פסק דין א. מהות העתירה זוהי עתירה בה מתבקש ביהמ"ש לקבוע כי: 1) למשיבה 1 אסור להתקשר בהסכם עם המשיבות 6 - 2, ואם התקשרו לאסור על המשיבות 6 - 2 להתחיל בביצוע פעולות בכל הקשור למרכז פומבי 45/99, לפיתוח ואחזקה של שטחי גינון שונים, בתחומי העיר ת"א - יפו. 2) החלטת עדת המכרזים של המשיבה 1 מיום ה - 18/1/00 - בטלה. 3) המבקשת 1 זכאית להימנות על המציעים הזוכים במכרז במסגרת שבעת הקבלנים שביקשה העירייה להעסיק בעבודות נשוא המכרז. 4) לחייב את המשיבות שתתנגדנה לעתירה לשלם למבקשות הוצ' משפט. ב. עובדות רלוונטיות המשיבה 1 פרסמה מכרז לקבל הצעות בדבר ביצוע עבודות פיתוח ואחזקה של שטחי גינון שונים בעיר, מתוקף חובתה לפרסם מכרז עפ"י פקודת העיריות, ועפ"י תקנות העיריות (מכרזים), התשנ"ט - 1999. המכרז עסק חלקו באחזקה ופיתוח של שטחים, וחלקו האחר בגינון ואחזקה של מתחמים. בהוראות המכרז נכתב בסע' 2.12.2 כי: "העירייה תהיה רשאית לפצל את העבודה, נשוא המכרז, ולמסור לביצוע את העבודות למספר מציעים". מידע זה הובא גל לידיעת כלל המשתתפים במסגרת סיור קבלנים. המציעים נדרשו לצרף להצעתם מסמכים שונים. בין המסמכים הדרושים היה צורך לצרף העתקי חוזים עם רשויות מקומיות או חברות ציבוריות שיוכיחו כי לחברה רקע בביצוע עבודות דומות לשביעות רצון מעסיקיה, וכן ערבות על פי טופס שצורף למכרז, הערבות הייתה אמורה להיות לתקופה של ארבעה חודשים עם אופציה להארכה ל - 4 חודשים נוספים. העותרים וכן המשיבות 6 -2 כולן חברות העוסקות בגינון, וכולן ניגשו למכרז. מתיבת המכרזים הוצאו 15 מעטפות. ועדת המכרזים של העירייה מינתה וועדת משנה שדנה בנושא. זו קיימה מספר דיונים על מנת לקבוע מי הם הזוכים. חברה בשם: "הגן הקסום ב"ש" בבעלותו של מר קרויטורו מוטי, הציעה מחיר נמוך מדי למתחם דרך נמיר (אומדן - 1,200,000 ₪; הוצע 360,000 ₪); בבירור עמו אמר מר קרויטורו כי נפלה טעות בחישוביו, וביקש לשחררו מהצעתו לאחזקת המתחם הנ"ל בקשתו אושרה. מבדיקת המלצות המשיבה 5, הסתבר שקיימת אי שביעות רצון לגבי תפקודה בעבר. הקבלת האחראי במשיבה זומן לבירור והסביר פשר המלצותיו השליליות. הוועדה התרשמה בחיוב מהסבריו, ונאמר לו כי עליו להגיש דוחו"ת כספיים עד ה - 11/1/00 הדבר לא נעשה על ידיו. לאחר שלוש ישיבות של וועדת המשנה היא המליצה לוועדת המכרזים: 1)לפסול את הצעות - חברת גן המעיין בע"מ, חברת מנהרת אשקלון ומקובר נוף וגן בע"מ, עקב היעדר ניסיון עפ"י תנאי המכרז. 2)להמליץ למסור את עבודות הפיתוח ולהכריז על משיבה 2 כזוכה בהן, אליה יצטרפו כזוכים משיבים 3, 4, 5, 6, 7 ו - 8. 