חוק הגנת הצומח

חוק הגנת הצומח, תשט"ז-1956 (להלן:"חוק הגנת הצומח") 1. הגדרות (תיקון: תשמ"ב) בחוק הגנת הצומח - "צמח" - לרבות פריו וכל חלק של צמח; "מוצר צמח" - חומר מעובד ובלתי-מעובד שמוצאו, כולו או מקצתו מן הצמח, למעט - (1) נוזלים ושמנים; (2) מוצרי-מזון שעברו תהליך של עיקור, פיסטור, תסיסה או מליחה; (3) מוצרי-מזון שעברו תהליך תעשייתי אחר שיש בו, לדעת שר החקלאות כפי שיקבע בצו, כדי להשמיד נגעים; "נגע" - גוף חי או צומח, לרבות חידק ונגיף, שטבעם לעורר מחלות בצמחים או לגרום להם נזק בכל דרך אחרת; "אמצעי-לווי" - כל כלי-קיבול או חומר-אריזה לצמחים או למוצרי-צמחים, וכן מבנה, כלי-רכב, מכשיר, אדמה, זבל, חומר כימי או חומר אחר שנועדו לשמש או ששימשו לגידול צמחים, לאיסופם, לקטיפתם, להחסנתם, להובלתם או לטיפול אחר בהם; "בעל" - לגבי מקרקעים, צמחים, מוצרי-צמחים ואמצעי-לווי - לרבות אדם שהם ברשותו או בהחזקתו. "חומר כימי" - לרבות מיקרואורגניזמים. 2. סמכות להתקין תקנות להגנת הצומח (תיקון: תש"ל) שר החקלאות רשאי, במידה שראה צורך בכך כדי למנוע נגעים והתפשטותם, להתקין תקנות הבאות - (1) לאסור, להגביל או להסדיר את טלטולם של צמחים, של מוצרי-צמחים, של נגעים ושל אמצעי-לווי; (2) לאסור, להגביל או להסדיר את יבואם ואת יצואם של צמחים, של מוצרי-צמחים, של נגעים ושל אמצעי-לווי, ובכלל זה מתן תעודות בדבר בריאותם ומוצאם של צמחים ומוצרי-צמחים המיועדים ליצוא; (3) לאסור, להגביל או להסדיר את ייצורם של צמחים לריבוי ואת מכירתם; (4) להסדיר את מכירתם והפצתם של חמרים כימיים שנועדו לביעור נגעים, אריזתם ויבואם, לרבות קביעת תקנים לחמרים אלה לענין מכירה והפצה. 2א. חמרים לויסות הצמיחה (תיקון: תש"ל) שר החקלאות רשאי, בצו, להסדיר, להגביל או לאסור יבואם, אריזתם, מכירתם והפצתם של חמרים המיועדים לוויסות הצמיחה של צמחים ולוויסות היבול. 2א1. סמכות לבצע פעולות לביעור נגעים (תיקון: תשכ"ו, תש"ל) (א) שר החקלאות רשאי לבצע, במדינה כולה או בכל חלק ממנה, פעולות לביעור נגעים, לרבות השמדתם של צמחים ושל אמצעי-לווי, בין נגועים ובין בלתי-נגועים (להלן - פעולות-הדברה), אם ראה צורך בכך כדי למנוע התפשטות נגעים, לאחר שהתייעץ בוועדה מייעצת לפי סעיף 9 לעניני הדברה (להלן - ועדת ההדברה); (ב) החליט שר החקלאות על פעולות הדברה, תכין ועדת ההדברה, בעצמה או על ידי אחר, ותאשר תכנית לביצוע הפעולות (להלן - תכנית-הדברה); הפרטים שייכללו בתכנית, תנאי ביצועה ודרכי פרסומה ייקבעו בתקנות. 2ב. הרכב ועדת ההדברה (תיקון: תשכ"ו) ועדת ההדברה תהיה מורכבת מנציגי ציבור ומעובדי המדינה, שימונו על ידי שר החקלאות, ובלבד שיהיו בה נציג אחד לפחות של שר הבריאות, אחד של רשות שמורות הטבע ואחד של רשות הגנים הלאומיים, ולפחות שליש מחבריה יהיו נציגי ציבור. 