##דוגמא לכתב תביעה:## ## א. תיאור בעלי הדין ## 1. התובע, מר _______, ת.ז. _________, הינו מאמן כדורסל במקצועו, בעל ניסיון רב ומוניטין בתחום אימון קבוצות כדורסל, לרבות קבוצות נוער וילדים, אשר הקים וניהל בהצלחה רבה בתי ספר לכדורסל. 2. הנתבעת 1, עמותת "_______" ח.פ. _________, הינה עמותה המפעילה בין היתר קבוצות כדורסל, ואשר לה זיקה ברורה לאיגוד ספורט ידוע, "הפועל". הנתבעת 1 העסיקה את התובע כמאמן קבוצותיה במשך שנים רבות. 3. הנתבע 2, איגוד הכדורסל בישראל, הינו הגוף המנהל והמפקח על פעילות הכדורסל בישראל, לרבות רישום קבוצות, אישור מאמנים וקביעת נהלי הליגה. ## ב. הסעד המבוקש ## 4. כבוד בית המשפט מתבקש לחייב את הנתבעת 1 לשלם לתובע סך של 17,100 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.1.1995 ועד מועד התשלום המלא בפועל, בניכוי סך של 7,430.60 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.5.1996 ועד מועד התשלום המלא בפועל, ובצירוף אגרת תביעה יחסית לסכום ההפרש הנ"ל ושכר טרחת עורך דין בסך 2,000 ש"ח בצירוף מע"מ ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום מתן פסק הדין ועד מועד התשלום המלא בפועל. 5. כבוד בית המשפט מתבקש לדחות את תביעת הנתבע 2 כנגד התובע ולחייב את הנתבע 2 בהוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בגין התביעה הקנטרנית שהוגשה כנגדו. ## ג. העובדות הנחוצות לביסוסה של עילת התביעה ומתי נולדה ## 6. התובע עבד כמאמן כדורסל אצל הנתבעת 1 משנת 1989, הקים וניהל את קבוצות הכדורסל של "הפועל _______", לרבות בתי ספר לכדורסל, ושימש כיו"ר הקבוצה ובעל זכות חתימה מטעמה מול הנתבע 2. 7. בתאריך 28.8.1994 נחתם זיכרון דברים בין התובע לבין הנתבעת 1, באמצעות מר _______, אשר קבע את סיום ההתקשרות ופיצוי התובע בסך 7,500 ש"ח, אך התובע נאלץ לחתום עליו תחת לחץ ובהבטחה בעל פה להמשך פעילותו. 8. לאחר חתימת זיכרון הדברים, התנהל משא ומתן בין התובע לבין מר _______, במסגרתו סוכם בעל פה כי התובע ימשיך לנהל ולאמן את הקבוצות בעונת המשחקים 1994/95, יגבה דמי השתתפות משחקנים ויהיה זכאי לתמורה חודשית בסך 1,400 ש"ח ולהחזר הוצאות חודשי בסך 1,500 ש"ח. 9. הנתבעת 1, באמצעות מר _______, שיגרה מכתב לתובע בתאריך 28.3.1995, בו הודיעה על סיום פעילות מחלקת הכדורסל החל מיום 31.5.1995, ודרשה מהתובע להעביר כספים שנגבו על ידו. 10. בתאריך 7.6.1995 שיגר מר _______ מכתב נוסף לתובע, בו הודיע כי החל מיום 31.5.1995 התובע אינו נושא כל תפקיד במסגרת "הפועל" וחתימתו מבוטלת. 11. בתאריך 15.6.1995 התייצב התובע במשרדי הנתבע 2 על מנת לרשום את קבוצות הכדורסל לליגה, ושם התבשר כי הנתבעת 1 פועלת לשלילת זכות חתימתו. 12. הנתבע 2, לאחר בירור ובחינת המסמכים, החליט בתאריך 6.9.1995 כי מר _______ יהיה בעל זכות החתימה במקום התובע, וזאת לאחר שהנתבעת 1 המציאה פרוטוקול אסיפה כללית כנדרש. 13. עילת התביעה נולדה עם הפרת ההסכמות בעל פה על ידי הנתבעת 1, פיטורי התובע שלא כדין, שלילת זכות חתימתו, וגרימת נזקים כספיים ופגיעה במוניטין, החל מיום 1.1.1995 וביתר שאת מיום 31.5.1995 ואילך. ## ד. העובדות המקנות סמכות לבית המשפט ## 14. עניינה של תביעה זו בסכסוך כספי הנובע מיחסי עבודה והפרת הסכמים, ועל כן הסמכות העניינית לדון בה נתונה לבית משפט השלום. 15. מקום מושבה של הנתבעת 1, וכן מקום התרחשות עיקר האירועים נשוא התביעה, הינו ב_______, ועל כן הסמכות המקומית לדון בתביעה נתונה לבית משפט השלום בחיפה. ## ה. פירוט הטענות ## ## הפרת הסכם בעל פה והתחייבויות ## 16. הנתבעת 1 הפרה את ההסכם בעל פה שנכרת עם התובע לאחר חתימת זיכרון הדברים מיום 28.8.1994, לפיו התובע ימשיך לאמן ולנהל את קבוצות הכדורסל בעונת 1994/95, יגבה דמי השתתפות ויהיה זכאי לתמורה חודשית ולהחזר הוצאות, ובכך גרמה לתובע נזקים כספיים משמעותיים. 17. התנהלות הנתבעת 1, אשר אפשרה לתובע להמשיך לאמן ולנהל את הקבוצות במתקניה ולקבל כספים מהמתאמנים, יצרה מצג ברור של הסכמה להמשך ההתקשרות, ועל כן התנערותה בדיעבד מההסכמות בעל פה מהווה הפרה בוטה של עקרון תום הלב ושל ציפייתו הלגיטימית של התובע. 18. הנתבעת 1 לא הוכיחה כי מר _______, אשר ניהל את המשא ומתן עם התובע והיה בעל סמכות להתקשר עמו בהסכמים קודמים, לא היה מוסמך להתחייב בשמה להמשך פעילותו של התובע, ועל כן טענתה כי ההסכם בעל פה אינו מחייב אותה דינה להידחות. 