חוק רשות השידור, תשכ"ה-1965 (להלן:"חוק רשות השידור") פרק ראשון: הוראות יסוד 1. פרשנות (תיקון: תשכ"ט, תשנ"ו, תשס"ו)2 בחוק רשות השידור - "הרשות" - רשות השידור שקמה לפי חוק רשות השידור; "השידורים" - שידורי רדיו ושידורי טלוויזיה הניתנים לציבור; "השר" - חבר הממשלה, שהממשלה הסמיכה אותו לבצע חוק רשות השידור; "המנהל הכללי" - המנהל הכללי של הרשות. "הפקה מקומית" - תכנית טלוויזיה שרוב יוצריה, רוב מבצעיה, רוב הצוות הטכני-הנדסי שנטל חלק בהפקתה ורוב צוות ההפקה, הם תושבי ישראל המתגוררים בה דרך קבע, ואשר הופקה בעבור קהל יעד ראשוני ישראלי בעברית, בערבית, ברוסית או בשפה אחרת שאישר המנהל הכללי מראש, למעט שידורי חדשות, תכניות ספורט ותכניות בעניני היום; בהגדרה זו - "רוב" 75% - לפחות; "שידורי חדשות" - שידורי מהדורות חדשות ויומני חדשות; "הפקה מקומית עצמית" - הפקה מקומית שהפיקה הרשות; "הפקה מקומית קנויה" - הפקה מקומית שאינה אחת מאלה - (1) הפקה מקומית עצמית; (2) הפקה של מוסד ממשלתי; (3) הפקה של גוף אחר, המשדר, לפי כל דין, שידורי טלויזיה לציבור או לחלק ממנו, או הפקה של תאגיד שגוף אחר כאמור הוא בעל שליטה או בעל ענין בו, במישרין או בעקיפין; "זמן שידורים" - כלל שעות שידורי הטלוויזיה של הרשות, במהלך שנה, בין השעות 8:00 ו-24:00, למעט שידורים כאמור המשודרים על ידי הטלוויזיה הלימודית היום ולאירועי ספורט; "שידור ראשוני" - שידור ראשון של תכנית בישראל; 2. השידורים - שירות ממלכתי (תיקון: תשכ"ט) הרשות תקיים את השידורים כשירות ממלכתי. 3. תפקידי הרשות (תיקון: תשכ"ט) הרשות תקיים את השידורים לשם מילוי תפקידים אלה: (1) לשדר תכניות חינוך, בידור ואינפורמציה בשטחי המדיניות, החברה, הכלכלה והמשק, התרבות, המדע והאמנות במגמה - (א) לשקף את חיי המדינה, מאבקה, יצירתה והשגיה; (ב) לטפח אזרחות טובה; (ג) לחזק את הקשר עם המורשת היהודית וערכיה ולהעמיק את ידיעתה; (ד) לשקף את חייהם ונכסי תרבותם של כל שבטי העם מהארצות השונות; (ה) להרחיב השכלה ולהפיץ דעת; (ו) לשקף את חיי היהודים בתפוצות הגולה; (ז) לקדם את מטרות החינוך הממלכתי כמתואר בחוק החינוך הממלכתי, תשי"ג-1953; (2) לקדם את היצירה העברית והישראלית; (3) לקיים שידורים בשפה הערבית לצרכיה של האוכלוסיה הדוברת ערבית ושידורים לקידום ההבנה והשלום עם המדינות השכנות בהתאם למגמות היסוד של המדינה; (4) לקיים שידורים ליהודי התפוצות; (5) לקיים שידורים לחוץ-לארץ. 4. הבטחת שידור מהימן (תיקון: תשכ"ט) הרשות תבטיח כי בשידורים יינתן מקום לביטוי מתאים של השקפות ודעות שונות הרווחות בציבור ותשודר אינפורמציה מהימנה. 5. הרשות - תאגיד הרשות היא תאגיד, כשר לכל חובה, זכות ופעולה משפטית. 6. הרשות גוף מבוקר הרשות תהיה גוף מבוקר כמשמעותו בסעיף 9(2) לחוק מבקר המדינה, תשי"ח-1958 (נוסח משולב). פרק שני: המליאה 7. הרכב המליאה (תיקון: תשכ"ט) (א) לרשות תהיה מליאה של שלושים ואחד חברים שימנה נשיא המדינה והם: (1) שלושים אנשי ציבור שהמליצה עליהם הממשלה לאחר התייעצות עם הארגונים היציגים של הסופרים, המורים והאמנים בישראל, עם מוסדות ההשכלה הגבוהה והאקדמיה ללשון העברית ועם גופים ציבוריים אחרים שיש להם זיקה לעניני שידור, ובלבד שלא יהיו ביניהם יותר מארבעה עובדי המדינה; לענין פיסקה זו לא ייחשב מורה כעובד המדינה; (2) נציג אחד של הסוכנות היהודית שיומלץ על ידיה. (ב) הממשלה תמנה שניים מחברי המליאה, שאינם עובדי המדינה, ליושב-ראש הרשות ולמשנה ליושב-ראש. (ג) לא יתמנה לחבר המליאה, ולא ישמש חבר המליאה, מי שקשור עם הרשות בהסכם של עיסקה מסחרית או קבלנית, או מי שיש לו שליטה בתאגיד הקשור כאמור; הוראת סעיף קטן זה לא תחול על מי שקשרו היחיד עם הרשות הוא השתתפות בתכניות השידור. (ד) לא יתמנה לחבר המליאה, ולא ישמש חבר המליאה, עובד הרשות, בין אם הוא עובד קבוע בתקן הרשות ובין אם הוא עובד על פי חוזה מיוחד. 8. תקופת הכהונה של המליאה ושל חבריה (תיקון: תשכ"ט, תשס"ד) (א) תקופת כהונתה של המליאה תהא שלוש שנים מיום מינויה. (ב) חבר המליאה שתקופת כהונתו תמה יכול שיתמנה מחדש, ובלבד שלא יכהן יותר משתי תקופות כהונה רצופות. (ג) חבר המליאה שנתמנה כאמור בסעיף 9(א) לא תבוא יתרת תקופת כהונתו במנין התקופות לענין סעיף קטן (ב). (ג1) חבר מליאה שחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתה של המליאה, מסיבות שאינן תלויות בו, לא תבוא התקופה שכיהן באותה מליאה במנין התקופות לענין סעיף קטן (ב), ובלבד שלא יתמנה כחבר המליאה יותר משלושה פעמים רצופות. (ד) המליאה היוצאת תוסיף לכהן עד למינויה של המליאה הבאה. 9. הפסקת חברות ומינוי חליף (תיקון: תשכ"ט) (א) נפטר חבר המליאה או התפטר או הועבר מכהונתו כאמור בסעיף קטן (ב), או הורשע בעבירה שיש עמה קלון, יתמנה אדם אחר במקומו כאמור בסעיף 7, ליתרת תקופת כהונתה של המליאה. (א1) התפטרות חבר המליאה תהא בהודעה בכתב ליושב-ראש הרשות, והיושב-ראש ימסרנה לשר עם תום תשעים ושש שעות; תוקף ההתפטרות - עם מסירת ההודעה לשר. (א2) התפטרות יושב-ראש הרשות או משנהו מתפקידם כיושב-ראש או משנה ליושב-ראש תהא בהודעה למליאה ובהודעה בכתב לשר; תוקף ההתפטרות - עם תום תשעים ושש שעות ממסירת ההודעה לשר. (ב) חבר המליאה שנעדר, ללא סיבה מספקת, מכל ישיבות המליאה במשך חצי שנה, רשאית הממשלה, לפי המלצת המליאה, להעבירו מכהונתו. 