3) לנהל מו"מ עם הזוכים כדי שהצעותיהם הכספיות תושווינה להצעת משיבה 2. לאחר תום המו"מ לחלק את שטחי העבודה בין הזוכים לפי הסכמתם להצטרף להנחה שניתנה משיבה מס 2, ובהתחשב בהצעותיהם המקוריות. וועדת המשנה המליצה ביום ה - 13/1/00 לוועדת המכרזים את ההמלצות הבאות: עבודות האחזקה חולקו כך: וולפסון - למשיבה 3, דובנוב, תחנה מרכזית ומדרחובי התקווה ועזרא - למשיבה 5, נמיר - למשיבה 6, הטיילת - ל"משתלת הגן הקסום ב"ש", לבסוף מתחם צ'ארלס קלור - למשיבה 2. הוועדה קיימה ישיבה נוספת ב - 8/2/00 בה נאמר כי לגבי מתחום הטיילת נפלה טעות ובמקום "משתלת הגן הקסום ב"ש", צריך להיות המבקשת 1. נציין כי פרוטוקול זה הגיע לידי המבקשות ביום ה - 27/2/00. עוד מציינת הוועדה כי המבקשת 1 שלחה פקס ב - 3/2/00 לועדה בו היא מבקשת, להשתחרר מהצעתה למתחם הטיילת עקב טעות בהצעה (נספח ג' לתגובת המשיבה לתגובת המשיבה 1 לצו המניעה הזמני). פקס זה נשלח לפני משלוח ההודעות לזוכים. הוועדה החליטה בעקבות זאת, להעביר את העבודה לחברה בשם "פפיר", כמו כן החליטה הוועדה לא לחלט את ערבות המבקשת מספר 1. באמצע חודש פברואר 2000 קיבלו המבקשות הודעה בדבר אי זכייתן בעבודות הפיתוח (נספח ז' להמרצה). ב - 20/2/00 קיימה וועדת המכרזים ישיבה בה נכתב כך: "ביום שלישי ה - 8/2/00 זומנו כל ששת הקבלנים שזכו במכרז 45/99 למו"מ לשם הגדלת שיעור ההנחה שניתנה על ידם (הכוונה לעבודות הפיתוח - הערה שלי - ד.פ). כל הקבלנים נתנו הסכמתם להעמדת שיעור ההנחה על 21.5% ... מר גרייף מוסר כי הוכרזו 7 קבלנים זוכים... מחליטים : לאשר חלוקת עבודה כמוצע בנספח תוך הגמישות שנתבקשה. ורושמים לת"ל, כי החוזים יחתמו עם כל הקבלנים הזוכים במחירים זהים". ב - 21/2/00 שלחו המבקשות באמצעות ב"כ למשיבה 1 מכתב בו הן מבקשות לבטל את ההתקשרות בין המשיבות 3,2 ו-6 לבין המשיבה 1 עקב פגם בערבות. הערבות המוארכת ניתנה לשלושה חודשים במקום לארבעה כנדרש במכרז (נספח י' להמרצה). אציין כי בסיכומיהן הוסיפו המבקשות גם את המשיבה 4 (עמ' 3 לסיכומי המבקשות) המשיבה 1 בתשובתה מיום ה - 22/2/00 השיבה כי הפגם אינו מהותי והוא קיים גם בערבות של המבקשת מספר 2 (נספח י"א להמרצה). ב - 23/2/00 שלח ב"כ המבקשות מכתב למשיבה 1 בו תקף את הטענה כי הפגם שנתגלה בערבות אינו מהותי, וכי הוא מצוי גם אצל המבקשת 2. כמו כן טען בא כוחן כי ניהול מו"מ עם חברות לאחר המכרז פסול (הכוונה למו"מ להשוות את תנאי המשיבות 6-3 לתנאי המשיבה 2) מה גם שהמו"מ נעשה על יסוד הצעת המשיבה 2 שערבותה פגומה ממילא (נספח י"ח להמרצה(. המשיבה 1 השיבה לו ב - 24/2/00 כי גם בהצעת המבקשות נפלו פגמים טכניים ואף מהותיים. כמו כן כתבה המשיבה 1 כי היא דוחה את בקשת פסילת המכרז, וכי ההתקשרות עם שאר המשיבות נעשתה כדין (נספח י"ג להמרצה). משלא נענה מבוקשם של המבקשות הוגשה עתירה זו. ב. הפלוגתאות בין הצדדים - האם יש למבקשת זכות עמידה? - האם המבקשות הפרו את חובת תום הלב? - האם המבקשות השתהו שלא כדין? - האם יש מעשה עשוי? - האם אישור המשיבה 5 נעשה שלא כדין? - האם אישור המשיב 4 נעשה שלא כדין? - האם הפגמים בערבויות מצדיקות פסילת נותני