החזר כספי קרן גמלאות

פסק דין 1. לפנינו תביעה לחייב הנתבעת לשלם לתובע סכום של 100,000 ₪, הכולל המרכיבים הבאים: - החזר כספי התובע שנגבו ע"י הנתבעת על דרך העברה מקרן הגמלאות המרכזית (קג "מ) 45,563 ₪ - הפרשי הצמדה על הסכום הנ"ל 26,718 ₪ - פיצוי כללי בגין עוגמת נפש 28,220 ₪ ס ה " כ 100,000 ₪ לגרסת התובע סכום הקרן כאמור נגבה בהתאם להסכם פשרה, שהושג תחת לחץ ושלא כדין. 2. בכתב ההגנה הוכחשו טענות התובע. נטען שהנתבעת הגישה תביעה אזרחית נגד התובע לפיצויים ו/או להשבת כספים שנגנבו ממנה ע"י התובע ועובד נוסף, וזאת לאור ממצאים שהיו בידי הנתבעת. במסגרת ההליך האזרחי הגיעו הצדדים להסדר לפיו יועברו לנתבעת כספים מקג"מ והנתבעת תמתן התביעה נגד התובע וכך עשתה. כן נטען שננקט נגד התובע הליך פלילי בו התובע יצא זכאי מחמת הספק, אך הכרעת הדין אינה מהווה ראיה לענין התביעה הנוכחית ולא נתן לעשות בה שימוש. 3. ביום 5/3/00 הגיעו ב"כ הצדדים להסדר דיוני כדלהלן: "ב"כ התובע: אין לי התנגדות לסכם בכתב על סמך מסמכים וכן למתן פסק דין בתנאי שפסק הדין הפלילי ייחשב כחלק מהראיות בתיק. ב"כ הנתבעת: אני מסכימה להודעת ב"כ התובע בתנאי שנתייחס לכתבי הטענות כפי שהם. ב"כ הצדדים: מבקשים לתת להסכמתם תוקף של החלטה וכן מבקשים לצרף מסמכים], אם נמצא לנכון, לסיכומים. החלטה ניתן בזה תוקף של החלטה להסכמת ב"כ הצדדים". 4. להלן העובדות הנוגעות לענין: א) התובע החל לעבוד אצל הנתבעת, שרותי בריאות כללי (להלן: "הכללית"), בחודש ספטמבר 78 בבית הבראה "כנרות" שבבעלות כללית. ב) לגרסת הנתבעת, בראשית שנת 86 עקב תלונות ואי סדרים שנתגלו בעבודת התובע, החליטה כללית, להעבירו מבית ההבראה "כנרות", לתפקיד קופאי במרפאת רקתי בטבריה, במחוז הגליל שבכללית (להלן: "המרפאה"). ג) במהלך חודש אוגוסט 90 נערכה בדיקה על ידי משרד מבקר של הנתבעת, במסגרת ביקורת שגרתית במוסדותיה, אשר בחנה את תקינות סדרי העבודה במרפאה. במסגרת הבדיקה, התגלו ממצאים חמורים, אשר הצביעו על חשד לביצוע עבירות פליליות על ידי התובע. (ראה דו"ח משרד המבקר מיום 11/9/90, על נספחיו, צורף כנספח א' לסיכומי הנתבעת). ד) לנוכח דו"ח המבקר בחר התובע להתפטר מעבודתו בכללית, והגיש מכתב התפטרות בתוקף מיום 1/9/90. במסגרת מכתב ההתפטרות, התחייב התובע להשיב לכללית כל סכום עליו תחליט הנהלת המחוז, בגין הנזקים שגרם לה. (מכתב ההתפטרות של התובע מיום 5/9/90, צורף כנספח ב' לסיכומי הנתבעת). ה) במהלך שנת 91, סמוך למועד סיום עבודתו של התובע החליטה כללית להגיש תביעה אזרחית כספית כנגד התובע (תיק אזרחי (טבריה) מס' 359/91), בגין הנזקים שנגרמו לה. (כתב התביעה צורף לסיכומי התובע כנספח 3). ו) התובע הגיש כתב הגנה באמצעות בא כוחו. (כתב ההגנה מטעם התובע צורף כנספח 4 לסיכומי התובע). במסגרת כתב הגנתו של התובע, שב והודה התובע, כי לקח כספים לכיסו, ופירט את התאריכים בהם לקח, לטענתו, את הכספים כדלהלן; "...