פסק דין 1. לפנינו ערעור, לאחר קבלת רשות (בר"ע 1394/02), על החלטתו של בית הדין האזורי בירושלים (השופט י' נויגבורן, נציג ציבור מר קוסטה ומר שחרור; בל 1940/01), בה הורה על קיום "חקירה נגדית" של המשיב בדרך של הצגת שאלות בכתב. 2. העובדות הצריכות לענייננו הן אלה: א. המשיב הגיש תביעה לבית הדין האזורי נגד המערער (להלן: המוסד לביטוח לאומי או המוסד) להכרה במצבו בגב, כפגיעה בעבודה. ב. לבית הדין האזורי הוגשו תצהירי ראשית ונשמעו עדויות. ג. ב"כ המשיב ביקש כי בית הדין יפטור את תובע מחקירה נגדית בבית הדין על התצהיר שהגיש, מן הטעם שאין המשיב יכול לעמוד בהליכי חקירה נגדית, מחמת מצבו הנפשי הקשה. לתמיכה בטענתו המציא אישורים רפואיים המעידים על מצבו הנפשי הקשה של המשיב. תנא מסייע לטענתו זו, ביקש ב"כ המשיב למצוא בכך שרעייתו של המשיב מונתה לו כאפוטרופוס לדין, לצורך הליך בירורה של התובענה. ד. בבית הדין האזורי, הודיע המשיב, כי הוא "מסכים לכל סידור מחוץ לכותלי בית המשפט לשם חקירתו הנגדית על ידי ב"כ המשיב" (הוא המוסד - נ.א.). ה. המוסד עמד על הצורך בחקירתו הנגדית של המשיב, לאור סתירות שהתעוררו בין העדויות שהושמעו לבין הנטען בתצהירו. עם זאת, ובהיענות למבוקשו של המשיב, הציע המוסד פתרונות חלופיים לקיומה של החקירה הנגדית בבית הדין, כגון התכנסות בביתו של המשיב לצורך גביית עדות במסגרת "רגועה" יותר. לחלופין, הציע המוסד כי המשיב ימשוך את תצהירו שהוגש כעדות ראשית, וההכרעה בתביעתו תיעשה בהסתמך על עדויות אחרות שנשמעו ועל ראיות שהוגשו מטעמו. 3. בית הדין האזורי סבר, כי מדובר במקרה יוצא דופן, המצדיק בנסיבותיו קיומה של חקירה נגדית שלא בדרך של מתן עדות על-ידי המשיב בפני בית הדין, כי אם בדרך של "חקירה נגדית" בכתב - באופן שהמוסד יעביר למשיב רשימת שאלות, עליהן ישיב בכתב. לפי שנקבע בהחלטתו של בית הדין האזורי, יהיה בא כוחו של המשיב רשאי להתנגד לשאלה ספציפית ואם תתקבל התנגדות זו, תמחק גם התשובה שנתנה לאותה שאלה. החלטה זו היא מושא הערעור שלפנינו. 4. נקדים ונאמר, כי אנו דוחים את טענותיו של ב"כ המשיב על כי אין כתב הערעור מגלה עילה ועל כן נפנה לגופם של דברים. 5. דינו של ערעור זה להתקבל. אין צורך להכביר מלים על חשיבותה של החקירה הנגדית והיותה מאושיות הדיון המשפטי. החקירה הנגדית היא מן הזכויות המהותיות של בעלי הדין במסגרת מיצוי זכויותיהם להליך משפטי הוגן. במהלכה, מתרשם בית הדין באופן ישיר ובלתי אמצעי מן העד וממהימנות גרסתו, ויש בה תרומה מכרעת לדרכו של בית הדין אל חקר האמת. קיומה של חקירה נגדית בדרך של "התכתבות" בין המצהיר לבין ב"כ הצד שכנגד, מסכלת את מטרתה ותכליתה של החקירה הנגדית. זה הכלל ואין לחרוג ממנו אלא בהתקיים נסיבות חריגות ויוצאות דופן במהותן (וראו: י. זוסמן, סדר הדין האזרחי (מהדורה שביעית) (ירושלים), 1995, סעיף 557 עמ' 718; ע"א 397/87 יורם גיל בנק דיסקונט לישראל בע"מ פ"ד מ"ד(2), עמ' 397). 6. בנסיבותיו של המשיב, כפי שבאו לידי ביטוי בפסק דינו של בית הדין האזורי וכעולה מן התעודות הרפואיות שבחומר הראיות, לא מצאנו טעם מספיק לחריגה מן הכלל. למעלה מזאת. בחקירתו הנגדית של המשיב על תצהירו תינתן לו עצמו ההזדמנות הראויה להציג את גירסתו ומלוא טענותיו בתביעתו ובכך תישמר במלואה ולא תפגע אף זכותו הוא להליך הוגן. ככל שהמשיב אינו מסוגל לבוא בין כתלי בית הדין ולהחקר בו על תצהירו- עניין הטעון הוכחה משכנעת - ניתן למצוא פתרונות חלופיים לחקירתו בסביבה אשר תמצא הולמת את מצבו הנפשי. 7. סוף דבר - הערעור מתקבל. התיק מוחזר לבית הדין האזורי להמשך הדיון בתביעה. ככל שיימצא, על יסוד ראיות עדכניות, כי המשיב אינו מסוגל להיחקר על תצהירו בבית-הדין, יחליט בית הדין האזורי בדבר, ויקבע את הדרך החלופית הנאותה לקיום חקירה נגדית של המשיב, בכפוף להתקיימותם של שני תנאים אלה: שלא תפגע זכותו המהותית של צד מהצדדים לדיון, ושתשמר ולא תגרע האפשרות להתרשמותו הבלתי אמצעית של בית הדין האזורי מעדותו של המשיב. היה ויימצא שלא ניתן לקיים חקירה נגדית למשיב, כאמור לעיל, או אז בבואו לקבוע את עובדות המקרה, לא יתחשב בית הדין האזורי בתצהירו של המשיב. 8. בנסיבות העניין אין אנו עושים צו להוצאות. חקירה נגדיתדיוןחקירה (בבית משפט)