הערבות? - האם המו"מ להורדת מחירי ההצעות נעשה שלא כדין? - לצד מי מהצדדים נוטה מאזן הנוחות? ד. האם יש למבקשות זכות עמידה ? הפרשה שלפנינו מוצגת באופן הקולע ביותר במאמר הגמרא: "זה אומר לו טול קיסם מבין שיניך וזה אומר לו טול קורה מבין עיניך" (ערכין ט"ז עמ"ב). דומה כי כל אחד מהמעורבים נושא על גבו "גיבנת" אשר האחר רואה בה עילה לפסלות, ואולם איש מהם לא רואה כי ה"גיבנת" שעל גבו אינה קטנה משל חברו. טוענים המשיבים כי למבקשות אין זכות עמידה כלל בפרשתנו ומשום כך יש לפוסלן, וזאת משום שהמבקשת מספר 1 נסוגה מהצעתה המקורית לגבי מתחם הטיילת, ובכך נפגמה הצעתה באופן מהותי; וכן משום שטכנית מילאה את בקשתה בטופס שונה מן הנדרש. לגבי המבקשת מספר 2 נטען כי יש לפוסלה משום שבערבותה נפל פגם זהה לזה שנפל בערבותן של המשיבות 3,2 ו-6 קרי: צוין בערבותה של המבקשת מס' 2 כי משך תקופת ההארכה של הערבות הינו שלושה חודשים, ולא ארבעה חודשים, כפי שצויין בנוסח הערבות שצורף לחוברת המכרז; יתרה מזאת המבקשת מספר 2 לא צירפה להצעתה חוזים אשר מעידים על ביצוע היקף העבודות הנדרש בהתאם לס' 1.4 למכרז. בסיכומי ב"כ המבקשים צורפה עתירה לסעד חדש, שלא נטען בבקשה המקורית וזה לבטל את הליכי המכרז כולו. מן הסתם, באה עתירה זו לעולם לאור פסה"ד החדיש ב - ע"א 8416/99 אי איי. אס. אלקטרוניקס מחשבים וציוד היקפי (1999) בע"מ נ' מפעל הפיס (טרם פורסם), שם חידש הנשיא ברק הלכה לעניין ביטול מכרז בקובעו: יוכר מעמדו של עותר, שהצעתו במכרז נפסלה, לטעון לביטול הליכי המכרז, בשל פגמים שנפלו בהצעות האחרות או בהליכים לבחינתן... די לו לעותר שאינו מבקש כי הצעתו תתקבל, כדי שמעמדו יוכר". ובהמשך: "ודוק: משתתף שהצעתו נפסלה לא יוכל לבקש כי הצעתו תתקבל אך בשל פגמים שנפלו בהצעות האחרות... הטעם המונח ביסוד גישה זו אינו בהיעדר אינטרס לעותר, אלא בשל דיני המכרזים המהותיים - המבוססים על שוויון, הגינות, אמון הציבור ויעילות עסקית - שאינם מאפשרים זכיה למי שבהצעתו נפל פגם..." בית המשפט העליון מדגיש, שבתי המשפט "יקבלו" גם עותר שכשל במילוי תנאי מכרז מטעמים שונים, באם באמצעות עתירתו ניתן יהיה לתרום ולגרום לטוהר המידות וההתנהלות של השירות הציבורי בהליכי מכרז. במקרה כזה אם אכן יוכח שהליכי המכרז פגומים - גם יבטל אותו בית המשפט אם יתבקש לכך. יחד עם זאת, היפוכה של משוואה זו הוא, שהליכי מכרז פגומים, לא "יעזרו" לעותר שלא מילא אחרי הוראות ותנאי המכרז, לזכות, כתוצאה מעתירתו, בהתקשרות חוזית ברוח המכרז. או במילים אחרות: לעותר זה תצא "תועלת ציבורית" ולא רווח איש - כלכלי כתוצאה מעתירתו. נראה כי העתירה החדשה בסעיף 33 לסיכומי ב"כ המבקשים באה, מן הסתם, מאחר ונראה כי מי מהמבקשים סבר, שמא טענת הפגמים השונים הנטענים נגד מסמכיהם או התנהגותם, עשויה להתקבל ע"י בית המשפט. יחד עם זאת, מאחר והסעד שנתבע במקורו לא היה