19. העובדה שהנתבעת 1 דרשה מהתובע להעביר כספים שגבה מהמתאמנים, ואף הודיעה על פיטוריו הסופיים רק מיום 31.5.1995, מהווה הודאה והכרה בכך שהתובע פעל כדין ובמסגרת הסכמות מחייבות עד למועד זה, ועל כן היא חייבת בתשלום שכרו והחזר הוצאותיו עד למועד זה. 20. הנתבעת 1 לא סיפקה כל הסבר סביר מדוע התובע, אשר השקיע מאמצים רבים בהקמת וניהול הקבוצות, היה ממשיך לפעול ללא תמורה או הסכם מחייב, ועל כן יש לקבל את גרסתו בדבר ההסכמות בעל פה כתנאי להמשך פעילותו. ## פיטורים שלא כדין ופגיעה במוניטין ## 21. פיטורי התובע על ידי הנתבעת 1, אשר נעשו באופן חד צדדי וללא מתן הודעה מוקדמת מספקת או שימוע כדין, מהווים פיטורים שלא כדין, במיוחד לאור מעמדו הבכיר של התובע ותרומתו המשמעותית לקבוצות הכדורסל. 22. הנתבעת 1 פעלה באופן מכוון לנישול התובע ממעמדו כמאמן ויו"ר הקבוצות, לרבות פנייה לנתבע 2 וגרימה להסבת זכות החתימה, ובכך פגעה קשות בשמו הטוב ובמוניטין המקצועי שצבר התובע במשך שנים רבות בתחום הכדורסל. 23. שליחת מכתבים לשחקני הקבוצות, בהם נאמר כי שחקנים שיתאמנו אצל התובע לא יוכלו להשתתף במשחקי הליגה, מהווה פעולה פסולה ומכוונת לפגוע בפרנסתו של התובע ובקשריו המקצועיים, וגרמה לו נזקים בלתי הפיכים. 24. הנתבעת 1 לא סיפקה כל עילה מוצדקת לפיטורי התובע, אשר פעל במסירות ובמקצועיות למען הקבוצות, ועל כן פיטוריו נעשו בחוסר תום לב ובניגוד לדיני העבודה ולעקרונות היסוד של יחסי עובד-מעביד. 25. הפגיעה במוניטין של התובע, כתוצאה מפעולות הנתבעת 1, מנעה ממנו למצוא עבודה חלופית בתחום אימון הכדורסל וגרמה לו להפסדי הכנסות ניכרים, אשר יש לפצותו בגינם. ## זכאות לשכר והחזר הוצאות ## 26. התובע זכאי לתשלום שכר עבור תשעה חודשי עבודה, החל מיום 1.1.1995 ועד ליום 31.5.1995, בסכום של 1,400 ש"ח לחודש, ובסה"כ 12,600 ש"ח, וזאת בהתאם להסכמות בעל פה עם הנתבעת 1. 27. בנוסף לשכר, התובע זכאי להחזר הוצאות חודשיות בסכום של 1,500 ש"ח עבור שלושה חודשים, ובסה"כ 4,500 ש"ח, אשר לא שולמו לו על ידי הנתבעת 1, וזאת בהתאם להסכמות ולנוהג שהיה קיים. 28. הנתבעת 1 לא הכחישה באופן רציני את זכאותו של התובע להחזר הוצאות, ואף במכתבה מיום 28.3.1995 הביעה נכונות לכבד קבלות קודמות, דבר המחזק את טענת התובע לזכאותו לסכומים אלו. 29. העובדה שהתובע המשיך לאמן ולנהל את הקבוצות בידיעתה ובברכתה של הנתבעת 1, ובמתקניה, מחייבת את הנתבעת 1 בתשלום שכרו והחזר הוצאותיו עבור תקופה זו, שכן לא יעלה על הדעת שהתובע יעבוד בחינם. 30. הסכומים הנתבעים בגין שכר והחזר הוצאות מבוססים על הסכמות קודמות ועל נוהג שהיה קיים בין הצדדים, ועל כן יש לחייב את הנתבעת 1 בתשלומם במלואם. ## קיזוז חובות והתנהלות הנתבעת 1 ## 31. הנתבעת 1 טוענת לקיזוז סכום של 25,000 ש"ח בגין כספים שגבה התובע שלא כדין, אך לא הוכיחה את היקף הנזק שנגרם לה מעבר לסכום של 7,430.60 ש"ח בגין כיסוי תיקי הוצאה לפועל. 32. התובע גבה כספים מהמתאמנים כדין ובהתאם להסכמות עם הנתבעת 1, ועל כן טענת הנתבעת 1 כי גבייה זו נעשתה שלא כדין מיום 31.5.1995 ואילך אינה מבוססת, במיוחד לאור העובדה שהיא עצמה דרשה את העברת הכספים שנגבו. 33. הנתבעת 1 לא הוכיחה כי התובע שלשל לכיסו סכומים מבלי שניתנה תמורה בגינם, ועל כן טענתה לקיזוז סכום גבוה יותר מהנזק המוכח שנגרם לה, דינה להידחות. 34. הנתבעת 1, אשר התרשלה במילוי הוראות הנתבע 2 ולא המציאה פרוטוקולים כנדרש, אינה יכולה לטעון כנגד התובע בגין פעולותיו בתקופה בה מעמדו היה מעורפל באשמתה. 35. יש לדחות את טענת הנתבעת 1 לקיזוז סכומים נוספים מעבר לסכום המוכח של 7,430.60 ש"ח, שכן טענה זו אינה נתמכת בראיות מספקות ומהווה ניסיון להתחמק מתשלום חובותיה לתובע. ## אחריות הנתבע 2 (איגוד הכדורסל) ## 36. הנתבע 2 פעל באופן ראוי, הוגן ושקוף לאורך כל ההליך, וזאת בהתאם לתקנונו ועל יסוד ייעוץ משפטי צמוד, ועל כן אין כל עילה להטיל עליו אחריות כלשהי בגין הסכסוך בין התובע לנתבעת 1. 37. הנתבע 2 לא שלל את זכות החתימה של התובע באופן מיידי, אלא דרש מהנתבעת 1 להמציא פרוטוקול אסיפה כללית כנדרש, ואף הודיע לתובע על קבלת המכתב מהנתבעת 1, ובכך פעל בשקיפות ובהגינות. 38. הנתבע 2 המתין בסבלנות לקבלת תגובת התובע למכתב ב"כ הנתבעת 1, ואף השאיר את זכות החתימה של התובע על כנה עד לקבלת המסמכים הנדרשים מהנתבעת 1, דבר המעיד על זהירותו והגינותו. 39. רק לאחר שהנתבעת 1 המציאה פרוטוקול אסיפה כללית בהתאם לדרישות הנתבע 2, ועל יסוד חוות דעת משפטית נוספת, החליט הנתבע 2 על החלפת בעל זכות החתימה, וזאת בהתאם לכללים ולנהלים המקובלים. 40. טענות התובע כלפי הנתבע 2, לפיהן הציג בפניו מצג שווא בדבר זכות חתימה קבועה, הינן חסרות שחר ובלתי סבירות, שכן הנתבע 2 פועל בהתאם לתקנון המאפשר שינוי בעלי זכות חתימה במהלך העונה. ## מצגי שווא והטעיה מצד התובע ## 41. התובע הסתיר מבית המשפט וממזכירי הנתבע 2 את דבר קיומם של מכתבי הפיטורין מיום 28.3.1995 ומיום 7.6.1995, ובכך ניסה להטעות את בית המשפט ואת הנתבע 2 לגבי מצבו האמיתי וזכויותיו. 