2ג. הסמכה לביצוע פעולות הדברה (תיקון: תשכ"ו) שר החקלאות רשאי, בהתאם לתכנית הדברה, להסמיך אדם, בתנאים שיקבע, לבצע פעולות הדברה (להלן - בעל הסמכה). 2ד. ועדת ערר (תיקון: תשכ"ו) (א) הרואה עצמו נפגע מביצוע תכנית הדברה, רשאי לערור עליה, תוך 14 יום מיום פרסומה, לפני ועדת ערר של שלושה: אחד המכהן או הכשיר לכהן כשופט בית-משפט שלום, והוא יתמנה על ידי שר המשפטים יהיה יושב-ראש הועדה, ושניים שימנה שר החקלאות כשאחד מהם לפחות לא יהיה עובד מדינה. (ב) ועדת הערר רשאית לקבל את הערר, כולו או מקצתו, ולהכניס שינויים בתכנית ההדברה בתנאים וסייגים הנראים לה דרושים לביצוע החלטתה; שר המשפטים רשאי להתקין תקנות הקובעות את סדר הדין לפני הועדה. 2ה. בקשת בעל שטח רצוף לבצע בעצמו (תיקון: תשכ"ו) (א) מקרקעין ששטחם אינו פחות מ-300 דונם רצופים, רשאי בעליהם, לרבות הזכאי לקבל בשדה את התוצרת החקלאית שלהם, תוך עשרה ימים מיום פרסום תכנית הדברה המתייחסת לאותו שטח, לבקש מועדת ההדברה להרשות לו לבצע בו, בעצמו או על ידי שלוחיו, את הפעולות לביעור נגעים, בהתאם לתכנית ההדברה. (ב) ועדת ההדברה רשאית לאשר את הבקשה בתנאים וסייגים שתראה או ללא תנאים וסייגים, או לדחותה. (ג) ועדת ההדברה תודיע את החלטתה לשר החקלאות, למבקש ולבעל ההסמכה. 2ו. ערר בעל שטח רצוף (תיקון: תשכ"ו) מי שבקשתו לפי סעיף 2ה נדחתה, כולה או מקצתה, או מבקש הרואה את עצמו נפגע על ידי תנאים או סייגים שנקבעו על ידי ועדת ההדברה לפי אותו סעיף, רשאי לערור על החלטת הועדה לפני ועדת הערר תוך עשרה ימים מהיום שהודעה לו ההחלטה. 2ז. פעולות ביעור בשטחי בטחון (תיקון: תשכ"ו) הסמכת בעל הסמכה לביעור נגעים משטחים המוחזקים על ידי צבא-הגנה לישראל או על ידי מערכת הבטחון או המשמשים אותם (בסעיף זה - שטחי-בטחון) וכל הפועלים מטעם בעל הסמכה בשטחים כאמור, וכן קביעת המועדים לביצוע פעולות הביעור בהם, יהיו טעונות אישור של שר הבטחון או של מי שהסמיך לכך בהודעה ברשומות. 2ח. הודעה על מועדי ביצוע (תיקון: תשכ"ו) (א) על מועדי ביצוען של פעולות לפי תכנית הדברה תפורסם הודעה בשני עתונים יומיים הנקראים באזור פעולות ההדברה וברדיו ותימסר הודעה לרשויות המקומיות הנוגעות בדבר; תכנית שהשר משוכנע שיש לבצעה באורח דחוף, או שינויים בלתי-צפויים בתכנית שחלו בסמוך למועד שבהודעה, אפשר לבצע בלי פרסום על כך בעתונים ובלי הודעה לרשויות המקומיות. (ב) מקום שחומר ההדברה אינו עשוי לגרום נזק לבריאותו של אדם, או לבריאותם של בהמה או של עוף, רשאי שר החקלאות לפטור מחובת מסירת כל הודעה, אם הוא משוכנע שהדבר דרוש לביצועה היעיל של תכנית ההדברה. 