ביטול המכרז, ולא הוגשה כל בקשת תיקון לעניין זה, ובכפוף לאמור בפס"ד זה להלן, לא אקבע בנושא. נפתח במבקשת מס. 1: הפגם הראשון - כלפיה היא שהערבות הוגשה ע"ג טופס שונה מטופס הערבות שנדרש. נראה כי המדובר בפגם טכני בלבד. גם המשיבה מס. 1, ובצדק, לא סברה (אם כי בספק אם היא יכולה להחליט לגבי פגמים מהותיים אם לאו, ר' לעניין זה בג"צ 368/76 אליהו גוזלן נ' המועצה המקומית בית שמש, פ"ד לא (1) 505; בג"צ 751/89 לוי נ' עירית נצרת עילית, פ"ד מד (441). כי הפגם הינו מהותי, והמשיכה להתדיין עם המבקשת מס. 1 גם לאחר שגילתה פגם זה. אכן המדובר בפגם טכני, שאינו מעלה או מוריד. הפגם השני - הנטען לגבי מבקשת זו הינו שהיא נסוגה בה מהצעתה לגבי מתחם הטיילת, לאחר שנפתחו מעטפות המכרז בנוכחות הצדדים, הוקראו ההצעות הכספיות, היא הומלצה ע"י ועדת המשנה כזוכה במתחם הטיילת, ועדת המכרזים אישרה את ההמלצה, ברם ראש העירייה טרם אישר את הפרוטוקול. או אז הגישה בקשה לביטול הצעתה למתחם הטיילת (נספח ג'). הטעם שנתנה בנספח ג' לתגובת המשיבה מס. 1 לצו המניעה הזמני, (פקס מתאריך 3.2.2000) היה שחלה טעות במחיר, וכי הנתונים שהיו בידה היו שגויים, ולכן היא מבקשת שלא להתייחס להצעתה. היא לא פירטה מה הטעות שחלה, ומדוע הנתונים בידה היו שגויים; אלה פרטים שכל המשתתפים במכרז היו מודעים להם, בהיותם חלק מטפסי המכרז. לאור זאת, אין תימה שהמשיבה מס. 1 גרסה, כי נסיגה זו באה כתוצאה מכך שהמבקשת מס. 1 לא זכתה בחלק השני של המכרז, וייתכן שכתוצאה מכך הצעתה לא הייתה לא כדאית מבחינה כלכלית. הצעת המבקשת מס. 1, לעניין זה, הייתה נמוכה ב - 8000 ₪ מתחשיב העירייה. בנסיגה זו מהמכרז, - רואה ב"כ העירייה הפרת חוזה נספח, בחוסר תום לב. בבג"צ 80/78 ש.מ.ג.ר. שירות מכוניות גרר בע"מ נ' משטרת ישראל, המטה הארצי ירושלים (טרם פורסם) קבע בית המשפט: " בית משפט זה לא יושיט סעד של ביטול מכרז, ולא כל שכן של ביטול הסכמים ופעולות שנעשו על פי מכרז או לאחר סיומו, למשתתף במכרז אשר, אפילו צדק בכל טענותיו הפורמליות - משפטיות, לא היה זכאי, על פי הצעתו לשו, לזכות במכרז באשר לא מילא אחר כל תנאיו כולם". בבג"צ 373/84 בדעאן רימון נ' המועצה המקומית מגדל (פ"ד לח (3) 447) קבע בית המשפט: "העותר לא מילא אחר הדרישות שנקבעה במכרז, ועל כן אינו יכול להלין על כך שלא נחיתם עימו חוזה לביצוע העבודה". כמובן שכיום יש לקרוא שני פסקי דין אלה, בשינויים המחויבים לאור ע"א 8416/99 הנ"ל. אחת הדרישות הקבועות במכרז היא, שהזוכה יחתום על חוזה עם העירייה. קובע סעיף 2.15.218 לתנאי מכרז כי: "נדרש המציע לחתום על החוזה ולא חתם על החוזה בתוך שבעה (7) ימים מקבלת הדרישה לחתום על החוזה בכתב מהעירייה, תהא העירייה רשאית להחליט את הערבות". אם "נלביש" דרישה זו בניסוח חוזי - משפטי נאמר כי המשתתף במכרז מציע הצעה למפרסם המכרז. אם זכה, - הרי הצעתו