42. התובע הציג בפני הנתבע 2 מצג שווא כאילו מדובר ב"ריב עסקנים" בלבד, תוך הסתרת העובדה כי פוטר באופן סופי מהנתבעת 1, ובכך מנע מהנתבע 2 לקבל החלטה מושכלת על בסיס כל הנתונים הרלוונטיים. 43. התובע המשיך להציג עצמו כיו"ר מחלקת נוער כדורסל בנים "הפועל _______" גם לאחר פיטוריו, ובכך הטעה את הציבור ואת המתאמנים, ופעל בניגוד להודעות הפיטורין שקיבל. 44. התנהלות התובע, אשר המשיך לגבות כספים מנערים וילדים לאחר פיטוריו הסופיים, תוך הצגת מצג שווא כאילו הוא עדיין מייצג את הנתבעת 1, מהווה פעולה שלא כדין ופוגעת באמינותו. 45. הסתרת המכתבים המשמעותיים מבית המשפט, גם במסגרת תצהירו המשלים, מעידה על חוסר תום לב מצד התובע ועל ניסיון להציג תמונה חלקית ומעוותת של העובדות. ## אשליית בעלות וזכויות קנייניות ## 46. התובע פעל מתוך תפיסה שגויה ומופרכת כאילו קבוצות הכדורסל של "הפועל _______" הפכו להיות קניינו הפרטי, וכי לא ניתן לסלקו מניהולן, וזאת בניגוד מוחלט לזכותה הקניינית של הנתבעת 1 ברכושה. 47. הנתבעת 1, כבעלת הקבוצות, הייתה רשאית לפטר את התובע ולהעסיק במקומו כל עובד אחר כרצונה, ואין לתובע כל זכות קניינית או אחרת המונעת זאת, ועל כן טענותיו בעניין זה חסרות שחר. 48. טענת התובע כי "הקשר היחידי להסתדרות היה רק לשם אותו צינור קבלת הקצבות חיצוניות" הינה מופרכת, שכן הזיקה למרכז ספורט הינה מהותית וקריטית לקיומה של קבוצת כדורסל בליגה. 49. התובע בחר להיאחז באשלייתו בדבר בעלותו על הקבוצות, במקום להיערך באופן סביר לפיטוריו ולמצוא מקום עבודה חלופי או להקים עמותה עצמאית, ועל כן אין לו להלין אלא על עצמו בגין נזקיו העתידיים. 50. תביעת התובע בגין נזקים עתידיים ופגיעה בשמו הטוב, הנובעת מתפיסתו המוטעית בדבר זכויותיו הקנייניות, הינה חסרת שחר ודינה להידחות במלואה. ## נזקים עתידיים והפסדי הכנסות ## 51. התובע קיבל הודעת פיטורין זמן סביר לפני פתיחת העונה הבאה, ועל כן הייתה לו שהות מספקת להיערך למצב החדש ולמצוא מקום עבודה חלופי או להקים מסגרת עצמאית. 52. התובע לא סיפק כל נתונים רציניים או ראיות ממשיות להוכחת נזקים בלתי הפיכים שנגרמו לו או להפסדי הכנסות עתידיים, ועל כן תביעתו בעניין זה הינה ספקולטיבית ובלתי מבוססת. 53. הנתבעת 1 לא הייתה חייבת לתובע דבר מעבר לתשלומים שהגיעו לו עד למועד הפיטורין הסופיים ביום 31.5.1995, ועל כן אין כל עילה לחייבה בגין נזקים עתידיים לאחר מועד זה. 54. טענת התובע לפגיעה קשה בשמו ובמוניטין שלו, באופן המונע ממנו למצוא עבודה, הינה מופרכת, שכן זכותו של מעביד לפטר עובד, גם בכיר, אינה שוללת את יכולתו של העובד למצוא תעסוקה חלופית. 55. התובע לא הוכיח כי הקמת עמותה עצמאית הייתה יכולה לסייע בידו לנוכח הצורך להיות מסונף למרכז ספורט, ועל כן טענותיו בדבר נזקים עתידיים כתוצאה מאי-יכולתו להקים עמותה אינן מבוססות. ## הוצאות משפט ## 56. לנוכח דחיית תביעת התובע כנגד הנתבע 2 במלואה, ובהתחשב בכך שהתביעה כנגד הנתבע 2 הייתה חסרת שחר, קנטרנית וטרדנית, יש לחייב את התובע בהוצאות משפט הולמות לטובת הנתבע 2. 57. הנתבע 2, כעמותה ללא מטרות רווח, נאלץ להוציא הוצאות רבות בגין התגוננות מפני תביעה מיותרת בסכום של 300,000 ש"ח, ועל כן יש לפסוק לטובתו הוצאות משפט בסך 15,000 ש"ח בצירוף מע"מ. 58. התובע הוזהר מראש כי ככל שיתעקש להמשיך ולנהל את ההליכים כנגד הנתבע 2, יעמוד הנתבע 2 על דרישת הוצאות, ועל כן אין לו להלין אלא על עצמו בגין חיובו בהוצאות אלו. 59. לנוכח קבלת התביעה כנגד הנתבעת 1 באופן חלקי בלבד, ובהתחשב בכך שמרבית טענות התובע נדחו, יש לפסוק הוצאות נמוכות לחובת הנתבעת 1, בסך 2,000 ש"ח בצירוף מע"מ. 60. פסיקת הוצאות משפט כאמור משקפת את התנהלות הצדדים ואת תוצאות ההליך, ומהווה איזון נכון בין זכויותיהם וחובותיהם. אשר על כן ולאור כל האמור לעיל, יהא זה מן הדין ומן הצדק לקבל את התביעה על כל חלקיה. ##דוגמא לפסק דין:## נתוני רקע 1. התובע הוא מאמן כדורסל במקצועו. הנתבעת 1 (להלן-"הנתבעת") מפעילה בין היתר קבוצות כדורסל שהתובע היה המאמן שלהם. לנתבעת 1 יש זיקה ברורה לאיגוד ספורט ידוע, הוא "הפועל". הנתבע 2 (להלן-"האיגוד") הוא איגוד הכדורסל בישראל. כעולה מכתב התביעה התובע עבד מספר שנים כמאמן כדורסל אצל הנתבעת בתנאים שונים. בתחילת שנת 1995 פרצו סכסוכים בין התובע לבין הנתבעת. בחודש יוני 1995 רשם התובע אצל האיגוד את קבוצות הכדורסל אותן אימן לליגת המשחקים לקראת העונה הבאה, שילם דמי הרשמה ונערך במקביל לתחילת הפעילות בליגת הכדורסל. לטענתו הנתבעת פעלה לנישולו ממעמדו ובין השאר פנתה לאיגוד וגרמה להסבת זכות החתימה שהייתה לו בגין הקבוצות אצל האיגוד לעובד אחר