התקופות בהם לקח כספים מפורטות במכתב התפטרותו המוכתב והן בין אפריל 90 עד 5/8/90 ומ- 19/8/90 ועד 22/8/90 ותו לא". (ראה סעיף 6 להגנה). ז) במסגרת דיון שהתקיים בתיק, בבית משפט השלום בטבריה, המליץ בית המשפט, כי הצדדים ינסו לקבוע קריטריונים לסיום התיק בפשרה. (החלטת בית המשפט מיום 7/9/93 צורפה לסיכומי התובע כנספח 10). לאור המלצת בית המשפט, וביוזמת התובע, פה התובע לכללית, במהלך שנת 94, וביקש כי זו תסכים לסיים את התביעה נגדו בפשרה ובמסגרת הסדר הפשרה הוסכם שהתביעה תימחק והכללית תוכל למשוך הכספים העומדים לזכות התובע בקג"מ. ח) בהתאם לאמור לעיל נשלחה הודעה לבית המשפט למחיקת התביעה. (ראה נספחים ו' ו-ז' לסיכומי הנתבעת). ט) בהתאם להסכם הפשרה, פנה התובע לקג"מ בבקשה להעברת הסכומים שנצברו לזכותו, לכללית. (פניית התובע לקג"מ בטופס "הודעת חבר על הפסקת עבודה", מיום 2/3/94, צורף כנספח ח' לסיכומי הנתבעת). י) כן חתם התובע ביום 2/3/94 על "המחאה בלתי חוזרת", בה הוא מתחייב להעביר את כל הכספים הצבורים לזכותו בקג"מ לכללית, ולהשלים את יתרת חובו לכללית, במידה ותהיה כזאת, ממקורות אחרים. (טופס ההמחאה הבלתי חוזרת מיום 2/3/94 צורף כנספח ט' ו- ו' לסיכומי הנתבעת). בנוסף, חתם התובע ביום 2/3/94, במסגרת הסכם הפשרה, על כתב ויתור וקבלה כדלקמן: "...הריני מאשר בזה, מוותר ויתור החלטי ובלתי חוזר על כל זכות או תביעה אשר יש לי על פי חוק פיצויי פיטורים התשכ"ג-1963 ו/או על פי הסכם ו/או כנגד קופת חולים... בכל הקשור או הנובע מעבודתי ו/או מהפסקת עבודתי בקופת חולים... וביודעי את המצב והתוצאות אין לי ולא תהיינה לי לקופת חולים ו/או למי מעובדיה שום טענות או תביעות מסוג כלשהו בקשר עם הנ"ל". (כתב הויתור והקבלה מיום 2/3/94 צורף כנספח יא לסיכומי הנתבעת). יא) בהתאם להסדר הנ"ל הועברו לנתבעת הכספים לפי הפירוט כדלהלן: (1) ביום 9.5.94 נשלחה המחאה לכללית על סך של 13,856.17 ₪ אשר הוו ערכי פדיון של דמי גמולים - חלק החבר. קרן דמי גמולים בסך 3,648.86 ₪ ובתוספת רווחים בסך 10,207.31 ₪. (2) ביום 1/6/94 נשלחה המחאה לכללית על סך של 23,314.19 ₪ אשר נצברו מהפרשות המעסיק (כללית), והוו 75% מערך הפדיון של כספי המעסיק לפיצויים (קרן דמי גמולים בסך 5,989.23 ₪ ובתוספת רווחים בסך 17,324.96 ₪ ובסה"כ 37,170.26 ₪). יג) בסוף