פסק דין הרקע העובדתי התובעים הינם בני זוג אשר הזמינו באמצעות סוכן נסיעות בשם ב.נ. טורס, מהנתבעת מס' 1, רימון טיולים בע"מ (להלן: רימון) שיט ונופש באוניה ממיאמי שבארה"ב לאיים הקריביים (להלן: השיט), למשך 7 ימים החל מיום 29.7.06. נתבעת מס' 2 הינה חברת קרניבל קרוז, בעלת האוניה (להלן: קרניבל) אשר צורפה על ידי התובעים לאחר הדיון הראשון שהתקיים בתיק ביום 17.7.07, ונתבעת נוספת הינה מד קרוז בע"מ אשר בהחלטתי מיום 13.12.07 החלטתי לצרפה כנתבעת נוספת לאחר שטענה שאינה מוסמכת לייצג את קרניבל בהליך זה, על אף שהיא מייצגת אותה בארץ לצורך מכירת חבילות הנופש על האוניה של קרניבל. לאחר עליית התובעים לאוניה התברר להם כי שוכנו בחדר בקומה הראשונה (יש מחלוקת בין הצדדים אם הדבר בניגוד להזמנה שבוצעה באם לאו ולכך אתיחס בהמשך) וכי החדר שהוקצה להם מצוי מעל חדר המנועים במקום בו מרוכזת מערכת הזבל של האניה דבר הגורם לרעשים ופיצוצים עזים שלא אפשרו לתובעים לשהות בחדרם בשעות היום או הלילה. גם אטמי אזניים שסופקו להם על ידי צוות האוניה לא סייעו להם והם נאלצו לישון על הסיפון או בחדר ה"קריוקי" לאחר שזה התפנה בשעות הערב המאוחרות. לפי תיאורם של התובעים, אשר לא נסתר בראיות כלשהן מטעם מי מהנתבעים, סבלם היה רב ביותר והעיב על הנאתם מהשיט שנרכש במיטב כספם, ולפיכך תבעו פיצוי בסך 7,000 ₪, להשאיר עלות השיט היה 1,700$ לשני בני הזוג. המחלוקות בין הצדדים - דיון והכרעה 1. ראשית, ובעיקר חלוקים הצדדים באם התובעים הזמינו חדר בקומה הראשונה או השניה. מתכתובת דואר אלקטרוני שהוחלפה בין רימון לבין מד קרוז, אשר הוצגה בפני, עולה בבירור כי רימון הזמינה עבור התובעים חדר בקומה הראשונה, וכך אושרה ההזמנה. מנגד, העידו בפני התובע והסוכן מר קורן יעקב (להלן: הסוכן) כי בעצת הסוכן החליטו התובעים שלא להזמין חדר בקומה הראשונה ובוצעה הזמנה טלפונית מנציגת רימון שבה צויין שמבוקש חדר בקומה השניה. לטענת הסוכן מספר ימים לאחר מכן התקבל אצלו אישור טלפוני בדבר הזמנת חדר בקומה השניה. הסוכן לא יכול היה להציג אישור בכתב וטען כי באותו המועד לא בהכרח התקבל אישור בכתב, אולם ציין, בניגוד לטענת נציג רימון, כי את התכתובת בין רימון למד קרוז, אשר הוצגה בפניו במהלך הדיון, לא ראה ובמועד הרלבנטי כלל לא השתמש בדואר אלקטרוני בקשריו עם רימון. התובע הוסיף וציין בפני כי יום לפני נסיעתו לחו"ל קיבל לידיו אישור לשיט ובו צויין מספר החדר (ת/1), אולם הוא לא ידע ולא יכול היה לדעת כי מדובר בחדר בקומה ראשונה מעיון באישור זה שכן בעת ביצוע ההזמנה או בעת קבלת האישור לא היה בפניו תרשים של האוניה שיאפשר לו להבין זאת. אוסיף ואציין כי מטעם רימון לא הובאה לעדות הפקידה אשר נטען כי באמצעותה בוצעה ההזמנה, וזאת למרות שהיה ברור לצדדים, לאחר הדיון הראשון, כי שאלה זו הינה משמעותית לצורך ההכרעה בתביעה זו. מהעדויות שהובאו בפני שוכנעתי שהתובעים אכן הזמינו חדר בקומה השניה. אמנם הסוכן לא הציג בפני כל מסמך המעיד על כך, ומעט תמוהה בעיני התנהלותו אל מול רימון וחוסר אפשרותו להציג בפני מסמך כלשהו המאשר את ההזמנה, אולם לא נסתרה עדותו כי באותה העת לא כל הזמנה אושרה בכתב וגם נציג רימון לא הציג בפני אישור בכתב שנשלח לתובעים או לסוכן קודם מלבד ת/1. אשר על כן אני קובעת כי התובעים הזמינו חדר בקומה השניה ולפיכך החדר שקיבלו לבסוף לא תאם את הזמנתם ולא היתה להם כל אפשרות מעשית לגלות עובדה זו קודם לעלייתם לאוניה. 