10. גמול (תיקון: תשכ"ט) חבר המליאה יהא זכאי לקבל שכר הבטלה והוצאותיו בשיעור שייקבע בתקנות; היושב-ראש ומשנהו יהיו זכאים לקבל גמול סביר, שייקבע בתקנות, בעד הזמן שיקדישו למילוי תפקידיהם. 11. ישיבות המליאה (תיקון: תשכ"ט) המליאה תתכנס לישיבותיה שש פעמים בשנה לפחות, ובכל עת לפי דרישת עשרה מחבריה; המנהל הכללי ישתתף בישיבות המליאה בזכות דעה מייעצת. 12. הנוהל (תיקון: תשכ"ט) (א) המליאה תקבע את סדרי עבודתה ככל שלא נקבעו בחוק. (ב) ששה עשר חברי המליאה, כשביניהם היושב-ראש או משנהו, יהיו מנין חוקי בישיבות המליאה; לא היה מנין חוקי בישיבת המליאה, יכנס היושב-ראש את המליאה לישיבה שניה תוך עשרה ימים מן התאריך שנקבע לישיבה הקודמת; ישיבה זאת תהיה כדין בכל מספר של נוכחים. (ג) המליאה רשאית להקים ועדות מתוך חבריה ולאצול להן מסמכויותיה בענינים מסויימים שיפורשו בהחלטת המליאה, ובלבד שלא תאצול לועדה מסמכויותיה לפי פיסקאות (1) או (5) לסעיף 13. (ד) שליש מחברי ועדה כאמור בסעיף קטן (ג) רשאים לערור לפני המליאה על כל החלטה של הועדה שנתקבלה בניגוד לדעתם. (ה) המליאה רשאית להקים ועדות מייעצות לענפי פעולותיה השונים ואפשר שיהיו בהן מחברי המליאה ומי שאינם חברים בה. (ו) המשנה ליושב-ראש ימלא את תפקידי היושב-ראש וישתמש בסמכויותיו אם נתמלא אחד משני אלה: (1) היושב-ראש נעדר או נבצר ממנו למלא תפקידו; (2) הוא נתבקש לכך על ידי היושב-ראש. 12א. ערר של חברים במליאה (תיקון: תשכ"ט) (א) עשרה מחברי המליאה רשאים לערור לפני השר על החלטה שנתקבלה בניגוד לדעתם. (ב) הערר יוגש לשר באמצעות יושב-ראש הרשות. (ג) לאחר ששמע את נציגי העוררים ונציגי הרוב במליאה רשאי השר לדחות את הערר; לא דחה את הערר כאמור, יעבירנו להכרעת הממשלה ויעכב את ביצוע ההחלטה עד להכרעה. (ד) הממשלה תקבל מן השר את תוכן טענותיהם של העוררים ושל הרוב במליאה ותחליט בערר. 13. תפקידי המליאה (תיקון: תשכ"ט, תשס"ו) תפקידי המליאה יהיו: (1) להתוות את קווי פעולתה של הרשות; (1א) לדון בדינים וחשבונות של ועדות שהקימה הרשות; (2) להנחות את הועד המנהל במילוי תפקידיו; (3) לאשר את המערכת העונתית של השידורים, בלי לגרוע מסמכותה להחליט מדי פעם בפעם על משדר מסויים מכל בחינותיו; (3א) לקבל מהועד המנהל את הצעות התקציב הרגיל ותקציב הפיתוח שהכין, לדון בהן ולהעביר המלצותיה לועד המנהל; (4) לקבל מן הועד המנהל ומן המנהל הכללי, לפי דרישתה, דינים וחשבונות וסקירות על הפעולה השוטפת, לדון בהם ולקבוע מסקנות; (5) לדון בדין וחשבון השנתי, שיוגש לה על ידי הועד המנהל, ולקבוע מסקנותיה; (6) לדון בכל ענין אחר שייראה לה ולקבוע מסקנותיה; (7) לקבוע כללים לפי סעיף 44ג(ד). פרק שלישי: הועד המנהל 14. הועד המנהל (תיקון: תשכ"ט) (א) לרשות יהיה ועד מנהל של שבעה חברים והם: יושב ראש הרשות ומשנהו שישמשו יושב ראש הועד המנהל ומשנה ליושב ראש, ועוד חמישה מחברי המליאה שיתמנו על ידי הממשלה לשלוש שנים, ובלבד שלא יהיו בועד המנהל כולו יותר משני עובדי המדינה. (ב) מי שחדל לכהן כחבר המליאה תיתם כהונתו כחבר הועד המנהל. 15. סייג לעיסוק חבר הועד המנהל לא יעשה כל עיסקה מסחרית או קבלנית עם הרשות ולא תעסיק אותו הרשות דרך קבע, בין בתמורה ובין שלא בתמורה; הוראת סעיף זה לא תחול על השתתפות חד-פעמית בתכנית שידור שלא בתמורה על דעת הועד המנהל. 16. התפטרות ומינוי חליף (תיקון: תשכ"ט) (א) התפטר חבר הועד המנהל מתפקידו או חדל מסיבה אחרת להיות חבר בועד המנהל, יתמנה חבר אחר במקומו, כאמור בסעיף 14, ליתרת תקופת הכהונה של המליאה. (ב) התפטרות חבר הועד המנהל מתפקידו בועד המנהל תהא בהודעה בכתב ליושב-ראש והיושב-ראש ימסרנה לשר עם תום תשעים ושש שעות; תוקף ההתפטרות - עם מסירת ההודעה לשר. 17. גמול הוראות סעיף 10 יחולו, בשינויים המחוייבים, על חברי הועד המנהל. 18. כפיפות למליאה (תיקון: תשכ"ט) הועד המנהל יפעל לפי קווי הפעולה שהתוותה המליאה ולפי החלטותיה, מסקנותיה והנחיותיה, ויתן דעתו על המלצותיה, הכל כאמור בסעיף 13. 