החלטה 1. בפניי בקשה להכרה בתובענה כתובענה ייצוגית עפ"י תקנה 29 לתקנות סד"א, לטענת המבקשת היא עמותה רשומה בת כ- 3,000 חברים, שמטרתה דאגה לשמירת איכות הסביבה והטבע בארץ, עמותה המוכרת כגוף המייצג אינטרס ציבורי רחב בעל זכות עמידה במספר חלקים. המבקשת מבקשת להכיר בתובענה כתובענה ייצוגית לכלל ציבור המבקרים והמשתמשים בחופים ולייצג, בנוסף לחברי העמותה, גם את כל מי מאזרחי מד"י המשתמשים ו/או הנהנים בכוח או בפועל בחופי המדינה, כמעונינים בדבר, כשזו לטענת המבקשת, הדרך הרגילה, הראויה וההוגנת ביותר לשרת בצורה הטוגה ביותר את האינטרס של כלל הציבור בישראל. לטענת המבקשת במידה ותיקבע אחריות המשיבות לחריגה לתוך הקו של 100 מטר מקו המים, בשלב הסעד, יש חשיבות להכרה בתביעה ייצוגית לגבי התחשבות בפגיעה האמיתית, איזון האינטרסים הנדרש ובחינת האינטרס הציבורי, לטענת המבקשת מתקיימים במקרה דגן תנאי תקנה 29 לתקסד"א כפי שפורשה בפסיקה, ולכן יש לאשר זאת. לטענת המשיבים אין להכיר בתובענה כתובענה ייצוגית, שכן לא מתקיימים תאי תקנה 29 לתקנות סד"א, ואין מקום לשימוש בכלי הנ"ל, שהנו חריג וייעשה בו שימוש במקרים חריגים. לטענת המשיבה לא מתקיימים התנאים הדרושים להגשת תובענה ייצוגית. לטענת המשיבים לא ברור איזה יתרון יצמח למבקשת אם תאושר התביעה כתביעה ייצוגית, שכן גם מבחינה מעשית הסעד המבוקש הגו צו להחזרת המצב לקדמותו שמשמעותו למעשה הריסה. 2. לאחר שעיינתי בסיכומי הצדדים, החלטתי לדחות את הבקשה, וזאת מן הנימוקים בדלקמך : א, אני סבור שאין במקרה זה מקום לנקוט בצעד החריג של הכרה בתביעה ייצוגית. במקרה דנן מדובר בסעד של החזרת המצב לקדמותו, דהיינו הריסת הבנייה הנכנסת לתוך ה100- מטר מקו המים, כשמבחינה מעשית, לאור הסעד הנ"ל המופנה כנגד המקרקעין עצמם, אין נפקות להגדלת ציבור התובעים, וניהול התובענה כתובענה ייצוגית יכול לטעמי אף לסרבל את הדיון ולגרוע. ב. אינני סבור שבמקרה זה הוכח בפניי שמדובר במעונינים בעלי עניין זהה בתובענה ושהתובעת מייצנת באופן הולם את כל הקבוצה שלגביה מבוקש הייצוג. לטעמי לא ניתן לצאת מנקודת ההגחה של המבקשת שכל מי שמשתמש בכוח או בפועל בחופי המדינה צריך להיכנס לקבוצה התובעת. ייתכן בהחלט שישנם ציבורים אחרים המשתמשים בחופים והם מעונינים לדוגמא במקום לבצע הריסה של מס' מטרים, לקבל שטח מפותח ומגונן של החוף או שהיו תומכים דווקא בחברות הקבלניות או יזמים או בדיירים, ומכל מקום לא בהכרח קיימת זהות אינטרסים ועניין בין כל מי שמשתמש או יכול להשתמש בחופי הים ברחבי ישראל. מכל מקום אינני סבור שהוכח בפניי שיש יסרד משותף כמרכיב מהותי בהתדיינות בין כל חברי הקבוצה שמבוקש להכיר בה כתובעת ייצוגית. ג. בהחלטתי מיום 8/3/00 בדחיית הבקשה למחיקה ו/או דחיית התובענה על הסף התייחסתי גם לאינטרס הציבורי ושלטון החוק כשדחיתי את הטענה של אי גרימת נזק לתובעת (המבקשת), שכן היא מגינה כאמור על אינטרס ציבורי לגבי שמירת החוק ואיכות הסביבה, כשאני סבור שהמבקשת יכולה וראויה להגיש תביעה כעמותה העוסקת בכך, תוך מתן דגש לאינטרסים של שלטון החוק והעניין הציבורי שיש לתביעה זו כלפי הציבור הרחב שמייצגת העמותה, גם בלא שמדובר בתביעה ייצוגית. אני סבור שדי בעמותה מוכרת הפועלת למען כ3,000- חברים לשמירת איכות הסביבה ושלטון החוק, כשמדובר בציבור רחב של חברי העמותה שנותן להסתפק בו לצורך התביעה שבפניי, בלא צורך להכיר בתביעה כתביעה ייצוגית ובלא צורך בציבור רחב נוסף, כשלעמותה יש מספיק כוח מניע ומספיק אינטרס ציבורי כדי לטעון את טענותיה בשמה תוך ייצוג חבריה בלבד, כך שמבחינת האיזון בין התועלת שתיגרם למבקשת מהכרה בתביעה כתביעה ייצוגית לבין אי התועלת והנזקים האפשריים למשיבים, אני סבור שהכף נוטה לחובת המבקשת. גם הסעד המבוקש תומך בטענת המשיבים, שכן אס תתקבל התביעה של העמותה ויינתן צו להשבת המצב לקדמותו-להריסה, אין משמעות למעשה להיות התביעה ייצוגית, אינני סבור שיש מקום במקרה זה ליצור מעשה גי"ד לנבי קבוצה גורפת, כפי שמוצעת, כשלא ניתן לקבוע לטעמי זהות אינטרסום או זהות עגיתים מספקת בקבוצה המבוקשת, ואינני סבור שיש מקום להשתמש בכלי החריג של תביעה ייצוגית במקרה זה [ראה עייא 2967/95 מגו יקשת צא"מ נ' טממו תעשיות בירה בע"מ ההח', פ"ד נא(2) 3ג3 ורע"א 4556/94 טצת ואח' נ' זילברשץ חתח', פ"ד מט(5) 774]. ד, בהתאם לפסיקה יש מקום להקפיד על כך שהרשות לתביעה ייצוגית תינתן כחריג רק במקרים המתאימים העונים על כל התנאים .הדרושים, כשהמקרה דנן לא נופל בגדרם נראה רע"א 6567/97 בזק-החצ' הישראלית לתקשורת בע"מ נ' עיזבון המנוח אליהו גת ז"ל, פ"ד נב(2) 3 ג720,7]. כפי שבתביעות דומות שהוגשו ע"י עמותות כאלו או אחרות הפועלות לשמירת הטבע ואיכות הסביבה או החברה להגגת הטבע, לא נתבקש להכיר בתביעה כתביעה ייצוגית והדיון יתקיים לגופו, כך אני סבור שראוי להיעשות גם במקרה זה, (כשלא הוגשו בקשות של עמותות או גופים אחרים להצטרף כתובעים לתביעה שבפני), 3, התוצאה הינה שהבקשה נדחית. נושא ההוצאות יילקח על יזי בחשבון בהמשך הדיון. בניהשאלות משפטיותתביעה ייצוגית