פסק דין 1. אורי שירותי רכב בע"מ (להלן: "חברת אורי"), אשר בשליטתו של התובע רכשה עבורו מהנתבעת פוליסת ביטוח חיים ופוליסה נוספת לתשלום פיצויים חודשיים במקרה של אובדן כושר עבודה מוחלט, המכונה "יותר מנהלים" (להלן: "הפוליסה"). סעיף 2 לתנאי הפוליסה קובע כי הנתבעת תשלם פיצויים חודשים ותפטור את התובע מתשלום הפרמיות במקרה של תאונה או מחלה שישללו ממנו את כושר עבודתו בשיעור של 75% לפחות. 2. ביום 19/2/97 נפגע התובע בתאונת דרכים (להלן: "התאונה"), אשר כתוצאה ממנה נפגע בפנים, בראש, פה ולסת, צלעות, כתף שמאל, עצם הבריח ואוזניים. 3. בעקבות פגיעתו בתאונה שילמה הנתבעת לתובע בתום תקופת ההמתנה תגמולים המגיעים לו על פי תנאי הפוליסה בגין אי כושר עבודה לתקופה שמיום 19/5/1997 ועד ליום 1/1/98. 4. הנתבעת הודיעה לתובע כי אינה מוכנה להמשיך ולשלם לו את תגמולי הביטוח החל מחודש ינואר 1998, שכן לטענתה יכול היה התובע לשוב ולעסוק במקצועו. בעקבות כך הוגשה התביעה נשוא דיוננו, בה תובע התובע מהנתבעת לשלם לו תגמולי הביטוח מיום הגשת התביעה ועד שיגיע לגיל 65 וכן לשחררו מתשלום פרמיות. 5. בהתאם להסכמת הצדדים נחקרו רק המומחים התעסוקתיים מטעם כל אחד מהצדדים. אשר על כן חוות דעת אחרות שהוגשו לתיק, אשר עורכיהם לא הובאו לחקירה, לא תחשבנה כחלק מהראיות. כל אחד מהמומחים התעסוקתיים מסתמך על חוות דעת, הנמצאת באמתחתו, בתחום האורטופדי ובתחום אף אוזן גרון. המומחה מטעם התובע, גורס כי עקב הפגיעה בכתף שמאל והצד השמאלי של פלג גופו העליון ועקב ירידה בשמיעה וטנטון התובע אינו מסוגל לחזור לעבודת מכונאות רכב, ואף לא לעבודות ניהול עקב הפרעות ריכוז ואובדן הסבלנות. המומחה מטעם הנתבעת מסכים כי התובע אינו מסוגל לחזור לעבדותו כמכונאי רכב אולם לדעתו הוא יכול לנהל מוסך, לארגן ולסדר חלקים במוסך וכן הוא מסוגל לעסוק בעיסוקים המתאימים להשכלתו והכשרתו כגון מסירות כלי רכב וחלקי חילוף, ניהול צי רכב וכד'. 6. ההגדרה ל"אי כושר עבודה מוחלט" מצויה בסעיף 1 לנספח לפוליסה, והיא קובעת לאמר: "ייחשב כבלתי כשיר מוחלט לעבודה לענין נספח זה בלבד, אם עקב מחלה או תאונה נשלל ממנו בשיעור של 75% לפחות הכושר להמשיך במקצוע או בעיסוק שבו עסק כמפורט בהצעה עד אותה מחלה או תאונה ושבעקבותיהן נבצר ממנו לעסוק בעיסוק סביר אחר המתאים לנסיונו, להשכלתו ולהכשרתו, זאת למשך תקופה העולה על תקופת ההמתנה הקבועה בפוליסה (להלן:"התקופה") כנקוב בנספח הביטוח היסודי. אם לא היתה למבוטח תעסוקה בזמן התחלת אי הכושר, ייחשב המבוטח כבלתי כשיר מוחלט לעבודה, אם עקב מחלתו או פגיעה בגופו יהיה המבוטח מרותק לבית." הגדרת המונח "אי כושר מוחלט" נדונה לא אחת על ידי בתי המשפט, ובע"א 572/89 מוסה עדני ובניו בע"מ נ' סהר חברה ישראלית לביטוח בע"מ, מז (2) 179 נקבע כי הגדרת המונח "אי כושר עבודה מוחלט" בפוליסה מחייב את חברת הביטוח בתשלום תגמולי הביטוח בהתקיים שני תנאים מצטברים: א. שלילת 75% לפחות מכושרו של המבוטח להמשיך במקצוע או בעיסוק שבו עסק כמפורט בהצעה. ב. העדר יכולת לעסוק בעיסוק אחר המתאים לניסיונו להשכלתו ולהכשרתו של המבוטח. 