שלה, שכנראה נפטר בינתיים, יוני גולדברג ז"ל (להלן-"גולדברג"). כמו כן שלחה הנתבעת מכתב אל שחקני הקבוצות בו נאמר כי שחקנים שיתאמנו אצל התובע לא יוכלו להשתתף במשחקי הליגה. עקב המעשים הנטענים הגיש התובע תביעה כספית בגין פגיעה בשמו הטוב ובגין הפסדי הכנסות ונזקים שונים. שני הנתבעים התגוננו בפני התביעה. בחינת טענותיהם תיפרס אגב דיון בסוגיות הצריכות לפנים בגדר פרשה זו. 2. הוריתי על הגשת תצהירי עדויות ראשיות. מטעם התובע הוגש תצהירו-שלו. מטעם הנתבעת הוגש תצהירו של מר אריה זולא (להלן-"זולא"). בתקופה הרלוונטית שימש זולא כמזכיר "הפועל" במרחב חיפה. כן הוגש תצהירו של מר יחזקאל ויג (להלן-"ויג"). בתקופה הרלוונטית שימש ויג כמזכיר הנתבעת בסניף קרית חיים. מטעם האיגוד הוגש תצהירו של מר יהודה שקמה (להלן-"שקמה"), מזכיר האיגוד וחבר בוועדת הליגה והגביע. ב"כ הצדדים הסכימו כי יוגשו תצהירים משלימים. וכך הגיש התובע תצהיר משלים מטעמו. זולא הגיש תצהיר משלים מטעם הנתבעת ומטעם האיגוד הוגשו תצהירים משלימים הן של שקמה והן של מר נפתלי גושן (להלן-"גושן"), מי ששימש כרכז הליגות באיגוד וכחבר בוועדת הליגה והגביע. 3. ב"כ הצדדים הסכימו כי יינתן פס"ד מנומק בדרך הרגילה, ושלא כתפיסתו השגויה של ב"כ התובע, על יסוד החומר שבתיק וסיכומי הטענות האמורים. 4. אקדים ואקבע כי תביעתו של התובע כנגד האיגוד היא חסרת שחר, קנטרנית וטרדנית ועצם ההליך כנגד האיגוד הוא בבחינת שימוש לרעה בהליכי משפט. לא זו בלבד שדין תביעתו של התובע כנגד האיגוד להידחות, לנוכח חוסר הממש הבוטה בתביעה כנגד האיגוד ילקה התובע בהוצאות הולמות. ככל שעסקינן בתביעת התובע כנגד הנתבעת במרבית הסוגיות, בדעתי לאמץ את עמדת הנתבעת הגם שבדעתי, כפי שיבואר בהמשך, להיענות לחלק מתביעת התובע כנגד הנתבעת. מקובלת עליי עמדת ב"כ הנתבעת, כעולה בפתח סיכומיה כי, ביסודו של דבר, "עניינה של תביעה זו בתילי תילים של אשליות אשר נבנו בדמיונו של התובע, הנעוצים ככל הנראה במחשבה מוטעית של התובע כי הינו בעל 'זכות קניינית' כלשהי בקבוצת הכדורסל 'הפועל', אשר בבעלות ההסתדרות" (סעיף א(1)). התשתית העובדתית המוסכמת והשנויה במחלוקת 5. משנת 1989 עבד התובע בשירותה של הנתבעת כמאמן קבוצות הכדורסל של "הפועל קרית- חיים", לרבות קבוצות הנוער, הנערים והילדים. במסגרת זו הוא אף הקים בי"ס לכדורסל. תנאי עבודתו של התובע סוכמו בהסכם מיום 13/9/90 (נספח א' לתצהירו). הלכה למעשה, כך נראים פני הדברים, התובע השקיע מאמצים רבים בעבודתו, כמדומה הקים את הקבוצות יש מאין ולא מן הנמנע כי אף קצר הישגים מקצועיים לא מבוטלים במסגרת זו. עוד אין חולקין על מעמדו הבכיר של התובע ב"הפועל קרית-חיים". במסגרת זו שימש התובע כיו"ר הקבוצה ובעל זכות חתימה מטעם הקבוצה ביחסיה עם האיגוד. זאת ועוד: התובע היה גובה את התשלומים בגין דמי ההשתתפות של המתאמנים בקבוצות, היה מעביר את התשלומים האמורים לידי הנתבעת באמצעות ויג ומנגד היה מקבל את שכרו בשיק נגדי כנגד העברת התשלומים האמורים. הנתבעת רחשה לתובע אמון רב. 6. לאחר חמש שנות פעילות התגלעו סכסוכים קשים בין התובע לבין הנתבעת. התובע קבל על חוסר עניין של הנתבעת בטיפוח הקבוצה, לרבות בבעיות תקציב. אין חולקין כי בסופו של דבר נערך ב28/8/94- זכרון דברים בין התובע לבין הנתבעת, באמצעות ויג. בזכרון הדברים נקבע כי כי הואיל והתובע "הביע את רצונו לסיים את ההתקשרות עם 'הפועל קרית-חיים' וברצונו להצטרף לעמותת 'הפועל חיפה קרית-חיים נשים', לפיכך הסכימה 'הפועל קרית-חיים', לפנים משורת הדין, לפצות את שלומי כנפו, בחמישה חודשי משכורת לפי 1,500 ש"ח, לכל שנת פעילות, סה"כ 7,500 ש"ח... עם חתימה על זכרון הדברים הנ"ל, יסיים שלומי כנפו את עבודתו ב'הפועל קרית-חיים' ולא יהיו לו כל תביעות וטענות נוספות כלפי 'הפועל קרית-חיים' (סניף ההסתדרות קרית-חיים) מכל סוג שהוא" (נספח א' לתצהיר ויג). 7. התובע טוען כי הוא נאלץ היה לחתום על הסכם זה תחת לחץ ובמסגרתו קיבל פיצויי פיטורין בסכום הנמוך מן המגיע וזאת לנוכח הבטחתו של ויג לאפשר לו להמשיך ולהפעיל את הקבוצות ואת ביה"ס לכדורסל בחסות הנתבעת ובסיועה למשך שלוש שנים נוספות. ויג מכחיש זאת. 8. אין חולקין כי בעקבות חתימת זכרון הדברים האמור התקיים מו"מ בין התובע לבין ויג. אף אין חולקין כי המו"מ לא עלה יפה. לטענת התובע הסכימו הוא וויג, בעל-פה, כי התובע ימשיך לנהל, לתפעל ולאמן את הקבוצות בעונת המשחקים 1994/95, התובע יפעל על-מנת להיות עוסק מורשה ויגבה לעצמו דמי השתתפות משחקני הקבוצה ויהיה זכאי לתמורה חודשית בסך 1,400 ש"ח ולהחזר הוצאות חודשי בסכום של 1,500 ש"ח. ויג מכחיש את הסיכום האמור. 