קורס להכשרה מקצועית ביטוח לאומי

סעיף 173(א)(1) לחוק הביטוח הלאומי מתייחס ל'זכאי שנשלח להכשרה מקצועית". סעיף 173(א)(1) מתייחס לזכאי 'שנשלח' להכשרה מקצועית ולא נאמר בו כי התחלת ההכשרה המקצועית בפועל צריך שתהא בתוך תקופת הזכאות. על פי הסעיף צריך שההימצאות בהכשרה מקצועית תהא במסגרת ובהקשר לאותה תקופת הכשרה שבגינה נחשב המשתתף בהכשרה ל'זכאי'. אותה המצאות בהכשרה המקצועית אינה חייבת להיות בתקופת שנים עשר החודשים מהתאריך הקובע, אלא די אם היא סמוכה לתקופת הזכאות באופן שניתן לראות קשר ישיר בין הזכאות עקב תקופת ההכשרה שהושלמה ובין ההימצאות בהכשרה אליה נשלח הזכאי על ידי שירות התעסוקה (תב"ע נו/52-02, אופק - המוסד לביטוח לאומי); תב"ע מט/73-02 וינשטיין - המוסד לביטוח לאומי. על פי פסק-דין שולב (דב"ע שן/108-02 שושנה שולב - המוסד לביטוח לאומי), אין לפרש את המילה "שנשלח" שבסעיף 173(א)(1) לחוק כמי שנרשם או הופנה לקורס, אחרת עלול להיווצר מצב, לפיו מבוטח ירשם לקורס להכשרה מקצועית במועד שזכאי לקבל דמי אבטלה, יתחיל את הקורס כעבור תקופה של חודשים רבים, כאשר כבר איננו זכאי לקבל דמי אבטלה, ויקבל אותם בגין תקופה שאינו זכאי לקבלם. בפסק דין אופק (דב"ע נו/52-02 אורית אופק - המוסד לביטוח לאומי), נקבע, כי כאשר מובטל נשלח להכשרה מקצועית, ובעקבות שליחתו זו נעשתה כל הפרוצדורה כדי לקבלו להכשרה מקצועית כגון : מיון, מבחנים וכדומה תוך תקופת שנת הזכאות, והקורס החל בתכוף לאחר תום שנת הזכאות, יש לראותו כזכאי לדמי אבטלה. ##להלן פסק דין בנושא קורס להכשרה מקצועית ביטוח לאומי:## השופט עמירם רבינוביץ 1. המחלוקת בין הצדדים בערעור זה נוגעת שוב לפרשנות סעיף 173(א)(1) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה - 1995 (להלן - החוק). 2. העובדות הצריכות לעניין הנדון הן אלה: א. המשיבה פוטרה מעבודתה בחודש נובמבר 1997, ואין מחלוקת, כי "התאריך הקובע" כמשמעות מונח זה בחוק חל לגביה ביום 1.11.1997. תקופת שנים עשר החודשים שלאחר ה"תאריך הקובע", לגביו השלימה המשיבה את תקופת האכשרה כאמור בסעיף 161(ה) לחוק (להלן - שנת הזכאות) הסתיימה ביום 31.10.1998. ב. ביום 25.10.1998 הופנתה המשיבה על ידי שירות התעסוקה לקורס הכשרה מקצועית, אשר נפתח ביום 17.3.1999. בטרם נפתח הקורס, קיבלה המשיבה מכתב המבטל השתתפותה בקורס, מאחר שהקורס יועד לאוכלוסייה חרדית. ג. ביום 20.12.1998 הופנתה המשיבה בשנית לקורס להכשרה מקצועית, אליו יצאה ביום 10.1.1999. ד. המשיבה הגישה תביעה למוסד לביטוח לאומי (להלן - המוסד) לתשלום דמי אבטלה בעד התקופה בה הייתה בקורס ההכשרה המקצועית. המוסד דחה את התביעה, כיוון שקורס ההכשרה המקצועית החל "מעל 90 