2ט. אישור הוצאות (תיקון: תשכ"ו) (א) תוך 60 יום לאחר ביצוע תכנית ההדברה יגיש המבצע לועדת ההדברה פירוט מלא על הוצאותיו בצורה שתורה ועדת ההדברה (להלן - הוצאות ביצוע). (ב) ועדת ההדברה רשאית לאשר הוצאות-ביצוע סבירות שהוגשו לה, או להשמיט או להפחית מהן כל סכום שהוצא לדעתה שלא לצורך הביצוע או שהוא מוגזם. 2י. הטלת הוצאות על בעלי מקרקעין (תיקון: תשכ"ו) (א) מקרקעין שנעשתה בהם פעולה לפי תכנית הדברה, או כל מקרקעין אחרים שהפעולה סייעה למניעתם או להדברתם של נגעים בתוכם - ישא בהוצאות בעל המקרקעין, לרבות הזכאי לקבל בשדה את התוצרת החקלאית של אותם מקרקעין. (ב) בוצעה תכנית ההדברה על ידי בעל הסמכה, יקבע שר החקלאות את שיעור ההשתתפות לפי הוצאות הביצוע שאושרו על ידי ועדת ההדברה. (ג) שר החקלאות יקבע לגבי כל תכנית הדברה את המבחנים ואת השיטות שלפיהם ייקבע שיעור ההשתתפות בהוצאות ביצוע התכנית על ידי מי שחייב לשאת בהן. (ד) הרואה עצמו נפגע מהשיעור שנקבע להשתתפותו בהוצאות הביצוע, רשאי לערור לפני ועדת הערר תוך שבעה ימים מהיום שהודע לו השיעור. 2יא. דרישת תשלום (תיקון: תשכ"ו) (א) מנהל האגף להגנת הצומח במשרד החקלאות או מי שנתמנה לענין זה על ידי שר החקלאות (להלן - המנהל) ימסור לחייב בהוצאות ההדברה דרישת תשלום, ובה יפרש את הסכום המגיע ממנו לפי קביעת שר החקלאות, את המועד לתשלום ואת שמו ומענו של הזכאי לקבל אותו; מסירת דרישת תשלום כאמור היא תנאי מוקדם לגביית הוצאות הדברה לפי תכנית הדברה. (ב) תוכן דרישת התשלום והדרכים והמועדים למסירתה ייקבעו בתקנות. 2יב. הוצאה לפועל (תיקון: תשכ"ו) דין דרישת תשלום, בכל הנוגע להוצאה לפועל, לזכות הערעור ולכל דבר אחר, כדין פסק-דין של בית-משפט בתביעה אזרחית לתשלום הסכום הנקוב בדרישת התשלום, אלא שהגשת ערעור תעכב את ההוצאה לפועל; הוגש הערעור לבית-משפט מחוזי לא תהיה החלטתו ניתנת לערעור נוסף. 2יג. קיזוז (תיקון: תשכ"ו) (א) בלי לגרוע מזכותם של המדינה או בעל הסמכה לגבות את המגיע להם על פי דרישת תשלום בכל דרך אחרת, מותר לקזז את המגיע כאמור כנגד כספים המגיעים מהמדינה או מבעל הסמכה לבעל המקרקעין או לזכאי לקבל בשדה תוצרת חקלאית, הכל לפי הענין. (ב) משאין עוד ערעור על דרישת תשלום, רשאי המנהל גם למסור למועצה לייצור ולשיווק תוצרת חקלאית או למועצה לשיווק תוצרת חקלאית שהוקמה כדין או שנתאגדה על פי דין - הודעה המחייבת אותה להעביר את הסכומים הנקובים בדרישת התשלום למי שהם מגיעים על פיה, הכל במידה שמגיעים כספים מאותה מועצה לחייב על פי דרישת התשלום או שיגיעו לה ממנה בעתיד; למועצה שהוקמה או נתאגדה כאמור ייקרא להלן "מועצת-שיווק". 