שנת 90 החליטה הנהלת כללית כי עליה להעביר את הנושא לטיפול משטרת ישראל וביום 16/10/90 הוגשה תלונה כנגד התובע למשטרת טבריה. (ראה נספח ט"ו אישור בדבר הגשת תלונה במשטרה, צורף כנספח ט"ז לסיכומי הנתבעת). יד) ביום 28/4/98 נתן בית משפט השלום בטבריה מפי כב' השופט שפירא את פסק דינו בו החליט לזכות את התובע מחמת ספק. (ראה פסק הדין המצורף כנספח 9 לסיכומי התובע). 5. לאחר עיון בכתבי הטענות ובסיכומי ב"כ הצדדים על נספחיהם דין תביעת התובע להידחות מהטעמים הבאים: א) מהעובדות שפורטו לעיל עולה שהתובע הגיע להסדר, לפיו, ויתר על זכויותיו בקג"מ תוך ידיעה ברורה על מה הוא מוותר, לפיכך, הטענה כי הויתור הושג תחת לחץ דינו להידחות. ב) עולה מהעובדות הנ"ל שבתמורה להחזר אותם כספים שיועברו לנתבעת הסכימה הנתבעת למחוק את התביעה נגד התובע בסכום של 250,000 ₪. ג) לצורך הענין, די בנספח ב' לסיכומי הנתבעת (מכתב ההתפטרות על תוכנו) וכן האמור בסעיף 6 לכתב ההגנה כדי לשלול מהתובע את פיצויי הפיטורים שהוא היה זכאי להם. ד) טענת התובע כי ההסכם ו/או ההסדר נחתם בכפיה אינה עולה בקנה אחד עם האמור בכתב ההגנה. בשלב זה בו הוגשה כתב הגנה, התובע היה מיוצג ע"י עו"ד, קיבל יעוץ משפטי ויכל לעמוד על זכויותיו. מכאן, טענות התובע שאולי היו יכולות להישמע במועד בו ניתן מכתב ההתפטרות, אם בכלל, אינן יכולות להישמע לאחר השלב בו הגישה הנתבעת תביעה אזרחית ולאחר הגשתה הגיעו הצדדים לאותו הסדר שהגיעו אליו. ה) טענת התובע לעושק דינה להידחות מהטעם שיסודות סעיף 18 לחוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג-1973 לא הוכחו. כפי שציינו לעיל ההסדר לגביו הגיעו הצדדים הושג במסגרת הליכי תביעה אזרחית כאשר התובע היה מיוצג וקיבל יעוץ משפטי, לפיכך, אין לומר שהנתבעת ניצלה את מצוקתו של התובע. בשלב זה בו התובע היה מיוצג ע"י עו"ד הוא היה סוברני לא להסכים לכל הסדר שהוא. ו) פסק הדין במשפט הפלילי אינו מעלה ואינו מוריד לעניינינו מהטעמים הבאים: (1) בהתאם לסעיף 42 א' לפקודת הראיות, רק פסק דין פלילי המרשיע נאשם מתקבל כראיה בהליך אזרחי, אך לא פס"ד מזכה. (2) בנוסף, פסק הדין הפלילי אינו מטהר את התובע, וזיכוי מחמת הספק, למרות שהוא נחשב זיכוי, עדיין משאיר עננה מעל התובע באספקט האזרחי. ז) ויתור התובע על זכויותיו הכספיות כמפורט בעובדות עולה בקנה אחד עם ההלכה הפסוקה הנותנת תוקף לכתב הויתור הואיל ולא נפל בכתב הויתור כל פגם (ראה אלדד קוטי נ. דיגיטל אקוימפמנט, לב(ד) 161). יש לזכור עובדות נוספות שהנתבעת ויתרה במקביל על זכויותיה למיצוי תביעתה האזרחית, בסכום של 250,000 ₪. החזר כספיקרן גמלאות