יום מפקיעת הזכאות הקודמת". ה. ביום 5.10.1999 הגישה המשיבה תביעה לבית הדין האזורי בירושלים, בה השיגה על דחיית תביעתה על ידי המוסד. ו. בית הדין האזורי בירושלים (בל 2026/99; השופט הראשי יעקב נויגבורן ונציגי הציבור ה"ה יאיר ושוורץ), שדן בערעורה של המשיבה על דחיית תביעתה לדמי אבטלה, נעתר לתביעת המשיבה בנימוקים הבאים, שזו לשונם: "5. א. סעיף 173(א)(1) לחוק מתייחס ל'זכאי שנשלח להכשרה מקצועית'. האם לאור האמור בסעיף, תנאי לזכאות הינו כי ההכשרה המקצועית תחל בפועל בתוך 60 יום מתקופת הזכאות כפרשנות הנתבע (הודעת הנתבע מיום 26.01.00) או שמא זכאותו של מי שנשלח נבחנת לפי המועד בו 'נשלח' להכשרה מקצועית ולא לפי המועד בו התחילה ההכשרה בפועל. ג. סעיף 173(א)(1) מתייחס לזכאי 'שנשלח' להכשיר (צ.ל. להכשרה - ע.ר.) מקצועית ולא נאמר בו כי התחלת ההכשרה המקצועית בפועל צריך שתהא בתוך תקופת הזכאות. על פי הסעיף צריך שההימצאות בהכשרה מקצועית תהא במסגרת ובהקשר לאותה תקופת הכשרה שבגינה נחשב המשתתף בהכשרה ל'זכאי'. אותה המצאות בהכשרה המקצועית אינה חייבת להיות בתקופת שנים עשר החודשים מהתאריך הקובע, אלא די אם היא סמוכה לתקופת הזכאות באופן שניתן לראות קשר ישיר בין הזכאות עקב תקופת ההכשרה שהושלמה ובין ההימצאות בהכשרה אליה נשלח הזכאי על ידי שירות התעסוקה (תב"ע נו/52-02, אופק - המוסד לביטוח לאומי, עבודה ארצי, כרך ל(1) 69; תב"ע מט/73-02 וינשטיין - המוסד לביטוח לאומי . ד. במקרה שלפנינו לא היתה מחלוקת, כי התובעת נשלחה לקורס להכשרה מקצועית, גרפיקה ממוחשבת מספר ימים לפני תום תקופה [צ.ל. תקופת - ע.ר.] הזכאות ורק מסיבות שאינן תלויות בה, היותה חילונית לא יצאה לבסוף לקורס זה אלא לקורס זהה שהחל כשבעים יום לאחר תום תקופת הזכאות. ה. התובעת, כעולה מדבריה בבית הדין, היתה מוכנה ומזומנה לצאת לקורס גרפיקה ממוחשבת במועד הראשון בו נשלחה אליו ורק מסיבות שאינן תלויות בה לא יצאה אליו לבסוף. בנסיבות אלו בהן נסיבות תחילת הקורס לא היו בשליטת התובעת, זכאית התובעת לדמי אבטלה שאם לא כן תסוכל מטרת החוק אשר תכליתו לעודד את מי שזכאי לדמי אבטלה לעבור הכשרה מקצועית על מנת להגביר את סכויי העבודה ולהוציא במידת האפשר את המובטלים ממחזור האבטלה." 3. המוסד חלק בערעורו על פרשנות בית הדין האזורי לסעיף 173(א)(1) לחוק הביטוח הלאומי בהדגישו את הנקודות הבאות: א. על פי פסק-דין שולב [דב"ע שן/108-02 שושנה שולב - המוסד לביטוח לאומי (לא פורסם), עבודה ועוד (12), עבודה ארצי, כרך א(1) 799 (להלן - פס"ד שולב)], אין לפרש את המילה "שנשלח" שבסעיף 173(א)(1) לחוק כמי שנרשם או הופנה לקורס, אחרת עלול להיווצר מצב, לפיו מבוטח ירשם לקורס להכשרה מקצועית