19. תפקידי הועד המנהל (תיקון: תשכ"ט, תשנ"ו) תפקידי הועד המנהל הם: (1) לדון ולהחליט בעניני הרשות; (2) לקבל מהמנהל הכללי דו"חות על הפעולה השוטפת של הרשות; (3) להכין את התקציב הרגיל ותקציב הפיתוח של הרשות לשנת הכספים המתחילה באחד באפריל של כל שנה ולהגישם לממשלה לאישור בצירוף המלצותיה של המליאה כאמור בסעיף 13(3א); ובלבד שהוצאות שאינן מתכסות מהכנסותיה של הרשות אלא מהקצבות מאוצר המדינה טעונות אישור הכנסת; (4) לפקח על ביצוע התקציב המאושר בהתאם לנוהלי כספים ומשק המקובלים לגבי תקציב המדינה; (5) להגיש למליאה דין וחשבון שנתי על פעולותיו ובכלל זה דין וחשבון בנוגע לביצוע הוראות סעיף 44ג וכל דין וחשבון שיידרש על ידי המליאה; (6) להגיש לשר כל דין וחשבון שידרוש ולהודיע על כך למליאה. 20. הנוהל בועד המנהל הועד המנהל יקבע את סדרי עבודתו, ככל שלא נקבעו בחוק רשות השידור או בתקנות לפיו. 20א. ערר למליאה (תיקון: תשכ"ט) הועד המנהל רשאי לערור לפני המליאה על כל החלטה של ועדה שניתנה מכוח אצילת סמכויות לפי סעיף 12(ג). 21. ערר של חברים בועד המנהל (תיקון: תשכ"ט) שניים מחברי הועד המנהל רשאים לערור על כל החלטה של הועד המנהל שנתקבלה בניגוד לדעתם, ובלבד שאחד מהם לפחות לא יהיה עובד המדינה; הערר יוגש לשר והוא רשאי לעכב את ביצוע ההחלטה ולהעביר את הערר להכרעת המליאה או להכרעת הממשלה. 22. שמירת תוקף קיום המליאה או הועד המנהל, סמכויותיהם ותוקף פעולותיהם, לא ייפגעו מחמת שנתפנה מקומו של חבר בהם, או מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו. 22א. ממונה על קבילות הציבור (תיקון: תשנ"ד) (א) יושב ראש הרשות ימנה, באישור המליאה, ממונה על קבילות הציבור ברשות (להלן - ממונה על הקבילות), לתקופת כהונה של חמש שנים. (ב) הממונה על הקבילות ידון ויברר קבילות ותלונות מטעם הציבור בכל הנוגע למשדרי הרשות או לאופן פעולתה של הרשות; הועד המנהל, באישור השר וועדת החינוך והתרבות של הכנסת, יקבע כללים לפעולתו של הממונה על הקבילות, לרבות לענין אופן בירור התלונות. (ג) הממונה על הקבילות רשאי שלא לטפל בתלונה או בקבילה אם גוף אחר ברשות מוסמך לדון ולהכריע בה. (ד) החליט הממונה על הקבילות שלא לטפל בתלונה בשל קיום גוף כאמור בסעיף קטן (ג) ידווח על כך ליושב-ראש הרשות ולמליאה ויעביר לועד המנהל את הטיפול בקבילה. (ה) מצא הממונה על הקבילות, לאחר דיון בקבילה ושמיעת הנוגעים בדבר, כי צדק הקובל בפניתו, וכי הרשות פעלה שלא כדין בענין מסוים, רשאי הוא לפנות למנהל הכללי בדרישה שיורה לשדר את ממצאיו בשידורי הטלויזיה או הרדיו; המנהל הכללי יורה על אופן שידור הממצאים כאמור בשים לב להמלצת הממונה על הקבילות. פרק רביעי: המנהל והעובדים 23. מינוי מנהל כללי (תיקון: תשכ"ט) (א) המנהל הכללי יתמנה בדרך האמורה בסעיף זה. (ב) נתפנתה משרתו של המנהל הכללי, יכנס יושב-ראש הרשות, לפי בקשת השר, את המליאה לדיון בדבר המועמדים למילוי המשרה; הדיון יקויים תוך 30 יום מיום הבקשה והשר יוזמן להשתתף בו. (ג) לא היה מנין חוקי בפתיחת הדיון, יכנס יושב-ראש הרשות את המליאה לדיון שיתקיים תוך עשרה ימים מן התאריך שנקבע לדיון הקודם; דיון זה וכל דיון נוסף בנושא האמור יהיה כדין בכל מספר של נוכחים, ובלבד שהשר יוזמן להשתתף בו. (ד) השר, או לא פחות מתשעה חברי המליאה הנוכחים בדיון, רשאים להעלות בו הצעות מועמדים למשרת המנהל הכללי. (ה) לאחר תום הדיון במליאה, יציע השר לממשלה מועמד, מבין המועמדים שהוצעו בדיון באחת משתי הדרכים האמורות בסעיף קטן (ד), ויביא לידיעת הממשלה את תוכן הדיון. (ו) הממשלה רשאית למנות למשרת מנהל הכללי אחד מאלה: (1) מועמד שהציע השר; (2) מועמד שתמך בו רוב חברי המליאה שהיו נוכחים בעת תום הדיון, ובלבד שמספר התומכים לא פחות מתשעה. (ז) לא מינתה הממשלה מועמד כאמור, יקויימו מחדש כל ההליכים לפי סעיף זה. 23א. תקופת הכהונה של המנהל הכללי (תיקון: תשכ"ט) (א) מינויו של המנהל הכללי יהיה לחמש שנים, אך משרתו תתפנה לפני כן אם אירע אחד מאלה: (1) המנהל הכללי התפטר; (2) נבצר ממנו דרך קבע, לדעת הממשלה לאחר התייעצות עם הועד המנהל, למלא תפקידו; (3) הממשלה החליטה להעבירו מתפקידו, לפי הצעת השר לאחר שהתייעץ עם המליאה, או לפי הצעת המליאה שנתמכה לפחות על ידי עשרים ואחד חברי המליאה. (ב) על התפטרות המנהל הכללי יחולו הוראות סעיף 16(ב). 23ב. מינוי ממלא מקום זמני (תיקון: תשכ"ט) נתפנתה משרתו של המנהל הכללי, או שנעדר באופן זמני או שנבצר ממנו באופן זמני, לדעת השר לאחר שהתייעץ עם יושב ראש הרשות, למלא את תפקידו, ימנה השר, בהתייעצות עם יושב-ראש הרשות, ממלא מקום למנהל הכללי לתקופה של שלושה חדשים, ורשאי השר לאחר התייעצות כאמור להאריך את המינוי לשלושה חדשים נוספים. 23ג. כפיפות לועד המנהל (תיקון: תשכ"ט) המנהל הכללי יפעל לפי החלטות הועד המנהל והנחיותיו וישתתף בישיבותיו בזכות דעה מייעצת. 