חוק החופים

חוק שמירת הסביבה החופית, התשס"ד-2004 (להלן:"חוק החופים") 1. מטרות מטרות חוק החופים הן: (1) להגן על הסביבה החופית ואוצרות הטבע והמורשת שבה, לשקמם ולשמרם כמשאב בשל ערכים ייחודיים וכן למנוע ולצמצם במידת האפשר פגיעה בהם; (2) לשמור את הסביבה החופית והחול החופי לתועלת ולהנאת הציבור, ולדורות הבאים; (3) לקבוע עקרונות והגבלות לניהול, לפיתוח ולשימוש בני קיימא של הסביבה החופית. 2. הגדרות (תיקון: תשס"ח) בחוק החופים - "חול חופי" - חול לא מיוצב המצוי בתחום חוף הים; "חוק גנים לאומיים" - חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ"ח-1998; "חוק הסדרת מקומות רחצה" - חוק הסדרת מקומות רחצה, התשכ"ד-1964; "חוק העתיקות" - חוק העתיקות, התשל"ח-1978; "חוק התכנון והבניה" - חוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965; "חוק שמירת הנקיון" - חוק שמירת הנקיון, התשמ"ד-1984; "יום התחילה" - (1) לעניין הים התיכון - יום תחילתו של חוק החופים; (2) לעניין ים סוף - יום תחילתו של חוק שמירת הסביבה החופית (תיקון), התשס"ח-2007; (3) לעניין ים כנרת - יום פרסומו של חוק הסדרת הטיפול בחופי הכנרת, התשס"ח-2007; "מיתקן ביטחוני" - כהגדרתו בסעיף 159 לחוק התכנון והבניה; "נמל" - נמלי אשדוד, אשקלון, חדרה וחיפה כמשמעותם בפקודת הנמלים [נוסח חדש], התשל"א-1971 וכן נמל אילת כמשמעותו בפקודה האמורה, בתחום שיועד לו בתוכנית; "סביבה חופית" - תחום של 300 מטר שיימדד מקו החוף של הים התיכון מקו החוף של ים סוף או מקו החוף של ים כנרת, לפי העניין, לכיוון היבשה וכן התחום שיימדד מקו החוף של הים התיכון או מקו החוף של ים סוף, לפי העניין, לכיוון הים עד סוף מימי החופין ולעניין ים כנרת - כל תחום ים כנרת, והכל לרבות, ביבשה - פני הקרקע ותת הקרקע, בים - קרקעית הים ותת הקרקעית, וכן משאבי הטבע והנוף, וערכי הטבע והמורשת, ועתיקות כהגדרתן בחוק העתיקות, שבהם ומעליהם; "ערך טבע" - כהגדרתה בחוק גנים לאומיים; "פגיעה בסביבה החופית" - פעולה של אדם בסביבה החופית, לרבות כל אחת מהפעולות המפורטות בפסקאות (1) עד (6) להלן, הגורמת לשינוי ניכר במהלך ההתפתחות הטבעית או בשימור של הסביבה החופית: (1) פגיעה במערכות אקולוגיות המתקיימות בסביבה החופית; (2) פגיעה בטבלאות גידוד ומסלע, במערות ובמצוקים טבעיים, בדיונות חול ובאזורי שפך של נחלים, המצויים בסביבה החופית; (3) פגיעה בקו המגע בין הים ליבשה ושינויו; (4) פגיעה בזרימה ובתנועה הטבעית של החול החופי ומי הים; (5) גרימת סיכון או נזק לאזורי מחיה של מיני צומח או בעלי חיים ולרבייתם בסביבה החופית; (6) פגיעה באתרי מורשת ועתיקות כהגדרתם בחוק העתיקות, הנמצאים בסביבה החופית; "קו החוף" - קו מוגדר בקואורדינטות ומסומן על מפה, בגובה 0.75 מטר מעל אפס האיזון הארצי, לאורך חופי הים התיכון או לאורך חופי ים סוף, לפי העניין, וכן קו כאמור בגובה 208.80 מטר מתחת לאפס האיזון הארצי לאורך חופי ים כנרת כפי שייקבע בידי המנהל, כהגדרתו בפקודת המדידות, ויפורסם ברשומות בתוך שנה מיום התחילה לעניין חופי הים התיכון, או ים כנרת, לפי