פסק דין התובעים, שלוש משפחות, וביניהם ילדים, רכשו מן הנתבעת חופשה ב'קלאב' נופש באנטליה שבתורכיה לתאריכים שבין 10.7.07 -16.7.07. ההזמנה היתה לקלאב 'לה שאטו' שדירוגו DELUX. עם הגיעם לנמל התעופה בתורכיה הועברו ע"י נציגי הנתבעת למלון 'אנטדון' ולא לקלאב 'לה שאטו' כפי שנאמר להם בתחילה. מאחר שלא הודע לתובעים מבעוד מועד פשר השינוי, סרבו בתחילה להכנס למלון אליו הועברו, ואף יצאו לקלאב 'לה שאטו' אליו היתה מיועדת ההזמנה המקורית, אולם משהסתבר להם כי אין הזמנה על שמם לא היו יכולים להתקבל למלון באמצעות הואוצ'ר שקבלו בארץ, ונאלצו לחזור למלון אנטדון. התובעים קובלים על התנהגות הנתבעת שלא הודיעה להם מבעוד מועד על השינוי, על ההוצאות שנאלצו להוציא בנסיעה למלון 'לה שאטו' ובחזרה למלון אנטדון, על הוצאות הטלפוניות שביצעו לסוכן בארץ כדי להבין את סיבת השינוי, וכן טענו כי "מיותר לציין שאנו לא נהנינו מהמלון ואין לנו אפשרות לדעת מה הפסדנו כי לא נוכל לבצע השוואה כל עוד לא היינו במלון "לה שאטו" שעליו קבלתי המלצות חמות מחברים שהיו שם ועל סמך המלצתם והמלצת נציגת המכירות שלכם נרשמתי לנופש הזה". (כאמור בכתב ההגנה של שלוש התובעים). יאמר כי כל אחת מהמשפחות התובעות מבקשת את כל עלות חבילת הנופש בחזרה. התביעה זהה לכל שלוש התובעים לרבות מכתב הפנייה והדרישה ולפיכך ראיתי לדון בשלושתם במאוחד, בהסכמת הצדדים. התובעים רכשו את חבילות הנופש הכוללות טיסות שכר, העברה למלון ושהות במלון. החבילות הללו כפופות לתנאי הנציגה המצורפים לכרטיסי החבילה, ותנאי ההתקשרות בין התובעים לנתבעת מופיעים ב'חוזה' המצורף לעיסקה. התובעים מלינים על כך שהנתבעת ידעה מבעוד מועד על השינוי במלון ומטעמים שלה לא הודיעה לתובעים, ולא נתנה בידיהם את הבחירה אם לצאת לנופש. אומר כבר כי הנתבעת זכאית בהתאם לתנאי החבילה להחליף את המלון שהוצע לתובעים, ובלבד שהוא מאותה רמת תיירות ובאותו סיווג. וכך קובעים עקרי התנאים הכלליים, תנאים המצויים בחברה, אך עיקריהם הנוגעים במיוחד לנופשים מצורפים לכל כרטיס. "החברה שומרת לעצמה את הזכות לשנות ו/או להחליף את שעות הטיסה... המלון אינו מאושר מיידית עם ביצוע ההזמנה. במידה ולא יאושר המלון המוזמן ו/או מועדון הנופש (club) ו/או במקרה של "הזמנת יתר" יוצע במידת האפשר מלון חלופי המדורג באותה רמת תיירות...". משכך, ולאחר ששמעתי את נציגת הנתבעת כי המלון המקורי היה בתפוסת יתר זכאית היתה הנתבעת, על פי תנאי ההתקשרות, להעביר את התובעים למלון אחר באותה רמת תיירות. לא רק זאת אלא שניתן היה להתרשם מהתמונות שצורפו לכתב ההגנה כי המלון בו שהו התובעים הוא אכן בדרגת תיירות גבוהה וכי האולמות, הלובי, החדרים הם בסיווג המתאים לרמת DELUX כפי שהנתבעת