##דוגמא לכתב תביעה## ## סוג התביעה: ## ## הסעד המבוקש: ## ## אגרה: ## ## האם קיים הליך נוסף בבית משפט או בבית דין, בקשר למסכת עובדתית דומה שהתובע הוא צד לו או היה צד לו? ## לא ## א. תיאור של בעלי הדין ## 1. התובע, מר _________ _________, ת.ז. _________, הינו אזרח ישראלי המתגורר ב_________ _________, _________. 2. הנתבעת, ארקיע קווי תעופה ישראליים בע"מ, ח.פ. _________, הינה חברה ישראלית העוסקת במתן שירותי תעופה, לרבות טיסות פנים ובינלאומיות, ומשרדה הרשום נמצא ב_________ _________, _________. ## ב. הסעד המבוקש (באופן מפורט) ## 3. כבוד בית המשפט מתבקש לחייב את הנתבעת לשלם לתובע פיצויים בסך כולל של 15,000 ₪, בגין הנזקים שנגרמו לו עקב רשלנותה והפרת חובותיה החקוקות, כמפורט להלן: א. פיצוי בגין נזקים ישירים שנגרמו לתובע ולמשפחתו עקב אי-העלייה לטיסה והצורך למצוא פתרונות חלופיים. ב. פיצוי בגין עוגמת נפש, טרחה, בזבוז זמן, אכזבה ופגיעה בחוויית הנסיעה, אשר נגרמו לתובע ולמשפחתו. ג. הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בתוספת מע"מ כחוק. ד. ריבית והצמדה מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל. ## ג. העובדות הנחוצות לביסוסה של עילת התביעה ומתי נולדה ## 4. ביום _________, הזמין התובע כרטיסי טיסה עבורו, עבור אשתו, גב' _________ _________, ת.ז. _________, ועבור שני ילדיהם הקטינים, ממינכן לישראל, בטיסת הנתבעת שמספרה _________, אשר הייתה אמורה להמריא ביום _________ בשעה _________. 5. ביום הטיסה, הגיע התובע יחד עם משפחתו לשדה התעופה במינכן, זמן סביר לפני מועד ההמראה המקורי, על מנת לעלות לטיסה האמורה. 6. עם הגעתם לשדה התעופה, התברר לתובע ולמשפחתו, לתדהמתם, כי הטיסה הוקדמה באופן משמעותי וכבר המריאה, וזאת מבלי שקיבלו הודעה מספקת וברורה על שינוי מועד הטיסה. 7. התובע טוען כי הנתבעת לא הודיעה לו על הקדמת הטיסה באופן יעיל ומוכח, וכי ההודעות הטלפוניות שלטענת הנתבעת נשלחו, לא הגיעו לידיעתו בזמן אמת, אלא רק לאחר שובו ארצה. 8. כתוצאה מאי-העלייה לטיסה, נגרמו לתובע ולמשפחתו נזקים כספיים ישירים, עוגמת נפש רבה, טרחה, בזבוז זמן ואכזבה, אשר סכומם הכולל מוערך ב-15,000 ₪. 9. עילת התביעה נולדה ביום _________, עת התברר לתובע כי הטיסה הוקדמה והוא ומשפחתו לא יוכלו לעלות עליה. ## ד. העובדות המקנות סמכות לבית המשפט ## 10. סמכותו העניינית של בית משפט נכבד זה לדון בתביעה זו נובעת מסכום התביעה, שאינו עולה על הסכום הקבוע בחוק לסמכותו של בית משפט לתביעות קטנות. 