9. בתאריך 23/2/95 שיגר זולא מכתב לאיגוד, שהעתקו הגיע לידיו של התובע שהרי הוא צירפו לתצהירו. במכתב זה נתבקש האיגוד לצרף כמורשה חתימה את גולדברג. במכתב נרשם כי גולדברג משמש כמזכיר אזורי ב"הפועל'' במרחב חיפה וככזה אחראי בין היתר על הסניף שבקרית-חיים. 10. בתאריך 28/3/95 שיגר גולדברג מכתב לתובע. במכתב נרשם כי סיום פעילות מחלקת הכדורסל, לרבות האימונים, תהא החל מ31/5/95-. במכתב נרשם כי "מיד עם קבלת מכתבי זה חל עליך איסור לגבות תשלום מהילדים. כל נושא הגביה יבוצע באחריות מזכיר 'הפועל' בקרית-חיים כנגד קבלות בפועל". עוד נרשם כי "כל הכספים שנגבו על-ידך עד היום יועברו מיידית וללא דיחוי על-ידי". עוד נרשם כי "סניף 'הפועל קרית-חיים' יעמיד עד 1,500 ש"ח נוספים לכיסוי הוצאות שונות... באישור מוקדם כנגד קבלות מתאימות" ו"לגבי קבלות קודמות שהגשת, לאחר אישורו של מר ויג... תועבר לך תמורתם" (נספח א' לתצהירו של זולא). 11. בתאריך 7/6/95 שיגר זולא מכתב לתובע, בהעתק שנמסר אף לאיגוד. במכתב נרשם כי "כדי להסיר כל ספק, החל מ31/5/95- אינך נושא כל תפקיד במסגרת 'הפועל' וחתימתך בשם 'הפועל קרית-חיים' מבוטלת בזאת. במידה ויש בידך חומר הקשור לכדורסל ב'הפועל קרית-חיים' אבקשך להעבירו אלינו מיד עם קבלת מכתבי זה" (נספח ב' לתצהיר זולא). 12. בתאריך 15/6/95 התייצב התובע במשרדי האיגוד על-מנת לרשום את קבוצות הכדורסל לליגה לקראת העונה הבאה. לשם כך הוא הגיש טפסי הרשמה המקובלים אצל האיגוד (נספחים ו(1) - ו(3) לתצהירו). מזכירת האיגוד ביקשה להביא לידיעתו כי יש בידיה מכתב המציין כי איננו עוד בעל זכות חתימה של הקבוצות. נערכה פגישה בין התובע לבין שקמה וגושן. מכאן מצטלבות דרכיהם של העדים. לטענת התובע, בתצהירו המשלים, בעקבות הבירור "נאמר לי במפורש כי כאשר אני רושם את הקבוצות כבעל זכות החתימה אני הוא מנהלן למשך כל השנה וכי לא ניתן לשנות עובדות אלה במהלך השנה. השניים אף פסלו על הסף את נסיוניותיה של ההסתדרות לנשל אותי ממעמדי" (סעיף 12). לטענת שקמה וגושן הבהירו לו השניים כי לנוכח החומר המצוי לנגד עיניהם התובע הוא בעל זכות החתימה, וזאת אף על יסוד הייעוץ המשפטי שקיבל האיגוד, ואולם התובע "הוא עדיין בעל זכות החתימה ועל כן אנו מאשרים את הרישום. עם זאת, אמרנו לו כי ייתכן והדבר ישתנה בהתאם להחלטת האסיפה הכללית של הקבוצה אותה ביקשנו לקבל אך טרם קיבלנו" (סעיף 3 לתצהירו של גושן). 13. בסופו של דבר, ולאחר שנחה דעתו של האיגוד כי אכן הנתבעת פעלה בהתאם להנחיותיו, נענה האיגוד לבקשתה של הנתבעת וקבע כי גולדברג יהיה בעל זכות החתימה בשם "הפועל קרית-חיים" באיגוד במקום התובע (נספח ח' לתצהירו של שקמה). 14. לנוכח התשתית האמורה בדעתי לבחון את עילות התביעה של התובע, בנפרד ובמובחן כלפי הנתבעת וכלפי האיגוד. ככל שעסקינן במסכת היחסים כלפי הנתבעת, ראוי לערוך אבחנה בין עונת 1994/95 לבין עונת 1995/96. יחסי התובע והנתבעת 15. כבר הצבעתי על מעמדו הבכיר של התובע ב"הפועל קרית-חיים". דומה שהוא היה מייסד, מנהל ומקים קבוצות הכדורסל. אין לי ספק כי התובע השקיע בעניין זה את מרצו וכשרונו. ואולם, כך ברור בעליל, כתוצאה מכל אלו, סבר התובע, באורח מופרך וחסר שחר, כי "הפועל קרית-חיים", הפכה להיות, בפועל, לקניינו. כתוצאה מתפיסה שגויה זו עשה התובע טעות אחר טעות. דומה שהוא היה בשברון לב כאשר הוא ראה שקבוצות הכדורסל, פרי מאמציו וכשרונו, ניטלים ממנו וניתנים לניהולו של אחר. עם כל ההבנה לכאבו של התובע, ראוי היה כי יפנים את העובדה כי מעולם "הפועל קרית-חיים" לא הפכה להיות לקניינו, וכי זכותה הקניינית של הנתבעת לעשות ברכושה כרצונה, ולפטר ולהעסיק את מי שעולה רצון מלפניה. עוד אדרש לעניין זה, שיעבור כחוט השני, לכל אורך המסכת שנגולה בפניי. 16. אין חולקין כי ב28/8/94- סיים התובע את עבודתו ב"הפועל קרית-חיים" וקיבל פיצויי פיטורין. הנני דוחה מכל וכל את טענות התובע כי הסכם זה יסודו בהפעלת לחץ וכי הסכם זה אינו משקף דברים כהווייתם. דווקא לנוכח האווירה העכורה ששררה בין התובע לבין ויג, איני מוכן לקבל כי התובע "העניק הנחות" כלשהן לנתבעת. טענת התובע כי הוא זכאי להפרשי פיצויי פיטורין נדחית, לא רק משום שהיא חורגת מן העתירה שבכתב התביעה ושמא מסמכותו העניינית של ביהמ"ש, אלא משום שהיא נראית לי חסרת שחר לגופה לנוכח מכלול הנסיבות. 