העניין ובתוך שישה חודשים מיום התחילה שמירת הסביבה החופית (תיקון), התשס"ח-2007, לעניין חופי ים סוף ועד לפרסום האמור, כפי שיימדד בידי מודד בעל רישיון כהגדרתו בפקודת המדידות ולפי הפקודה; "שטח סגור" - שטח הסגור בצו סגירה לפי תקנה 125 לתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945 (בחוק החופים - תקנות ההגנה); "תחום חוף הים" - תחום של 100 מטרים שיימדד מקו החוף לכיוון היבשה וכן התחום שיימדד מקו החוף לכיוון הים לעניין הים התיכון עד לקו עומק מים של 30 מטרים בתוך הים או עד למרחק של 1 מיל ימי, לפי הרחוק מקו החוף שביניהם, לעניין ים סוף - עד סוף מימי החופין ולעניין ים כנרת - כל תחום ים כנרת שיימדד מקו החוף; "תכנית" - כהגדרתה בחוק התכנון והבניה; "השר" - השר לאיכות הסביבה. 3. צמצום הפגיעה בסביבה החופית (תיקון: תשס"ח) 3 (א) רשות המוסמכת לתת רישיון היתר או הוראה לפעולה בתחום חוף הים, תעשה זאת, ככל האפשר, באופן שיהיה בו כדי לצמצם את הפגיעה בסביבה החופית. (ב) הוראת סעיף קטן (א) לא תחול על רשות מוסמכת לפי חוק התכנון והבניה ויחולו עליה ההוראות הקבועות בחוק התכנון והבניה. 4. איסור פגיעה בסביבה החופית (תיקון: תשס"ח) (א) לא יבצע אדם פעולה המהווה או העלולה להוות פגיעה בסביבה החופית אלא אם כן מתקיימים כל אלה: (1) הוא פעל כשבידיו אישור, רישיון או היתר שניתן לו לפי כל דין, ובהתאם לתנאיו, ולענין עבודה או שימוש שלגביהם לא נדרש היתר לפי כל דין - הוא פעל בהתאם לתכנית החלה על המקרקעין; (2) הפעולה המהווה או העלולה להוות פגיעה בסביבה החופית נדרשה לצורך מימוש האישור, הרישיון, ההיתר או התכנית כאמור בפסקה (1), לפי הענין; (3) הוא נקט את האמצעים שנקבעו, ככל שנקבעו, באישור, ברישיון, בהיתר או בתכנית כדי לצמצם את הפגיעה בסביבה החופית ולשקם במידת האפשר את הסביבה החופית ולהשיב את המצב לקדמותו. (ב) עם סיום הפעולה כאמור בסעיף קטן (א), ינקוט מי שבידיו האישור, הרישיון או ההיתר, או המשתמש או מבצע העבודה, לפי הענין, את האמצעים שנקבעו, אם נקבעו, באישור, ברישיון, בהיתר אי בתכנית, כדי לשקם את הסביבה החופית ולהשיב, במידת האפשר, את המצב לקדמותו. (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי אדם לבצע פעולה המהווה או העלולה להוות פגיעה בסביבה החופית של ים כנרת, אם הפעולה נעשתה לשם ניהול ים כנרת כמקור מים לפי כל דין, ובלבד שהפעולה תיעשה, ככל האפשר, באופן שיהיה בו כדי לצמצמם את הפגיעה בסביבה החופית. 5. זכות הציבור למעבר חופשי (תיקון: תשס"ח) (א) תחום חוף הים יהיה פתוח להליכה רגלית לכל אורכו, בכפוף להוראות סעיף זה. (ב) אין באמור בסעיף זה, כדי למנוע הקמת מכשול מלאכותי, גדר או מעצור אחר, החוסם את המעבר החופשי לאורך תחום חוף הים, אם הדבר נעשה בהתאם לתכנית או היתר. (ג) הוראות סעיף קטן (א), לא יחולו באזורים או במיתקנים כמפורט להלן: (1) מיתקן ביטחוני ושטח סגור; (2) נמל; (2א) מיתקן להפקת מים, אגירתם, הובלתם, הטייתם, החדרתם לתת הקרקע, הספקתם, מדידתם, ויסותם, ניטורם וכן מיתקן להולכת מי שפכים, שהוקמו כדין בתחום