השאלה כיצד יש לסווג תשר (טיפ) התעוררה בפסיקה בקשר לשכר מינימום וליתר הזכויות מהן נהנה העובד על פי חוקי המגן - האם יש להחשיב תשר כחלק משכר העבודה לעניין חוק שכר מינימום ? ##הקדמה:## בענפים מסוימים רווח נוהג להעניק תשר לעובד המספק שירות, בנוסף לתשלום הניתן לבעל העסק (לרקע היסטורי-תרבותי של התופעה ראו, יורם מרגליות ושרון רבין-מרגליות "טיפים" משפטים לח 107, 117-114 (2008)). התופעה של מתן תשר קיימת בענפים שונים ומגוונים, אם כי דומה שבמציאות הישראלית היא מוכרת בעיקר בענף האירוח וההסעדה. לשם הנוחות, נתייחס בהמשך למקבל התשר גם כאל "מלצר", אף שהוא עשוי להיות בעל מקצוע אחר. תופעת התשר מעוררת שאלות משפטיות בהקשרים שונים. הקשר אחד הוא ההיבט הצרכני. בהיבט זה עשויה להתעורר השאלה האם ניתן לכלול רכיב של "דמי שירות" כרכיב נפרד בחשבון (לעניין זה ראו, סעיף 17ד לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981). ##האם תשר נחשב לשכר עבודה ?## השאלה שהתעוררה הייתה האם נחשב תשר לחלק מהשכר אותו קיבל העובד תמורת עבודתו. בבג"ץ 403/71 אלכורדי נ' בית-הדין הארצי לעבודה, פ"ד כו(2) 66, 80-79 (1972) (להלן - עניין אלכורדי) אישר בית המשפט העליון את קביעת בית הדין הארצי לעבודה, כי תשר שקיבל טבח אינו חלק משכר עבודתו לעניין דמי חופשה לפי סעיף 10 לחוק חופשה שנתית, התשי"א-1951 (להלן - חוק חופשה שנתית). יוער, כי שם מדובר היה בסכום שהמלצרים הפרישו לטובת הטבח מכספים שקיבלו כתשר ולא בתשר שהתקבל אצלו ישירות מהלקוח. עוד יוער, ועל החשיבות שבכך נעמוד להלן, כי לפי סעיף 10(ג) לחוק חופשה שנתית "שכר עבודה" הינו השכר המשתלם לעובד "על ידי המעביד". ביום 9.4.95 מינתה שרת העבודה והרווחה דאז, אורה נמיר, "ועדה לבדיקת תנאי העבודה של מלצרים/יות בבתי קפה ומסעדות", בראשות פרופ' אברהם פרידמן (להלן - ועדת פרידמן). עיקר הדין וחשבון שהוגש על ידי הוועדה עסק בשאלת מעמדו של התשר כשכר עבודה. הוועדה ציינה, כי מן העדויות ששמעה ומהחומר שהיה בפניה עולה, כי הבעיות המרכזיות בהעסקת מלצרים הן היעדר הגדרה ברורה של הכנסת המלצר וחוסר מודעות מספקת של העובדים בענף לזכויותיהם (עמ' 5). הוועדה המליצה על הסדרת הנושא בחקיקה ועל נקיטת פעולות להגברת המודעות של העובדים לזכויותיהם. באשר למעמדו של התשר המליצה ועדת פרידמן כדלקמן: "לא לראות בתשר המשולם ישירות לעובד ולא נכלל בפדיון העסק או בתקבוליו כדין שכר עבודה ויש להבטיח זאת בחקיקה. לעומת זאת תשר המשולם ישירות לעובד ונכלל בפדיון העסק או בתקבוליו דינו כשכר עבודה" (עמ' 7). את המבחן שהוצע על ידי ועדת פרידמן ניתן לכנות "מבחן הרישום בספרים". לפי הצעת הוועדה, המדד להכרעה האם נחשב התשר לחלק משכר עבודתו של המלצר הוא שאלת רישומו בספרי בית העסק כתקבול. בעקבות דו"ח ועדת פרידמן הוגשו מספר הצעות חוק, הן מטעם הממשלה והן כהצעות פרטיות. מטעם הממשלה הוגשה תחילה הצעת חוק הגנת השכר (תיקון מס' 20) (תשר), התשנ"ז-1996 (ה"ח 2564, 25.11.1996). הצעת חוק זו, אשר בעיקרה ביקשה לאמץ את המבחן שהוצע על ידי ועדת