11. סמכותו המקומית של בית משפט נכבד זה נובעת ממקום מגוריו של התובע, אשר נמצא בתחום שיפוטו של בית משפט זה, וכן ממקום עסקה של הנתבעת. ## ה. פירוט הטענות ## ## הפרת חובת הודעה על שינוי במועד טיסה ## 12. הנתבעת הפרה את חובתה החקוקה והחוזית להודיע לתובע באופן ברור, מפורט ובזמן סביר על שינוי מהותי במועד הטיסה, ובכך מנעה ממנו את האפשרות להיערך בהתאם ולהגיע לטיסה במועדה החדש. 13. חובת ההודעה על שינויים במועדי טיסה מוטלת על חברות התעופה מכוח דין ופסיקה, ונועדה להגן על ציבור הנוסעים מפני נזקים ועוגמת נפש הנגרמים עקב שינויים בלתי צצויים. 14. טענת הנתבעת בדבר השארת הודעות טלפוניות אינה מספקת ואינה עומדת בסטנדרט הנדרש מחברת תעופה סבירה, שכן אין בה כדי להבטיח קבלת הודעה בפועל ובזמן אמת על ידי הנוסע. 15. היה על הנתבעת לנקוט באמצעים סבירים ויעילים יותר להבטחת קבלת ההודעה, כגון שליחת הודעת דוא"ל, הודעת SMS, או ניסיון ליצור קשר ישיר עם התובע עד לקבלת אישור על קבלת ההודעה. 16. אי-קבלת ההודעה על ידי התובע בזמן אמת, כפי שאושר על ידו, אינה פוטרת את הנתבעת מאחריותה, שכן האחריות לוודא שההודעה הגיעה ליעדה מוטלת על החברה המודיעה. ## רשלנות הנתבעת באי-הבטחת הגעת ההודעה ## 17. הנתבעת התרשלה בכך שלא נקטה באמצעים סבירים ויעילים להבטחת קבלת ההודעה על שינוי מועד הטיסה על ידי התובע, ובכך הפרה את חובת הזהירות המוטלת עליה כלפי נוסעיה. 18. חברת תעופה סבירה וזהירה הייתה מוודאת כי הודעות קריטיות בדבר שינויים במועדי טיסה מגיעות לידיעת הנוסעים באופן ודאי, ולא מסתפקת בהשארת הודעות שאינן מבטיחות קבלה בפועל. 19. התרשלות הנתבעת באה לידי ביטוי בכך שלא עקבה אחר קבלת ההודעות על ידי התובע, ולא נקטה בצעדים נוספים כאשר לא קיבלה אישור על קבלת ההודעה מצידו. 20. התנהלות הנתבעת, אשר הסתפקה בהשארת הודעות טלפוניות בלבד, מבלי לוודא את קבלתן, מהווה סטייה מהתנהגות סבירה של חברת תעופה וגורמת לנזקים מיותרים לנוסעים. 21. אילו הייתה הנתבעת נוהגת כחברת תעופה סבירה וזהירה, הייתה מוודאת את קבלת ההודעה על ידי התובע, ובכך הייתה נמנעת כל עוגמת הנפש והנזקים שנגרמו לו ולמשפחתו. ## הפרת חובה חקוקה ## 22. הנתבעת הפרה חובות חקוקות המוטלות עליה מכוח דיני הגנת הצרכן ודיני התעופה, המחייבים אותה לספק שירות אמין, שקוף וברור ללקוחותיה, ובכלל זה הודעה מספקת על שינויים מהותיים. 23. הפרת חובה חקוקה זו, אשר נועדה להגן על ציבור הנוסעים, מהווה עילה עצמאית לתביעת נזיקין, וזאת בנוסף לעילת הרשלנות. 24. הנתבעת, כספקית שירותי תעופה, מחויבת לפעול בהתאם לכללים ולתקנות החלים עליה, ובכלל זה חובת הגילוי הנאות והודעה על שינויים מהותיים המשפיעים על הנוסעים. 