24. קבלת עובדים ותנאי עבודתם (תיקון: תשכ"ט) (א) קבלת עובדי הרשות ומינוייהם ייעשו על ידי הרשות ויהיו כשל עובדי המדינה בתיאומים שייקבעו בתקנות על פי סעיף 52. (ב) התפקוד של עובדי הרשות, התקן, השכר, גימלאות ותנאי העבודה יהיו כשל עובדי המדינה למקצועותיהם - ובהתחשב באופיים המיוחד של תפקידים המיוחדים לרשות בלבד; ובשים לב לכך הם ייקבעו, לפי הצעת הועד המנהל, על ידי השר, לאחר שיתייעץ עם שר האוצר. (ג) אין האמור בסעיף זה גורע מסמכות הרשות לחתום על חוזים מיוחדים עם משוררים, סופרים, מוסיקאים, אמנים, במאים, עיתונאים, עורכי תכניות, מפיקים ומשתתפים אחרים בתכניות, אשר יועסקו בתפקידים זמניים, לתקופות או למשימות ובתנאים שייקבעו, לפי הצעת הועד המנהל, על ידי השר לאחר שיתייעץ עם שר האוצר. 25. העברת עובדים (א) עובדי המדינה המועסקים ערב תחילתו של חוק רשות השידור בשירות השידור שבמשרד ראש הממשלה (להלן - קול ישראל), או המועסקים באולפנים של קול-ישראל על ידי משרד הדואר, ימשיכו בשירותם כעובדי הרשות, בתנאי שירות שלא יהיו גרועים מתנאי שירותם ערב תחילת חוק רשות השידור. (ב) זכויות עובדי הרשות שהועברו לשירותה והנובעות מעבודתם כעובדי המינה כאמור בסעיף קטן (א), ייחשבו כזכויות הנובעות מעבודתם בשירות הרשות. (ג) ההסדרים לגבי זיכוי הרשות בסכומי התשלומים שהעובדים העוברים לשירותה יהיו זכאים להם, ייקבעו בהסכם בין הרשות ובין הממשלה. פרק רביעי 1: תשדירי פרסומת והודעות (תיקון: תשנ"ג) 25א. פרסומת והודעות ברדיו (תיקון: תשס"ג) (א) (1) הרשות רשאית לשדר ברדיו תשדירי פרסומת והודעות תמורת תשלום (להלן תשדירי פרסומת והודעות), וכן להזמינם, להכינם או להפיקם בעצמה או באמצעות אדם אחר, אחד או יותר, שייקבע בדרך של מכרז. (2) תקופת ההתקשרות עם אדם אחר לפי פסקה (1) תיקבע במכרז ולא תעלה על חמש שנים. (3) (בוטלה) (ב) הועד המנהל יקבע, בהתייעצות עם המנהל הכללי, כללים בדבר - (1) סייגים להשתתפות אדם במכרז, במטרה למנוע ניגוד ענינים ולקדם את התחרות בתחום הפרסומת בשידורים: (2) איסורים ומגבלות על תשדירי פרסומת והודעות; (3) כל הנוגע להכנתם ולשידורם של תשדירי פרסומת והודעות. (ג) (1) בלי לגרוע מסמכויות הועד המנהל לפי סעיף קטן (ב)(1), לא יהיה רשאי להשתתף במכרז לפי סעיף זה תאגיד שהוא מוציא לאור של עתון יומי או עיתון אחר, לרבות ירחון (להלן - תאגיד עתונות), או מי שהוא בעל זכיון או רשיון לפי כל דין לשדר לציבור או לחלק ממנו (להלן - תאגיד שידור), או מי שמחזיק, במישרין או בעקיפין, בשיעור כלשהו מסוג מסויים של אמצעי שליטה בתאגיד עתונות או בתאגיד שידור, או ביכולת לכוון בדרך אחרת את פעולתו של תאגיד כאמור. (2) בסעיף קטן זה, "החזקה", "במישרין או בעקיפין" ו"אמצעי שליטה" - כמשמעותם בחוק הרשות השניה לרדיו ולטלויזיה, התש"ן-1990, כנוסחו ביום ח' בטבת התשנ"ג (1 בינואר 1993). (ד) כללים לפי סעיף קטן (ב)(1) יהיו באישור ועדת החינוך והתרבות של הכנסת. (ה) הועד המנהל יודיע לועדת החינוך והתרבות של הכנסת על כל כללים שבדעתו לקבוע לפי סעיף קטן (ב)(2), והוא יהיה רשאי לקבוע אותם לאחר תום עשרים ואחד ימים מיום קבלת ההודעה, ואולם אם תוך הזמן האמור באה דרישה מצד אחד מחברי הועדה שכלל פלוני יהיה טעון אישור שלה, לא ייקבע אותו כלל אלא באישור הוועדה. 25ב. עוצמת הקול בתשדירי פרסומת, בקדימונים ובהודעות (תיקון: תשס"ח) הרשות לא תשדר תשדיר פרסומת, קדימון או הודעה, בשידורי הרדיו או בשידורי הטלוויזיה, בעוצמת קול העולה על טווח עוצמת הקול המקובל במישדר שאינו תשדיר פרסומת, קדימון או הודעה, כפ שקבע הוועד המנהל בכללים; בסעי זה, "קדימון" - כל אחד מאלה: (1) תשדיר המודיע על שידור אחד או יותר שישודרו בעתיד, בין מיד לאחר שידורו ובין מאוחר יותר באותו יום או במועד אחר, בין של הרשות ובין של גוף אחר המשדר לציבור לפי כל דין; (2) תשדיר שנועד לקדם את שידורי הרשות. פרק חמישי: נכסים וכספים 26. נכסים, זכויות והתחייבויות הממשלה תעמיד לרשות הרשות את כל הנכסים הנמצאים בידי קול ישראל ואת האולפנים של קול-ישראל על מיתקניהם וציודם, אם על ידי מכר או העברת בעלות ברך אחרת, ואם על ידי הקניית זכויות בנכסים, ואם בכל דרך אחרת, הכל בהתאם לתנאים שייקבעו בהסכם בין הממשלה לבין הועד המנהל. מן היום שייקבע בהסכם האמור תבוא הרשות במקום המדינה לכל זכות, סמכות וחובה של המדינה בשל קול-ישראל לפי כל הסכם או חוזה שהם בני-תוקף באותו יום. 27. כספים שהוקצבו בתקציב כל הסכומים שהוקצבו לקול-ישראל בחוק התקציב לשנת הכספים לשנת הכספים שבה חל יום תחילת חוק רשות השידור, ולא הוצאו עד לאותו יום, יועמדו לרשות הרשות. 