החלטה 1. מונחת בפני בקשתם של מפרקי עמותת כדור-יד מכבי נתניה (להלן: המפרקים), כי אתן צו המחייב את המשיב 1, תנועת מכבי, להחזיר לקופת הפירוק סכומים שנתקבלו עבור העמותה לאחר מועד תחילת הפירוק, וכן צו המחייב את המשיב 2, בנק הפועלים בע"מ (להלן: הבנק), להחזיר סכומים שקיבל לאחר מועד תחילת הפירוק על חשבון חובה של העמותה כלפיו. לאחר שהונחו בפני הבקשה, תגובות המשיבים והכנ"ר, והתגובות לתגובות, דומה כי ניתן להכריע במחלוקת על-ידי שימוש בסמכותי לפי תקנה 241 לתקנות סדר הדין האזרחי. ואלו עובדות המקרה: 2. בתאריך 28.1.96 הוצא צו פירוק כנגד העמותה. 3. העמותה קיבלה, טרם הפירוק, שתי הלוואות מהבנק, לגביהן אין חולק כי הבנק הינו נושה בלתי מובטח. ההלוואה גובתה בשלושה ערבים, תנועת מכבי, ושני ערבים "פרטיים". 4. בתאריך 9.1.95, נחתם בין העמותה לבין תנועת מכבי הסכם המחאה, שעיקרו שורות אלו, בהן מתחייבת העמותה להמחות לטובת תנועת מכבי כדלהלן: "בשלמות, לטובת ולזכות תנועת מכבי ישראל... בהמחאה גמורה, מוחלטת ובלתי חוזרת את כל זכויותינו לקבלת כספים/תקציבים מכל סוג שהוא, המגיעים ו/או שיגיעו לנו מכם, או העומדים ו/או אשר יעמדו לזכותנו אצלכם ממועד חתימת הודעה זו ועד לקבלת הודעת ביטול בכתב מטעם תנועת מכבי ישראל" (ההדגשות אינן במקור - ו.א). לטענת מכבי, מדובר בהמחאה ספציפית, ואילו לטענת המפרקים, בהמחאה כללית עסקינן, וזו בטלה בשל הוראות סעיף 97(א) לפקודת פשיטת הרגל, זאת שכן אין חולק כי ההמחאה לא נרשמה כדין ולפי התקנות. 5. נשוא המחלוקת בין המפרקים לבין תנועת מכבי הינם סכומים שנתקבלו עבור העמותה מהמועצה להסדר הימורים בספורט, משרד החינוך, רשות הספורט ומפעל הפיס לאחר תחילת הפירוק, אלא שתנועת מכבי, בהתאם להסכם ההמחאה, נטלה בהם חזקה. 6. לאחר שכבר החל הפירוק, הפקידה תנועת מכבי כספים בחשבון העמותה אשר בבנק, בהם השתמש הבנק לפרעון חוב ההלוואה של העמותה. בין הצדדים נטושה מחלוקת עובדתית לעניין מקור הכספים: א. הבנק טוען כי מדובר בכספים אשר שילמה תנועת מכבי בתור ערב (קרי, מכספיה שלה), ב. מנגד, טוענים המפרקים (ותנועת מכבי מצטרפת למעשה לטענה זו) כי הכספים שהועברו לטובת הבנק הינם, במפורש ובמישרין, כספים של העמותה אשר מכבי עכבה אצלה מכח הסכם המחאת הזכויות. 7. לצד התשלום אשר ביצע הבנק לטובת עצמו, הגיש גם הוכחת חוב למפרקים. לטענת הבנק, הוכחת חוב זו הינה בסכום מופחת עקב התשלום שבוצע. טענות המפרקים 8. לא קמה זכות לאף אחד מהמשיבים לעשות שימוש בכספים של העמותה שהתקבלו לאחר תחילת הפירוק, וזאת בלא רשות או המחאת זכות מצד המפרקים, אשר אין חולק כי לא ניתנה מעולם. 