25. אי-הודעה מספקת על הקדמת הטיסה מהווה הפרה של חובת הגילוי הנאות כלפי הצרכן, ופוגעת בזכותו לקבל מידע מלא ומדויק אודות השירותים שרכש. 26. הפסיקה הכירה בחשיבותה של חובת ההודעה על שינויים בטיסות, וקבעה כי הפרתה עלולה להקים עילה לפיצוי בגין נזקים שנגרמו לנוסעים. ## אחריות הנתבעת לנזקי התובע ## 27. הנתבעת אחראית באופן ישיר לנזקים שנגרמו לתובע ולמשפחתו, שכן נזקים אלו נגרמו כתוצאה ישירה ובלעדית של רשלנותה והפרת חובותיה. 28. הקשר הסיבתי בין התרשלות הנתבעת לבין הנזקים ברור ומוכח, שכן אילו הייתה הנתבעת מודיעה לתובע כנדרש, היה התובע מגיע לטיסה במועדה החדש והנזקים היו נמנעים. 29. הנתבעת, כחברת תעופה מקצועית, הייתה צריכה לצפות כי אי-הודעה מספקת על שינוי במועד טיסה עלולה לגרום לנזקים כספיים ועוגמת נפש לנוסעים. 30. אחריותה של הנתבעת אינה מותנית באשם תורם כלשהו מצד התובע, שכן התובע פעל בתום לב ובהסתמך על המידע שהיה בידיו. 31. הנתבעת, כגוף מסחרי המציע שירותים לציבור, נושאת באחריות מוגברת כלפי לקוחותיה, ועליה לוודא כי השירותים ניתנים באופן מקצועי, אמין ובטוח. ## עוגמת נפש וטרחה ## 32. כתוצאה מאי-העלייה לטיסה, נגרמה לתובע ולמשפחתו עוגמת נפש רבה, טרחה, אכזבה ופגיעה משמעותית בחוויית הנסיעה, אשר מצדיקים פיצוי הולם. 33. התובע ומשפחתו נאלצו להתמודד עם מצב בלתי צפוי ומלחיץ בשדה תעופה זר, למצוא פתרונות חלופיים לטיסה, ולשאת בהוצאות נוספות, כל זאת עקב מחדלי הנתבעת. 34. עוגמת הנפש כוללת את התסכול, הכעס, האכזבה והדאגה שחוו התובע ומשפחתו, במיוחד לאור העובדה שמדובר בנסיעה משפחתית עם ילדים קטנים. 35. הפסיקה הכירה בזכותם של נוסעים לפיצוי בגין עוגמת נפש וטרחה שנגרמו להם עקב איחורים או ביטולים של טיסות, וזאת גם במקרים בהם לא נגרמו נזקים כספיים ישירים משמעותיים. 36. סכום הפיצוי המבוקש בגין עוגמת נפש וטרחה הינו סביר והולם בנסיבות העניין, ומשקף את הפגיעה שנגרמה לתובע ולמשפחתו. ## דחיית טענת אשם תורם ## 37. התובע דוחה מכל וכל את טענת הנתבעת בדבר אשם תורם מצדו, שכן התובע פעל בתום לב ובהתאם למידע שהיה בידיו, ולא הייתה לו כל דרך לדעת על הקדמת הטיסה. 38. טענת הנתבעת כי על התובע היה לאשר את הטיסה 72 שעות לפני המראתה אינה פוטרת אותה מאחריותה להודיע על שינויים מהותיים, ואינה יכולה להטיל את מלוא האחריות על התובע. 39. גם אם הייתה קיימת חובה לאשר את הטיסה, אין בכך כדי לגרוע מחובתה של הנתבעת לוודא שהודעות קריטיות מגיעות לידיעת הנוסעים, במיוחד כאשר מדובר בשינוי חד צדדי של מועד הטיסה. 40. הפסיקה קבעה כי חובת ההודעה על שינויים בטיסות מוטלת על חברת התעופה, וכי אין להטיל את מלוא האחריות על הנוסע בגין מחדלים של החברה. 