חוף הים של ים כנרת, ובלבד שתחומם של מיתקנים כאמור שאינו פתוח להליכה רגלית הוא התחום המזערי החיוני הנחוץ להפעלתם; (3) מיתקן אחסון דלק או גז, מיתקן להתפלת מים ותחנת כוח; (4) מיתקן גז טבעי, אלא אם כן אין הדבר סביר בנסיבות הענין; (5) מקום רחצה מוכרז שהכניסה אליו כרוכה בתשלום דמי כניסה בהתאם לחוק הסדרת מקומות רחצה; (6) מקום רחצה מוכרז המיועד באופן קבוע או זמני לרחצה בלעדית של גברים, נשים וטף; (7) שמורת טבע וגן לאומי כהגדרתם בחוק גנים לאומיים; (8) מקרקעין בתחום חוף הים כמפורט בפסקאות משנה (א) ו-(ב) להלן: (א) מקרקעין שערב יום התחילה אינם מקרקעי ישראל כמשמעותם בחוק-יסוד: מקרקעי ישראל (בפסקה זו - מקרקעי ישראל), כל עוד אין למדינה, לרשות הפיתוח או לקרן הקיימת לישראל זכות להחזיק בהם; (ב) מקרקעי ישראל שערב יום התחילה היתה לאדם זכות שכירות לגביהם - כל עוד זכות השכירות לא פקעה; (9) אזורים או מיתקנים אחרים שקבע השר בצו, ובכלל זה אזור או מיתקן שהכניסה אליו והשימוש בו מוגבלים מטעמי ביטחון, בטיחות או הגנה על ערכי טבע וכן אזורים בתחום חוף הים של ים סוף המשמשים את נמל אילת, שקבע שר התחבורה והבטיחות בדרכים, בהסכמת השר, ובלבד שמתקיימת בהם פעילות של תפעול הנמל. (ד) אם קיימת במקרקעין כאמור בסעיף קטן (ג) זכות מעבר וגישה לציבור באותם מקרקעין או בחלקם, בין אם מכוח תכנית ובין אם מכוח כל דין אחר, לא יהיה כאמור בסעיף קטן (ג) כדי להביא לשלילת זכות זו. 6. היטל להגנת הסביבה החופית (תיקון: תשס"ח) (א) השר, באישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, יקבע בתקנות היטל להגנת הסביבה החופית, על בעל מחזיק או מפעיל של מיתקן הנמצא בתחום חוף הים, שהוא מסוג המיתקנים שקבע השר; היטל לפי סעיף זה ישולם לקרן לשמירת הניקיון כמשמעותה בחוק שמירה הניקיון (להלן - הקרן לשמירת הניקיון), וישמש למטרות האמורות בסעיף 1. (ב) בתקנות כאמור בסעיף קטן (א) יקבע השר סוגי מיתקנים אשר הקמתם, קיומם או הפעלתם גורמים לפגיעה בסביבה החופית. (ג) שיעור ההיטל, אופן הצמדתו, דרכי תשלומו וגבייתו ייקבעו בהסכמת שר האוצר. 7. עונשין (תיקון: תשס"ח) (א) העושה אחד מאלה, דינו - מאסר שישה חודשים או כפל הקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן - חוק העונשין); נעברה העבירה בידי תאגיד, דינו - ארבע פעמים הקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין: (1) מבצע פעולה המהווה או העלולה להוות פגיעה בסביבה החופית, בניגוד להוראות סעיף 4(א); (2) אינו נוקט את האמצעים לשיקום הסביבה החופית ולהשבת המצב לקדמותו בהתאם להוראות סעיף 4(ב); (3) מקים מכשול, גדר או מעצור אחר החוסם את המעבר החופשי לאורך תחום חוף הים, בניגוד להוראות סעיף 5(ב). (ב) מי שאינו מבצע צו שנמסר לו לפי הוראות סעיף 9, דינו - מאסר שנה או קנס, כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין; נעברה העבירה בידי תאגיד, דינו - כפל הקנס האמור. (ב-1) עבור אדם עבירה לפי סעיף קטן (א) בנסיבות מחמירות, דינו - מאסר שלוש שנים או כפל הקנס הקבוע לעבירה; בסעיף זה, "נסיבות