9. הסכם המחאת הזכויות בטל, מכח סעיף 97(א) לפקודת פשיטת הרגל, אשר אומץ לתוך דיני הפירוק מכח סעיף 356 לפקודת החברות. מאחר ומדובר בכספים אשר לא היו שייכים מעולם למכבי, והופקדו בחשבון העמותה, הרי הבנק לא רשאי היה לעשות בהם שימוש לצורך פרעון החוב לטובתו. פעולה זו של הבנק מהווה, למעשה, העדפת נושים אסורה. טענות תנועת מכבי 10. ההסכם הינו המחאת זכות ספציפית, עליה חל החריג של סעיף 97(ב) לפקודת פשיטת הרגל. אי לכך, אין היא דורשת רישום ואין היא בטלה כלפי המפרק, היות ונעשתה טרם תחילת הפירוק. 11. בפעולות המפרקים חל שיהוי המשתיק אותם מלטעון טענות כלפי המשיבים. 12. המפרקים פועלים שלא כדין, כאשר הם תובעים את אותו סכום פעמיים - הן ממכבי והן מהבנק. טענות הבנק 13. המפרקים הודיעו לו על דבר הפירוק רק חצי שנה לאחר תחילתו, ובשל כך לא נמנע מביצוע התשלומים לטובתו, ושינה את מצבו לרעה, כולל כלפי הערבים להלוואה. 14. הכספים הרלוונטים הינם כספים אשר שילמה תנועת מכבי כערב לבנק, והעברתם דרך חשבון העמותה היתה "טכנית" לחלוטין. זאת, שכן אומד דעת הצדדים היה כי מכבי תפרע את חובה של העמותה, הא ותו לא. קרי: הכספים הופקדו בפועל, לטובת הבנק ולא לטובת העמותה. 15. אין כל מניעה כי הבנק יתבע ערבים וכן יגיש הוכחת חוב, כל עוד לא יפרע למעלה ממלוא חובו. עד כאן העובדות וטענות הצדדים, ולהלן החלטתי: 16. עיקר המחלוקת בין תנועת מכבי לבין המפרקים הינה בדבר מהות ההמחאה. שאלה ממנה יגזר הדין אשר חל על אותו הסכם - האם הוראת הבטלות של סעיף 97(א) לפקודת פשיטת הרגל, או שמא החריג לה, המצוי בסעיף 97(ב), אשר קובעים כדלקמן: "97. ביטול המחאה כללית בלתי רשומה 42(א) (תשכ"ט). א. המחה אדם לאחר זכויות קיימות או עתידות לבוא והוכרז לאחר מכן פושט רגל, לא תהיה להמחאה תוקף כלפי הנאמן לענין הזכויות שלא נפרעו לפני תחילת פשיטת הרגל, אלא אם נרשמה ההמחאה בזמן ובדרך שנקבעו בתקנות. ב. האמור בסעיף קטן (א) לא יחול על המחאת זכויות כלפי חייבים שפורטו בהמחאה שזמן פרעונן חל בשעת ההמחאה או לפניה, או זכויות קיימות או עתידות לבוא לפי חוזים שפורטו בהמחאה, או המחאת זכויות הכלולה בהעברת עסק בתום-לב ובתמורה" (ההדגשות אינן במקור - ו.א). 17. דומה, כי די בעיון נוסח ההמחאה עצמה, כדי ללמד חד-משמעית כי הדין הוא עם המפרקים. נוסח החוזה דן במפורש בכל התקציבים, מכל סוג שהוא, אשר יגיעו לעמותה מהמועצה להסדר ההימורים בספורט. נוסח זה הינו, במפורש, נוסח של המחאה כללית, ולא של המחאה ספציפית. לעניין זה אעיר כי זאת משום שגם אם, בסופו של דבר, התקבלו הכספים אך ורק דרך מספר תשלומים מוגדרים וספציפיים, או אף בתשלום כולל אחד, אין בכך כדי לשנות תוצאה זו. יתר על כן, המצב לא היה אחר אף אם היה מדובר בתשלום יחיד וספציפי (ולא כזה הוא המקרה). זאת, משום שהשאלה האם המחאה הינה כללית או ספציפית נבדקת לפי נוסח