במועד שזכאי לקבל דמי אבטלה, יתחיל את הקורס כעבור תקופה של חודשים רבים, כאשר כבר איננו זכאי לקבל דמי אבטלה, ויקבל אותם בגין תקופה שאינו זכאי לקבלם. במקרה הנוכחי ברור, שבתקופת תחילת הקורסים לא הייתה המשיבה זכאית לדמי אבטלה זה מכבר, בין משום שלא היתה לה עוד תקופת אכשרה, ובין משום שמצתה כבר את מכסת הזכאות לדמי אבטלה. ב. בפסק דין אופק [דב"ע נו/52-02 אורית אופק - המוסד לביטוח לאומי (לא פורסם), עבודה ועוד (12), עבודה ארצי, כרך ל' (1) 69 (להלן - פס"ד אופק)] נקבע, כי כאשר מובטל נשלח להכשרה מקצועית, ובעקבות שליחתו זו נעשתה כל הפרוצדורה כדי לקבלו להכשרה מקצועית כגון : מיון, מבחנים וכדומה תוך תקופת שנת הזכאות, והקורס החל בתכוף לאחר תום שנת הזכאות, יש לראותו כזכאי לדמי אבטלה. במקרה הנוכחי שני הקורסים לא נפתחו בתכוף לאחר תום שנת הזכאות, אלא זמן משמעותי לאחר תום שנת הזכאות (10.1.1999 ו - 17.3.1999). המשיבה נשלחה בראשונה אל הקורס להכשרה מקצועית שישה ימים לפני תום שנת הזכאות, אך, כאמור, בקורס זה לא השתתפה. אל הקורס, בו השתתפה המשיבה, נשלחה בתום כעשרים יום מתום שנת הזכאות, אך כאמור, הקורסים נפתחו זמן משמעותי לאחר תום שנת הזכאות. ג. פרשנות בית הדין האזורי עלולה לעודד אנשים למצות עד תום את כל דמי האבטלה, להם הם זכאים בשנת הזכאות, ורק לאחר מכן להתחיל להתעניין בקורס להכשרה מקצועית, מתוך ידיעה שימשיכו לקבל את דמי האבטלה. ד. הביטוי "בתכוף" שנזכר בפס"ד אופק אינו יכול להתפרש כישים לגבי פער של חודשיים וחצי בין תום שנת הזכאות לפתיחת קורס ההכשרה המקצועית. בפס"ד שולב ובפס"ד אופק דובר על פער של כחודש ימים בלבד בין תום שנת הזכאות לפתיחת קורס ההכשרה המקצועית. 4. המשיבה תמכה בפסק דינו של בית הדין האזורי. 5. אנו סוברים כי דין הערעור להתקבל, כפי שנפרט להלן: סעיף 173(א)(1) לחוק קובע: "זכאי שנשלח להכשרה מקצועית ישולמו לו, בעד כל תקופת ההכשרה, דמי אבטלה בסכום השווה להפרש שבין התשלומים הניתנים לו בהכשרה המקצועית לבין מלוא דמי האבטלה שהיה זכאי להם אילו היה מובטל." א. מילות המפתח לפרשנות הראויה במקרה הנוכחי הן המילים "זכאי ו"הכשרה מקצועית", הפותחות את סעיף 173(א)(1) לחוק ולא המילה "שנשלח", כפי שנפרט להלן: ב. "זכאי" על פי הוראת סעיף 160(א) לחוק הוא "מובטל אשר השלים את תקופת האכשרה כמוגדר בסעיף 161 ומלאו לו 20 שנים (בפרק זה - זכאי) ועוד לא מלאו לו 65 שנים". משהשלים מבוטח את תקופת האכשרה כנדרש לא תידרש ממנו תקופת האכשרה במשך "שנים עשר החודשים שלאחר התאריך הקובע שלגביו השלים את תקופת האכשרה" (סעיף 161(ה) לחוק). ג. התכלית החקיקתית של סעיף 173(א)(1) לחוק היא בפשטות תשלום דמי אבטלה לזכאי הנמצא