פרידמן, לא הבשילה לכלל חקיקה. בשנת 2005 הוגשה הצעת חוק נוספת מטעם הממשלה (הצעת חוק הגנת השכר (תיקון מס' 23) (תשלום לעובד בידי מי שאינו מעביד), התשס"ה-2005 (ה"ח הממשלה, 177, 30.5.05)). הצעת חוק זו מאמצת גם היא, ביסודה, את ההמלצה של ועדת פרידמן, אם כי ישנם הבדלים מסוימים בינה לבין ההצעה הקודמת. כאמור, הוגשו בנושא זה גם הצעות חוק פרטיות. אין זה ברור באיזה שלב נמצאים הליכי החקיקה כיום והאם הצעות החוק עומדות עדיין על הפרק (ראו, טיפים, עמ' 132). ##האם יש להחשיב תשר כחלק משכר העבודה לעניין חוק שכר מינימום ?## השאלה האם יש להחשיב תשר כחלק משכר העבודה לעניין חוק שכר מינימום הוכרעה על ידי בית הדין הארצי לעבודה בעניין ענבל מלכה, לאחר שבמשך השנים ניתנו לשאלה זו תשובות לא אחידות בפסיקת בתי הדין האזוריים לעבודה. פסק הדין העיקרי בעניין ענבל מלכה ניתן על ידי הנשיא ס' אדלר. פסק הדין הינו ארוך ומקיף, וכולל סקירה של דפוסי מתן תשר בענף המלצרות ושל הפסיקה בנושא זה בארץ ובעולם. המבחן שנקבע על ידי בית הדין הארצי לעבודה נוסח על ידי הנשיא אדלר במלים אלו: "מחד - התשר המשולם ישירות למלצרית אינו נחשב כחלק משכרה, ומאידך - ככל שהתשר שולם למלצרית באמצעות פנקסי המעסיקה ובתנאים שיפורטו, יחשב הוא לשכר" (עניין ענבל מלכה, פיסקה 1 לפסק דינו של הנשיא אדלר; ההדגשות במקור). פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה מאמץ, אפוא, בעיקרו את "מבחן הרישום בספרים" שהוצע על ידי ועדת פרידמן. פסק הדין נסמך על שני טעמים עיקריים: האחד, לקוח המשלם דמי שירות לקופת המסעדה מבין כי סכום זה יועבר לאחר מכן למלצר כתשלום שכר מטעם המסעדה. לעומת זאת, כאשר מעניק הלקוח תשר ישירות למלצר הוא מניח שסכום זה יגיע למלצר בנוסף לשכר העבודה שיקבל מן המעסיק (פיסקה 11 לפסק הדין). השני, סעיפים 2(א) ו-3(א) לחוק שכר מינימום מתייחסים לשכר המשולם לעובד על ידי המעביד. מכך ניתן ללמוד, לשיטת בית הדין, כי אין לכלול בגדר השכר סכומים הניתנים לעובד על ידי צד שלישי. בית הדין הפנה בעניין זה לפסיקת בית הדין הארצי לעבודה ובית המשפט העליון בעניין אלכורדי, אשר עסקה בשאלה אלו רכיבים נכללים בהגדרת "שכר" לפי סעיף 10(ג) לחוק חופשה שנתית. כזכור, גם בסעיף 10(ג) לחוק חופשה שנתית ההתייחסות היא לשכר המשולם על ידי המעביד, ולנקודה זו ניתן משקל בקביעה כי תשר אינו נחשב לחלק מן השכר (פיסקה 12 לפסק הדין). בשולי פסק הדין הוסיף הנשיא אדלר, כי ההתייחסות לתשר אינה חייבת להיות אחידה מבחינת חקיקת המגן ודיני המס. השופט שמואל צור, בדעת יחיד, הוסיף וקבע סייגים ותנאים מסוימים שרק בהתמלאם ניתן לראות בתשר "שכר עבודה". ##חוק שכר מינימום לפיו נגזרת הזכות לטיפים (יקרא להלן:"חוק טיפים") ## 1. הגדרות (תיקון: תשנ"ז, תשס"ב-3) בחוק טיפים "ארגון עובדים יציג", "הסכם קיבוצי", "הסכם קיבוצי כללי" ו"צו הרחבה" - כמשמעותם בחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957; "השכר הממוצע" - כהגדרתו בסעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשכ"ח-1968; "השר" - שר