ההמחאה, ולא לפי סוג התשלומים שהתקבלו בפועל. דין זה מחויב מההגיון, שכן פסיקה אחרת היתה מביאה לתוצאה בלתי נסבלת. קרי, היה נוצר מצב לפיו סוג ההמחאה, על הנפקות המכריעה אשר יש לסיווגה לכאן או לכאן, היה נקבע לא לפי אומד דעת הצדדים אשר התקשרו בחוזה, אלא לפי יד המקרה בלבד. לא מן הנמנע היה, במקרה כזה, כי ההמחאה הכללית ביותר על-פי ניסוחה היתה מתוייגת כ"ספציפית" כלפי מפרק, משום שבפועל התקבל מאוחר יותר רק תשלום בודד. ברור, כי תוצאה כזו אינה הגיונית ואינה רצויה. 18. לא זאת, אלא אף זאת; עיון מושכל בסעיף 97(ב) מלמד כי אין הוא חל על המקרה דנן. זאת, שכן הרישא של סעיף 97(ב), לקיומה טוענת מכבי, מותנת בכך שזמן פרעון הזכויות שהומחו חל בעת ההמחאה או לפניה, ואילו במקרה דנן, אין חולק כי עסקינן בכספים שהעבירה המועצה להסדר ההימורים בספורט לאחר תחילת הפירוק, ולאחר שנחתמה ההמחאה. גם מטעם זה, דין עמדת תנועת מכבי להדחות. 19. יוצא, אם כך, כי מכבי החזיקה בידה ועשתה שימוש, שלא כדין, בכספים השייכים לקופת הפירוק, שכן משלא חל סעיף 97(ב), וההמחאה לא נרשמה כדין (דבר לעניינו לא טענה אף תנועת מכבי), הרי ההמחאה בטלה כלפי המפרק לפי סעיף 356 לפקודת החברות. מכאן, שחלה על תנועת מכבי חבות עצמאית להחזיר את הכספים במלואם לקופת הפירוק - וזאת, ביחד ולחוד עם כל גוף אחר לגביו יקבע כי הוא חב בהשבה בגין סכומים אלו. אין בכך לקבוע כי המפרקים רשאים להפרע יותר מכפי מלוא הסכום המגיע לקופת הפירוק - זאת כרגיל בדיני ריבוי חייבים. יגעתי ולא מצאתי בבקשת המפרקים כל דרישה להפרע יותר ממלוא הסכום שנשלל מקופת הפירוק. כל שמצאתי, היה בקשה כי תנועת מכבי והבנק יחוייבו, ביחד ולחוד, בסכום זה. מעמדו של הבנק - האם הוא חב בהשבה כלפי קופת הפירוק? 20. הבנק קיבל כספים מידי תנועת מכבי, אשר דומה כי אין מחלוקת רצינית כי נועדו, מלכתחילה, לפרעון חובה של העמותה. זאת, שכן אין חולק כי מלבד חיובה כערבה של העמותה, לא חלה על מכבי חובת תשלום אחרת כלשהי כלפי הבנק. הכספים הועברו דרך חשבון העמותה, והשאלה הראשונה הנשאלת האם די בכך, לכשעצמו, בכדי לאפשר למפרקים "לתפוס" אותם. התשובה לכך שלילית. אם ערב משלם סכום לנושה, תוך ששני הצדדים מסכימים ביניהם כי התשלום נועד לפרוע את חובותיו של החייב, הרי "חניה חטופה" של הסכום בחשבונו של החייב אינה הופכת אותו לקניינו של המפרק. זאת, שכן גם אם העברה טכנית היתה כאן, הרי כוונה להקנות לעמותה קניין בכספים לא היתה. לעניין זה בדיוק מתייחס החריג בהלכת ע"א 400/91, בנק אוצר החייל נ' שלום חברה למסחר, פד"י מו (5), 573. פסק דין זה, אשר צוטט בידי שני הצדדים. נקבע כי מרגע שמונה מפרק, אין הבנק יכול להעביר כספים בחשבון החברה שבפירוק על דעת עצמו לטובת פרעון חובותיה