פסק דין 1. בחודש דצמבר 2005 רכשו התובעים טלויזיה מרנץ 42 אינץ' (להלן: "הטלביזיה") מנתבעת 2. 2. באוקטובר 2006, בטרם חלפה שנת האחריות, התקלקלה הטלביזיה. הנתבעת 2 הפנתה את התובעים לשירות של הנתבעת 1 (להלן: הנתבעת). 3. הטלביזיה נלקחה לתיקון והתובעים קבלו טלביזיה חלופית. התיקון ארך כחודש וחצי. 4. מיד עם החזרת הטלביזיה לביתם, הודיעו התובעים כי התקלה לא תוקנה, ושוב נלקחה הטלביזיה לתיקון. 5. לטענת התובעים היתה התקלה זהה, ולכן בקשו מהנתבעת כי תספק להם טלביזיה חדשה; הנתבעת לא הסכימה ותחת זאת פיצתה את התובעים בשנת אחריות נוספת לאחר דין ודברים עם התובעים וקבלת הסכמתם. 6. בסמוך להגשת התביעה התקלקלה הטלביזיה בשלישית, לטענתם, התקלה היתה זהה, ושוב פנו לנתבעת ועמדו על החלפת הטלביזיה. הנתבעת סרבה לעשות כן ומשכך פנו התובעים לבית המשפט ובקשו לבטל את העיסקה ולקבל את מלוא התמורה ששילמו עבור הטלביזיה או לקבל טלביזיה חלופית חדשה. 7. הנתבעת הודיעה בבית המשפט (עמ' 3), כי היא לוקחת על עצמה את האחריות גם בגין הנתבעת 2. 8. לטענת הנתבעת היא עשתה כל שנדרש לתקן את מכשיר הטלביזיה, התקלות לא היו זהות, ובפעם הראשונה כלל לא היתה תקלה, אלא שימוש לא נכון. התקלות תוקנו אך התובעים סרבו לקבל את הטלביזיה המתוקנת חזרה והותירו בידיהם את הטלביזיה החלופית שקבלו מהנתבעת למשך תקופת התיקון וכן עמדו על ביטול העיסקה. 9. הנתבעת טוענת כי התקלה תוקנה אך התובעים היו מעונינים בטלביזיה חדשה והשתמשו בטלביזית LCD החלופית שקבלו לשימוש, חודשים ארוכים תחת הטלביזיה שלהם הגם שהיתה תקינה, ולא אפשרו להחזיר את הטלביזיה המתוקנת וגם לא החזירו את הטלביזיה החלופית שקבלו, ולא הסכימו להצעה להארכה נוספת של תקופת האחריות, ולא רק זאת אלא שמיד עם גילוי התקלה בפעם השניה, ראו לנגד עיניהם את הפתרון האחד מבחינתם - החלפת הטלביזיה הקימת בטלביזיה חדשה. לאחר ששמעתי את הצדדים, הצעתי להם, בהתאם לסמכותי ליתן צו להחלפת המוצר, קרי הטלביזיה, אך התובעים בקשו טלביזיה מסוג LG שהנתבעת אינה משווקת. 10. אני סבורה כי התרופה במקרה זה אינה ביטול עיסקה; לא הוכחה אי התאמה וגם לא הוכח שהיה כֶּשֶל מהותי במוצר שסופק, והא-ראיה שהוא תוקן, אך התובעים סרבו להחזירו. התובעים השתמשו בטלביזיה חודשים ארוכים, עד גילוי התקלה, שתוקנה, וגם התקלה השניה תוקנה אלא שהתובעים לא היו מעונינים בטלביזיה זו. 11. הנתבעת ניסתה להעניק את השירות הראוי, לקחה בעצמה את הטלביזיה לתיקון, ואף דאגה לספק מכשיר חלופי תחת זה שנלקח לתיקון, והאריכה את תקופת האחריות כפיצוי. 12. תקנה 2 לתקנות הגנת הצרכן (אחריות ושירות לאחר מכירה), תשס"ו- 2006 קובעת כי "יצרן של טובין שנמכרו לצרכן יתקן, בעצמו או באמצעות אחר מטעמו, כל קלקול שנתגלה בטובין במהלך תקופת האחריות, בלא תמורה; נדרשה במסגרת התיקון החלפה של פריט טובין, כולו או חלקים ממנו, תבוצע ההחלפה על ידי היצרן בלא תמורה". 13. 13. בתקנה 3 לאותן תקנות נאמר כי "יצרן של טובין אשר נמכרו לצרכן יספק, על פי דרישת הצרכן, חלקי חילוף לשם תיקון הטובין, עד תום תקופת האחריות שנקבעה לטובין." כלומר - החיוב הוא לתקן את הטלביזיה, כפי שאכן עשתה הנתבעת, ולא לבטל את העיסקה. התנהגותה הסבירה של הנתבעת בנסיבות אלה אינה מחייבת ביטול העיסקה. 14. 14. יחד עם זאת, ולאחר ששקלתי את מכלול הנסיבות, את התנהגות הנתבעת, שכאמור היתה סבירה בנסיבות, את תלונות התובעים, את העובדה שהתובעים שילמו ממיטב כספם לרכוש טלביזיה חדשה ותלויה, אך נאלצו לשלוח את הטלביזיה לתיקון חרף היותה חדשה, את העובדה שהתובעים השתמשו במשך תקופה ארוכה בטלביזיה חלופית, אני רואה לאזן בין כל אלה ולהורות לנתבעת שהסכימה לפצות את התובעים בשווי טלביזיה חדשה מאותו סוג [פלסמה 42 אינץ'] ובהעדר הטלביזיה מהסוג שרצו התובעים - ולחייב את הנתבעת, גם בהתאם להסכמתה, לשלם לתובעת סך של 5,700 ₪, ערכה של טלביזיה חדשה מאותו סוג, כפי שמסר נציג הנתבעת. (יאמר כי מאז שמעתי את דברי נציג הנתבעת הסתכלתי בפרסומים שונים בעתונות ובעיקר במחירי הטלביזיות וראיתי כי הסכום תואם לפרסומים). מאחר שמאז ביצוע העיסקה חלפו למעלה משנתיים והמחירים ירדו מאוד ומשלא הוצגה ממילא כל קבלה על התשלום של הטלביזיה המקורית וגם מאחר שלא ראיתי לבטל את העיסקה ראיתי לפעול "בדרך הנראית לו (לי) מועילה ביותר להכרעה צודקת ומהירה" (סעיף 62 לחוק בתי המשפט), ולחייב את הנתבעת לשלם לתובעים סך של 5,700 ₪, תוך 21 יום וכנגד החזרת הטלביזיה של הנתבעת הנמצאת בידי התובעים. אם התובעים לא יחזירו הטלביזיה לא יהיו זכאים לסכום כאמור. אני גם מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעים סך של 200₪ הוצאות המשפט. טלויזיה