2יד. ניכוי על ידי מועצת שיווק (תיקון: תשכ"ו) (א) רשאי שר החקלאות, בהודעה ברשומות, להתיר לבעל-הסמכה שהוא מועצת-שיווק המחלקת בין היצרנים את פדיון התוצרת ששיווקה בעצמה או על ידי אחרים (להלן: קבלני-שיווק) לנכות את הוצאות ההדברה בשיעורים שנקבעו לפי סעיף 2י מסכומי הפדיון המגיעים ליצרנים שבשטחם, או בשטחים סמוכים לשטחם, נעשתה פעולת ההדברה. (ב) מועצה שניכתה הוצאות ההדברה כאמור תמסור, בתוך חשבון התשלום או בנפרד, הודעה ליצרנים או לקבלני-השיווק שיודיעו על כך ליצרנים. (ג) דין הודעת-ניכוי שנמסרה ליצרן על ידי המועצה או על ידי קבלן-שיווק כדין דרישת תשלום שנמסרה על ידי המנהל לפי סעיף 2יא. (ד) לענין סעיף זה, דין גוף המסונף לקבלן-שיווק, או מי שפועל מטעם קבלן לשיווק תוצרת חקלאית (להלן - קבלן-משנה), כדין קבלן-שיווק. (ה) בערעור על ניכוי הוצאות-הדברה על ידי מועצת השיווק - תהיה היא המשיבה, ובערעור כאמור על ידי קבלן-שיווק - יהיו שניהם, המועצה והקבלן, המשיבים; ובערעור על קבלן-משנה - שלושתם; המועצה, קבלן-השיווק וקבלן-המשנה. 2טו. מועצת שיווק כבעל הסמכה (תיקון: תשכ"ו)2 שר החקלאות רשאי להסמיך מועצת-שיווק להיות בעל-הסמכה, ומשעשה כן יהיה להסמכה תוקף אף אם הדין שעל פיו הוקמה מועצת-השיווק, או מסמכי ההתאגדות שלה, לא הקנו לה סמכות לכך, ועל אף כל האמור בהם. 2טז. הסדרת גידול צמחים (תיקון: תש"ל) (א) שר החקלאות רשאי, בצו, להסדיר, להגביל או לאסור גידולם של צמחים מסויימים באזור פלוני לתקופה פלונית כפי שיקבע, במידה שראה צורך בכך כדי למנוע נגעים או התפשטותם. (ב) תקפו של צו לפי סעיף-קטן (א) יפקע בתום 60 יום מיום שניתן אם לא אושר או לא בוטל בהחלטה של ועדת הכלכלה של הכנסת לפני תום התקופה האמורה, ובלבד שהזמן שבין כנסי הכנסת לא יבוא במנין. 3. סמכות לחייב ביעור נגעים (תיקון: תש"ל) (א) שר החקלאות רשאי, בצו, במידה שראה צורך בכך כדי למנוע נגעים או התפשטותם, לחייב את בעליהם של מקרקעין, של צמחים או של מוצרי-צמחים ושל אמצעי-לוואי, לבצע פעולות-ביעור, לרבות השמדת צמחים ומוצרי-צמחים, בין נגועים ובין בלתי-נגועים, והשמדת אמצעי-לוואי, למעט מבנים וכלי-רכב. (ב) צו כאמור יכול שיהא כללי או אישי. 4. רשיון לביעור נגעים (א) שר החקלאות רשאי, בתקנות, לאסור על התעסקות בביעור נגעים בלי רשיון ולקבוע תנאים למתן הרשיון ולאופן השימוש בו. (ב) הוראה זו אינה חלה על חקלאים המבערים נגעים לצרכי משקיהם כשהם מבערים אותם בתחום ישובם, בין בנפרד ובין במשותף. 5. ביטוח חובה (תיקון: תשכ"ו) שר החקלאות רשאי, בתקנות, לחייב בעלי רשיון לביעור נגעים, וועדת ההדברה רשאית בתכנית-הדברה לחייב בעלי-הסמכה, לבטח את עצמם ואת המועסקים על ידיהם, לטובתם ולטובת כל צד שלישי, מפני כל נזק או הפסד עקב פעולה לביעור נגעים, ורשאי שר החקלאות לקבוע בתקנות את דרך הביטוח ואת היקפו. 6. אישור מכשירים ושיטות עבודה שר החקלאות רשאי, בתקנות, לאסור, בביעור נגעים בחמרים כימיים, את השימוש במכשירים ובשיטות-עבודה שאין עליהם אישור מטעם רשות שיקבע. 