כלפיו - אלא אם כן הוכח כי הסכומים הועברו מכח ערבות כלפיו. חריג זה חל אף במקרה דנן, שכן אין חולק, כפי שציינתי קודם לכן, כי מכבי שלמה לבנק בתור ערב, הא ותו לא. 21. אלא, שיש בקביעה זו כדי לסיע לבנק רק אם ימצא, בסופו של יום, כי הכספים אשר שולמו לו בידי מכבי היו כספיה של מכבי, להבדיל מכספיה של העמותה אשר הוחזקו בידי מכבי שלא כדין. שכן, אם הערב משלם לבנק על חשבון הערבות סכום אשר אינו שלו, הרי אין נפקא מינא האם התכוון להקנות את הכספים לנושה או לחייב, וחובת ההשבה חלה, בהעדר הוראת דין ספציפית לסתור, הן על הערב והן על הבנק. זאת ועוד; יתכן מצב, בו הערב משלם סכום שהוא סבור, ולו בתום לב, כי הוא שלו, בעוד למעשה חב הוא בהשבתו למפרק. זאת, כאשר הבנק סבור אף הוא, בתום-לב, כי מדובר בתשלום רגיל של ערב על חשבון חובו של החייב העיקר. גם במצב זה, חבים הן הערב והן הבנק בחובת השבה, בהעדר הוראת דין ספציפית לסתור. זאת, שכן הדברים נקבעים, לעניין זה, לא לפי אומד דעתם של הערב והנושה, אלא לפי זכות הקניין בכספים ששולמו. לעניין זה יוער, כי עצם יחודה של הזכות הקניינית, לעומת הזכות האובליגטורית, הינה חסינותה הגבוהה יחסית אף מפני צד ג' תם-לב. 22. השאלה שיש להכריע בה, למעשה, הינה למי היתה זכות הקניין בכספים אשר שילמה תנועת מכבי לבנק. שאלה זו נסובה, למעשה, סביב הסוגיה הבאה: האם נטלה תנועת מכבי לעצמה את הסכום אשר הגיע לעמותה, ושילמה באופן עצמאי לבנק מנכסיה שלה, או שמא תפקדה כ"צינור", אשר העביר את כספי העמותה במישרין לבנק? כזכור, טוענים הן המפרקים והן מכבי לחלופה השניה. מכבי טוענת כדלהלן: "כספים אלו (הכספים שהתקבלו מהמועצה להסדר הימורים בספורט - ו.א) ... שולמו כמעט כולם כולם, למעט סכום זניח, לבנק הפועלים ע"ח החזר הלוואה שנטלה המשיבה (העמותה - ו.א.) בשעתו..." הבנק, לעומת זאת, טוען: "עוד בטרם נקלעה העמותה להליכי פירוק הפקיד מרכז מכבי, המשיב מס' 1, לזכות חשבון העמותה שיקים שלהם בשם מכבי נתניה (העמותה - ו.א), לשם פרעון ההלוואות של העמותה בדרך זו". 23. לאחר עיון בטענות הצדדים על רקע נסיבות המקרה, נחה דעתי כי יש לקבל את גרסתם של המפרקים ומכבי בעניין זה, וזאת בשל משקלם המצטבר של הטעמים הבאים: א. הכספים היו, בתקופה הרלוונטית, ברשותה של מכבי. לכן, היתה לה הידיעה הטובה ביותר בדבר "מסלולם". זאת, כאשר הבנק קיבל אך ורק שיקים, אשר דומה כי לא יכול היה לדעת אל נכון את מקורם המימוני - האם נבע מכספיה ה"מקוריים" של מכבי, או שמא בא הישר מהסכומים אשר התקבלו אצל מכבי עבור העמותה. ב. אף הבנק מודה בתצהירו כי השיקים שהפקידה מכבי הופקדו בשם העמותה, דבר המחזק את גרסתה של מכבי בעניין זה. ג. אין חולק, כי הסכם ההמחאה נחתם כדי לפצות את מכבי על פרעון