7. טוען התובע כי אין הוא יכול לשוב ולעסוק במקצועו כמכונאי רכב, שכן זהו עיסוק הכרוך בפעילות פיזית כגון נהיגה ברכב, פתיחת מכסה המנוע, בדיקת המנוע והשלדה לרבות זחילה אל מתחת לרכב וכיוצא בזה. לטענתו, בהיותו עמוד התווך של המוסך, חדל מלתפקד כראוי בעקבות התאונה וכפועל יוצא מכך לקוחות רבים עזבו את המוסך עקב היעדרותו והמוסך חדל להיות רווחי. יחד עם זאת מהעדויות שהונחו בפניי באתי למסקנה שהתובע מסוגל לנהל חברה ליבוא חלקי חלוף למכוניות וקרוב לוודאי שהוא עושה זאת בפועל, באופן מלא או חלקי, כפי שיפורט להלן. 8. עובר לתאונה, התובע היה בעל מניות בשתי חברות. האחת, אורי שירותי רכב בע"מ, אשר באמצעותה ניהל את המוסך לתיקון מכוניות והשנייה רוברמן בע"מ (להלן:"חברת רוברמן") , שהוא החזיק כ - 50% ממניותיה, העוסקת בייבוא חלפים לכלי רכב ושיווקם. לאחר התאונה סגר התובע את המוסך שבבעלותו, השכיר את המבנה לאחר ורכש את יתר מניות חברת רוברמן כך שהוא מחזיק ב - 100% ממניותיה. התובע לא הכחיש כי הוא מגיע למשרדי רוברמן לפחות שלוש פעמים בשבוע יחד עם אשתו, אשר עובדת בחברה ביחד עם בתו. הבת - לטענתו - מנהלת החברה. המוסך שניהל התובע עסק בתיקון מכוניות מדגם B.M.W ואף חברת רוברמן עוסקת ביבוא חלקי חילוף למכוניות אלה. התובע אף העיד על קשרי עבודה הדוקים שהתנהלו בין המוסך לבין החברה האמורה וכי חלק ניכר מחלקי החילוף שהוזמנו על ידו, כמנהל המוסך, הוזמנו מחברת רוברמן. הוסיף והעיד התובע על עצמו כי הוא ידוע בין בעלי מוסכים בארץ כמומחה במכוניות B.M.W, הוא נתן להם יעוץ והם הגדירו אותו כ "אורי הגדול המומחה" (עמוד 11 לפרוטוקול שורה 14). הואיל והתובע העיד על עצמו כמומחה לכלי הרכב האמורים, והואיל ועובר לתאונה הוא היה הבוחן הראשי במוסך, יועץ ופותר בעיות המתעוררות תוך כדי תיקון המכוניות (סעיף 3 לתצהיר עדותו הראשית), אין כל ספק שמומחיות זו כוללת בקיאות בסוגים השונים של חלקי החילוף שהמכונית זקוקה להם. התובע היה זה שהזמין את אותם חלקים מחברת רוברמן והוא אף העיד שהוא קורא קטלוגים בשפה האנגלית. אשר על כן התובע לא נתן הסבר כלשהו, לא לומר הסבר מניח את הדעת, מדוע אין הוא מסוגל היום לנהל את חברת רוברמן המייבאת חלקי חילוף. כאמור, התובע, כבעל שליטה מלאה בחברה זו לא סיפק הסבר כלשהו אלו כישורי ניהול יש לבתו ואשתו העולים על כישוריו לנהל את החברה. התובע הוא זה שהחליט להכפיל את שכרה של אשתו