2. מבחינת אחריות הנתבעים לתקלה זו אני קובעת כי רימון היא שהתרשלה בהעברת ההזמנה כלשונה למד קרוז, וברור מהתכתובת בין הצדדים כי מד קרוז קיבלה מרימון הזמנת חדר בקומה הראשונה וזו אושרה על ידה כלשונה. יחד עם זאת, אינני סבורה שיש לייחס לרימון את מלוא האחריות לאי ההתאמה בין ההזמנה לביצוע בפועל, שכן אני סבורה שגם לסוכן יש חלק בגרימת תוצאה זו, שכן בעת ביצוע ההזמנה, או לכל הפחות בעת המצאת אישור העליה לשיט לא וידא שאכן האישור שהומצא תואם את ההזמנה. על אף שהתובעים בחרו, מטעמיהם, שלא לתבוע את הסוכן, אין בכוונתי להתעלם מחלקו בהשתלשלות הענינים. 3. טענה נוספת בפי הנתבעים הינה כי החדר בו מדובר משווק על ידם באופן תדיר ומעולם לא התקבלה כל תלונה אודות רעש יוצא דופן, ומכאן מסיקים הנתבעים כי ככל הנראה הרעש, אשר עוצמתו וחריגותו לא הוכחשו כלל, נבע מתקלה זמנית שנגרמה בעת שהיית התובעים באוניה. הנתבעים לא הביאו כל עדות התומכת בטענה זו, וממילא, העובדה שמד קרוז, המשווקת את השיט בארץ, לא קיבלה תלונות נוספות, אין בה להעיד, כדבריה, שמעולם לא התקבלו תלונות כאלה שכן תלונות של אזרחי מדינות אחרות וודאי שאינן מגיעות לשולחנה, משכך אני דוחה טענה זו של הנתבעים. 4. טענה אחרת המשתמעת מטענות הנתבעים הינה כי משבחרו התובעים לרכוש חדר בקומה הראשונה, שהינם החדרים הזולים ביותר באוניה, לא היה בסיס לציפייתם כי תנאי החדר יהיו דומים לאלו שבקומה גבוהה יותר, שכן ידוע כי מחיר החדרים עולה ככל שהקומה גבוהה יותר ובכך משתקף ה"ערך המוסף" שיש לחדרים ככל שעולים בקומות. לאחר שקבעתי כי התובעים הזמינו חדר בקומה שניה, אין משמעות לטענה זו, אולם מצאתי לנכון להתיחס אליה בהיותה מקוממת למדי בנסיבות הענין. אין מדובר בתלונות על טיב החדר מבחינת גודלו או נוחיותו, אלא בתלונה על רעש מחריש אזניים ובלתי נסבל אשר לא אפשר לתובעים לעשות שימוש סביר בחדר, ובמצב דברים זה ראוי שהנתבעים, כמי שמשווקים את השיט המדובר, היו מזהירים באופן מפורש ובלתי משתמע לשתי פנים כי תנאי המגורים בחדרים בקומה הראשונה עלולים להיות כאלה המונעים שימוש סביר בחדר, ואז יכול היה הנופש הפוטנציאלי לבחור באם הוא חפץ בחדר מוזל על אף אזהרה זו. דבר זה לא נעשה על ידי מי מהנתבעים ולפיכך אין כל בסיס לטענתם זו. 5. לבסוף, מוסיפים הנתבעים וטוענים כי קרניבל הציעה לתובעים פיצוי בגין עגמת הנפש שנגרמה להם אולם התובעים לא הסתפקו בפיצוי שהוצע ובחרו להגיש תביעה זו, ומשכך יש לדחות את תביעתם. כמובן שאין ממש בטענה זו שכן הצעת קרניבל לפיצוי אינה מחייבת את התובעים ובודאי שאין בעצם העלאתה (ללא שהתובעים הסכימו לקבלה) בכדי למנוע מהתובעים להגיש תביעתם זו. מכל האמור לעיל עולה כי התובעים זכאים לפיצוי בגין אי התאמת החדר שהוקצה להם לזה שהוזמן על ידם וכתוצאה מכך נגרמה להם פגיעה של ממש בהנאתם מהשיט. יחד עם זאת לא ניתן לומר כי ההנאה מהשיט נפגעה במלואה, שכן במשך היום יכלו ליהנות מהנופים, הפעילויות והסעודות שהוגשו באוניה, אם כי גם הנאה זו נפגמה בשל העדר אפשרות לשנת לילה סדירה, ולפיכך אני מעריכה את הפיצוי לו זכאים התובעים במעט למעלה ממחצית משווי השיט, דהיינו סך של 4,000 ₪, נכון למועד הגשת התביעה, סכום אשר בשערוך להיום מסתכם לסך של 4,300 ש"ח. בעיקר הסכום, בסך 3,500 ₪, תישא רימון כאשר היתרה מיוחסת לחלקו של הסוכן במחדל שאירע, ואשר בגין בחירת התובעים שלא לתבוע אותו, אין באפשרותי לחייבו בהליך זה. לאור האמור לעיל אני דוחה את התביעה כנגד מד קרוז בע"מ, אולם בנסיבות הענין ומאחר ולא שוכנעתי כי זו מספקת אזהרה מספקת לנופשים (באמצעות הסוכנים) בדבר הבעייתיות בחדרים בקומה הראשונה, אינני מחייבת את התובעים בהוצאותיה. אשר על כן אני מחייבת את הנתבעת מס' 1 לשלם לתובעים את הסך של 3,500 ₪ (בערכם היום) וכן הוצאות משפט בסך של 500 ₪. הסכומים ישולמו בתוך 30 יום מהיום שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד למועד תשלומם בפועל. נופשהפלגות נופש (תביעות)משפט ימי - דיני ימאות