החלטה 1. חברת בשן והשקעות בע"מ וחברת מנינט ניהול (1996) בע"מ (להלן - המבקשות) הגישו בקשה לביטול פסק דין שניתן ביום 2/1/01 בהעדר המבקשות (להלן - הבקשה). 2. פסק הדין מיום 2/1/01 (להלן - פסק הדין) ניתן בהעדר המבקשות וזאת משלא התייצבו הן לדיון שהיה קבוע ליום 2/1/01 על אף שהוזמנו כדין. 3. נימוקי הבקשה הינם - א. מגיש הבקשה - ניסן טריף (להלן - ניסן) - הינו המנהל והמוסמך להופיע בשם המבקשות בפני בית הדין; ב. ביום בו התקיים הדיון היה ניסן חולה ולכן לא הופיע; ג. עקב מחלתו גם לא הצליח ניסן להודיע לבית הדין על אי הופעתו; ד. לדעתו של ניסן למבקשות הגנה טובה והן תוכלנה להוכיח גרסתן אם תנתן להן הזדמנות להופיע בפני בית הדין. 4. לבקשה צורף תצהירו של ניסן. 5. אלכסנדר סקבירסקי ודני סקבירסקי (להלן - המשיבים) התנגדו לבקשה ונימוקיהם - א. ביום 2/1/01 ניתן פסק הדין במסגרתו חוייבו המבקשות, ביחד ולחוד, בתשלום פיצויי פיטורים למשיבים, יורשי המנוחה לודמילה סקבירסקי ז"ל (להלן - המנוחה), אשר עובר למותה הועסקה אצל המבקשות מספר שנים ונאלצה להתפטר עקב מצב בריאותה; ב. למחרת הדיון ב"כ המשיבים המציא לידי המבקשות את פסק הדין; ג. בהגיע ב"כ המשיבים למשכן חברת בשן מתכות והשקעות בע"מ (להלן - בשן) מצא הוא את נציגת החברה אשר קישרה אותו בטלפון עם ניסן; ד. בשיחה זו ציין ב"כ המשיבים בפני ניסן את עובדת מתן פסק הדין ושאלו מדוע לא התייצב לדיון שקויים יום קודם לכן. תשובת ניסן היתה שלא היה מודע כלל לקיומו של הדיון באותו היום והוא סבר לתומו כי בא כוחו הוא שיתייצב לדיון; ה. לשאלת ב"כ המשיבים כיצד תשלם המבקשת 1 את הסכומים על פי פסק הדין שכן המבקשות חוייבו ביחד ולחוד, השיב ניסן שעל ב"כ המשיבים לפנות לבא כוחו ולדון עמו בענין זה; ו. בשיחה בין ב"כ המשיבים לניסן, ניסן כלל לא העלה את ענין מחלתו; ז. בעת שב"כ המשיבים שוחח עם ב"כ המבקשות, עו"ד לוגסי, אודות פסק הדין "שכח" עו"ד לוגסי לציין את דבר מחלתו של ניסן ותחת זאת ציין שלא נאמר לו להגיע לדיון במועד שנקבע לו; ח. לפעת, לאחר שבועיים, פונה ניסן לבית הדין ו"שולף" את טענת המחלה שאחזה בו ביום הדיון ואף אינו מצרף תעודה רפואית המעידה על מחלתו הפתאומית; ט. ביום 2/1/01 לא היתה זו הפעם הראשונה בה המבקשות אינן מופיעות לדיון בתיק זה ואינן מתריעות על כך מראש, דבר שאף עולה מפרוטוקול הדיון מיום 3/10/00; י. ניסן אינו מעלה כל טענה שיש בה כדי לשמש הגנה לכאורית עבור המבקשות ומסתפק באמירה לקונית שלדעתו יש למבקשות הגנה טובה ומוצדקת. אף בתצהירו לא נכתב מעבר