לאחר שרכש את מלוא השליטה בחברת רוברמן אך לא הסביר מדוע החליט שהיא או בתו, ולא הוא, תנהלנה את החברה. אינני מקבלת את טענתו של התובע כי העובדה שאינו מסוגל לעבוד במחסן של חברת רוברמן, משום כאבי כתף שלו, מונעת ממנו לנהל את החברה. התובע העיד כי החברה מעסיקה עובד ותיק מזה כ 15 שנה, ניתן להעסיק מחסנאי, אם יש צורך אולם אין בכך כדי להוות תרוץ או טענה בדבר חוסר יכולת לנהל את החברה. אף לא נחה דעתי כי התובע חסר סבלנות לנהל חברה בשל בעיית הטנטון לה הוא טוען. ראשית יאמר כי התובע לא הביא לעדות את המומחה הרפואי מטעמו בתחום אף אוזן גרון על מנת להוכיח טענה בדבר טנטון. לא די בחוות דעתו של המומחה התעסוקתי, אשר מסתמך על המומחה בתחום אף אוזן גרון כל עוד לא הובא לעדות מומחה זה. שנית, התובע הודה כי הוא נמצא בחברה שלוש פעמים בשבוע והוא לא הביא עדות כלשהי, למעט עדותו, מה הוא עושה בחברה באותם ימים. לפיכך לא ניתן לשלול אפשרות שהתובע עוסק בניהול חברת רוברמן, הלכה למעשה, ומכל מקום, הוא לא עמד בנטל המוטל עליו להוכיח כי נבצר ממנו לעסוק בניהול חברה ליבוא חלקי חילוף. אין כל ספק כי עיסוק זה מתאים לנסיונו, השכלתו והכשרתו של התובע ולפיכך התובע לא עמד בנטל ההוכחה על כי התקיימו תנאי סעיף (1) לפוליסה "הגדרת אי כושר עבודה מוחלט", המזכה אותו בפיצוי חודשי ומשחררו מתשלום פרמיה. ולענין זה ראה ע"א 572/89 מוסה עדני נ' סהר חברה ישראלית לביטוח מז (2) 179 בו נדונה מטרת ביטוח במקרה של אובדן מוחלט של כושר עבודה; "מטרת ביטוח... היא לזכות את המבוטח בהכנסה חודשית כלשהי אם ייצא ממעגל העבודה וכל זמן שמצב זה נמשך .... על יסוד כוונה זאת לפרש את תנאי אובדן הכושר הנ"ל ... אין להעלות על הדעת שדי בכך שאדם לא יוכל לעסוק באותו עיסוק שבו עסק בעת התאונה, כגון: כנר שאבדה לו אצבעו הקטנה, כדי לזכותו בפיצוי חודשי עד סוף חייו בעוד שאדם כזה יוכל לעסוק במקצועות אקדמאים רבים אחרים. די על כן אם עשוי להימצא למבוטח עיסוק מתאים להכשלתו או לנסיונו כדי לשלול את זכותו לפיצוי חודשי" (שם בעמוד 190) העובדה כי התובע אינו יכול לתפקד כמכונאי, עובדה שאף היא שנויה במחלוקת, אינה מעידה כי נפלט ממעגל העבודה. התובע מסוגל ואף עוסק בפועל, בתחום יבוא חלקי החילוף בחברה שבבעלותו. אשר על כן מן הראוי לדחות את תביעתו. 9. למעלה מן הצורך אדון בתנאי הראשון להפעלת סעיף (1) לפוליסה וכן בחוות הדעת של המומחים. הצדדים הסכימו ביניהם כי ייחקרו רק הרופאים התעסוקתים. לפיכך כאילו הוגשו בפני שתי חוות דעת אלו ואליהן בלבד אתייחס. ד"ר יהושע גושן, המומחה התעסוקתי מטעם התובע כתב בחוות דעתו כי התובע לוקה בנכות רפואית צמיתה בשעור של 73.5% וכי אינו מסוגל לחזור לעבודת המכונאות. על חוות דעת זו מסתמך התובע וטוען כי ממילא