מחמירות" מעשה שגרם נזק או פגיעה מהותית בסביבה. (ג) היתה העבירה עבירה נמשכת, רשאי בית המשפט להטיל קנס נוסף, בשיעור של חמישה אחוזים מהקנס הקבוע לאותה עבירה, לכל יום שבו נמשכת העבירה, מיום מסירת התראה, או ממועד מאוחר יותר שנקבע בה אם נקבע; על מסירה לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיף 237 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, בענין המצאת מסמכים, בשינויים המחויבים; לענין זה, "התראה" - התראה בכתב בידי מי שהשר הסמיכו לענין זה. (ג1) (1) בשל עבירה שעבר אדם לפי סעיפים קטנים (א) או (ב-1), שכתוצאה ממנה השיג טובת הנאה או רווח, לעצמו או לאחר, רשאי בית המשפט להטיל עליו קנס בשיעור טובת ההנאה או הרווח שהשיג כאמור, נוסף על כל עונש אחר. (2) לעניין סעיף קטן זה, "טובת הנאה" לרבות הוצאה שנחסכה. (3) אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראות סעיף 63 לחוק העונשין. (ד) קנס שהוטל בשל עבירה לפי חוק החופים ישולם לקרן לשמירת הניקיון וישמש למטרות האמורות בסעיף 1. (ה) על אף האמור בסעיף קטן (ד), קנס שהטיל עובד של רשות מקומית או שהוטל בבית משפט עקב הפעלת סמכותו של עובד רשות מקומית, ישולם לקופת הרשות המקומית. 8. אחריות נושא משרה בתאגיד (א) נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שאפשר למניעת עבירות לפי סעיף 7 בידי תאגיד אי בידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו - קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין; לענין סעיף זה, "נושא משרה בתאגיד" - מנהל פעיל בתאגיד, שותף, למעט שותף מוגבל, או פקיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו בוצעה העבירה. (ב) נעברה עבירה לפי סעיף 7 בידי תאגיד או בידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח כי עשה ככל האפשר כדי למלא את חובתו. 9. צו למניעה או להסרתה של הפגיעה בסביבה (תיקון: תשס"ח) (א) נוכח השר או מי שהוא הסמיך לענין זה כי נגרמת פגיעה בסביבה החופית בניגוד להוראות חוק החופים או כי קיימת הסתברות גבוהה שתיגרם פגיעה כאמור, וטרם הוגש כתב אישום, רשאי הוא לצוות על מי שגרם לפגיעה או על מי שעומד לעשות כן, להפסיק את הפעולה הגורמת לפגיעה ולנקוט את האמצעים הדרושים לשיקום הסביבה החופית, ולהשבת המצב לקדמותו, ככל האפשר, או להימנע מעשיית הפעולה, לפי הענין, הכל באופן ובתוך תקופת הזמן שתיקבע בצו ושתחילתה במועד מסירתו לעניין סעיף זה, "פגיעה בסביבה החופית" - כהגדרתה בסעיף 2, לרבות הקמת מכשול, גדר או מעצור אחר החוסם את המעבר החופשי לאורך תחום חוף הים, בניגוד להוראות סעיף 5. (ב) צו לפי סעיף זה, לגבי פעילות ביטחונית, יינתן בהסכמת שר הביטחון. (ג) מי שלא קיים הוראות צו שניתן לפי סעיף זה, רשאי השר או מי שהוא הסמיך לענין זה, לבצע את הנדרש לפי הצו; משעשה כן, יהיה מי שנצטווה אך לא מילא אחר הוראות הצו חייב בתשלום כפל ההוצאות שהוצאו, לקרן לשמירת הניקיון; על גבייתן של הוצאות שהוצאו לפי סעיף זה תחול פקודת המסים (גביה). (ד) מי שהשר הסמיך לענין ביצוע צו כאמור בסעיף קטן (ב), יהיו נתונות לו הסמכויות הנתונות למפקח לפי הוראות סעיף 12(ג). (ה) על מסירת צו לפי חוק החופים יחולו הוראות סעיף 237 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, בדבר המצאת מסמכים, בשינויים המחויבים. 