קובלה, לפי מחיריו של המציע. מציע שנסוג מהצעתו לאחר שקובלה, גורם בכך בעצם להפרת חוזה, ועל כל פנים ללא סיבה טובה פעולתו הינה חזרה מפעולה משפטית תוך העדר תום לב ודרך מקובלת ; שהרי הבסיס, הנוהג, האמון והיושר מחייבים שכאשר מתקבלת הצעה של מציע עפ"י מחיריו, הוא לא יסוג ממנה אלא יראה עצמו קשור להצעתו. ייתכן שמפרסם ההצעה לא ירצה בנסיבות כאלו לכפות אותו לבצע חוזה שיש בו סממנים של מתן שירות, כשכבר בתחילת הדרך נותן השירות, מביע את מורת רוחו מההתקשרות העתידית. ברם קשה לאמר כי מציע כזה, הינו תם לב, כששלב הנסיגה שלו מהמכרז הינו במועד כזה מאוחר, וכשהוא מודע להצעות אחרות במכרז. חישובים כלכליים צריך לעשות לפני מתן ההצעה ולא לאחריה. (ר' גם ש. גביש, סוגיות בדיני מכרזים ציבוריים, הוצאת בורסי, התשנ"ז 1997 בעמ. 92). כלל ידוע הוא כי בית משפט לא יתן סעד למי שידיו אינן נקיות. (בג"צ 413/85 חץ אלקטרוניקה נ' שר התקשורת, פ"ד מא (3) 235). חזרה כזו מההצעה, תוך מתן נימוק לא משכנע, וכשברור מה עמד מאחורי החזרה, - בדיוק כחשדות העירייה, - גורם לכך שהמבקשת מס. 1 באה לבית המשפט כשאין ידיה נקיות. לאור זאת, איני סבורה שיש להיעתר לבקשותיה של מבקשת זו לעניין צירופה למכרז. לגבי המבקשת מס. 2: אצלה, כאמור לעיל, נפל אותו פגם בערבות שנפל גם בהצעות של המשיבות: 3,2 ו-6, קרי: הערבות המוארכת ניתנה לתקופה של 3 חודשים נוספים במקום ל- 4 חודשים. פגם מסוג זה, לעמדת העירייה - המשיבה מס. 1 הינו פגם טכני, וכך גם התייחסה אליו ועדת המכרזים. המבקשת מס. 2, - עצמה - לא הייתה בדעה כי המדובר בפגם טכני אלא מהותי. מטעם זה היא תקפה את הצעותיהן של המשיבות 3,2 ו-6 בגורסה שפגם כזה בדיוק צריך היה "להפריע" להן בזכיה במכרז, ואילו לגבי הפגם הזהה שלה, - החשתה. אין המדובר בפגם טכני. בסיכומי ב"כ המשיב מס. 6 הוא ציין כי, מטעמו, נעשה הדבר בתום לב על גבי טופס סטנדרטי של הבנק, ולראיה שפגם כזה נפל במספר הצעות של מציעים. וראיה נוספת באמתחתו, שגם ועדת המכרזים לא התייחסה לפגם זה כאל פגם מהותי, והדבר גם אינו פוגע במכרז גופו, אלא באפשרות בלבד של הארכת הערבות, למטרות המכרז, ובטרם נעשתה קביעת זוכים במהלך הערבות המקורית. לעניין המבקשת מס. 2, - היא לא העלתה נימוקים מסוג זה כדי להצדיק את ערבותה, אלא אדרבא התעלמה, בראשונה, מהפגם שנפל בהצעתה. לגופו של עניין, אין עמדה זו מקובלת עלי. עריכת מכרז ע"י רשות, משמעו שימוש בכספי ציבור, כדי להעניק לציבור שירות או עבודה בהם הרשות מחוייבת לרווחת הציבור, ע"י בעל מקצוע מיומן אחראי, קפדן ובעל מחירים סבירים. מכאן, שמתן ערבות הינו אלמנט חשוב בדיני מכרזים. הוא מעיד על רצינות ההצעה, ועל רצינות מבצעיה. אין הם צריכים "לחטוא" כבר מלכתחילה באי הבנת הכתוב ובאי בדיקת הערבות שהם עצמם מציעים. המדובר בתנאי סף. מדיניות משפטית ראויה לא צריכה "להתנחם" בכך