לכך לגבי סיכויי ההצלחה; יא. עיון בכתב ההגנה מעלה שבעיקר בולטת המילה "מוכחש" בכל סעיף וזאת לעומת מה שכבר הוכח להנחת דעתו של בית הדין ביום מתן פסק הדין והכל על מנת לבחון מהם באמת סיכויי המבקשות לזכות בתביעה; יב. המבקשות אינן מראות כל נימוק ואינן מעלות כל הגנה לכאורית בפני תביעת המשיבים ומן הטעם הזה בלבד יש לדחות את הבקשה; יג. למחרת מתן פסק הדין לאחר ביקורו בבשן המשיך בא כוח המשיבים למשכנה של חברת מנינט ניהול (1996) בע"מ (להלן - מנינט) ושם פגש בשלמה סרוק (להלן - שלמה) מנהל מנינט, והושיט לו את פסק הדין; יד. לשאלת ב"כ המשיבים מדוע לא התייצבו המבקשים לדיון שהיה קבוע ליום 2/1/01, השיב שלמה כי אינו מוכן לומר דבר בקשר לכך והפנה אותו לניסן; טו. הבקשה הוגשה על ידי ניסן בשם המבקשות שתיהן בעוד שניסן מוסמך לייצג רק את בשן; טז. מנינט אשר הינה המעבידה האחרונה של המנוחה ואשר נושאת בחובת תשלום פיצויי פיטורים עבור התקופה כולה, למעשה לא בקשה את ביטולו של פסק הדין שכן הבקשה הוגשה בידי מי שכלל אינו מוסמך לייצגה; יז. שלמה כלל לא פנה בשם מנינט ומכאן שאין לראות בבקשה משום בקשה המוגשת ע"י מנינט ומטעם זה בלבד יש לדחות את בקשת מנינט; יח. אי הופעת המבקשות ו/או מי מטעמן לישיבת יום 2/1/01 הוכיחה זלזול בבית הדין מה עוד שגם לדיון שהיה קבוע ליום 3/10/00 לא התייצבו המבקשות ולא נתנו כל הסבר לאי הופעתן. 6. בישיבת בית הדין מיום 12/3/01 מסר ניסן, לשאלת בית הדין - "לפי דעתי אני מנהל בשתי החברות ומוסמך לייצג בשתיהן." 7. א. ניסן נחקר, בישיבת יום 12/3/01, על תצהירו. ב. בראשית חקירתו הנגדית אישר ניסן שאין לו איתו שום הוכחה שהוא מנהל בשתי המבקשות כפי שהצהיר וכפי שמסר לבית הדין וכן שאין לו יפוי כוח מהמבקשות. וכאשר הקשה ב"כ המשיבים ושאל את ניסן - "מה תגובתך לכך שבדו"ח רשם החברות של חברת מנינט ניהול (1996) בע"מ נתבעת מס' 2, מופיע מר שלמה סרוק כמנהל החברה בעוד ששמך נפקד מדו"ח זה." תשובתו - "זה מאוד יכול להיות. אם עו"ד לא דואג לדווח לרשם החברות, אז התדפיס של רשם החברות לא משקף את המציאות בפועל." (עמוד 2 לפרוטוקול שורות 6-3) ובהמשך הוסיף שכנראה שהדו"ח לא מעודכן. ג. בהתייחס לטענה שהיה חולה ביום 2/1/01 נשאל ניסן - "המצאת בסופו של דבר את תעודת המחלה לבית המשפט ליום שהתיק היה קבוע לדיון ושבו ניתן פסה"ד בהעדר?" ותשובתו - "אני מסרתי את זה בזמנו לעו"ד לוגסי שהגיש את הבקשה." (עמוד 2 לפרוטוקול שורות 14-12) וכאשר הקשה ב"כ המשיבים והפנה תשומת לבו שלא עו"ד לוגסי הגיש את הבקשה אלא