28. איסור העברת נכסים (א) הרשות לא תהא רשאית למכור או להעביר בדרך אחרת נכס שבבעלותה, למעט תקליטים וסרטים מגנטיים, אלא באישור הממשלה, או חבר הממשלה ושהממשלה קבעה אותו לכך, או - אם היה הנכס מקרקעין - באישור ועדת הכספים של הכנסת. (ב) הרשות לא תהא רשאית למשכן נכס שברשותה או להשכירו לתקופה העולה על עשר שנים, אלא באישור השר, או - אם היה הנכס מקרקעין - באישור הממשלה; שכירות המקנה זכות לחדשה או להאריכה, וכן שכירות לתקופה נוספת שבצירופה לקודמות הן יחד עולות על עשר שנים - טעונה אישור כאמור בסעיף קטן זה. 28א. אגרה בעד החזקת מקלט טלוויזיה (תיקון: תשס"ג, תשס"ח, תשס"ט, תש"ע) (א) המחזיק במקלט טלוויזיה ישלם לרשות אגרה שנתית בסכום של 515 שקלים חדשים (בחוק רשות השידור - אגרה). (ב) סכום האגרה יפחת ב-1 בינואר בכל שנה (בסעיף זה - מועד השינוי), החל בשנת 2004, כמפורט להלן: (1) בשנת 2004 - בשיעור של 10%; (2) בשנת 2005 - בשיעור של 11%; (3) בשנת 2006 - בשיעור של 12%; (4) בשנת 2007 - בשיעור של 5%; (5) בשנת 2008 - בשיעור של 0%; (6) בשנת 2009 - בשיעור של 0%; (7) בשנת 2010 - בשיעור של 0%; (8) בשנת 2011 ואילך בשיעור של 5%; (ב-1) (בוטלה) (תיקון: תשס"ט) (ג) סכום האגרה יתעדכן בכל מועד שינוי לפי שיעור השינוי במדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הידוע במועד השינוי, לעומת זה שהיה ידוע במועד השינוי הקודם, ויעוגל לשקל החדש הקרוב. (ד) אחת לשנה, סמוך לאחר מועד השינוי, יפרסם השר את סכום האגרה. 29. אגרות בעד מקלטים (תיקון: תשל"ד, תשמ"א, תשנ"ו, תשס"ג) (א) השר בהסכמת שר האוצר ובהתייעצות עם הועד המנהל רשאי לקבוע הוראות בדבר מועד תשלום האגרה, וכן בדבר (1) דרכי גביית האגרה, במישרין או בגביה מרוכזת או בדרך אחרת; (2) מתן הנחה למי ששילם את מלוא האגרה מראש או באמצעות גביה מרוכזת; (3) מתן פטור מתשלום האגרה, כולה או מקצתה, לסוגים מסויימים של מחזיקי מקלטים; (4) חיוב בתשלום ריבית והפרשי הצמדה והטלת קנס פיגורים במקרה של אי תשלום האגרה, כולה או מקצתה, במועדה. (ב) האגרה, הריבית, הפרשי ההצמדה והקנס ייגבו על פי פקודת המסים (גביה), כאילו היו מס כמשמעותו באותה פקודה. (ג) המנהל הכללי או מי שהוא הסמיכו לכך רשאי לוותר על ריבית, הפרשי הצמדה או קנס, כולם או מקצתם, אם הוכח להנחת דעתו כי לפיגור בתשלום האגרה גרמו נסיבות שלא היתה לחייב שליטה עליהן. (ד)-(ה) (בוטלו) (ו) סעיף 5 לפקודת הטלגרף האלחוטי לא יחול על החזקת מקלט שלגביה הוטל קנס פיגור. 29א. חובת הודעה של סוחר (תיקון: תשל"ד, תשנ"ו) (א) סוחר שמכר או השכיר מקלט טלוויזיה ישלח הודעה על כך לרשות השידור בדרך, במועד ולפי פרטים שייקבעו בתקנות; לא שלח הודעה כאמור, דינו - קנס 1000 לירות. (ב) לענין סעיף זה, "סוחר" - מי שעסקו או חלק מעסקו מסחר סיטוני או קמעוני במקלטי טלוויזיה. 29ב. חובת הודעה של מחזיק (תיקון: תשל"ד, תשנ"ו) (א) מי שאינו סוחר, והגיע להחזקתו מקלט טלויזיה הטעון תשלום אגרה, ימסור הודעה על כך לרשות השידור, בדרך ולפי פרטים שייקבעו בתקנות, תוך שלושים יום מהיום שהמקלט הגיע להחזקתו או תוך ששים יום מיום פרסומו של חוק רשות השידור (תיקון מס' 4), תשל"ד-1973, לפי המועד המאוחר. (ב) העובר על הוראות סעיף קטן (א), דינו - קנס 500 לירות, ורשאי בית המשפט גם להטיל עליו כפל אגרה בשל השנה הראשונה שבה החזיק את המקלט ללא מתן הודעה או תשלום האגרה. 29ג. אגרות באזורים (תיקון: תשנ"ב) הוראות חוק רשות השידור והתקנות שלפיו בדבר אגרה בעד החזקת מקלט טלויזיה יחולו גם על תושב אזור יהודה והשומרון או אזור חבל עזה שהוא אחד מאלה: (1) אזרח ישראלי כמשמעותו בחוק האזרחות, התשי"ב-1952; (2) רשום במרשם האוכלוסין לפי חוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה-1965; (3) זכאי לעלות לישראל לפי חוק השבות, התש"י-1950; (4) חבר בני אדם שבו אחד מן המנויים בפסקאות (1) עד (3) הוא בעל שליטה כמשמעותו לפי סעיף 32(9) לפקודת מס הכנסה. 30. קרן פיתוח הרשות רשאית להקים קרן לצרכי פיתוח ולהפריש לה מהכנסותיה. 31. התקציב דרכי הכנת התקציב, מסירתו לממשלה לאישור ודרכי אישורו ייקבעו על ידי שר האוצר בתקנות. 32. מילוות (תיקון: תשס"ט) (א) הרשות רשאית לקבל מילוות למטרות פיתוח; המילוות טעונים הסכמת הממשלה ואישור ועדת הכספים של הכנסת. (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), בתקופה שמיום תחילתו של חוק רשות השידור (תיקון מס' 21 והוראת שעה), התשס"ט-2008, עד יום י"ח בטבת התשע"ג (31 בדצמבר 2012), רשאית הרשות לקבל מילוות הנחוצים לה לצורך יישום תכנית להבראת הרשות, בין אם הם למטרות פיתוח ובין אם למטרות אחרות; מילוות לפי סעיף קטן זה טעונים אישור השר ושר האוצר ואינם טעונים אישור כאמור בסעיף קטן (א); בתחילת כל רבעון תדווח הרשות לוועדת הכלכלה של הכנסת על המילוות שקיבלה לפי סעיף קטן זה ברבעון שקדם למועד הדיווח; לעניין זה, "תכנית להבראת הרשות" - תכנית שנועדה להביא לאיזון בתקציבה של הרשות ולהגדלת ההוצאות לשם הפקת שידורים תוך הקטנת הוצאות התפעול והשכר, והכוללת בין השאר השקעה באמצעים המשמשים לביצוע השידורים. 