פסק דין 1. עניינה של התובענה שלפנינו, מצלמה שנרכשה ביום 23.1.07 אצל הנתבעת במחיר של 799 ₪, וניתנה לה אחריות מטעם היבואן אם.די.קי. סחר בע"מ (להלן - החברה). לטענת התובע בכתב התביעה, בשל תקלה במצלמה נמסרה המצלמה לתיקון ביום 27.4.07 בכתובתה של הנתבעת בירושלים, ומולא טופס תיקון, שצורף כנספח ג' לכתב התביעה (להלן - הטופס הראשון). התובע טוען כי ביום 16.5.07 רשמה הנתבעת טופס תיקון נוסף, ללא ידיעת התובע או מי מטעמו, ובו פרטים שונים מאלה שפורטו לגבי התקלה בטופס הראשון (להלן - הטופס השני). המצלמה נמסרה על ידי הנתבעת לתיקון אצל החברה רק ביום 20.5.07, והחברה חייבה את התובע בסכום של 560 ש"ח דמי תיקון, כמפורט בנספח ה' לכתב התביעה. 2. התובע טוען כי ברישום הטופס השני נהגה הנתבעת בחוסר תום לב מתוך כוונה להונות את התובע ולהוציא ממנו כספים שאינו חייב בתשלומם. על כן, דורש התובע פיצוי בסך 1,799 ש"ח הכולל את הסכום ששולם תמורת המצלמה בתוספת 1,000 ש"ח בשל עוגמת נפש. 3. לטענת הנתבעת בכתב ההגנה, היא הינה משווקת מוצרי חשמל בלבד והאחריות ניתנת ישירות על ידי היבואנים, במקרה דנן - על ידי החברה, ביחד עם רכישת המוצר. לטענתה, משנמסרה לתובע תעודת אחריות, שצורפה כנספח ב' לכתב התביעה (להלן - תעודת האחריות), הרי שכל טענה מצד התובע צריכה להיות מופנית ישירות לחברה ולא לנתבעת. הנתבעת טוענת כי במועד הרכישה נאמר במפורש לתובע כי החברה היא זו שנותנת את האחריות, אולם, מתוקף היותה אמונה על שביעות רצון לקוחותיה הציעה הנתבעת לתובע לשלוח את המצלמה לתיקון של החברה באמצעותה. עוד טוענת הנתבעת, בסעיף 13 לכתב ההגנה, כי התביעה הוגשה בחוסר תום לב ובעזות מצח של ממש הואיל והתובע יודע היטב כי החברה היא זו האחראית לכל תקלה במצלמה, שכן היא זו אשר סיפקה לתובע את תעודת האחריות. 4. עיון בטופס הראשון מעלה כי בחלק "תאור התקלה והערות" נאמר: "מסך לא תקין מרוח. חדשה, ללא מכות או שריטות למעט מסך מרוח/לחוץ". מאידך, בטופס השני נאמר לעניין התקלה: "מסך סדוק לא תקין עם כתם בפנים. ישנה מכה שריטה בצד שמאל למעלה ובנירוסטה". בשני הטפסים שהוצאו על נייר פירמה של הנתבעת, נאמר בהבלטה ובהדגשה באמצעות מסגרת: "ללקוח ידוע כי יש באפשרותו לגשת ישירות לתחנת השירות. הלקוח בחר להעביר המוצר דרכנו וידוע לו כי זמן ההמתנה ארוך יותר". (להלן - ההערה). 5. אין התייחסות מפורשת והסבר מניח את הדעת של הנתבעת, לא בכתב ההגנה ולא בדיון שנערך בפני ביום 27.1.08, לעובדה שמולאו על ידי הנתבעת שני טפסי תיקון לגבי אותה המצלמה בהפרש של כשלושה שבועות. אמנם נכון שהאחריות ניתנת על ידי החברה בלבד, אולם מן ההערה נובע כי קיימת אפשרות לפנות ישירות לחברה לצרכי תיקון אך קיימת גם אפשרות לגיטימית לפנות באמצעות הנתבעת, כפי שארע במקרה שלפנינו. מכאן, שמדובר בדרך פעולה רגילה ושגרתית של הנתבעת במסגרת השירות ללקוחותיה, כאשר היא מקבלת מוצר לתיקון מאת לקוח, מוסרת אותו לחברה שמבצעת את התיקון בפועל ובודקת אם חלה עליו האחריות אם לאו, ובתום התיקון, לאחר שהמוצר חוזר לידי הנתבעת - מחזירה אותו הנתבעת ללקוח. 6. כפי שנאמר לעיל, במקרה שלפנינו לא ניתן כל הסבר מניח את הדעת על ידי הנתבעת לקיומם של שני הטפסים. אין זאת כי אם המצלמה לא נמסרה לתיקון לחברה על ידי הנתבעת בסמוך ליום 27.4.07 (המועד שבו נרשם הטופס הראשון), התעכבה מסיבות כלשהן אצל הנתבעת עד ליום 20.5.07, וכנראה אף ניזוקה, כמפורט בטופס השני, במהלך התקופה האמורה. בניגוד לטענת הנתבעת, נראה שדווקא רישום הטופס השני על ידה, שמטרתו לכסות על רשלנותה של הנתבעת בשמירה על המצלמה עד למסירתה לחברה, הוא בגדר עזות מצח ולא הגשת התביעה על ידי התובע. 7. לאור האמור, נראה שראוי וצודק לפצות את התובע על מלוא הסכום ששולם על ידו בשל המצלמה. לפיכך, אני קובעת כי הנתבעת תשלם לתובע, תוך 30 ימים, סכום של 799 ש"ח בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה (4.9.07) ועד לתשלום בפועל וכן הוצאות משפט בסך 400 ש"ח. ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 15 ימים. פיצוייםחשמל