ניסן בעצמו, השיב - "אני חתמתי אבל הוא הכין לי את זה. נדמה לי שהוא דיבר איתך." (עמוד 2 לפרוטוקול שורה 16) ולשאלה - "אז אתה אומר שלא הגשת את תעודת המחלה לבית המשפט למרות החלטת בית המשפט הנכבד שדרש המצאת תעודת מחלה כאמור בהחלטתו מיום 21/1/01 שניתנה עם הגשת הבקשה לביטול פסה"ד?" (עמוד 2 לפרוטוקול שורות 19-18) השיב שהוא חשב שמספיק שיגיש את זה לעוה"ד. ד. לשאלת ב"כ המשיבים מדוע, כאשר שוחח הוא עמו למחרת מתן פסק דין, לא ציין הוא בפניו את דבר מחלתו השיב - "מפני שאתה התפרצת אלי אל המשרד בדיזנגוף, לא ידעתי מה מדובר ואני לא חייב לפרט לך בשיחת טלפון את מה שאתה רוצה לשמוע." (עמוד 3 לפרוטוקול שורות 2-1). ה. בהתייחס לטענות ההגנה בתיק, הבהיר ניסן שטענות המבקשות - "ההגנה שלנו בתיק זה היא מתחלקת לכמה חלקים - מעבר לזה שהיא התקבלה אצלי בתור אישה חולה וזאת לפנים משורת הדין, יש לי מס' נקודות - נקודה אחת שלאחר שהיא עזבה את העבודה היא קיבלה סכום כסף דרך חברת מנולייף או חב' מנורה, אחת מחברות הביטוח ואת הנושא הזה בכלל לא העלו בכתב התביעה. מעבר לזה כל הבקשה שלה לפיצויים התבצעה אני חושב שתקופה שנה אם לא יותר אחרי שהיא עזבה את מקום העבודה, מתוך ידיעה שברגע שהיא קיבלה ממני את הכסף ושיחררתי לה את הכספים שגם לא היו מגיעים לה, היא השאירה לי פתק שלא מצאתי אותו, שאין לה כל תביעות כלפי חברת בשן או מנינט. נדמה לי שזה היה כלפי חב' בשן או שתיהן יחד. מעבר לזה שהשהייה של תקופה כל כך ארוכה מיום העזיבה עד זה שטענו נגדי שאני חייב כסף, מוכיח בעליל שהם בהתחלה רצו לגמור את העניין יפה, אחרי שהכל נגמר ניצלו את הבלגן שחב' בשן כחברה כבר לא מתפקדת תקופה ארוכה, ואז מנצלים את זה שאני לא יכול להוכיח שסיימנו את כל ההתחייבויות בינינו. דבר שלישי - גם כשהם תובעים על תקופת עבודה של מס' שנים שאני לא זוכר בדיוק, זו לא היתה תקופה רציפה, זאת היתה עבודה של תקופה והפסקה של תקופה. גם בזה להם יותר קל להראות כי להם את טופסי 106 ולהוכיח שבעצם היא לא עבדה 7 או 8 שנים כי כל פעם שהיא עזבה את מקום העבודה, יחסי עובד ומעביד ניתקו. נכון שאחרי כמה זמן היא חזרה כל פעם. אני לא יודע את הסיבות בכל פעם למה היא עזבה. אנחנו שמרנו לה על מקום העבודה. היא עזבה לכמה חודשים ושלחה בחורה אחרת שתעבוד במקומה וחזרה. זה היה כמה פעמים, אני לא יודע לדייק בדיוק כמה פעמים זה היה." (עמוד 3 לפרוטוקול שורה 13 - עמוד 4 לפרוטוקול שורה 4) ולשאלה אם במועד התפטרות המנוחה ידע הוא שזה עקב מצבה הרפואי, השיב - "אני ידעתי שעזיבתה עקב