את שני תנאי הסעיף בפוליסה אשר מזכים אותו בקבלת פיצויים חודשיים. יחד עם זאת ד"ר גושן אינו מומחה בתחום האורטופדיה ובתחום אף אוזן גרון ועדותו נסמכת על חוות דעת שלא הונחו בפניי. לכן לא ניתן לקבל את חוות דעתו של המומחה התעסוקתי אשר לנכות הרפואית ועל כן התובע לא הוכיח את התנאי הראשון. שנית, מעדותו של ד"ר יהושע גושן עולות ספקות אשר לנכונותה בדבר העדר יכולת עבודה. להלן חלק מעדותו (פרוטוקול בית המשפט מיום 3/6/01 עמוד 3 ש' 5- 12); "ש. חוות הדעת שלך לא נערכה לצורך פוליסה לכן לא עשית את זה. ת. נכון. לא הייתי מודע למגוון עיסוקיו של התובע בשלושים השנה שקדמו לתאונה. ש. חוות הדעת שלך לא נערכה לצורך פוליסה לכן לא עשית את זה. ת. נכון. לא הייתי מודע למגוון עיסוקיו של התובע בשלושים השנה שקדמו לתאונה. ש. התובע הציג את עצמו כמכונאי ובוחן רכבים. ת. נכון. ש. לצורך חוות הדעת שלך כרופא קופת חולים אתה רשמת שהוא באי כושר כמכונאי ובוחן רכבים. ת. לא התייחסתי לאפשרות של ניהול" (ההדגשה שלי ש.א) לאור האמור לעיל, הרי שחוות הדעת נעשתה ללא קבלת אינפורמציה מספקת. ד"ר יהושע גושן סבר כי התובע הינו מכונאי בלבד ועל כן דן ביכולתו של התובע לעבוד במכונאות. הוא לא ידע כי התובע מנהל את המוסך שבבעלותו ובידיו מיומנויות לא מעטות. אילו ידע כי התובע הינו בעל המוסך או המנהל בפועל של מוסך זה ייתכן מאוד שחוות דעתו היתה אחרת. מומחה זה הודה בחקירתו כי הוא אינו שולל האפשרות שהתובע מסוגל לנהל עסק של הזמנת חלקי חילוף. "ש. אם לאיש יש ידע בחלקי חילוף הוא לא יכול לשבת במשרד ולהזמין חלקי חילוף ת. או כן או לא. זה מקצוע אחר שזה התמחות בפני עצמה. בהנחה שיש לי את ההתמחות הוא צריך לעשות הערכה איך הוא בניהול מקח וממכר. אם יש לו התמחות הוא יכול לעבוד כמה שעות ביום." (עמוד 4 שורות 13 - 12) הנה, כי כן, המומחה מטעם התובע מודה כי התובע מסוגל לבצע עבודה משרדית מספר שעות ביום. לא הוכח על ידי התובע כי הזמנת חלקי חילוף וניהול של חברת רוברמן דורש זמן העולה על מספר שעות ביום ולגבי כישוריו, אין ספק שאין מבין גדול ממנו בהזמנת חלקי חלוף למכוניות. כמו כן לא נשללה חוות דעתו של המומחה מטעם הנתבע כי, בנוסף לתפקידי ניהול, מסוגל התובע לעבוד כמנהל של צי רכב של חברה וכיו"ב. מן הטעמים האמורים, אני דוחה את התביעה. הנתבעת גדשה את סיכומיה בטענות שאינן ממין הענין כמו למשל בהציגה את התובע כאדם עתיר נכסים, עובדה אשר לטענתה מפקיעה ממנו את הזכות לתגמולי הביטוח. למותר לציין כי אין בטענה ממש. התובע ישלם לנתבעת הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 7,000 ₪ בצרוף מס ערך מוסף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מהיום ועד ליום התשלום בפועל. פיצוייםאובדן כושר עבודה