בהכשרה מקצועית "אילו היה מובטל". ד. המחוקק השווה את תנאי הזכאות לדמי האבטלה של מי שנמצא בהכשרה מקצועית לתנאי הזכאות לדמי אבטלה של מובטל. כשם שהזכאות לדמי אבטלה של מובטל מותנית בתקופת אכשרה, כך גם הזכאות לדמי אבטלה של מי שנמצא בתקופת ההכשרה המקצועית מותנה בתקופת אכשרה. רק מי ש"זכאי", קרי שהשלים את תקופת האכשרה יהיה זכאי לדמי אבטלה כל עוד החלה תקופת ההכשרה המקצועית בתוך שנת הזכאות. ה. תנאי הזכאות לדמי אבטלה בתקופת ההכשרה המקצועית טובים יותר מתנאי הזכאות לדמי אבטלה בתקופת אבטלה במספר מקרים: (1) משהחלה תקופת ההכשרה המקצועית בתוך שנת הזכאות - ישולמו דמי האבטלה למובטל בעד כל תקופת ההכשרה המקצועית, גם אם בתוך תקופה זו הסתיימה שנת הזכאות (סעיף 173(א)(1) לחוק). (2) המכסה המירבית לתשלום דמי אבטלה הקבועה בסעיף 171(א) לחוק - (להלן - המכסה המירבית) לא תחול לגבי מי שנמצא בהכשרה מקצועית (סעיף 173(ג) לחוק). במילים אחרות גם אם מיצה המובטל את המכסה המירבית לדמי אבטלה במהלך תקופת ההכשרה המקצועית כמצוין בסעיף 171(א) לחוק - ימשיך, חרף זאת, לקבל את דמי האבטלה כל עוד ישתתף בהכשרה המקצועית. לא כן במקרה בו מיצה המובטל את המכסה המירבית לדמי אבטלה לפני תחילת תקופת ההכשרה המקצועית. במקרה האחרון בהעדר זכאות לדמי אבטלה בתחילת תקופת ההכשרה המקצועית, בשל מיצוי המכסה המירבית - אין זכאות לדמי אבטלה בתקופת ההכשרה המקצועית. (3) הוראות סעיפים 168 ו - 172 לחוק לא יחולו על זכאי המקבל דמי אבטלה בתקופת ההכשרה המקצועית. ו. שלושת מקרים אלה הם בבחינת יוצאים מן הכלל המלמדים על הכלל. הכלל הוא, שבכל שאר הדברים שווים תנאי הזכאות לדמי האבטלה בתקופת אבטלה לתנאי הזכאות לדמי אבטלה בתקופת הכשרה מקצועית. מקום שרצה המחוקק להיטיב את תנאי המשתתפים בהכשרה מקצועית לענין דמי אבטלה לעומת מובטלים שאינם משתתפים בהכשרה מקצועית, ציין זאת במפורש בחוק, כפי שפרטנו לעיל. המחוקק לא מצא לנכון להאריך את שנת הזכאות, כאשר מדובר בהכשרה מקצועית. אילו רצה המחוקק להאריך את שנת הזכאות, כאשר מדובר בהכשרה מקצועית, היה קובע זאת במפורש. ז. אני סובר, שהנפקות שייחסו למילה "נשלח" שבסעיף 173(א)(1) לחוק כפותחת פתח לפרשנות, לפיה די שבעת השליחה להכשרה מקצועית היה המבוטח בבחינת "זכאי" כדי לזכותו בדמי אבטלה בתקופת ההכשרה המקצועית, גם אם בעת פתיחת קורס ההכשרה המקצועית, כבר לא היה המבוטח בבחינת "זכאי" - איננה נכונה ומחטיאה את התכלית החקיקתית. ח. התכלית החקיקתית הייתה, כאמור, להעניק דמי אבטלה בתקופת ההכשרה המקצועית, ובלבד שבתחילת תקופת ההכשרה המקצועית טרם תמה שנת הזכאות. המילה "נשלח" שבסעיף 173(א)(1) לחוק מבטאת את התנאי, לפיו ההשתתפות