17. אין חולקין כי בעקבות זכרון הדברים מ28/8/94- המשיך להתנהל מו"מ בין התובע לבין ויג וכי מו"מ זה לא עלה יפה. גרסתו של התובע כי בעקבות המו"מ הסכימה הנתבעת כי התובע ימשיך לאמן ולנהל את הקבוצות עד אשר יוכל להתארגן במסגרת של עמותה עצמאית, נראית לי מופרכת מיסודה. כאן המקום לציין את האבסורד בטיעונו של התובע. התובע טוען כי היה ברור לכל כי, אפקטיבית, "הפועל קרית-חיים" והוא, חד הם. הצורך של התובע בחסותה של "הפועל", הגם שהקבוצות יתופעלו על-ידו, נומק בכך ש"הקשר היחידי להסתדרות היה רק לשם אותו צינור קבלת הקצבות חיצוניות עד שאני אקים עמותה מסודרת שתירשם בהתאחדות במקום ההסתדרות. זאת ותו לא" (סעיף 10 לתצהירו המשלים). התובע משתמש בביטויים "רק לשם" וכן "הא ותו לא" באופן שניתן לחשוב כי מדובר בנושא שולי, זניח וטכני. ואולם מדובר בנושא המהותי ביותר. הוברר לי כי לא ניתן לשחק בליגה אלא במסגרת מסונפת לאחד ממרכזי הספורט. משום כך ההגדרה של הזיקה בין התובע לבין הנתבעת "רק לשם אותו צינור", היא מופרכת. "הצינור" האמור אינו רק צינור. "הצינור" האמור הוא סם החיים לקיומה של קבוצת הכדורסל, במסגרת משחקי הליגה. 18. אכן דומה שההסתדרות במרחב חיפה נקלעה לקשיים כלכליים. כתוצאה מכך התקיימו מגעים לשילוב פעילות קבוצות הכדורסל במסגרת עמותה שתהא בעלת הקבוצה. המגעים האמורים לא הוליכו לשום תוצאות. 19. הנתבעת טוענת כי ויג לא יכול היה, מעיקרא, לקיים מו"מ שהמשמעות שלו היא התפרקות הנתבעת מנכסיה הקנייניים. ככל שעסקינן בפועלו של ויג, הנני דוחה את טענת הנתבעת. אם ויג היה בר-סמכא להתקשר עם התובע בחוזה הראשוני, ולהגיע עמו להסכם ביום 28/8/94, הוא היה בר-סמכא לנהל אף את המו"מ. ואולם בוודאי מקובלת עליי טענת הנתבעת כי בלתי סביר להעלות על הדעת כי ככל שמדובר בהסכם הנטען, על-פיו זכה התובע במתת חינם, הוא לא יעלה על הכתב. מקובלת עליי עמדת ב"כ הנתבעת שתוהה "האם יעלה על דעתו של איש כי התובע, אשר עמדה בפניו הזדמנות פז, כביכול, לקבל לרשותו העצמאית קבוצות כדורסל, לא ידאג לעגן את הדברים בכתוב?" (סעיף 40.3). אוסיף על כך את השיקול בגין מערכת היחסים העכורה בין בעלי הדין. לא מדובר, איפוא, במערכת יחסים תקינה שבגדרה ניתן להתייחס בסלחנות, אולי, להבנות בעל-פה, הגם שאז, לנוכח אופיין מרחיק-הלכת, התוצאה תהא דחוקה ביותר. 20. הנתבעת טוענת, איפוא, כי לנוכח כל אלו מעולם לא הוסמך התובע, בעקבות המכתב מיום 28/8/94, לאמן ולנהל את הקבוצות. הנני דוחה טענה זו של הנתבעת מכל וכל. אכן, המו"מ בין בעלי הדין לא עלה יפה. לכל אורך הדרך המשיך התובע לאמן ולנהל את קבוצות הכדורסל. אין לי ספק כי הדבר נעשה בידיעתה, ושמא בברכתה של הנתבעת, והוא אף עשה זאת במתקניה ובמסגרת פעילותה הכללית. התובע גבה מהמשתתפים שיקים דחויים הניתנים לביטול. עובדה זו נמצאת בידיעתה של הנתבעת שהרי במכתבה מיום 28/3/95 היא דורשת מן התובע שיעביר את הכספים שגבה עד כה לגולדברג. אות וסימן הוא כי הנתבעת יודעת כי התובע גבה כספים, מן הסתם דרך שיגרה וכדין. אף במכתב מיום 28/3/95 לא רואה הנתבעת להודיע לתובע כי פועלו עד הנה נעשה שלא במסגרת ושלא כדין. יתירה מזו: לא זו בלבד שהנתבעת לא טוענת זאת, היא אף מודיעה כי הפיטורין הסופיים ייכנסו לתוקף ביום 31/5/95. היא אף מזמינה את התובע להציג קבלות תוך הבעת נכונות עניינית לכבדן. הפועל היוצא מכל אלו, שפיטוריו הסופיים של התובע מיום 31/5/95 ואילך הם מבוססים ומוצקים ללא עוררין. היא הנותנת, ממילא, כי התובע לא עבד בחינם עד ליום 31/5/95. 21. בין בעלי הדין לא הוסכמו תנאי עבודתו של התובע. לכאורה, ועל יסוד כל אלו, זכאי התובע לקבל אותם תנאי שכר שהיו נהוגים עמו לאחרונה. התובע היה זכאי למשכורת בסכום של 1,500 ש"ח. משום כך גרסתו על סיכום עם ויג בגין משכורת בסכום של 1,400 ש"ח מקובלת עליי ואף מחזקת את מהימנותו בעניין זה. לכאורה, יכול היה התובע לטעון לזכאות לשכר בסכום של 1,500 ש"ח. עוד דורש התובע החזר חודשי בסכום של 1,500 ש"ח שלא קיבל בגין שלושה חודשים. אף עניין זה לא זכה לכל התייחסות רצינית מכחישה. מכאן כי התובע זכאי לתשעה חודשי שכר המסתכמים בסך של 12,600 ש"ח ולשלושה חודשי החזר שכר המסתכמים בסך של 4,500 ש"ח ובסה"כ הוא זכאי לסך של 17,100 ש"ח. הוא זכאי לסכום זה, במעוגל, החל מיום 1/1/95. 22. שונים הם פני הדברים ככל שעסקינן בהתנהגותו של התובע בעקבות המכתב מיום 22/3/95. ראש לכל, התובע, באורח חמור ונפסד, לא ראה לגלות בתצהירו את דבר קיומו של מכתב הפיטורין מיום 28/3/95. הוא הסתיר את קיומו מביהמ"ש באופן שהוא נפרס לנגד עיניי רק למקרא תצהירו של זולא. לא זו אף זו: מסתבר כי ביום 7/6/95 חזר זולא ושיגר מכתב נוסף לתובע בגין שלילת זכויות החתימה של התובע. אף מכתב זה לא ראה התובע לגלות בגדר מכלול נספחי תצהירו הראשון. כידוע ניתנה אפשרות להגשת תצהירים משלימים. אפילו במסגרת התצהיר המשלים האמור, לא סיפק התובע, שמא לא יכול היה לספק, כל תירוץ או הסבר הכיצד הוא העלה על דעתו להעלים מעיני ביהמ"ש שני מכתבים משמעותיים אלו שלדידו, כמסתבר, לא ראויים לגילוי והתמודדות. 