנו בעל-פה ואחר-כך בכתב לשירות הלקוחות של הנתבעת. ברם, לטענת התובעים הם נתקלו ביחס מזלזל מצידה של הנתבעת ובשל כך לא נותרה להם הברירה כי אם לפנות לעורכת-דין על מנת שתפנה בשמם בכתב לנתבעת. ואומנם, לכתב התביעה צורפה תכתובת ענפה בת כתשעה חודשים, שבתוכה קיימים לפחות חמישה מכתבים ששיגרו הנתבעת או באי-כוחה לתובעים ובחלקם קיימת התנערות מוחלטת של הנתבעת מאחריותה לשריפה בטענות דומות לאלו שהועלו בכתב ההגנה. הנתבעת, מצידה, טענה כי היא ביקשה להחליף את מכונת הכביסה ולהעביר את מכונת הכביסה שנשרפה לבדיקה מעבדתית וכי התובעים סרבו לאפשר לה לעשות כן. דיון כאמור, לא קיימת עוד מחלוקת ביחס לאחריותה של הנתבעת לשריפה. אשר להשתלשלות העניינים לאחר השריפה, עולה בבירור מן התכתובת שתוארה לעיל וכן מעדותם של התובעים - שהעידו בפניי ועדותם הייתה אמינה בעיניי - כי הנתבעת לא פעלה בדחיפות הנדרשת לתיקון המצב (לדוגמא: מכתבה הראשון של באת-כוח התובעים נענה לגופו רק כחודשיים לאחר שנשלח) ולמעשה התנערה כליל מאחריותה לשריפה ואף הטיחה האשמות בתובעים, וזאת למרות דו"ח המהנדס המומחה ולמרות שבסופו של עניין הכירה כאמור באחריותה. למותר לציין כי אופן פעולה זה אינו ראוי מצד חברה המתיימרת לתת שירות טוב ללקוחותיה כפי שהנתבעת מעידה על עצמה. אשר לטענתה של הנתבעת, לפיה התובעים סירבו לאפשר לה להחליף את מכונת הכביסה ולהעביר את מכונת הכביסה שנשרפה לבדיקה מעבדתית, הרי שאינני מייחסת לטענה זו משקל רב, שכן זכרה של טענה זו כלל לא בא בתכתובת בין הצדדים, שבה בחרה הנתבעת, כאמור, להכחיש לחלוטין את אחריותה לשריפה. על כל פנים, הנתבעת לא סתרה בדרך כלשהי את טענת התובעים לפיה המכונה החליפית שביקשה להציב אצלם הייתה חלודה ומשומשת. על רקע קביעות עקרוניות אלה יש לבחון את הנזקים שנגרמו לתובעים, דהיינו: (א) יש לפצות את התובעים באופן מלא על נזקים ישירים שנגרמו להם והם נאלצו לכסותם מכיסם והציגו בפני בית-המשפט קבלות בגינם; (ב) יש לבחון על רקע התנהגות הנתבעת את טענותיהם של התובעים ביחס לנזקים עקיפים שנגרמו להם. אתייחס אפוא לנזקים שנטענו על-ידי התובעים: 1. נזקים ישירים עם קבלות על-פי כתב התביעה ומכתבה של באת-כוח התובעים לנתבעת מתאריך 15.1.06 נגרמו לתובעים הנזקים הישירים הבאים שבגינם הוצגו קבלות: א. א. תשלום למכבי האש - 428 ₪ ב. ב. עלות חוות-דעת חוקר שריפות - 1,281 ₪. ג. ג. עבודות חשמל - 466 ₪ ד. ד. שיקום המבנה - 650 ₪ (השתתפות עצמית בתיקון מטעם חברת הביטוח של הנתבעת) ה. ה. הוצאות משפטיות - 300 ₪ כאמור, בגין הוצאות אלה יש לפצות את התובעים באופן מלא, קרי בסך כולל של 3,125 ₪. 1. 1. רכישת מכונת כביסה חדשה התובעים הציגו קבלות בגין רכישת מכונת כביסה חדשה בסך של 2,690 ₪ וכן בגין רכישת עגלה חדשה למכונת הכביסה בסך של 200 ₪ וביטוח למכונת הכביסה החדשה בסך של 1,096 ₪. בהקשר זה טענה הנתבעת כי מכונת הכביסה שנשרפה הייתה בת חמש שנים וכי היא אינה צריכה לשאת בעלות רכישה של מכונה חדשה לחלוטין, אלא בעלות של מכונת כביסה משומשת שאותה העריכה הנתבעת בסך של 600-500 ₪ בלבד. אכן, באופן עקרוני יש מצבים שבהם טענה זו יכולה להתקבל, אלא שמקרה זה שונה, וזאת משתי סיבות עיקריות: (א) על אף גילה מכונת הכביסה הייתה נתונה עדיין תחת אחריותה של הנתבעת; (ב) הנתבעת יכלה לפעול להקטנת הנזק ולהציב אצל התובעים מכונה חדשה מתוצרתה שעלותה עבור הנתבעת נמוכה בהרבה מעלות המכונה החדשה שרכשו התובעים מספק קמעונאי. בנסיבות אלה, אני סבורה כי במקרה חריג זה על הנתבעת לשאת במלוא העלות של מכונת הכביסה החדשה שרכשו התובעים (לרבות העגלה). אשר לביטוח מכונת הכביסה החדשה, אני סבורה כי הנתבעת איננה צריכה לשאת בעלותו, לא כל שכן שהמכונה נשרפה ימים בודדים לפני תום תקופת האחריות שלה. לסיכום, אני פוסקת לתובעים בגין סעיף זה סך של 2,890 ₪. 2. 2. נזקים ישירים ללא קבלות התובעים טענו בסעיף זה לשני נזקים ישירים שלא נתמכו בקבלות: (א) ציוד שניזוק (קרש גיהוץ, בגדים, מגבות וכיו"ב) בסך של 3,000 ₪ (למעט קבלה בסך של 200 ₪ בגין רכישת קרש גיהוץ חדש); (ב) ניקיון המבנה בסך של 2,500 ₪. אשר לציוד שניזוק, עדותם של התובעים בעניין הנזק שנגרם להם הייתה אמינה בעיניי, אך בהעדר קבלות אני פוסקת להם סך כולל של 1,500 ₪ בלבד בגין נזק זה. אשר לניקיון המבנה, אין ספק כי היה צורך לנקות את עקבות השריפה ושיקום המבנה, אך בהעדר קבלה אני פוסקת לתובעים סך של 1000 ₪ בלבד בגין סעיף זה. לסיכום, אני פוסקת לתובעים בגין סעיף זה סך של 2,500 ₪. 3. 3. עוגמת נפש התובעים תבעו פיצוי בגין עוגמת נפש בסך של 4,500 ₪. לאור התנהגותה וגישתה של הנתבעת כפי שתוארה לעיל אני סבורה כי אכן יש מקום לפסוק במקרה זה פיצוי בגין עוגמת נפש וכי יש להעמיד סכום פיצוי זה על סך של 2,500 ₪. סיכום מכלל האמור לעיל אני פוסקת לתובעים סך כולל של 11,015 ₪. הנתבעת תשא בהוצאות התובעים בסך של 1,000 ₪ וזאת בנוסף להוצאות הבקשה לביטול פסק-הדין בסך של 1,000 ₪ שהופקדו כאמור בהחלטתה הנ"ל של כבוד סגנית הנשיא נ' דסקין. פיקדון זה יש לשחרר לטובת התובעים במידה ועוד לא נעשה כן. שריפהמוצרי חשמל (הגנת הצרכן)