ההלוואות שלוותה העמותה מהבנק. במצב זה, אך הגיוני הוא, כי מכבי תשתמש ראשית בסכומים אשר קיבלה עבור העמותה לשם פרעון אותו חוב. זאת, כאשר באותו מועד סברה בתום לב כי הסכם ההמחאה תקף. 24. יוצא, כי הבנק קיבל כספים השייכים לעמותה, ולא לערב, ולכן אין נפקא מינא אם הסכום הגיע מערב להלוואה שנטלה החברה. מכאן, כי על הבנק, בהעדר ראיה לסתור, חובה להשיב את הכספים, אשר זכות הקניין בהם שייכת לעמותה. יש לזכור, כי הבנק אינו יכול להגדיר עצמו כצד ג' זר ליחסים בין מכבי לעמותה, שכן מדובר במערכת יחסי חייב-נושה-ערב: הבנק ידע, לאורך כל הדרך, על קיומה של העמותה. במקרה דנן, לא הוכחה, ואף לא נטענה, כל "תקנת שוק" העומדת לזכות הבנק. לא זאת בלבד, כי ההוראה הכללית של סעיף 99 לפקודת פשיטת הרגל אינה חלה על המחאה כללית לפי סעיף 97(א), אלא שסעיף 97, כמכלול, אינו מכיל כל מנגנון ל"הצלת" צד ג' תם-לב, וזאת בניגוד, למשל, לסעיף 98 הבא אחריו. 25. עניין זה אינו משתנה אף אם נכונה טענת הבנק (ולא שוכנעתי כי אכן כך הוא) כי קיבל רק במאוחר הודעה על הפירוק - חצי שנה לאחר תחילתו. ההוראה בדבר בטלות המחאות קובעת בתוכה מועד ברור ובלתי-משתמע לשתי פנים בעניין מועד תחילת הבטלות, והוא מועד תחילת הליכי פשיטת הרגל או הפירוק, לפי העניין. אין נפקא מינא אם המפרקים לא שלחו הודעה "אישית" לבנק על מינויים. כמו כן, יגעתי ולא מצאתי מה נפקות יש לטענת השיהוי לה טוענת מכבי. מלבד העובדה כי נטענה בעלמא, ולא הוכחו כל נזקים שגרם אותו שיהוי נטען, הרי שספק גדול אם יכול שיהוי להפקיע את זכותה הקניינית של העמותה בכספים, אשר נלקחו בידי מכבי שלא כדין. כמו כן, לא הוכח, בנסיבות המקרה דנן, כי אכן לקו המפרקים בשיהוי היורד לגופו של עניין, למרות העיכוב הניכר בתגובתם לתגובות מכבי והבנק. 26. כמו כן, אין נפקות כלשהי לטענת הבנק כי החלטה לרעתו תפגע בשני הערבים ה"פרטיים" הנוספים. מושאה של פסיקה זו הינה, אך ורק, קביעת היחסים בין הבנק, מכבי וקופת הפירוק. אין לה דבר עם מישור היחסים החוזי בין הבנק ליתרת הערבים. כמו כן, ומעבר לדרוש, יוער כי אם הפטיר הבנק את יתרת הערבים, בטעות, מערבותם, הרי שבכך בא, בהעדר ראיה לסתור, קץ למערכת היחסים החוזית בין צדדים אלו, ואם ימצא עצמו הבנק, בסופו של יום, בלא הכספים ובלא ערבים "פרטיים" לחזור אליהם, הרי אין לו להלין אלא 'עצמו. 27. לאור כל האמור לעיל, דין הבקשה להתקבל. הסכם ההמחאה בטל כלפי המפרקים, והמשיבים יחוייבו, ביחד ולחוד, בהחזר כל הסכומים אשר התקבלו אצל מכבי לטובת העמותה מטעם המועצה להסדר ההימורים בספורט. כמו כן, ישאו המשיבים, ביחד ולחוד, בהוצאות ושכ"ט המפרקים בסך 10,000 ש"ח + מע"מ, אשר ישאו ריבית והצמדה כדין מהיום ועד ליום התשלום בפועל. המחאת חיובים