23. ביום 15/6/95 מתייצב התובע במשרדי האיגוד. אף תצהירו המשלים, בו הוא מוסר גרסה מפורטת לעניין זה, הוא טומן ראשו בחול ולא מאזכר כל עיקר את שני המכתבים שנשלחו לו ביום 22/3/95 וביום 7/6/95. ניתן, איפוא, לקבל את הרושם כי התובע "הופתע" כאשר הוא התבשר ביום 15/6/95 על הניסיון לשלול את זכות החתימה שלו. ואולם, ולנוכח הנתונים שבפניי, ברי כי התובע ידע-גם-ידע נתונים לרוב שלא היו גלויים וידועים לשקמה ולגושן ביום 15/6/95. הוא ידע, את שהם לא ידעו אותה עת, שהוא פוטר באופן סופי מכל זיקה לקבוצות החל מיום 31/5/95, עוד במכתב מיום 28/3/95. שקמה וגושן שלא ידעו זאת אל-נכון יכלו רק להעריך כי ייתכן שבהמשך תישלל זכות החתימה של התובע. התובע ידע כי לא מדובר בספק אלא מדובר בוודאות. לימים, וכאשר שטח התובע עצומותיו בפני האיגוד (נספחים ג' ו-ד' לתצהיר שקמה), והוא שח אודות הסיכום הנטען בינו לבין ויג, הוא הסתיר את העובדה אודות פיטוריו הסופיים. הוא נטע את הרושם כי מדובר אך ב"ריב עסקנים". לא מן הנמנע כי אילו האיגוד היה יודע על קיומם של המכתבים האמורים, ייתכן ששיקולים אחרים, לחובת התובע, היו ניצבים לנגד עיניו. 24. אין חולקין כי התובע התעלם לחלוטין מן המכתב מיום 28/3/95, שמבחינתו לא היה אלא משל היה. הוא המשיך לנהל ולאמן קבוצות כדורסל. הוא המשיך לגבות כספים מנערים וילדים. חלק מן ההמחאות נרשמו לזכותו והוסבו לצדדי ג'. חלק מן ההמחאות נרשמו לזכות "הפועל קרית-חיים". אף נתון זה מצביע על כך שהתובע המשיך להציג עצמו, כלפי כולי עלמא, כמי שממשיך לייצג ולנהל את "הפועל קרית-חיים". גם במכתבו של התובע לאיגוד מיום 9/8/96 חותם התובע בחותמת כ"יו"ר מחלקת נוער כדורסל בנים 'הפועל קרית-חיים'". דבר זה אינו מפריע לתובע לטעון, בסיכום טענותיו, כי הוא גבה כספים כדין. התובע טען כי עפ"י הסיכום הפכו הקבוצות להיות "עסק עצמאי שלו" (סעיף 15). כתוצאה מכך הוא גבה כדין סכום של 25,000 ש"ח. אכן פליאה היא בעיניי, אם מדובר ב"עסק עצמאי", על שום מה ראה התובע להציג עצמו כיו"ר "הפועל קרית-חיים", כמבואר מעלה. 25. ברי כי התובע גבה כספים שלא כדין החל מיום 31/5/95. לעומת מסכת היחסים שבה נוצרה מציאות מוסכמת עד 31/5/95, ברי שאלו אינם פני הדברים לאחר 31/5/95. מסתבר כי בעקבות משבר היחסים, ביטלו מושכי שיקים, בד"כ הורי ילדים, שיקים מסוימים. אלו הוסבו ע"י התובע לצדדי ג'. הנתבעת נטלה על עצמה אחריות בגין תיקי הוצל"פ שנפתחו כנגד הורי הילדים. סופו של דבר התובעת נאלצה הייתה לכסות תיקי הוצל"פ בסכום של 7,430.60 ש"ח בהתאם לפירוט בא-כוחה מיום 1/5/96 (נספח ט(2) לתצהיר זולא). הנתבעת טוענת כי היא זכאית לקזז מכל סכום שיגיע ממנה לתובע סכום של 25,000 ש"ח. לא נהיר לי על יסוד מה היא טוענת זאת. הוברר לי כי לתובעת נגרם חסרון כיס בסכום של 7,430.60 ש"ח בלבד. אכן תעלומה היא בעיניי מה קרה בסופו של דבר באשר לתמורה שקיבלו המתאמנים. דומה, לנוכח החומר שבפניי, כי התובע שלשל לכיסו סכומים מבלי שניתנה תמורה בגינם. עניין הוא למערכת יחסים בין מושכי השיקים לבין התובע. ככל שעסקינן בנתבעת, היא זכאית לקיזוז בסכום של 7,430.60 ש"ח בלבד נכון ליום 1/5/96. 26. ברי, לנוכח מסקנתי זו, כי בדעתי לדחות מכל וכל את כל תביעותיו של התובע בגין נזקים שנגרמו לו בגין עונת 1995/96 ונזקיו העתידיים. הנתבעת רשאית הייתה למסור לתובע הודעת פיטורין סופית. ממילא היא לא הייתה חייבת לו דבר מעבר לתשלומים שהגיעו לו עד למועד ה31/5/95-. התובע טוען לפגיעה קשה בשמו ובמוניטין שלו. תביעה זו היא חסרת שחר. היא מעלה, לכאורה, כי לא יוכל מעביד, לעולם, לפטר את עובדו, גם אם היה בכיר, נכבד, "מייסד" ו"מקים יש מאין". למותר להרחיב את הדיבור על תפיסה מופרכת כאמור. גם הטענה של התובע אודות נזקים בלתי הפיכים שנגרמו לו היא חסרת שחר. התובע קיבל את ההודעה זמן סביר לפני פתיחת העונה הבאה. הוא יכול היה להיערך בכל דרך שימצא לנכון. הוא יכול היה להקים עמותה. הוא יכול היה למצוא מקום עבודה חילופי. אני בספק אם הקמת עמותה הייתה יכולה לסייע בידו לנוכח הצורך שלו להיות מסונף למרכז ספורט. מכל מקום התובע לא סיפק כל נתונים רציניים בעניין זה. תחת כל אלו בחר התובע להמשיך להיאחז ב"קרנות המזבח" של אשלייתו על-פיה לא ניתן לסלק אותו מ"הפועל קרית-חיים" שהרי, כך תפיסתו, היא הפכה להיות למעין "קניינו". אין לתובע להלין אלא על עצמו. התביעה כנגד האיגוד 27. בחנתי מכלול הטענות שבפניי. למקרא החומר שבפניי איני יכול להעלות על דעתי דרך טיפול ראויה, נאותה, ציבורית ושקופה כדרך הטיפול של האיגוד. לא זו בלבד שלא דבק כל דופי בפועלו של האיגוד, מכלול פועלו ראוי לכל שבח. 28. האיגוד, כך מסתברים פני הדברים, פועל בקפידה על יסוד התקנון שלו וזוכה לייעוץ משפטי צמוד וראוי. ביום 6/6/95 שלחה הנתבעת מכתב לאיגוד ובו הודיעה כי התובע אינו מועסק על-ידה ואינו בעל זכות חתימה בשמה. שקמה, על יסוד מצוות תקנון האיגוד, קבע כי ההודעה האמורה איננה מספקת. הוא דרש להמציא לעיונו פרוטוקול של האסיפה הכללית של האגודה ובו החלטה על החלפת זכויות החתימה. עם זאת, ומטעמי זהירות, ראה שקמה לדווח לתובע כי התקבל מכתב כאמור וכי האיגוד החליט, אותה שעה, כי התובע הוא בעל זכות חתימה. זאת, כך בבירור, לנוכח העובדה כי אותה עת לא פעלה הנתבעת עפ"י הדרישות והדקדוקים הפורמאליים, כמצוות האיגוד. 