10. בקשה לביטול צו על ידי בית משפט (א) הרואה עצמו נפגע על ידי צו שהוצא לפי הוראות סעיף 9, רשאי להגיש לבית המשפט, המוסמך לדון בעבירה נושא הצו, בקשה לביטולו. (ב) הגשת בקשה לביטול צו, לפי הוראות סעיף קטן (א), אינה מתלה את תוקפו של הצו, כל עוד לא החליט בית המשפט אחרת; החליט בית המשפט להתלות את תוקפו של הצו במעמד צד אחד, תידון הבקשה במעמד הצדדים בהקדם האפשרי, ולא יאוחר מתום שבעה ימים מיום ההחלטה. (ג) בית המשפט רשאי לבטל את הצו, לאשרו או לשנותו. 11. סמכויות בית משפט (א) הוגש כתב אישום בשל עבירה לפי חוק החופים, רשאי בית משפט ליתן צו עשה, צו אל תעשה וכל סעד אחר, ככל שיראה לנכון בנסיבות הענין, לרבות לביצוע צו לפי סעיף 9, והכל כדי למנוע, להפסיק או לצמצם פגיעה בסביבה החופית כתוצאה מביצוע העבירה או כדי לשמור את תחום חוף הים במצב נקי, ולמנוע את הישנות העבירה. (ב) על צו שהוציא בית משפט לפי סעיף קטן (א) יחולו הוראות סעיף 20כג(ב) ו-(ד) עד (ח) לחוק המים, התשי"ט-1959, בשינויים המחויבים. (ג) בית המשפט שהרשיע אדם בעבירה לפי חוק החופים, רשאי, בגזר הדין, נוסף על כל עונש שיטיל - (1) לצוות עליו לתקן כל פגיעה שגרם לסביבה החופית ולשקמה, או לנקות את תחום חוף הים, לפי הענין; (2) לחייבו בתשלום ההוצאות שהוצאו לתיקון הפגיעה, לשיקום הסביבה החופית או לניקוי תחום חוף הים כאמור בפסקה (1), אם הגיש התובע או מי שהוציאן בקשה לבית המשפט; לענין סעיף קטן זה, "הוצאות" - לרבות הוצאות סבירות לתכנון ופיקוח על שיקום הסביבה החופית, או על ניקיון תחום חוף הים, אם פיקוח כאמור נדרש. (ד) הורשעו בעבירה יותר מאדם אחד, רשאי בית המשפט, בהחלטה כאמור בסעיף קטן (ג)(2), להטיל את תשלום ההוצאות על כולם או על חלקם, יחד או לחוד, או לחלק את התשלום ביניהם, הכל כפי שייראה לו בנסיבות הענין. 12. מפקחים (תיקון: תשס"ח) (א) השר רשאי למנות, מבין עובדי המדינה, מבין עובדי הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים, מבין עובדי רשות העתיקות, מפקחים לצורך פיקוח על קיום הוראות חוק החופים. (ב) לא יתמנה מפקח אלא בהתקיים שני אלה: (1) משטרת ישראל לא הודיעה כי היא מתנגדת למינויו מטעמים של ביטחון הציבור; (2) הוא קיבל הכשרה מתאימה, כפי שקבע השר בתיאום עם השר לביטחון הפנים. (ג) לשם פיקוח על ביצוע הוראות חוק החופים, רשאי מפקח להיכנס לכל מקום שהוא בסביבה החופית בכל עת סבירה, ובלבד שלא ייכנס - (1) למקום המשמש למגורים אלא לפי צו של בית משפט; (2) למיתקן ביטחוני או לשטח סגור אלא ברשות שר הביטחון או המפקד הצבאי כהגדרתו בתקנות ההגנה או מי שהם הסמיכו לשם כך, לפי הענין. (ד) לשם גילוי עבירה לפי חוק החופים יהיו למפקח הסמכות המסורה לשוטר לדרוש הזדהות, סמכויות חקירה המסורות לקצין משטרה לפי סעיף 2 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות), וכן