7. הסדר השימוש בחמרים כימיים ראה שר החקלאות שחמרים כימיים מסויימים לביעור נגעים יש בהם סכנה לאדם, לבעלי-חיים או לצמחים, רשאי הוא, בתקנות, לאסור, להגביל או להסדיר את השימוש בחמרים אלה לענין חוק הגנת הצומח. 8. אגרות שר החקלאות רשאי להתקין תקנות בדבר אגרות בעד שירות הניתן על ידי עובד הציבור עקב הוראות לפי חוק הגנת הצומח, לרבות מתן רשיונות, היתרים ואישורים ובעד בקשות למתן שירות כאמור. 9. ועדות מייעצות שר החקלאות ימנה לענין חוק הגנת הצומח ועדות מייעצות מורכבות מנציגי הציבור ומעובדי המדינה, ולא יתקין תקנות לפי חוק הגנת הצומח אלא לאחר התייעצות בועדה מייעצת שנתמנתה כאמור. 10. מינוי מפקחים על הצמח שר החקלאות ימנה מפקחים לענין חוק הגנת הצומח (להלן - מפקח על הצמח). 11. זכות כניסה (תיקון: תשכ"ו) (א) מפקח על הצמח רשאי להיכנס בכל שעה סבירה לכל מקום, למעט בית-מגורים, ולעלות על כל כלי-רכב ולערוך בהם חיפוש אם נראה לו לעשות כך לשם ביצוע תפקידו. (ב) מבצע תכנית-הדברה והמועסקים על ידיו יהיו רשאים להיכנס בכל עת סבירה לכל מקום, למעט בית-מגורים, כדי לעשות בו כל פעולה הדרושה בביצוע התכנית או כדי לפקח או כדי לערוך בקורת על הביצוע. (ג) לא יהיה אדם אחראי בנזיקין על מעשה שעשה לביצוע פעולה לפי חוק הגנת הצומח ושהיה דרוש לביצוע הפעולה ובלבד שנקט אמצעים סבירים למניעת הנזיקין; אולם שר החקלאות רשאי, לפי שיקול-דעתו, לפצות, או להורות לבעל הסמכה שיפצה, את הנפגע על הנזק שנגרם לו עקב ביצוע תכנית-הדברה, כולו או מקצתו, ולקבוע את שיעור הפיצוי. 11א. חקירות (תיקון: תש"ל) שר המשטרה רשאי להסמיך, בצו כללי או מיוחד, ולתקופה שלא תעלה על 12 חדשים, מפקח שנתמנה לפי סעיף 10, לערוך חקירות לשם מניעת עבירות על חוק הגנת הצומח והתקנות שהותקנו על פיו או לשם גילוין, ומפקח כאמור יהא רשאי להשתמש בכל הסמכויות הנתונות לקצין-משטרה בדרגת מפקח ומעלה לפי סעיף 2 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות). 12. זכות בדיקה מפקח על הצמח רשאי, אם נראה לו לעשות כן לשם ביצוע תפקידו, לבדוק צמחים, מוצרי-צמחים ואמצעי-לוואי ולקחת דוגמאות מהם, ללא תשלום פיצויים, לבדקן במעבדה או לנהוג בהן בדרך אחרת. 13. ביצוע על-ידי מפקח חייב אדם, על פי חוק הגנת הצומח או תקנה לפיו, לבצע פעולה ולא ביצעה תוך המועד שנקבע לכך, רשאי מפקח על הצמח לבצע אותה פעולה על חשבון האדם. 14. זכות תפיסה (תיקון: תשכ"ו) (א) היה למפקח על הצמח יסוד סביר להניח שנעברה עבירה על הוראת חוק הגנת הצומח או על תקנה לפיו בצמחים, במוצרי-צמחים, בנגעים, בחמרים כימיים שנועדו לביעור נגעים, בכלי-קיבול וחמרי-אריזה או באמצעי-לוואי - למעט מבנים וכלי-רכב - או שהם עשויים להקל על גילוי עבירה כאמור, או לשמש הוכחה במשפט עליה, רשאי הוא לתפסם. (ב) דבר שנתפס כאמור יוחזק עד שבית המשפט יחליט מה ייעשה