29. הנתבעת המשיכה להתרשל ולא למלא אחר הוראות האיגוד. בתאריך 20/7/95 פנה ב"כ הנתבעת בדרישה לשקמה ודרש לשלול מן התובע את זכות החתימה. במכתבו זה טען ב"כ הנתבעת כי ביום 23/2/95 הוחלט כי גולדברג הינו בעל זכות החתימה במקום התובע. ברי שלדברים אין שחר שהרי במכתב מיום 23/2/95 נדרש רק לצרף את גולדברג כמורשה חתימה ולא לסלק את התובע מזכות החתימה שלו. שקמה חזר ומסר כי יש להמציא פרוטוקול של האסיפה הכללית. הוא דרש לקבל את תגובת התובע למכתב ב"כ הנתבעת מיום 20/7/95. הוא המתין, לבקשת התובע, עד לשובו מהיעדרות כלשהי על-מנת לקבל את תגובתו המפורטת. לאחר שאחרי כל אלו לא זכה האיגוד לקבל פרוטוקול מן הנתבעת, חזר האיגוד והחליט להשאיר את זכות החתימה של התובע על כנה וזאת בהתאם למכתב ב"כ האיגוד מיום 16/8/95 (נספח ה' לתצהיר שקמה). רק כאשר הנתבעת, בעקבות רשלנותה הנמשכת, הואילה בסופו של דבר להמציא פרוטוקול עפ"י דרישות האיגוד, החליט האיגוד ביום 6/9/95, על יסוד חוות דעת משפטית נוספת, כי גולדברג הופך להיות לבעל זכות חתימה של הקבוצה במקום התובע. 30. ולא למותר לחזור ולציין: לדידו של התובע כל אלו, לאמיתו של דבר, לא אמורים להעלות ולהוריד. התובע יודע כי מיום 31/5/95 אין לו כל זיקה לקבוצה שהרי פוטר באופן סופי. משום כך, לדידו, אין לו כל צורך בזכות החתימה. אין כל הגיון, מבחינתו-שלו, כי תהא לו זכות חתימה. כל רצונו של התובע, בגין אותה זכות חתימה, להמשיך ולאלץ את הנתבעת להעסיקו, חרף רצונה הנחרץ של הנתבעת לסלקו, רצון הראוי לכיבוד מערכת המשפט לנוכח זכותה הקניינית ללא עוררין של הנתבעת בקבוצת הכדורסל. 31. התובע טוען כי האיגוד הציג בפניו מצג על-פיו, לנוכח הבירור שנעשה ב15/6/95-, הוא ישמש כבעל זכות חתימה למשך כל העונה. גרסה זו היא חסרת סבירות באורח קיצוני. הוברר לי כי מצג כאמור בלתי אפשרי. חדשות לבקרים מודיעות קבוצות, במהלך העונה, על החלפת בעלי זכות חתימה. אין כל סבירות להניח על שום מה ייצא האיגוד מגדרו ובמקרה הספציפי של התובע, יציג מצג מופרך כאמור, שאין בו כל הגיון, ושאינה עולה בקנה אחד עם תקנון האיגוד. 32. לא זו בלבד, איפוא, שתביעת התובע כנגד האיגוד היא חסרת שחר, יש בה משום כפיות טובה. האיגוד יצא מגדרו, בהגינותו, שלא לשלול את זכויות החתימה של התובע, אלא לאחר שהדברים נעשו עפ"י כל הכללים והדקדוקים. דומה שגם כאשר האיגוד ידע כי התובע, לאמיתו של דבר, איבד את זיקתו לקבוצה, טרח האיגוד ולא שלל את זכות החתימה עד אשר הוצגו בפניו פרוטוקולים להנחת דעתו. במצב דברים זה טענות התובע כלפי האיגוד גובלות בעזות מצח. הוצאות משפט 33. כאמור, בדעתי לדחות מכל וכל את תביעת התובע כנגד האיגוד. התובע הוזהר כי ככל שיתעקש להמשיך ולנהל את ההליכים כנגד האיגוד, יעמוד האיגוד על דרישת הוצאות "שכן לא הייתה כל הצדקה מלכתחילה לצירוף האיגוד להרפתקה מיותרת זו, דבר שגרם לאיגוד (עמותה ללא מטרת רווח), להוצאות רבות" (סעיף 6 לסיכום הטענות). אילו הייתי מתבקש לפסוק הוצאות לדוגמא, הייתי עושה כן. אין בפניי עתירה כאמור. בדעתי לחייב בהוצאות הולמות לנוכח הצורך של האיגוד להתגונן בפני תביעה בסכום של 300,000 ש"ח. בדעתי לחייב את התובע בהוצאות משפט בסך של 15,000 ש"ח. 34. תביעת התובע כנגד הנתבעת מתקבלת באופן חלקי. במרבית הסוגיות שנדונו בתביעת התובע כנגד הנתבעת, ידו של התובע על התחתונה. עם זאת הוא זכה במקצת תביעתו. לנוכח השיקולים האמורים בדעתי לפסוק הוצאות נמוכות לחובת הנתבעת. בדעתי לחייב, לנוכח זאת, בהוצאות בסך של 2,000 ש"ח. סוף דבר 35. לפיכך, הנני מחייב את הנתבעת 1 לשלם לתובע סך של 17,100 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1/1/95 ועד מועד התשלום המלא בפועל, בניכוי סך של 7,430.60 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1/5/96 ועד מועד התשלום המלא בפועל, ובצירוף אגרת תביעה היחסית לסכום ההפרש הנ"ל ושכ"ט עו"ד בסך 2,000 ש"ח בצירוף מע"מ ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד מועד התשלום המלא בפועל. 36. הנני דוחה את תביעת התובע כנגד הנתבע 2. הנני מחייב את התובע לשלם לנתבע 2 הוצאות משפט בסך 15,000 ש"ח בצירוף מע"מ ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד מועד התשלום המלא בפועל. כתב תביעהמסמכיםדיני ספורטכדורסל