העבודה והרווחה; "חוק ההתיישנות" - חוק ההתיישנות, התשי"ח-1958; "חוק הגנת השכר" - חוק הגנת השכר, התשי"ח-1958; "חוק העונשין" - חוק העונשין, התשל"ז-1977; "חוק סדר הדין הפלילי" - חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982; "חוק שעות עבודה ומנוחה" - חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951; "מעסיק בפועל" ו"קבלן כוח אדם" - כהגדרתם בסעיף 1 לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו-1996; "פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)" - פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט-1969; "שכר מינימום", לחודש - 47.5 אחוזים מהשכר הממוצע כפי שהוא ב-1 באפריל של כל שנה וכפי שהוא מוגדל על פי חוק טיפים; "שכר מינימום יומי" - החלק ה25- של שכר המינימום לגבי עובד המועסק שבוע עבודה בן ששה ימים, והחלק ה- 212/3 של שכר המינימום לגבי עובד המועסק שבוע עבודה בן חמישה ימים; "שכר מינימום לשעה" - החלק ה186- של שכר המינימום. 2. הזכות לשכר מינימום (א) עובד שמלאו לו 18 שנים (להלן - עובד) המועסק במשרה מלאה, כנהוג במקום עבודתו, זכאי לקבל ממעבידו שכר עבודה שלא יפחת משכר המינימום לחודש, שכר המינימום היומי או שכר המינימום לשעה, הכל לפי הענין. (ב) עובד המועסק במשרה חלקית זכאי לשכר מינימום חלקי שיחושב יחסית לחלקיות משרתו. (ג) נעדר עובד מעבודתו, יקטן שכר המינימום שהוא זכאי לו לפי סעיף קטן (א), בשיעור יחסי לזמן היעדרו, ואולם אם הוא זכאי לקבל תשלום בעד זמן ההיעדרות לפי דין, חוזה עבודה, הסכם קיבוצי, צו הרחבה או הסדר קיבוצי אחר או לפי ההוראות המחייבות קופת גמל (בסעיף זה - ההסדר), יהיה התשלום לפי הוראות ההסדר. 3. חישוב השכר לענין שכר המינימום (תיקון: תשנ"ז) (א) השכר שיובא בחשבון לענין סעיף 2 יהיה שכר העבודה שמשלם מעביד לעובדו בעד יום עבודה רגיל כנהוג במקום עבודתו. (ב) לענין סעיף קטן (א) יבואו בחשבון רכיבי השכר הבאים: (1) שכר יסוד או שכר משולב; (2) תוספת יוקר אם איננה כלולה בשכר המשולב; (3) תוספת קבועה המשתלמת לעובד עקב עבודתו, ואולם לא יובאו בחשבון תוספת משפחה, תוספת ותק, תוספת בשל עבודה במשמרות, פרמיה מדודה, מוסכמת, קבועה או קבוצתית, משכורת י"ג, מענקים על בסיס שנתי, והחזר הוצאות לרבות הוצאות כלכלה, אש"ל ונסיעות שמשלם המעביד. (ג) (בוטל) (ד) לא היה שכרו של עובד משתלם לפי הרכיבים המנויים בסעיף קטן (ב)(1) ו-(2), או לפי חלק מהם, יחושב השכר לענין סעיף קטן (א) לפי שכר העבודה הרגיל ללא תוספות. 4. הגדלת שכר המינימום שכר המינימום יוגדל לפי שיעורי תוספת היוקר, פיצוי בעד התייקרות או תוספת שכר אחרת, שנקבעו בהסכם קיבוצי כללי והמשתלמים לרוב העובדים שתנאי עבודתם מוסדרים בהסכמים קיבוציים; תחילת ההגדלה תהיה ביום תחילת התוספות כאמור. 5. אי הפחתת שכר המינימום (תיקון: תשנ"ז) סכום שכר המינימום לא יפחת בשום מקרה עקב עדכונו על פי חוק טיפים. 6. פרסום שכר המינימום2 (תיקון: תשנ"ז) השר יפרסם ברשומות הודעה בדבר - (1) שכר המינימום המעודכן ליום 1 באפריל של כל שנה; (2) (בוטלה) (3) שכר המינימום המוגדל לפי הוראות סעיף 4 ומועד תחילתו. 