החלטה 1. לפני בקשה לפסילתי ולביטול החלטתי (מיום 17.12.03) שלא לפסול את השופט מ' חשין מלדון בהליך הנוגע למבקש. 2. המבקש עתר (דנג"ץ 6172/03) לקיום דיון נוסף בעתירתו שנדחתה (בג"ץ 1365/04). עתירתו לקיום דיון נוסף נדחתה על ידי השופט מ' חשין (ביום 11.11.03). על החלטה זו הגיש המבקש בקשה לביטול ההחלטה. לטענתו, החלטה קודמת של השופט חשין, בשבתו כיושב ראש ועדת הבחירות המרכזית לכנסת השש-עשרה ולראש הממשלה, בעניינו של המבקש מקימה חשש ממשי למשוא פנים. הבקשה נדחתה (ביום 27.11.03). על החלטה זו המבקש הגיש בקשה להורות על פסילת השופט חשין מלשבת בדנג"ץ 6172/03. בקשתו נדחתה (ביום 17.12.03). בהחלטתי קבעתי, כי המבקש לא הניח תשתית אובייקטיבית המקימה חשש ממשי למשוא פנים. 3. על החלטתי זו הוגשה (ביום 1.1.04) בקשה לפסילתי מלשבת בתיק דנג"ץ 6172/03 ולביטולה של החלטתי. המבקש טוען לשניים. אחד, החלטה קודמת שניתנה על ידי בעניינו, אשר דוחה את בקשתו לפסילתי מלשבת בתיק בג"ץ 10495/02, מקימה חשש ממשי למשוא פנים המצדיקה את פסילתי מלשבת בהליך הנוגע למבקש. שניים, החלטתו של השופט חשין (מיום 27.11.03) מקימה חשש ממשי למשוא פנים ולפיכך דין החלטתי (מיום 17.12.03), שלא להורות על פסילתו של השופט חשין, להתבטל. 4. לאחר שעיינתי בחומר שלפני, הגעתי למסקנה כי אין עילה לפסילתי מלשבת בעניינו של המבקש. הלכה היא, כי ביסוסה של עילה לפסילתו של היושב בדין מצריך גיבושה של תשתית עובדתית המקימה חשש ממשי למשוא פנים (ראו: בג"ץ 2148/94 גלברט נ' יושב ראש ועדת החקירה, פ"ד מח(3) 573, 588-589, 604-606). המבקש לא הראה כל עילה שבדין המצדיקה את פסילתי מלשבת בתיק דנג"ץ 6172/03. תחושותיו הסובייקטיביות של המבקש אינן מבססות תשתית אובייקטיבית לקיומו של חשש ממשי למשוא פנים. אף דין בקשת המבקש, לביטול החלטתי, להידחות. לאחר עיון חוזר בהחלטתי, הגעתי למסקנה כי אין מקום לביטולה. הנני סבור, מהטעמים שפורטו בהחלטתי, כי אין מקום להורות על פסילתו של השופט מ' חשין. 5. אשר על כן, הבקשה נדחית. שופטיםפסלות שופט