שאף אחד מהצדדים לא עמד בתנאי סף זה, ובכך נוצר להם שוויון הזדמנויות, מה גם שכאן היו מציעים שכן עמדו בתנאי זה, יתר על כן: קבע כבר השופט ברק (כתוארו אז) בבג"צ 751/89 א. לוי נ' עירית נצרת עילית (פ"ד מ"ד (2) 443,441): "הלכה פסוקה היא כי פגם בערבות הוא פגם מהותי, ועל כן אין וועדת המכרזים רשאית להחליט כי לדעתה הפגם הוא טכני בלבד... השאלה אם הערבות מקיימת את דרישות המכרז נקבעת על פי תנאי המכרז. השאלה אם ניתן לממשה, ומתי ניתן היה לממשה ואם היה צורך לממשה, אינה מעלה ואינה מורידה". מכאן, שבהצעתה של המבקשת 2 נפל פגם מהותי, כך שאין היא יכולה להיות מוכרזת כזוכה במכרז. נטען לגבי מבקשת זו שקיימים שני פגמים נוספים בכך שהיא צרפה להצעתה שלושה חוזים, שאף אחד מהם לא העיד על ביצוע העבודה הנדרשת; וכן שהיא לא צירפה הצעות בכלל. מתגובת המשיבה מס. 1 עולה כי המבקשת מס. 2 עובדת עמה שנים ארוכות כך שהיא מודעת הן להיקפי העבודה שלה, והן לטיב עבודתה. (מטעמים אלה גם לא נפסלה הצעת המשיבה מס. 4). נראה כי בנסיבות העניין, אכן המדובר לעניין זה, בפגמים טכניים בלבד. מכאן שקיים פגם אחד מהותי הוא עניין הערבות. משנפל פגם מהותי בהצעת המבקשת מס' 2 וכשהיא לא עתרה בגלל פגמים אחרים קיימים, לבטלות המכרז בעתירה המקורית, - וכשלא מציתי בעתירה של המבקשת מס. 2, - כל עתירה לאיזה סעד אחר לעצמה לעניין השתתפות במכרז, - אני דוחה את עתירתה. בשולי הדברים ומעבר לנחוץ אומר לגבי התלכדותן של שתי המבקשות כאחד: תמוה מדוע זה המבקשת מס. 2 לא ביקשה להיכלל במסגרת הזוכים במכרז, אם היא עותרת לפגמים שונים של המשתתפים במכרז, ולא עותרת לביטולו. הצטרפותה "האקדמית" למבקשת מס. 1, ופנייתן המשותפת לבית המשפט, יכולה בהחלט להביא לידי מחשבה ודעה, שכל פגם שיש לייחס לאחת יש לייחס גם לשניה. ה. ניהול מו"מ לאחר פתיחת המכרז שתי המבקשות כאחת עותרות לביטול החלטתה של ועדת המכרזים מתאריך 18.1.2000. בישיבתה זו החליטה ועדת המכרזים לעניין עבודות הפיתוח כדלקמן: "למסור את עבודת הפיתוח לחברת :"ורד בר גינון ופיתוח בע"מ במחיר של (5%. 21-) ולצרף את הקבלנים : "מוטי קרויטרו משתלת הגן הקסום ב"ש", "חקשור משה פיתוח וגינון בע"מ, לזר משה ויואב נוי פיתוח בע"מ", "עפר פז 1984 חברה לגינון, אחזקת והקמת גנים בע"מ, "תמר נוי יטאח יוחנן", ו"דורון פרח בע"מ" בתנאי שיצטרפו למחירי המציע הזול. חלוקת העבודה בין הקבלנים תעשה לאחר שיוודע מס. הקבלנים שהסכים להצטרך למחירי הקבלן הזוכה". (נספח ה' לעתירה). היה ברור ממסמכי המכרז שהעבודה תחולק בין 7 קבלנים. מה שעלה מהמסמכים ומהראיות הוא כי ועדת המכרזים לא קבעה כזוכים בעבודות אחזקה ופיתוח את אותם מציעים שדורגו בטבלת ההשוואה ממס. 1 עד 7, תוך חלוקת העבודות ביניהם בהתאמה לשיעור ההנחה שנקבו בהצעותיהם, אלא קבעה כי מציעים אלה יצורפו למשיבה מס. 2 בתנאי שיסכימו להפחית את מחיר הצעתם למחיר הזול ביותר מבין כלל ההצעות ; במלים אחרות הנחה של 21%. המציעים שזומנו וקיבלו דרישה זו, נקבעו ע"י העירייה כזוכים לפי החלוקה שקבעה. בטפסי המכרז לא הייתה כל קביעה שועדת המכרזים רשאית לנהל מו"מ, לאחר קבלת ההצעות למכרז. ניהול מו"מ כזה אפשרי בתנאי שעובדה זו תצוין מראש בפני המשתתפים במכרז. (ע"א 6585/95 מ.