6א. הזכות לשכר מינימום כלפי מעסיק בפועל (תיקון: תשס"ב-3) (א) זכות עובד של קבלן כוח אדם לתשלום שכר מינימום כאמור בסעיף 2, תחול גם כלפי המעסיק בפועל אם התקיים אחד מאלה: (1) העובד דרש בכתב מקבלן כוח האדם את תשלום שכר המינימום, מסר למעסיק בפועל הודעה בכתב ולפיה מסר את הדרישה האמורה, ושכר המינימום לא שולם על ידי קבלן כוח האדם עד תום 21 ימים ממועד מסירת ההודעה; דרישה והודעה כאמור יכול שיימסרו גם על ידי ארגון עובדים כאמור בסעיף 7 או, אם העובד הסכים לכך, על ידי ארגון העוסק בקידום זכויותיהם של עובדים; (2) מפקח עבודה מסר למעסיק בפועל הודעה בכתב כי יש לו מידע ולפיו עובד של קבלן כוח אדם המועסק אצלו לא קיבל שכר מינימום, ושכר המינימום לא שולם על ידי קבלן כוח האדם עד תום 21 ימים ממועד מסירת ההודעה; (3) העובד הגיש תובענה בשל הפרת חוק טיפים נגד קבלן כוח האדם ונגד המעסיק בפועל, גם אם לא נמסרו קודם לכן הודעה או דרישה בהתאם לפסקה (1) או (2) לפי הענין, ושכר המינימום לא שולם על ידי קבלן כוח האדם עד תום 21 ימים ממועד מסירת התובענה למעסיק בפועל. (ב) על אף האמור בהגדרה "היום הקובע" שבחוק הגנת השכר יהיה "היום הקובע", לענין תשלום השכר לפי סעיף זה בידי המעסיק בפועל היום התשיעי שלאחר תום התקופה האמורה בסעיף קטן (א)(1), (2) או (3), לפי הענין. 6ב. מודעה (תיקון: תשס"ב-3) (א) מעביד יציג במקום העבודה, במקום בולט לעין, מודעה כפי שקבע השר לפי סעיף קטן (ב), ובה מפורטים עיקרי זכויות העובד לפי חוק טיפים. (ב) השר יקבע, לאחר התייעצות עם ארגון עובדים שעם חבריו נמנים רוב העובדים המאורגנים במדינה ועם ארגוני מעבידים שהם, לדעת השר, יציגים ונוגעים בדבר, ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, את נוסח המודעה ובה גובה שכר המינימום כתוקפו מעת לעת וכן המען ומספר הטלפון של האגף לאכיפת חוקי עבודה במשרד העבודה והרווחה. (ג) נוסף על הוראות סעיף קטן (ב) השר רשאי, בדרך האמורה באותו סעיף קטן לקבוע (1) את השפות שבהן תוצג המודעה, לגבי כלל המעסיקים או סוגים מהם; (2) דרכים חלופיות או נוספות להצגת המודעה לגבי סוגי מעבידים; (3) סוגי מעבידים אשר יהיו פטורים מחובת הצגת המודעה. (ד) מעביד שאינו מקיים את חובתו לפי סעיפים קטנים (א), (ג)(1) או (2), ואיננו פטור לפי סעיף קטן (ג)(3), דינו - הקנס האמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, וקנס נוסף כאמור בסעיף 61(ג) לחוק העונשין, לכל שבוע שבו נמשכת העבירה מיום שמפקח עבודה הודיע למעביד בכתב כי הוא אינו מקיים את חובתו לפי סעיף זה; עבירה לפי סעיף זה היא מסוג העבירות של אחריות קפידה. 7. זכות תביעה תביעת עובד לתשלום שכר מינימום יכול שתוגש לבית הדין לעבודה בידי העובד או בידי ארגון העובדים היציג באותו מקום עבודה, ובאין ארגון עובדים כאמור - בידי ארגון העובדים שהעובד חבר בו. 7א. הגנה על מתלונן (תיקון: תשנ"ז) לא יפגע מעביד בשכרו של עובד, בקידומו בעבודה או בתנאי עבודתו ולא יפטרו מהעבודה מחמת תלונה או תביעה שהגיש העובד על הפרת הוראה מהוראות חוק טיפים או מחמת שסייע לעובד אחר בקשר לתלונה או לתביעה כאמור. 