מצבה הרפואי אחרי שהתחילו לדבר איתי. בפועל ברגע שהיא עזבה לא הסבירו לי על מה היא עוזבת בדיוק, אבל תארתי לעצמי שאישה שנכנסת ויוצאת מהעבודה וזה היה במשך כל השנים, אז תארתי לעצמי שיש בעיה. בדיוק את הבעיה לא ידעתי." (עמוד 4 לפרוטוקול שורות 28-25). וכאשר הקשה ב"כ המשיבים ושאל את ניסן - "ואם אני אומר לך שיש אישורים מכם לשלטונות מס הכנסה על העובדה שהיא עזבה עקב מחלה בחודש יולי 98'?" השיב - "נכון. כי ככה זה כנראה אמרו לדווח. זאת כנראה ההוראה שמנהלת החשבונות קיבלה." (עמוד 5 לפרוטוקול שורות 4-1) וכאשר הופנה ניסן לעובדה שהוא חתום על המכתב למסה"כ שכותב זאת, השיב - "אז יכול להיות שזה ככה. אני לא אמרתי שהיא לא עזבה בגלל מחלה." (עמוד 5 לפרוטוקול שורה 6). 7. א. במועד הגשת הבקשה נתן בית הדין החלטה לפיה יגיש הצד שכנגד תגובתו תוך המועד שנקבע וכן "מנהל הנת' ימציא, בתוך 7 ימים, אישור מחלה למועד שהיה קבוע לדיון." ב. תעודת המחלה לא צורפה במועד שנקבע או בכל מועד אחר לרבות בדיון בבקשה ביום 12/3/01. 8. א. המבקשות לא הצביעו על פגם כלשהו בהליכי ההזמנה. כל שטען ניסן בתצהירו ובעדותו שביום הדיון היה חולה ועל כן נעדר. ב. מה היה פשוט יותר מהמצאת אישור מחלה ליום 12/1/01? וזאת עוד כשבית הדין הורה לניסן להמציאה בתוך 7 ימים מהמועד בו הוגשה הבקשה. ניסן, מטעמים השמורים עמו, נמנע מלצרף אישור מחלה לבקשה, נמנע מהגשתו במועד שקבע בית הדין בהחלטתו מיום 2/1/01 ונמנע מלהציגו בישיבת יום 12/3/01 או בכל מועד עד לכתיבת החלטה זו. ג. הלכה פסוקה היא שלו הצביע המבקש על פגם בהליכי ההזמנה, אשר בעטיו חייב היה בית המשפט להמנע ממתן החלטה מעיקרה, זכותו היא, שההחלטה תבוטל מתוך חובת הצדק שהרי הלכה פסוקה היא שפגם בהליך האמור משמש כשלעצמו עילה לביטול ההחלטה. (ר' ע"א 713/75 פ"ד ל' (3) 449, ר.ע. 526/83 פ"ד ל"ז (4) 485, 486). ד. במקרה שבפנינו משעולה בבירור שכתבי בית הדין הומצאו למבקשות כדין ובכ"ז לא התייצבו הן לדיון שהיה קבוע ליום 2/1/01 הרי שהדיון שהתקיים ביום זה התקיים כדין. מן הטעם הזה בלבד אין מקום לבטל את פסק הדין מתוך חובת הצדק. 9. א. ד"ר זוסמן בספרו, סדרי הדין האזרחי קובע: "לא היה פגם בהחלטה אשר מבקשים לבטלה, תלוי המבקש בחסדו של בית המשפט. במקרה כזה לעולם אין זכות קנויה בידו לדרוש את הביטול, אלא בית המשפט יציג לעצמו שתי שאלות אלה: ראשית - מהי הסיבה אשר גרמה לכך שהמבקש לא הגיש את הגנתו או לא הופיע בתאריך הקבוע לבירור המשפט? שנית - מה הם סיכויי ההצלחה של הנתבע - המבקש, אם יבוטל פסק הדין והנתבע יורשה להתגונן במשפט? ב. אמנם השאלה השנייה היא העיקר, ולשאלה הראשונה נודעת אך חשיבות משנית אך אין זאת אומרת שמותר להתעלם לגמרי מן השאלה הראשונה. מקום שאין בפי בעל הדין כל הסבר למחדלו, ידחה בית המשפט את בקשתו. (ר' ע.