בו עד שיוחזר למי שנתפס ממנו. (ג) נתפס דבר כאמור ולדעת שר החקלאות יש בו משום סכנה להתפשטות נגעים, רשאי הוא להורות על השמדתו של הדבר ללא תשלום פיצויים, או על טיפול בו בכל דרך אחרת על חשבון הבעל. 15. סמכות לשלם פיצויים (תיקון: תש"ל) (א) שר החקלאות רשאי להעניק פיצויים בעד צמחים, מוצרי-צמחים או אמצעי-לוואי שהושמדו כדין לפי חוק הגנת הצומח. (ב) הרואה עצמו נפגע מהחלטת שר החקלאות לפי סעיף-קטן (א) - למעט החלטה שלא להעניק פיצויים בכלל - רשאי לערור לפני ועדת-ערר שנתמנתה לענין סעיף 2ד על שווי הנזק שנקבע לו. (ג) ועדת הערר רשאית לקבל את הערר, כולו או מקצתו, או לדחותו. 16. עבירות ועונשים (תיקון: תשכ"ו) העובר על הוראת חוק הגנת הצומח, לרבות תקנה לפיו, וכן המפריע למפקח על הצמח או המונע בעדו מלבצע את תפקידו או המפריע לבעל ההסמכה למלא תפקידיו בהתאם להוראות חוק הגנת הצומח, דינו - מאסר שנתיים או קנס אלפיים לירות. 16א. דין המדינה (תיקון: תשכ"ו) חוק הגנת הצומח יחול על המדינה כבעל מקרקעין או כזכאי לקבל בשדה תוצרת חקלאית, כמו על כל בעל מקרקעין או זכאי כאמור. 17. מסירת צווים מסירתו של צו אישי תהא מסירה כדין אם נשלח בדואר לאדם אשר לו נועד לפי מען מקום-מגוריו הרגיל או מקום-מגוריו האחרון או מקום-עסקיו הרגיל או מקום-עסקיו האחרון, או הוצג במקום בולט על פני המקרקעין שהצו נוגע להם, או שבהם נמצא הדבר שעליו ניתן הצו. 18. ביטול פקודת ההגנה על הצומח - בטלה. 19. ביצוע שר החקלאות ממונה על ביצוע חוק הגנת הצומח והוא רשאי לאצול מסמכויותיו לפי חוק הגנת הצומח, חוץ מן הסמכות להתקין תקנות וליתן צווים כלליים. חוק להגנת הצומח (נזקי עזים), תש"י - 1950 (להלן:"חוק הגנת הצומח") 1. פירושים בחוק הגנת הצומח - "רעייה" כולל היתר רעייה, גרם רעייה וכן הולכת עזים שלא בדרך ציבורית, והפעל "רעה" לכל בניניו יתפרש לפי זה; "מפקח" פירושו- אדם ששר החקלאות מינהו להיות מפקח לצורך חוק הגנת הצומח; "שיעור מותר" פירושו - (א) לגבי התקופה שמיום הכנס חוק הגנת הצומח לתקפו עד יום כ"ו בסיון תשי"א (30 ביוני 1951) - עז אחת לכל עשרים דונם אדמת-בעל, או עז אחת לכל חמישה דונם אדמת שלחין; (ב) לגבי התקופה מיום כ"ז בסיון תשי"א (1 ביולי 1951) ואילך - עז אחת לכל ארבעים דונם אדמת-בעל, או עז אחת לכל עשרה דונם אדמת-שלחין. 2. החזקת עזים לא יחזיק אדם עזים ולא ירען אלא בתחומי הקרקע שבחזקתו ובשיעור מותר; אולם מותר להוליך עזים דרך כל קרקע למקום-המרעה המותר לפי סעיף זה, אם הסכים לכך בעל הקרקע; 3. איסור רעייה על אף האמור בסעיף 2 ובפקודת היערות, לא ירעה אדם עזים - (א) באזור מיוחד ליער או באזור יער סגור, כמשמעותם בפקודת היערות; (ב) בכל אזור אחר ששר החקלאות הכריז עליו, באכרזה שפורסמה ברשומות, כאזור אסור ברעיית עזים. 4. היתר החזקת עזים ורעייתן שר החקלאות, או אדם שהורשה לכך על ידיו, רשאי להתיר בכתב החזקת עזים ורעייתן בתנאים שייקבעו בכתב ההיתר. 