32א. אישור ועדת הכספים לאגרות ולתקציב (תיקון: תשכ"ו, תשמ"א) אגרות פטורים וקנסות לפי סעיף 29(א) והתקציב לפי סעיף 31 טעונים אישורה של ועדת הכספים של הכנסת. פרק שישי: שונות 33. סמכות לקבוע כללים (תיקון: תשכ"ט) (א) הועד המנהל רשאי, באישור השר, לקבוע כללים לניהולה של הרשות ולפיקוח על השידורים, ולביצועם היעיל של תפקידיו לפי חוק רשות השידור. (ב) הועד המנהל רשאי לייפות כוחו של היושב ראש או משנהו לחתום על הכללים, וחתימתם תהיה ראיה שנתקבלו על ידי הועד המנהל. 34. פרסום כללים כללים לפי חוק רשות השידור יפורסמו ברשומות. 35. פרסומים (תיקון: תשכ"ט) הועד המנהל רשאי להוציא לאור פרסומים המכילים ידיעות על חומר ותכניות השידורים של הרשות וחומר ששודר, להפיץ חומר שידורים בדרכים שיקבעו בכללים, ולערוך מופעים פומביים הנועדים לשידור. 36. מסים לענין תשלום מסים, מס בולים, אגרות, ארנונות ותשלומי חובה אחרים, המגיעים למדינה או לרשות מקומית, דין הרשות כדין המדינה. 37. אחריות בנזיקים אזרחיים לענין חוק הנזיקין האזרחיים (אחריות המדינה), תשי"ב-1952, למעט סעיף 4 בו, דין הרשות כדין המדינה. 37א. צווי מניעה (תיקון: תשכ"ט) לענין סעד בדרך צו מניעה, דין הרשות כדין המדינה בכל ענין הקשור, במישרין או בעקיפין, בשידורים או בהכנסתם. 38. זכות יוצרים זכות היוצרים ביצירה שהוכנה על פי הזמנת הרשות תהא נתונה לרשות, זולת אם הוסכם אחרת בין מי שהכין את היצירה או החומר ובין הרשות. 39. הגבלת פרסומים מסויימים בעתון (א) לא יפרסם אדם בעתון, ללא היתר מאת הרשות, כל דבר מתכנו של מופע פומבי שנועד לשידור, כשהמופע עדיין לא שודר אלא נערך על ידי הרשות והכניסה היא לפי הזמנות או בתשלום; העובר על הוראה זו, דינו - קנס שלושת אלפים לירות. (ב) האמור בסעיף קטן (א) בא להוסיף על כל דין אחר ולא לגרוע ממנו. (ג) "עתון", לענין סעיף קטן (א) - כמשמעותו בפקודת העתונות. 40. דין עובדי הרשות (א) דין עובדי הרשות כדין עובדי המדינה לענין חיקוקים אלה: (1) חוק לתיקון דיני העונשין (עובדי הציבור), תשי"ז-1957; (2) פקודת העדות; (3) פקודת הנזיקין האזרחיים, 1944; (4) חוק שירות המדינה (סיוג פעולה מפלגתית ומגביות כספים), תשי"ט-1955 (בסעיף זה - חוק הסיוג). (ב) הממשלה תקבע, בהתייעצות עם ועדת העבודה של הכנסת ובהודעה שתפורסם ברשומות, סוגים של עובדי הרשות שעליהם יחולו האיסורים המתוארים בסעיף 1 לחוק הסיוג, דרך כלל או לתקופה שתקבע. (ג) הוראות חוק שירות המדינה (משמעת), תשכ"ג-1963, יחולו, בתיאומים המחוייבים, על כל עבירה על חוק הסיוג שעבר עובד הרשות; אין באמור בסעיף קטן זה כדי למנוע מהממשלה להשתמש לגבי הרשות בסמכותה לפי סעיף 75 לחוק האמור. 41. הסכמים עם גורמים זרים הרשות לא תחתום הסכם עם ממשלה זרה, או עם גוף שבמדינה זרה, או עם גוף שהשליטה בו היא בידי אדם או גוף הנמצאים במדינה זרה, ולא תצטרף לארגונים בין-לאומיים, אלא באישור הממשלה. 42. העברת תפקידים (תיקון: תשכ"ט) (א) הרשות לא תעביר תפקיד מתפקידיה לפי חוק רשות השידור, אלא על-פי החלטת מליאת הרשות ובירור הממשלה, ורשאית המליאה להחליט על התנאים בהם יועבר תפקיד כאמור. (ב) סעיף קטן (א) אינו חל על אצילת סמכויות לפי סעיף 12(ג). 43. פרסום מינויים כל מינוי של חברי המליאה או הועד המנהל, של היושב ראש ומשנהו ושל המנהל הכללי, יפורסמו ברשומות. 44. שידורים לבתי ספר (תיקון: תשכ"ט) תכניות השידורים לבתי ספר טעונות אישור של שר החינוך והתרבות או של מי שהשר יסמיך לכך; שר החינוך והתרבות יתקין תקנות לענין סעיף זה, לאחר התייעצות עם הועד המנהל. 44א. השימוש בתדרי רדיו (תיקון: תש"ן) (א) האפיקים ותדרי הרדיו העומדים לרשותה של מדינת ישראל, על פי הסדרים בין-לאומיים, לצורך שידורי טלויזיה ורדיו, ישמשו - (1) לשידורי הרשות; (2) לשידורי הטלויזיה הלימודית לבתי הספר; (3) לשידורי גלי צה"ל - שידורי רדיו של צבא הגנה לישראל; (4) לשידורים לפי חוק הרשות השניה לטלויזיה ורדיו, התש"ן-1990. (ב) סדרי החלוקה והשימוש באפיקים ובתדרי הרדיו האמורים בסעיף קטן (א) ייקבעו בידי השר יחד עם שר החינוך והתרבות ועם שר התקשורת; היו חילוקי דעות בין השרים לענין קביעה כאמור, תכריע הממשלה. 44ב. שידורי סרטים (תיקון: תשכ"ט) השר, לאחר התייעצות עם הועד המנהל, רשאי לקבוע בתקנות את היחס בין שעות השידור של סרטי קולנוע עלילתיים באורך מלא, או של סרטי טלוויזיה שהועתקו מהם, לבין כלל שעות השידור, וכן את שעות היממה שבהן ישודרו סרטים כאמור. 