7ב. חזקות (תיקון: תשס"ב-3, תשס"ח) 4 בדיון באישום או בתובענה לפי חוק טיפים נגד מעביד, חזקה היא כי בכל אחד מאלה לא שילם המעביד שכר מינימום, אלא אם כן הוכיח אחרת: (1) הנאשם או הנתבע לא הציג רישום נוכחות המתייחס לעובד, אם הוא מחויב ברישום הנוכחות של אותו עובד לפי חוק שעות עבודה ומנוחה, משנדרש לכך בידי העובד, מפקח עבודה, או בית משפט; (2) הנאשם או הנתבע לא נתן לעובד תלוש שכר כאמור בסעיף 24 לחוק הגנת השכר, או לא הציג פנקס שכר כאמור בסעיף 24 לאותו חוק, אם הוא מחויב במסירת תלוש שכר ובניהול פנקס שכר לפי אותו חוק, משנדרש לכך בידי העובד, מפקח עבודה או בית משפט; (3) הנאשם או הנתבע לא ציין בתלוש השכר שנתן לעובד או בפנקס השכר שניהל לפי סעיף 24 לחוק הגנת השכר, את ערך השכר המשתלם לעובד בעד שעת עבודה; החזקה לפי פסקה זו תחול רק בהתקיים שניים אלה: (1) המעביד מחויב תלוש פירוט שכר או בניהול פנקס שכר לפי חוק הגנת השכר; (2) על העובד חל חוק שעות עבודה ומנוחה, למעט כאשר העובד מקבל שכר כולל לפי הסכם קיבוצי שאושר בהתאם לסעיף 5 לחוק הגנת השכר. 8. פיצויים מוגדלים בית הדין לעבודה רשאי לחייב מעביד שהלין שכר מינימום לשלם לעובד פיצויי הלנת שכר מוגדלים, ככל שייראה לו צודק בנסיבות הענין. 8א. צו מניעה וצו עשה (תיקון: תשנ"ז) על אף הוראות סעיף 2(3) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א1970, רשאי בית הדין לעבודה בתובענה על הפרת הוראות סעיף 7א, ליתן צו מניעה או צו עשה אם ראה שהענקת פיצויים בלבד לא תהא צודקת; בבואו ליתן צו כאמור יביא בית הדין בחשבון, בין היתר, את השפעת הצו על יחסי העבודה במקום העבודה. 9. סייג לתביעה על אף האמור בכל הסכם, קביעת שכר המינימום לפי חוק טיפים או עדכונו לא ישמשו כשלעצמם עילה לתביעה להעלאת שכר עבודה של עובד מעל שכר המינימום או להפרשיות כלשהי בשל קביעת שכר המינימום או עדכונו. 10. שכר ממוצע (תיקון: תשנ"ז) (א) לענין חישוב שכר הצמוד לפי דין או הסכם לשכר הממוצע, ולענין העלאתו, לא יבואו בחשבון שינויים בשכר הממוצע שנבעו משינוי שחל בשכר המינימום, כפי שהוא ביום ב' בניסן התשמ"ז (1 באפריל 1987), לעומת שכר המינימום ששולם לרוב העובדים ערב תחילתו של חוק טיפים או שנבעו משינוי שחל בשכר המינימום עקב עדכונו. (ב) השר ושר האוצר יפרסמו ברשומות הודעה בדבר שינויים בשכר הממוצע שלא יבואו בחשבון לענין סעיף קטן (א). 11. שמירת זכויות חוק טיפים, למעט סעיפים 9 ו-10, בא להוסיף על זכותו של עובד מכוח דין, הסכם קיבוצי, הסדר קיבוצי או חוזה עבודה ולא לגרוע ממנה. 12. איסור התניה זכותו של עובד, לפי חוק טיפים, אינה ניתנת להתניה או לויתור. 13. המדינה כמעביד לענין חוק טיפים דין המדינה כדין כל מעביד אחר. 14. עונשין - מעביד (תיקון: תשנ"ה, תשס"ב-3) מעביד שלא שילם לעובדו שכר מינימום, דינו מאסר שנה או קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין; עבירה לפי סעיף זה היא מסוג העבירות של אחריות קפידה. 