5. עזי בית על אף האמור בסעיפים 2 ו-3, מותר להחזיק עזים במספר העולה על השיעור המותר, בתחומי החצר הסמוכה לבית בעליהן כשהן כלואות או קשורות וניזונות בתחומי החצר; שר החקלאות, או אדם שהורשה לכך על ידיו, רשאי להתיר בכתב רעיית העזים האמורות בעונות מסויימות של השנה, אף מחוץ לתחום החצר האמורה אך בתחום הקרקע שבחזקת בעליהן. 6. סמכות להיכנס מפקח רשאי, בכל עת, להיכנס לתחומי כל קרקע שאינה בית או חצר, ולערוך בה בדיקה, אם יש חשש שעוברים בה על הוראה מהוראות חוק הגנת הצומח. 7. סמכות לתפוס (א) ראה המפקח שמספר העזים בקרקע מסויימת עלה על השיעור המותר ברעייה או בהחזקה, או שראה עז רועה בניגוד להוראות חוק הגנת הצומח, רשאי הוא לתפוס עזים עד המספר העולה על השיעור המותר, או את העז הרועה בניגוד להוראות חוק הגנת הצומח, הכל לפי הענין, ולמכרן במחיר שייקבע על ידי מי שנתמנה לכך על ידי שר החקלאות, במינוי שנתפרסם ברשומות. (ב) בשעת התפיסה יתן המפקח למחזיק העזים קבלה על העזים שתפס. 8. עבירות וענשים (א) העובר על הוראה מהוראות סעיפים 2 או 3, או על תנאי שהותנה לפי סעיף 4, דינו - מאסר עד ששה חדשים או קנס עד מאה וחמישים לירות, או שני הענשים כאחד. (ב) אדם שנתפסו עזיו על פי סעיף 7, ונתחייב בדין על עבירה על פי סעיף-קטן (א), יצווה בית המשפט שמחיר העזים האמורות, כולו או מקצתו, יוחזר לבעל העזים או יוחרם; במקרה שהעזים לא נמכרו לפי סעיף 7, ייקבע מחירם על ידי בית המשפט. (ג) לא יעיין בית המשפט בתביעה פלילית על עבירה לפי סעיף-קטן (א), שהוגשה נגד אדם שנתפסו עזיו לפי סעיף 7, אם לא הוגש המשפט תוך שלושה חדשים מיום שנתפסו העזים. 9. תמורה (א) נתפסו עזים לפי סעיף 7, ולא הוגשה נגד בעליהם תביעה פלילית על עבירה לפי סעיף 8(א) תוך שלושה חדשים מיום שנתפסו העזים - תוחזר תמורתן לבעל העזים. (ב) בעל העזים רשאי לתבוע את תמורתן בבית משפט השלום שבתחום-שיפוטו נתפסו העזים. (ג) לא יעיין בית משפט בתביעה לפי סעיף-קטן (ב) אלא אם - (1) לא הוגשה נגד בעל העזים תביעה פלילית על עבירה לפי סעיף 8(א) תוך שלושה חדשים מיום שנתפסו העזים לפי סעיף 7; או (2) הוגשה נגד בעל העזים תביעה פלילית כאמור והוא לא חוייב בדין. (ד) לא יעיין בית משפט בתביעה לפי סעיף-קטן (ב), אלא אם הוגשה תוך שנה מיום שנתפסו העזים לפי סעיף 7. 10. ביצוע ותקנות שר החקלאות ממונה על ביצוע חוק הגנת הצומח, והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו, ובכלל זה תקנות להסדר רישום עזים ולהסדר החזקתן של עזים לפי סעיף 5. 11. תחילת תוקף תקפו של חוק הגנת הצומח הוא מיום כ"ג בטבת תשי"א (1 בינואר 1951). הגנה על הצומחחוק