סמכותו של שוטר לבקש מבית המשפט צו חיפוש ולבצעו לפי סעיפים 23 ו-24 (א)(1) לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט-1969 (בסעיף זה - פקודת סדר הדין הפלילי); על החקירה יחולו הוראות סעיפים 2 ו-3 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות), ועל חיפוש ותפיסת חפצים יחולו הוראות סעיפים 26 עד 29 ו-33 עד 42 לפקודת סדר הדין הפלילי, בשינויים המחוייבים, כאילו הם נעשו בידי שוטר או קצין משטרה, לפי הענין. 13. תחולה על המדינה חוק החופים חל על המדינה. 14. מערכת הביטחון - סייג לתחולה הוראות סעיפים 3 ו-4 לא יחולו על מיתקן ביטחוני ובתחומו, לרבות על פעילות המתבצעת בו או בקשר אליו או להקמתו, על הסמכות, על ההליכים ועל התנאים למתן היתר למיתקן כאמור, לפי פרק ו' לחוק התכנון והבניה, וכן על פעילות ביטחונית המתבצעת בשטח סגור; ואולם בהליכים למתן היתר למיתקן ביטחוני בתחום חוף הים, תתחשב הועדה למיתקנים ביטחוניים, כמשמעותה בסעיף 160(1) לחוק התכנון והבניה, ככל האפשר, בהוראות חוק החופים, ופעילות המתבצעת בידי מערכת הביטחון בתחום הסביבה החופית שאינה טעונה היתר לפי חוק התכנון והבניה תבוצע ככל האפשר, בהתאם להוראות חוק החופים. 15. שמירת דינים (תיקון: תשס"ח) (א) הוראות חוק החופים באות להוסיף על הוראות כל דין, ואין בהן כדי לגרוע מהוראות חוק שמירת הניקיון, חוק הסדרת מקומות רחצה, התשכ"ד-1964, לרבות סמכות שר הפנים לאשר גביית דמי כניסה למקום רחצה, חוק גנים לאומיים וחוק העתיקות. (ב) לעניין ים כנרת, אין בהוראות חוק החופים כדי לגרוע מהוראות לפי חוק המים, התשי"ט-1959, חוק הפיקוח על קידוחי מים, התשט"ו-1955, חוק הניקוז וההגנה מפני שיטפונות, התשי"ח-1957, חוק תאגידי מים וביוב, התשס"א-2001, וכן מסמכויותיהם לפי כל דין של מנהל הרשות הממשלתית למים ולביוב, מועצת הרשות האמורה ומועצת המים, כמשמעותם בחוק המים. 16. ביצוע ותקנות השר לאיכות הסביבה ממונה על ביצוע חוק החופים, למעט תיקון חוק התכנון והבניה לפי סעיף 21 להלן, והוא רשאי, באישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, להתקין תקנות לביצועו. 17. (שולב בחוק שמירת הנקיון, התשמ"ד-1984). 18. (שולב בחוק למניעת מפגעים סביבתיים (תביעות אזרחיות), התשנ"ב-1992). 19. (שולב בחוק הסדרת מקומות רחצה). 20. הוראת מעבר (תיקון: תשס"ח) אין בהוראות חוק החופים כדי לפגוע בכל אחד מאלה: (1) עיסוק, פעולה, שימוש או עבודה שניתן לגביהם אישור, היתר או רישיון כדין לפני יום התחילה; (2) תכנית שהיא בת תוקף ערב יום התחילה, וכל עוד התכנית בת תוקף או תכנית מפורטת המקיימת את כל הוראותיה של תכנית מיתאר מקומית שהיא בת תוקף כאמור; (3) התחייבות חוזית כתובה וחתומה, שענינה זכויות בניה או שימוש במקרקעין בתחום הסביבה החופית, ושניתנה כדין ובסמכות בידי המדינה, ערב פרסומה של הצעת חוק שמירת הסביבה החופית, התשס"ג-2003, ברשומות. 21. (שולב בחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965). 22. תחילה2 תחילת חוק החופים בתום 3 חודשים מיום פרסומו ברשומות. חוקשמירת הסביבה החופיתחוף הים