41. בנסיבות העניין, התובע לא יכול היה לצפות את הקדמת הטיסה, ופעל באופן סביר והגיוני בהתאם למידע שהיה ברשותו, ולכן אין לייחס לו כל אשם תורם. ## נזקים ישירים ## 42. כתוצאה מאי-העלייה לטיסה, נגרמו לתובע ולמשפחתו נזקים כספיים ישירים, לרבות הוצאות על לינה, מזון, ותחבורה חלופית, וכן עלות רכישת כרטיסי טיסה חדשים. 43. התובע נאלץ לשאת בהוצאות בלתי צפויות ומשמעותיות, אשר לא היו נגרמות אילו הנתבעת הייתה פועלת באופן סביר ואחראי. 44. הנזקים הישירים כוללים גם את אובדן ימי עבודה או ימי חופשה, אשר נגרמו לתובע עקב העיכוב בשובו ארצה. 45. התובע יפרט את מלוא הנזקים הישירים שנגרמו לו, ויצרף קבלות ואסמכתאות מתאימות, ככל שיידרש, להוכחת סכומים אלו. 46. סכום התביעה בסך 15,000 ₪ כולל בתוכו את הערכת הנזקים הישירים שנגרמו לתובע ולמשפחתו. ## חובת זהירות מושגית וקונקרטית ## 47. הנתבעת חבה חובת זהירות מושגית וקונקרטית כלפי התובע, כנוסע שרכש ממנה כרטיס טיסה, לדאוג לשלומו, לרווחתו ולמתן שירות מקצועי ואמין. 48. חובת הזהירות כוללת את החובה להודיע על שינויים מהותיים במועדי טיסה באופן ברור, מפורט ובזמן סביר, ולוודא שההודעה אכן הגיעה לידיעת הנוסע. 49. הנתבעת הפרה את חובת הזהירות המוטלת עליה בכך שלא נקטה באמצעים מספקים להבטחת קבלת ההודעה על ידי התובע, ובכך גרמה לו לנזקים. 50. הפסיקה קבעה כי חברות תעופה חבות חובת זהירות מוגברת כלפי נוסעיה, וכי עליהן לנקוט בכל האמצעים הסבירים למניעת נזקים ועוגמת נפש. 51. הפרת חובת הזהירות על ידי הנתבעת מהווה רשלנות, המקימה לתובע עילה לתביעת פיצויים בגין הנזקים שנגרמו לו. ## הסתמכות התובע על מועד הטיסה המקורי ## 52. התובע הסתמך בתום לב על מועד הטיסה המקורי כפי שצוין בכרטיס הטיסה ובאישור ההזמנה, ובהתאם לכך תכנן את הגעתו לשדה התעופה. 53. הסתמכות זו הייתה סבירה והגיונית, שכן התובע לא קיבל כל הודעה אחרת על שינוי במועד הטיסה, ולא היה עליו לצפות שינוי כה מהותי ללא הודעה מספקת. 54. הנתבעת, ביודעה כי נוסעים מסתמכים על מועדי הטיסה המפורסמים, הייתה צריכה לוודא כי כל שינוי במועד מועבר באופן יעיל וברור לכל הנוסעים. 55. הפגיעה בהסתמכות התובע מהווה נזק בפני עצמו, וכן גורם ישיר לנזקים הנוספים שנגרמו לו ולמשפחתו. 56. אילו הייתה הנתבעת פועלת בשקיפות ובהגינות, ומעבירה את המידע על שינוי הטיסה באופן יעיל, לא הייתה נגרמת פגיעה בהסתמכות התובע. ## השוואה לפסיקה רלוונטית ## 57. הפסיקה בישראל הכירה במקרים רבים בזכותם של נוסעים לפיצוי בגין נזקים שנגרמו להם עקב איחורים, ביטולים או שינויים בטיסות, כאשר חברת התעופה התרשלה בחובת ההודעה. 58. בניגוד למקרה שנדון בפסק הדין שהוצג, שם התובע הגיע לאחר שהטיסה כבר המריאה, במקרים אחרים בהם נוסעים לא הועלו לטיסה שטרם המריאה, נפסק פיצוי לטובתם. 