44ג. הפקות מקומיות קנויות (תיקון: תשנ"ו, תשס"ו, תש"ע) (א) חמישים אחוזים לפחות מזמן השידורים יוקצה להפקות מקומיות קנויות, ושבעים אחוזים לפחות מזמן השידורים שהוקצה להפקות מקומיות קנויות, יוקצה לשידור הפקות כאמור בשידור ראשוני. (ב) מתוך כלל ההפקות המקומיות הקנויות, תשדר הרשות, בכל שנה, תכניות כמפורט בתוספת, בכמות שלא תפחת מן המכסות השנתיות הקבועות בה ובמסגרת שעות שידור כמפורט בה. (ג) הרשות תוציא, בכל שנה, הוצאה למימון רכישה של הפקות מקומיות; מרכיבי ההוצאה יהיו כמפורט בתוספת וסכומה לא יפחת מהסכום הקבוע בה (בסעיף קטן זה - הוצאה שנתית להפקות מקומיות); מתוך ההוצאה השנתית להפקות מקומיות תוציא הרשות למימון רכישת תכניות כאמור בסעיף קטן (ב) הוצאה שסכומה לא יפחת מהסכום הקבוע בתוספת. (ד) המליאה רשאית לקבוע כללים לביצוע סעיף זה והתוספת, לרבות בדבר הקצאת תקציבים שיאפשרו ביצוע הפקות מקומיות קנויות ברמה ובאיכות הולמים, וכן רשאית היא לקבוע בכללים, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, הוראת שעה בדבר מתן העדפה, ככל שניתן ולתקופה מוגבלת, להתקשרויות עם עובדי הרשות שפרשו מעבודתם במסגרת תכנית פרישה. (ה) המליאה רשאית, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, לשנות את התוספת. (ו) על אף הוראות סעיף זה, רשאי השר להתיר, למשך התקופה שמיום י"א בטבת התשס"ז (1 בינואר 2007) ועד יום כ"ד בטבת התשע"א (31 בדצמבר 2010), הפחתה בהיקף השידורים המפורט בסעיף זה ובתוספת ובסכומי ההוצאה המפורטים בתוספת שבהם מחויבת הרשות. 44 ג 1 . הפקות בעבור בעל רישיון כללי לשידורי כבלים(תיקון : תשס"ח3) הרשות רשאית להפיק בעבור בעל רישיון כללי לשידורי כבלים, כהגדרתו בסעיף 6א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב -1982 , חדשות מקומיות ותכניות בענייני היום, תמורת תשלום, בהתאם להוראות סעיף 6כ(א) לחוק האמור, ובלבד שהמישדרים האמורים, כולם או חלקם, ישודרו גם במסגרת שידוריה; מישדרים לפי סעיף זה לא ייחשבו להפקה מקומית לעניין חוק רשות השידור. 44ד. שירים בשפה העברית בשידורי רדיו (תיקון: תשנ"ט) מחצית לפחות מהשירים המשודרים ברדיו במהלך כל חודש יהיו שירים בשפה העברית; בסעיף זה, "שיר בשפה העברית" - שיר שמרבית מילותיו הן בשפה העברית. 44ה. הפסקת שידורי טלוויזיה בשיטה האנלוגית (תיקון: תשס"ח) 4 (א) קליטתם והפצתם של שידורי טלוויזיה בשיטה האנלוגית, יופסקו בתום 18 חודשים מהמועד הקובע, ובלבד שבאותו מועד שידורי הטלוויזיה של הרשות מופצים באמצעות תחנות שידור ספרתיות, לציבור יש אפשרות זמינה לרכישת ציוד לקליטת שידורי טלוויזיה בשיטה הספרתית ופורסם צו לפי סעיף 51ג לחוק הרשות השניה. (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), רשאית הרשות להאריך את התקופה האמורה בסעיף קטן (א), לתקופה נוספת שלא תעלה על שישה חודשים, אם נוכחה כי דחייה כאמור נדרשת בשל שיקולים של טובת הציבור או שמתקיימים טעמים אחרים המצדיקים דחייה כאמור. (ג) בסעיף זה - "המועד הקובע" - כהגדרתו בסעיף 51(א2) לחוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו, התש"ן -1990 (בחוק רשות השידור - חוק הרשות השניה); "תחנת שידור ספרתית" - כהגדרתה בסעיף 51א(יב) לחוק הרשות השניה. 45. שיתוף פעולה טכני עם המדינה דרכי שיתוף הפעולה שבין הרשות ובין המדינה בכל הנוגע להפעלת השירותים הטכניים וההנדסיים הדרושים לביצוע השידורים, וכן בכל הנוגע להעברת האולפנים על מתקניהם וציודם לרשות הרשות, ייקבעו על ידי ועדה שתמנה הממשלה וקביעותיה יובאו לאישור הממשלה. 46. זכויות הממשלה בשידורים (תיקון: תשכ"ט) הממשלה זכאית שהודעותיה, וכן הודעות המטה הכללי של צבא-הגנה לישראל והודעות ראש הג"א, ישודרו על ידי הרשות, בהתאם לסדרים שייקבעו בתקנות. 46א הפניה להודעות חירום מתורגמות (תיקון : תש"ע) (א) שודרה הודעת חירום בשידורים של רשות השידור (1) תשודר מיד לאחריה הודעה בערבית, ברוסית ובאמהרית המפנה לצפייה בשידורי הרשות בשפות אלה או להאזנה להם , לפי העניין, וכן לגל שקט, אם הוא מופעל באותה עת. (2) בשידורי הרשות תשודר הודעה מתורגמת של הודעת החירום בשפה העיברית. (ב) בסעיף זה - "הודעת חירום" - הודעה בעניין המנוי בפסקאות (1) עד (8) בסעיף 9(ד) לחוק שידורי טלוויזיה (כתוביות ושפת סימנים), התשס"ה - 2005. "גל שקט" - ערוץ או תדר רדיו שהוקצה לשידור הודעות חירום בלבד, דרך קבע או באופן ארעי. 47. ביטול סמכויות הממשלה רשאית, כל אימת שתראה צורך בכך מחמת כורח צבאי או כורח של תנאי חירום, להכריז על ביטולן או הגבלתן של סמכויות הרשות לפי חוק רשות השידור לתקופה שלא תעלה על שלושים יום; ועדת החוץ והבטחון של הכנסת רשאית, על פי הצעת הממשלה, להאריך תקפה של ההכרזה לתקופה שתקבע. 