התחייבה. אציין כי אחד התובעים אף הודה בהגינותו כי "אני לא מכחיש שהמלון שהיינו בו היה בסדר..." [עמ' 4 ש' 1]. העילה שעליה מבססים התובעים את התביעה היא הפרת החוזה וכשלון לספק את ה'מוצר' שאותו 'רכשו'. לאחר ששמעתי את העדויות, את דברי נציגת הנתבעת, קראתי את התנאים הרלבנטיים לעיסקה, מצאתי כי הנתבעת לא הפרה את ההסכם וגם לא התרשלה. הדבר היחידי שנראה כי נכון היה לעשות הוא להודיע לתובעים סמוך למועד בו ידעה הנתבעת על 'תפוסת היתר' ועל הצורך להעבירם למלון אחר או למצער היה עליה להודיע על ההעברה למלון אחר באדיבות ולתת הסבר שיסבר את אוזני התובעים מהי הסיבה להחלפת המלון, ולא להתייחס אליהם באופן שתואר לי. ומאחר שבבית משפט לתביעות קטנות עסקינן אני סבורה כי ראוי להתייחס לתובעים בדרך חוקי הצרכנות ולידע אותם במועד ובליווי הסברים על פשר ההחלפה, ובכך היו מונעים צער, עגמת נפש והוצאות של נסיעה למלון האחר לבירור ההחלפה, ולחזרה למלון אנטדון. מלבד הפער בין הציפיה לשהות במלון שונה מזה ששהו בו בפועל, לא מצאתי כל טענה אחרת. אומר עוד כי לדברי הנתבעת המלון שאליו הועברו, "הינו מלון ברמת דירוג של 5 כוכבים דה לקס, רמתו גבוהה יותר מלה שאטו, ... חשוב שאציין שמלון לה שאטו כרגע נמצא בפשיטת רגל...המלון לה שאטו קיים רק מהקיץ. כשהם היו בטורקיה המלון היה בהרצה. לקוחות תובעים אותנו על המלון לה שאטו מהתקופה שהיה בהרצה. לשם השוואה המלון החלופי שלכאורה יצא להם להיות שם הוא מלון ברמה יותר גבוהה" [עמ' 5], ועל כן נראה כי בסופו של יום השינוי במלון היה לטובה. מכל אלה אני דואה לדחות את התביעה מאחר שלא הוצגה לי עילה של ממש. התובעים שהו במלון ברמה זהה לזו שאליה התחייבה הנתבעת, ואולי אף ברמה גבוהה יותר, נהנו משירותיו, ממתקניו ומנופש במקום, ועל כן אין כל פער בין ההזמנה לבין התמורה. אני סבורה כי התובעים האדירו את תביעתם, ובהחלט נראה לי מוגזם לדרוש פיצוי בעלות חבילת נופש, עלות שבגינה קבלו תמורה מלאה. אמנם הנופש התחיל במלון שונה מזה שנקבע מראש, וטוב היתה עושה הנתבעת אם היתה טורחת להסביר את השינוי, אך משלא עשתה כן והתובעים החליטו על דעתם לצאת למלון האחר רק כדי להיווכח שאין שם הזמנה על שמם, דבר שהיה נמנע כאמור אם היו מקבלים הסבר, ובשל עלויות הנסיעה למלון האחר והאכזבה ראיתי לפצותם באורח סמלי רק בגלל שמצויים אנו במסגרת בית משפט צרכני, ובגלל שלא נסתרה הטענה כי החברה לא התנהגה בדרך המקובלת ולא דאגה להודיע לתובעים מדע הוחלף המלון. אני מחייבת את הנתבעת לפצות כל אחת מהמשפחות בסכום סמלי של 750 ₪ למשפחה. לא מצאתי כל עילה אחרת ולמעט האמור אני דוחה את התביעה ללא צו להוצאות. סכום זה ישולם לתובעים תוך 30 ימים מקבלת פסק דין זה. נופשסוכני נסיעות (תביעות)