59. עמדת בתי המשפט היא כי חובת ההודעה על שינויים בטיסות היא חובה מהותית, וכי הפרתה עלולה להקים עילה לפיצוי, גם אם הנוסע לא אישר את הטיסה מראש. 60. הגישה המקובלת בפסיקה היא כי יש להטיל אחריות על חברות התעופה כאשר מחדליהן גורמים לנזקים לנוסעים, וכי אין להטיל את מלוא האחריות על הנוסע. 61. המקרה דנן שונה מהמקרה שנדון בפסק הדין שהוצג, שכן כאן התובע לא קיבל הודעה מספקת על הקדמת הטיסה, ואין לייחס לו אשם תורם מכריע. אשר על כן ולאור כל האמור לעיל, יהא זה מן הדין ומן הצדק לקבל את התביעה על כל חלקיה. ##דוגמא לפסק דין:## התובע במקרה דנן אמור היה לשוב ארצה ממינכן, בטיסת ארקיע, יחד עם אשתו ושני ילדיו. לטענתו, כשהגיע לשדה התעופה, על מנת לעלות לטיסה האמורה, התברר לו כי הטיסה הוקדמה וכבר יצאה. התובע טוען לרשלנות הנתבעות, אשר לא הודיעו על הקדמת הטיסה האמורה וכך גרמו לו לנזקים המסתכמים ב - 15,000 ₪. הנתבעות מצידן טוענות, כי ניסו ליצור קשר טלפוני עם התובע על מנת להודיע לו על שינוי מועד הטיסה האמורה, ואף השאירו לו שלוש הודעות בטלפון הסלולרי. התובע מאשר את ההודעות האמורות ואולם לטענתו שמע אותן רק לאחר שובו ארצה. הנתבעת 2 מוסיפה וטוענת, כי היה על התובע לאשר את הטיסה כ-72 שעות לפני המראתה המתוכננת, ואילו היה עושה כן היה יודע אודות שינוי שעת ההמראה וחוסך לעצמו את עוגמת הנפש והנזקים שנגרמו לו לטענתו. לאחר שקראתי את כתבי טענות הצדדים על נספחיהם ושמעתי אותם ארוכות בדיון שנערך בפניי ביום 15/11/07, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות. התובע עצמו מאשר כי על כרטיס הטיסה שלו היה כתוב שיש לאשר את המקומות שהוזמנו כ-72 שעות לפני המראת הטיסה, ומשלא עשה כן, אין לו לבוא בטענות אלא כלפי עצמו. בשולי הדברים אציין, כי התובע הפנה את בית המשפט למספר פסקי דין, אשר לשיטתו תומכים בטענותיו. לאחר שעיינתי בפסקי הדין האמורים, מצאתי שרובם אינם מתאימים למקרה שבפנינו, הואיל והנסיבות והעובדות שם שונות משמעותית מכאן. כך לדוגמה, בעוד בתק 6320/05 (תביעות קטנות ת"א) ד"ר פולמן נגד חב' השטיח המעופף בע"מ, שם היה מדובר באיחור לטיסה שטרם המריאה ואשר אף על פי כן התובעים לא הועלו לטיסה האמורה. ואילו כאן, התובע הגיע לטיסה האמורה לאחר שכבר המריאה. לאור האמור לעיל, הריני סבור כי לתובע אשם תורם מכריע עד כדי 100%, מאחר שלא אישר מקומותיו בטיסה האמורה, עליה היה אמור לעלות. סופו של דבר, כאמור לעיל, התביעה נדחית. בנסיבות העניין ועל מנת שלא להכביד עם התובע אין צו להוצאות. תביעות נגד חברות תעופהכתב תביעהמסמכיםתעופהאיחור טיסה