בהכשרה מקצועית מותנית בהפניה - שליחה על ידי שירות התעסוקה (סעיף 162(1) לחוק). בלא הפניה - שליחה להכשרה מקצועית על ידי שירות התעסוקה לא יכולה להיוולד הזכות להכשרה מקצועית, וממילא גם לא יכולה להיוולד הזכות לדמי אבטלה בתקופת ההכשרה המקצועית. תאריך השליחה, אין לו כל משמעות לעניין הזכאות לדמי אבטלה בתקופת ההכשרה המקצועית. יש לו משמעות רק לעצם השליחה להכשרה מקצועית על ידי שירות התעסוקה, שבלעדיה אין השתתפות בהכשרה המקצועית. ל"שליחה" יש משמעות רק כאשר נפתח הקורס להכשרה מקצועית. אם הקורס לא נפתח, מה משמעות יש לשליחה, או למועד השליחה לעניין הזכאות לדמי אבטלה. הדברים נכתבים כדי להדגיש את חוסר החשיבות של מועד "השליחה" לעניין הזכאות לדמי אבטלה. אני סובר שפירוש זה תואם גם את לשון סעיף 173(א)(1) לחוק. ט. התכלית בתשלום דמי אבטלה בתקופת ההכשרה המקצועית היא לעודד הליכה להכשרה מקצועית, ובד בבד לא להפסיד את דמי האבטלה, שזכאי להם מובטל בתקופת אבטלה, כאשר מעמד המובטל, הלומד בהכשרה מקצועית, אינו עדיף בעניין זה על מעמד המובטל שאינו לומד. י. אכן, פס"ד אופק יחס חשיבות למועד השליחה להכשרה המקצועית, וקבע, שאם נשלח הזכאי לקורס להכשרה מקצועית לפני תום שנת הזכאות, והקורס להכשרה מקצועית נפתח ימים אחדים לאחר תום שנת הזכאות, לא ימנע נתון זה תשלום דמי אבטלה בתקופת ההכשרה המקצועית. יא. המוסד, בעצמו, הגדיל לעשות, כאשר בנוהל פנימי שלו (להלן - נוהל המוסד) קבע, שזכאי לדמי אבטלה שהופנה להכשרה מקצועית לפני תום שנת הזכאות והחל את ההכשרה בתום חודשיים מסיום שנת הזכאות, יקבל דמי אבטלה עד סיום ההכשרה המקצועית. יב. כפי שהבהרתי לעיל, דעתי שונה, אך גם לפי ההלכה שנפסקה בפס"ד אופק ונוהל המוסד, דין הערעור להתקבל. יג. במקרה הנוכחי בתאריך 10.1.1999, מועד פתיחת הקורס להכשרה מקצועית, בו השתתפה המשיבה, לא הייתה המשיבה זכאית לדמי אבטלה, אילולא נשלחה לקורס להכשרה מקצועית, משום ששנת הזכאות הסתיימה במקרה זה כבר ביום 31.10.1998. הוא הדין במקרה זה, בו נשלחה המשיבה להכשרה מקצועית במועד בו כבר לא הייתה זכאית לדמי אבטלה בשל העדר תקופת אכשרה הנובעת מחלוף 70 יום מתום שנת הזכאות. (הקורס נפתח רק ביום 10.1.1999). הדברים הם בבחינת קל וחומר לגבי הקורס אליו לא התקבלה המשיבה, ושאמור היה להיפתח בתאריך 17.3.1999, דהיינו כ - 4.5 חודשים לאחר סיום שנת הזכאות. יד. לאחר כתיבת דברים אלה קראתי את פסק דינה של חברתי השופטת ארד (עב"ל 444/99 מרסל שגיא - המוסד לביטוח לאומי (טרם פורסם)) ומצאתי שדבריה עולים בקנה אחד עם דברי שלי בפסק דין זה. למותר לציין, שאני מסכים לדבריה. 6. סוף דבר - הערעור מתקבל, ללא צו להוצאות. הכשרה מקצועיתביטוח לאומי