א. 276/62 פ"ד י"ז 349; בר"ע 88/72 פ"ד כ"ו (1) 772). ג. במקרה שבפנינו, מעיון בבקשת המבקשות ובתצהיר ועדות ניסן ובהתחשב בעובדה שניסן בחר, מטעמיו הוא, שלא להציג בפני בית הדין מסמך שלו חשיבות מכרעת בתיק והוא אישור המחלה ליום הדיון שהיה קבוע ליום 2/1/01, הנני קובעת שבמקרה שבפניי הנסיבות לאי התייצבות המבקשות לדיון שהיה קבוע ליום 2/1/01 מצביעות על התעלמות מדעת ויחס של זלזול, התנהגות שאינה מצדיקה "מעשה חסד" מצד בית המשפט. 10. א. עוד אוסיף שצודק ב"כ המשיבים כי המבקשות לא פירטו בבקשתן ובתצהירו של ניסן, התומך בבקשה, כי יש להן סיכויי הגנה טובים. ב. כל שנכתב בבקשה - "לגופו של ענין לפי דעתו של הח"מ (ניסן טריף - א.ס.) יש לנתבעות מס' 1 ו-2 הגנה טובה ומוצדקת והוא יכול להוכיח את גרסתן, אם יהיה לו הזדמנות להופיע בפני כב' ביה"ד, ולהביא לפניו את עמדתן." (ס' 3 לבקשה). וכל שנכתב בתצהירו של ניסן - "לגופו של ענין לפי דעתי שלי יש לנתבעות מס' 1 ו-2 הגנה טובה ומוצדקת ואני יכול להוכיח את גרסתן, אם יהיו לי הזדמנות להופיע בפני כב' ביה"ד ולהביא לפניו את עמדתן." ג. גם בכתב ההגנה המתוקן לא מצאתי כל פירוט לענין סיכויי ההצלחה. צודק ב"כ המשיבים שבמרבית סעיפי כתב ההגנה ניתן למצוא הכחשה גורפת ללא כל גרסה. הפירוט היחיד ניתן למצוא בסעיף 4 לכתב ההגנה שם ציינו המבקשות שבחודש 12/98 שוחררו לזכות המנוחה כל הכספים שהיו לה אצל בשן וזאת לפנים משורת הדין. בפסה"ד אכן קיימת התייחסות לטענה זו ומשנקבע עובדתית שביום 2/12/98 שולמו למנוחה, ע"ח פיצויי פיטורים, סך 4,000 ₪, נוכה סכום זה מסך פיצויי הפיטורים שנפסקו לזכות המשיבים. 11. לאור כל האמור לעיל, סבורה אני כי יהיה זה רק צודק להשאיר על כנו את פסק - הדין שניתן ביום 2/1/01 ולדחות את הבקשה. 12. משנדחתה הבקשה, לא מצאתי מקום לדון בטענה אם הבקשה הוגשה בשם המבקשות שתיהן, או כטענת ב"כ המשיבים, בשם בשן בלבד שניסן טריף הינו מנהלה. 13. התוצאה, איפוא, שהבקשה נדחית. 14. המבקשות תשאנה, ביחד ולחוד, בהוצאות הבקשה ושכ"ט עו"ד בסך 1,800 ₪ שישולמו למשיבים בתוך 30 יום מקבלת החלטה זו. לא ישולם הסך הנ"ל במועד ישא הוא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום מתן ההחלטה ועד לתשלום המלא בפועל. רפואהדיוןאי התייצבות לדיון