ג.ע.ר מרכז גביה מוחשבת בע"מ נ' עירית נשר (פ"ד מ (4) 206). לעניין זה כבר נקבע בבג"צ 2167/90 מיקונרט נ' משרד החינוך והתרבות ואח' (פ"ד מה (1) 45) כי: "לא יכול להיות ספק, ...שעל מנת לקיים את המכרז כהלכתו, ועל מנת למנוע כל פגיעה בעקרון השוויון וההגינות במכרז, גורלו של המכרז צריך להיות מוכרע עפ"י ההצעות ...המקוריות ולא על יסוד הצעות שהוצעו לאחר הפניה ...אל המציעים על מנת שיציעו הצעות מחיר זולות יותר". עירית ת"א - יפו, המשיבה מס.1, לא ניהלה מכרז ראוי לעניין הפיתוח. היא נטלה את ההצעה הזולה ביותר שהוצעה למכרז הפיתוח, וניסתה פשוט ללחוץ על יתרת קבלני הגינון בצורה של "הצעה שלא ניתן לסרב לה" מה עליהם לעשות כדי לקבל ממנה עבודות. לא למטרה זו נועדו דיני מכרזים; זו גם אינה הדרך הנאותה לעבודתה של הרשות הציבורית. לצערי הרב, המבקשות, לא התענינו, גם הן כמו העירייה, בתקינות המכרז וההליכים. לא ההגינות של ניהול המכרז הייתה בראש מעייניהם, אלא האפשרות של "הזכיה" ומחירה. אמירה שחוקה היא כי: "טנגו צריכים שניים". כאן לא היה טנגו, אלא ריקודי עם. כדי לא לעמוד בתנאי המכרז, היה צורך בפרטנר מתאים, ונראה כי כל הזוכים היו צדדים כאלה. יחד עם זאת בעותרם לסעד של ביטול החלטת הועדה מתאריך 18.1.2000, המשמעות היא שהחלטה זו של ניהול מו"מ עם מציעים הייתה בלתי חוקית. נראה לי כיום כי הרוח הנושבת מהילכת ע"א 8416/9 אי.איי.אם אלקטרוניקס מחשבים וציוד היקפי (1999) בע"מ נ' מפעל הפיס ואח' (לעיל) היא שיש לאפשר לצד לתקוף חזיתית פעולות מודעות שלא כדין, אותן מבצעת הרשות במהלך המכרז, ולגרום לביטולן, וכך אני קובעת. הפעולה המודעת שלא כדין הייתה הקביעה של ועדת המכרזים, לנהל מו"מ עם המציעים, וזאת בניגוד להנחיות שנקבעו בתנאי המכרז. הפועל היוצא הוא שהרכב הזוכות במכרז יהיה לפי גובה הצעותיהן המקוריות למכרז. למעט עתירה זו לביטול החלטת ועדת המכרזים - בדבר ניהול מו"מ - לה נעתרתי, אני דוחה את שאר העתירות. לאור זאת גם אין מקום לדון בשאר הפלוגתאות לעיל. המבקשים ישלמו במאוחד ובנפרד: למשיבה מס.2 הוצאות ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 15,000 ₪ + מע"מ. למשיב מס. 7, קרויטרו, הוצאות ושכ"ט עו"ד בסכום של 10,000 ₪ + מע"מ. למשיב 8 - יטאח יוחנן, הוצאות, בסכום של 4,000 ₪ + מע"מ. המשיבה מס. 1 תשלם לעותרים במאוחד ובנפרד הוצאות ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 20,000 ₪ + מע"מ. כל שאר הצדדים יישאו בהוצאותיהם. חוזהמכרז