14א. עונשין - מעסיק בפועל (תיקון: תשנ"ז, תשס"ב-3) (א) הועסק עובד בידי קבלן כוח אדם, ולא שולם לו שכר מינימום, דינו של המעסיק בפועל מאסר שישה חודשים או מחצית הקנס האמור בסעיף 14, ובלבד שהתקיים האמור באחת מהפסקאות (1), (2) או (3) בסעיף 6א(א). (ב) אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי לגרוע מאחריות קבלן כוח אדם לפי סעיף 14. 15. אחריות מנהלים נעברה עבירה לפי חוק טיפים בידי תאגיד, יואשם בעבירה גם כל אדם אשר בשעת ביצוע העבירה היה מנהל פעיל, שותף - למעט שותף מוגבל - או פקיד באותו תאגיד ואחראי לענין הנדון, אם לא הוכיח שהעבירה נעברה שלא בידיעתו ושנקט כל האמצעים הסבירים להבטחת שמירתו של חוק טיפים. 15א. התיישנות אזרחית ופלילית - מעסיק בפועל (תיקון: תשס"ב-3) (א) לענין חוק ההתיישנות, יראו את היום שבו קבלן כוח אדם הפר את חובתו לשלם את שכר המינימום, כיום שבו נולדה עילת התובענה נגד המעסיק בפועל, לפי סעיף 6א. (ב) לענין סעיף 9 לחוק סדר הדין הפלילי, יראו את היום שבו קבלן כוח אדם ביצע עבירה לפי סעיף 14, כיום ביצוע העבירה בידי המעסיק בפועל לפי סעיף 14א. 15ב. מפקחי עבודה (תיקון: תשס"ב-3) (א) השר ימנה מבין עובדי משרדו, מפקחים לשם פיקוח על ביצוע הוראות לפי חוק טיפים (בחוק טיפים מפקחי עבודה). (ב) לשם מילוי תפקידיו לפי חוק טיפים רשאי מפקח עבודה (1) לדרוש ממעביד, ממעסיק בפועל או מאדם אחר הנוגע בדבר, למסור לו מידע ומסמכים או העתקם, הנוגעים לביצוע הוראות חוק טיפים; (2) לדרוש מכל אדם כאמור בפסקה (1) למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המעידה על זהותו ושהוא חייב בהחזקתה על פי כל דין; (3) להיכנס למקום שיש לו יסוד סביר להניח כי מועסקים בו בני אדם, או שמתנהל בו עסקו של מעביד, לרבות עסקו של קבלן כוח אדם ולערוך בו בדיקה. (ג) התעורר חשד לביצוע עבירה לפי חוק טיפים, רשאי מפקח עבודה - (1) לחקור אדם שלדעתו יש לו מידע הקשור לביצוע העבירה; (2) לתפוס חפץ, לרבות מסמך הקשור לביצוע העבירה. (ד) על חקירה לפי סעיף קטן (ג)(1) יחולו הוראות סעיפים 2 ו-3 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות), ועל דבר שנתפס לפי סעיף קטן (ג)(2) יחולו הוראות הפרק הרביעי לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש). 15ג. הפרעה למפקח עבודה (תיקון: תשס"ב-3) (א) המפריע למפקח עבודה במילוי תפקידו לפי חוק טיפים, דינו מאסר שישה חודשים. (ב) מי שאינו ממלא אחר דרישת מפקח עבודה לפי סעיף 15ב, דינו - מאסר שישה חודשים, ונוסף על כך קנס כאמור בסעיף 61(ג) לחוק העונשין לכל יום שבו נמשכת העבירה אחרי היום שקבע המפקח למילוי הדרישה. 15ד. חובת רשות ציבורית (תיקון: תשס"ב-3) (א) בסעיף זה, "רשות ציבורית" כמשמעותה לפי סעיף 38א(א) לחוק עבודת הנוער, התשי"ג-1953. (ב) רשות ציבורית תכלול בחוזה שייכרת בינה לבין קבלן המבצע עבודה בעבורה או הנותן שירותים לפי הזמנתה (בסעיף זה - קבלן מבצע), סעיף הקובע כי הפרת הוראות חוק טיפים על ידי הקבלן המבצע לגבי עובד המועסק על ידו לשם ביצוע חוזה כאמור מהווה גם הפרת החוזה. 