תביעה נגד שלמה סיקסט בגלל השכרת רכב

פסק דין בפני תביעה להחזר בגין הפרשי תשלומים שנאלץ התובע לשלם בחו"ל, לצורך השכרת רכב. התובע הזמין רכב מהארץ, באמצעות הנתבעת, וקיבל את הרכב בשדה התעופה בקנדה. לפי טופס ההזמנה שצורף לכתב ההגנה, הזמין רכב מסוג "EDAR KIA RIO OR SIMILAR". התובע טוען כי מלכתחילה רצה ברכב "שברולט אבאו". ואולם לטענת התובע, נאמר לו ע"י נציג הנתבעת, ש"שברולט אבאו" מכונה בחו"ל "קיה ריאו" והוא קיבל את הדברים. כשהגיע התובע לקנדה, נאמר לו ע"י סוכנות ההשכרה המקומית, כי אין הם מחזיקים רכב מסוג קיה. הדבר אף נרשם לבקשתו, ע"י הסוכנות המקומית, על גבי טופסי ההשכרה שצורפו לכתב התביעה. בנסיבות אלה, הוצע לתובע רכב אחר, שלפי הטענה נאמר לו שהוא באותה קטגוריה, רכב מסוג טויוטה יאריס, וכן רכב נוסף שאינו זוכר את שמו, שהיה רכב קטן ללא תא מטען. התובע ביקש לראות רכב דומה ל"שברולט אבאו" כפי שרצה מלכתחילה. הדבר הדומה והזול ביותר היה רכב מסוג דודג', שהתובע נדרש לשלם בגינו תוספת מחיר של 15$ ליום (לאחר הנחה, שכן חברת ההשכרה דרשה במקור, תוספת של 25$). עוד טען התובע כי נדהם לגלות שאין ביטוח כמעט לכל הנזקים, ונאלץ לשלם תוספת בגין ביטוח גרר, צמיגים, שמשות ופריצות. סך כל התשלומים הנוספים היה 418 דולר קנדי ובשקלים הם 1,500 ₪. נתבעו 1,000 ₪ נוספים בגין עוגמת נפש, ובסה"כ הועמד סכום התביעה על סך של 2,500 ₪. לענין הביטוחים ציינה הנתבעת כי בשובר השכרת הרכב (להלן: "הטופס") מצוין במפורש שתנאי השכירות והביטוח שונים ממדינה למדינה ומחברת השכרה אחת לרעותה. ולכן על המזמין "לברר את פרטי הביטוחים הנוספים עליהם הוא חותם, מעבר לאלו אשר נרכשו על ידיו ומצויינים ע"ג השובר הנ"ל". האותיות בהן נכתבו המילים הנ"ל שבטופס, הן בגודל כ- 1.5 מ"מ. מהטופס עצמו קשה להבין מהם הביטוחים שנרכשו. למטה מהמצוטט לעיל, באותיות זעירות, קטנות יותר, בגודל 1 מ"מ, מצויין עוד: "בכל מקרה, כל ביטוח אותו ישלם המזמין, אינו מכסה נזקים כלשהם שיגרמו למרכב התחתון או לצמיגים של הרכב, שמשות, מראות וכל אירוע שנגרם בזדון...". מדובר בעסקה טלפונית והתובע העיד שלא הוסבר לו טלפונית, נושא הביטוחים. דבריו של התובע מהימנים עלי, ומתיישבים יותר עם נסיבות העניין. הנתבעת מצדה לא הביאה לבית המשפט את הנציג ששוחח עם התובע, והסתפקה בטענה בעל פה, במעמד הדיון, מפי נציגתה בדיון, שלפיה המידע נמסר טלפונית. הטענה לא נטענה בכתב ההגנה, שבו בחרה הנתבעת להפנות להוראות הטופס בלבד. בנוסף, הוצגה לי ע"י התובע הצעת מחיר נוספת שביקש מהנתבעת טרם הדיון ולאחר הגשת התביעה, (להלן:"ההצעה החדשה"). בהצעה החדשה שנשלחה לתובע בפקס, נכתב כי "המחירים כוללים ביטוח נזק, גניבה, מע"מ מקומי וק"מ לא מוגבל". גם בנוסח זה לא מופיעה כל אבחנה בין הנזקים השונים לעניין הביטוח. מכל מקום, הכתוב על גבי הטופס אינו יכול לעמוד, ולו רק מהטעם שגודל האותיות הוא פחות מזה הדרוש לפי סעיף 4 א' לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א - 1981 ותקנות הגנת הצרכן (גודל האותיות בחוזה אחיד), התשנ"ה - 1995, שקובע גודל מינימלי של 2 מ"מ. גודל האותיות כאן הוא 1 מ"מ ו- 1.5 מ"מ, כמפורט לעיל. דין הפרת הוראות אלו, כדין עוולה נזיקית לפי פקודת הנזיקין (סעיף 31 לחוק הגנת הצרכן). יתר על כן, אני סבורה כי בנסיבות העניין מוטל על הנתבעת להבהיר הבהר היטב ובמפורש, את נושא הביטוחים, ולא להחביא את המידע באותיות הקטנות של הטופס. הנתבעת היא חברה ישראלית, ובוודאי מודעת לכך שבישראל האדם הסביר מורגל במונחים של ביטוח מקיף וצד ג' או ביטוח חובה, ואיננו מודע לאבחנות בין נזק למרכב תחתון, לבין נזק לצמיגים או נזק לשמשות לבין נזקים אחרים לצורכי ביטוח, אבחנות שאולי מקובלות בחו"ל או בשוק ההשכרה. אשר לתוספת בגין הרכב שנשכר בסופו של דבר (דודג') - בכתב ההגנה טענה הנתבעת כי לא חלה עליה כל חובת שיפוי, כיוון שהתובע שידרג את הרכב לקטגוריה גבוהה יותר. יחד עם זאת, הנתבעת לא המציאה כל ראיה לכך שבמועד הרלבנטי אכן היה בידי החברה בקנדה ליתן לתובע רכב אחר שאינו "קיה ריו", באותה קבוצת מדרג. על כן, אני מקבלת את גרסת התובע במלואה, לרבות הטענה שלא היה לחברה בחו"ל רכב דומה לשברולט אבאו במסגרת אותה קבוצה ולכן, נאלץ לשדרג את הרכב. יש לציין כי בנספח ב' לכתב ההגנה, צירפה הנתבעת תדפיס מהאינטרנט ובו קבוצות הרכבים כפי שהן מסווגת לעניין ההשכרה. אכן, את קבוצת "האקונומי" מייצג שם, כטענת התובע, רכב מסוג "שברולט אבאו". כמו כן, בהצעה החדשה שקיבל התובע, נרשם כי הרכב המייצג את הקטגוריה של "האקונומי" הוא "טויוטה יאריס" ולא "קיה ריו", כפי שרשמה התובעת בטופס ההזמנה של התובע, וגם לא שברולט אבאו כפי שפורסם בתדפיסי נספח ב' לכתב ההגנה. השינוי שחל בהצעה החדשה, מצביע על בעיה העולה בקנה אחד עם טענות התובע ומחזקת את טענותיו. לאור האמור, אני מקבלת את התביעה ופוסקת לתובע החזר הסכומים הנוספים ששילם בגין השכרת הרכב והביטוחים, בסך 1,500 ₪ בתוספת הוצאות משפט בסך 800 ₪. אינני פוסקת פיצויים בגין עוגמת נפש, שלא הוכחה. הנתבעת תשלם לתובע את הסך האמור של 2300 ₪ בתוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום בפועל. השכרת רכבשכירותרכב