48. גלי צה"ל (תיקון: תשכ"ט) (א) בסעיף זה "תכנית צבאית" - תכנית ששר הבטחון קבע אותה כתכנית צבאית לענין סעיף זה, וקביעה כאמור יכול שתהיה לתכנית פלונית או לסוג של תכניות. (ב) לרשות השידור יהיו לגבי גלי צה"ל - שידורי רדיו של צבא-ההגנה לישראל (להלן - גלי צה"ל), בכל הנוגע לתכניותיו הלא-צבאיות, אותן הסמכויות שיש לה לגבי שידורי* רשות, והיא תמלא לגבי תכניות כאמור אותם התפקידים. (ג) סדרי הפיקוח על התכניות הלא-צבאיות של גלי צה"ל ייקבעו במסגרת הכללים שהועד המנהל מוסמך לקבעם על פי סעיף 33, אולם השר לא יאשר את הכללים החלים על גלי צה"ל אלא לאחר התייעצות עם שר הבטחון. (ד) מי ששר הבטחון מינהו למפקד גלי צה"ל או הסמיכו לכך (בסעיף זה - המפקד) יוזמן להשתתף, בזכות דעה מייעצת, בישיבות הועד המנהל, ויפעל בהתאם להחלטות והנחיות הועד המנהל לגבי התכניות הלא-צבאיות של גלי צה"ל. (ה) המפקד רשאי לערור על כל החלטה של מוסדות רשות השידור הנוגעת לתכניות הלא-צבאיות של צה"ל; הערר יוגש באמצעות שר הבטחון להכרעתם המשותפת של השר ושר הבטחון; היה הערר נגד החלטה להפסיק תכנית קבועה של גלי צה"ל, או נגד החלטה לשדר תכנית חד-פעמית של גלי צה"ל - רשאי שר הבטחון לעכב את ביצוע החלטה עד להכרעה בערר. 49. אי תחולה (תיקון: תשכ"ט) בלי לגרוע מהוראות כל חיקוק הקובע חובת רישוי לשידור או למכשיר שידור, לא יחול האמור בחוק רשות השידור: (1) על שידורים מתחנות צבאיות או מתחנות משטרה, שאינם ניתנים לציבור; (2) על שידורים בטווח מוגבל או במעגל סגור או שידורים אחרים שאינם ניתנים לציבור, כפי שייקבע בתקנות שיותקנו לענין סעיף זה לאחר התייעצות בשר הדואר. 50. ביטול הסעיפים 5א5-ה לפקודת הטלגרף האלחוטי - בטלים. 51. תחילה תחילתו של חוק רשות השידור היא כתום שלושה חדשים מיום קבלתו בכנסת. 52. ביצוע ותקנות השר ממונה על ביצוע חוק רשות השידור והא רשאי, בהמלצת הועד המנהל, להתקין תקנות לביצועו. תוספת (תיקון: תשס"ו) (סעיף 44ג) 1. הגדרות בתוספת זו - "חצי שעה", במכסת תכניות הקבועה בחצאי שעות 24 - דקות תכנית לפחות; "ערוץ השידור" - הערוץ הראשון של הרשות; "הכנסות" - כל אחד מאלה: הכנסות מאגרות המשתלמות לפי סעיף 28א; הכנסות משידורי חסות; הכנסות מתשדירי שירות; הכנסות מימון נטו; הכנסות מתקציב המדינה שיועדו לשידורי טלוויזיה; "שידור חוזר" - שידור מחודש בערוץ השידור של תכנית ששודרה בו קודם לכן, או של תכנית ששודרה קודם לכן בערוץ כלל-ארצי בישראל, לרבות תכנית שנערכה מחדש, שהיא זהה במהותה, לדעת המליאה, לתכנית ששודרה בעבר; לענין זה, "ערוץ כלל-ארצי" - ערוץ שבו משודרים שידורי טלוויזיה לפי כל חוק לציבור בישראל, והניתן לקליטה מהאוויר בשידור קרקעי או בשידור לווייני, למעט שידור מוצפן שקליטתו מותנית בתשלום; "שעה", במכסת תכניות הקבועה בשעות - 48 דקות תכנית לפחות; "תכנית" - יחידת שידורים בסיסית בעלת תוכן והיקף ידועים ומוגדרים, במתכונת הערוכה לשידור בטלוויזיה, הכוללת רצף של תמונות וקול; "תכנית סוגה (ז'נר) עילית" - הפקות מקומיות קנויות מהסוגים האלה: (1) "תכנית תעודה" - תכנית העוסקת בתיעוד של תופעות חברתיות, תרבותיות או פוליטיות, או בתיעוד תופעות או תגליות בטבע או במדע, והיא אינה תכנית בעניני היום; (2) "תכנית דרמה" - תכנית המגוללת סיפור עלילה בעל אופי קומי, דרמטי, מלודרמטי, טרגי או כיוצא בזה, בין השאר מסוגים אלה: (א) דרמה בודדת - דרמה בהיקף של פרק אחד המשודרת במלואה במהלך שידור אחד, או המהווה חלק מסדרה קצרה, ומשלבת בתוכה בדרך כלל צילומי אולפן עם צילומים מחוץ לאולפן, ואורכה 50 דקות לפחות; (ב) דרמה תיעודית (דוקודרמה) - דרמה העוסקת בדמויות או באירועים אמיתיים והחותרת לשחזר דמויות ואירועים אלה, מתוך נאמנות מרבית לעדויות ולמסמכים המתארים אותם; (ג) סדרת דרמה - דרמה שבה מספר פרקים, שאורך כל אחד מהם 24 דקות לפחות; (ד) סרט טלוויזיה - תכנית במתכונת הדומה לדרמה בודדת אך מתאפיינת, בדרך כלל, באורך של 80 דקות לפחות ובתסריט המחייב צילומים מחוץ לאולפן; (3) "תכנית מיוחדת" - תכנית במתכונת מקורית ובעלת ערך מיוחד, אשר הוכח להנחת דעתה של המליאה כי היא באיכות יוצאת דופן של כתיבה תסריטית, משחק ובימוי, מסוגים אלה: (א) תכנית מערכונים המופקת ברמת הפקה גבוהה באורך של רבע שעה לפחות; (ב) תכנית במתכונת מקורית וחדשנית, באורך של רבע שעה לפחות; (ג) דרמה בודדת, דרמה תיעודית וסדרה דרמטית - כל אלה באורך של חצי שעה לפחות. 2. תכניות סוגה עילית מתוך כלל ההפקות המקומיות הקנויות תשדר הרשות, בכל שנה, תכניות סוגה עילית, בהיקף שלא יפחת מ-180 שעות, ולענין זה לא יבואו במנין שידורים חוזרים. 3. שעות שידור הרשות תשדר תכניות סוגה עילית בין השעות 19:00 ו-24:00 בימי חול, ואולם רשאי המנהל הכללי לאשר שידורים גם בשעות אחרות, בשבתות, בחגים ובמועדים מיוחדים. 4. הוצאה שנתית למימון רכישה של הפקות מקומיות ההוצאה השנתית שתוציא הרשות למימון רכישה של הפקות מקומיות קנויות באותה שנה (בתוספת זו - הוצאה שנתית להפקות מקומיות), לא תפחת מסכום השווה לשלושים ושישה אחוזים מכלל ההכנסות באותה שנה. 5. הוצאה שנתית למימון רכישה של תכניות סוגה עילית מתוך ההוצאה השנתית להפקות מקומיות קנויות תוציא הרשות, למימון רכישה של תכניות סוגה עילית, סכום שלא יפחת מעשרה אחוזים מכלל ההכנסות באותה שנה. חוקרשות השידור