16. נוער עובד (תיקון: תשמ"ז) (א) השר רשאי, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, לקבוע בתקנות הוראות בדבר תחולתו של חוק טיפים לגבי עובד שטרם מלאו לו 18 שנים; תקנות כאמור יכול שיהיו דרך כלל, לפי סוגי עובדים או לפי סוגי מעבידים. (ב) בתקנות כאמור בסעיף קטן (א) יכול שייקבע שכר מינימום בשיעורים נמוכים מהאמור בחוק טיפים ויכול שייקבעו בהן כללים לחישוב שכר המינימום השונים מן האמור בחוק טיפים, לרבות בדבר רכיבי השכר שיובאו בחשבון. 17. מפעלים מוגנים (תיקון: תשנ"ז) (א) הוראות חוק טיפים יחולו לגבי עובדים שיש להם מגבלות גופניות, נפשיות או שכליות המועסקים במפעלים מוגנים שאוצר המדינה משתתף בתקציבם, בין אם מלאו להם 18 שנים ובין אם לאו, אם קבע כך שר העבודה והרווחה בתקנות, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, דרך כלל או לסוגים; בתקנות כאמור יכול שייקבע שכר מינימום הנמוך מהאמור בחוק טיפים. (ב) השר, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות הוראות בדבר תחולתו של חוק טיפים על עובדים שיש להם מגבלות גופניות, נפשיות או שכליות אף שאינם מועסקים במפעלים מוגנים כאמור בסעיף קטן (א), ויכול שיקבע שכר מינימום לעובדים כאמור או לסוגים מהם, בשיעורים נמוכים מהאמורים בחוק טיפים. 18. ביצוע ותקנות (תיקון: תשנ"ז) (א) השר ממונה על ביצוע חוק טיפים והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו. (ב) תקנות בענינים המפורטים להלן יקבע השר, דרך כלל או לסוגים, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת: (1) תשלום שכר מינימום לעובד ששכרו אינו משתלם על בסיס של חודש, יום או שעה, ודרכי חישובו; (2) תשלום שכר מינימום לעובד ששכרו משתלם בחלקו על בסיס של חודש, יום או שעה ובחלקו על בסיס אחר; (3) הוראות נוספות או משלימות לענין תשלום שכר המינימום וחישובו. (ג) השר, לאחר התייעצות עם ארגון עובדים שעם חבריו נמנים רוב העובדים המאורגנים במדינה ועם ארגוני מעבידים שהם, לדעת השר, יציגים ונוגעים בדבר, ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות משלימות לענין חישוב שכר מינימום יומי ושכר מינימום לשעה, ויכול שיקבע לענין זה הוראות השונות מהאמור בחוק טיפים. 18א. סמכות שיפוט (תיקון: תשס"ב-3) לבית הדין לעבודה תהיה סמכות ייחודית לדון בהליך אזרחי בשל הפרת הוראות חוק טיפים. 19. תיקון חוק בית הדין לעבודה (שולב בחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט1969). 20. תחילה תחילתו של חוק טיפים ביום ב' בניסן התשמ"ז (1 באפריל 1987). 21. הוראת שעה (א) על אף האמור בהגדרת "שכר מינימום" שבסעיף 1 יהיה שכר המינימום - (1) ביום תחילתו של חוק טיפים - סכום של 525 שקלים חדשים; (2) ביום ח' בתשרי התשמ"ח (1 באוקטובר 1987) - סכום של 551 שקלים חדשים; הוראה זו אינה באה לגרוע מהוראות סעיף 4. (ב) הוראות סעיף 10 יחולו גם לגבי השינוי בשכר המינימום שיחול לפי סעיף קטן (א)(2). טיפים כהכנסהשכר מינימום