הצעת חוק לימודי יסוד במערכת החינוך, התש"ע-2010 (להלן:"חוק הליבה") הגדרות 1. בחוק זה - "מוסד חינוך" - כהגדרתו בחוק לימוד חובה, התש"ט-1949, למעט מוסד חינוך רשמי, כהגדרתו באותו חוק; "מקצועות לימודי ליבה" - המקצועות המפורטים להלן: (1) תנ"ך ומורשת ישראל; (2) היסטוריה ואזרחות; (3) עברית; (4) מתמטיקה ומדעים; (5) אנגלית; "השר" - שר החינוך. חובת לימודי ליבה 2. מוסד חינוך, שבו נלמדים מקצועות לימודי הליבה בשבעים וחמישה אחוזים לפחות משעות הלימודים הוא מוסד המקיים את חובת לימודי הליבה. תקצוב מוסדות 3. (א) מוסדות חינוך המקיימים את חובת לימודי הליבה לפי סעיף 2 יתוקצבו בתקציב משרד החינוך וההשתתפות בתקציבם תהיה כהשתתפות המדינה בתקציביהם של מוסדות חינוך רשמיים דומים. (ב) מוסד חינוך שאינו מקיים את חובת לימודי הליבה לא יתוקצב; נוכח השר כי מוסד שתוקצב לפי סעיף קטן (א) אינו מקיים את חובת לימודי הליבה, ישלול השר את השתתפות המדינה בתקציבה או יפחיתה. ועדת מומחים 4. השר ימנה ועדת מומחים לכל אחד ממקצועות לימודי הליבה, אשר תמליץ לשר בדבר תכנית הלימודים במקצועות כאמור ובדבר קביעת השיעור המתאים של שעות הלימוד בהם; תכנית הלימודים תאושר על ידי המזכירות הפדגוגית של משרד החינוך. אישור הכנסת לתכנית הלימוד 5. השר, לאחר התייעצות עם וועדת המומחים, כאמור בס' 4, יביא את תכנית הלימודים המומלצת לאישור וועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת. בחינות גמר 6. משרד החינוך יקבע בחינות גמר בכל אחד ממקצועות הליבה אליהם יחויבו לגשת תלמידי מוסדות החינוך המקיימים את חובת לימודי הליבה לפי סעיף 2; לבחינות גמר יחוייב לגשת כל תלמיד שאינו נבחן בבחינת בגרות באחד ממקצועות הליבה. פטור מלימודי ליבה לבני ישיבות מצטיינים 7. מתוך הכרה בערך לימוד התורה בעם היהודי, יסמיך השר ראשי ישיבות לבחור קבוצת עלית של תלמידי ישיבות מצטיינים בכל מוסד לימודים תורני מגילאי ארבע-עשרה ומעלה שעיקר לימודם יוקדש ללימודי הקודש ובלבד שסך התלמידים לא יעלה על חמישה אחוזים משנתון תלמידי הישיבות. התאמה לבתי הספר הממלכתיים במגזר הערבי 8. במגזר הערבי, במקום לימודי מורשת ישראל, ילמדו לימודי מורשת ומסורת ערבית, ובמקום לימודי תנ"ך ילמדו לימודי קודש בנצרות או באסלאם, והכל בהתאם לאמונתו הדתית של התלמיד. תיקון חוק חינוך ממלכתי 9. בחוק חינוך ממלכתי, התשי"ג-1953, בסעיף 11, בסופו יבוא "בכפוף לחוק לימודי יסוד במערכת החינוך, התש"ע-2010". ביטול מוסדות חינוך תרבותיים יחודיים 10. חוק מוסדות חינוך תרבותיים ייחודיים, התשס"ח-2008 - בטל. תחילה 11. תחילתו של חוק זה בשנת התשע"ב. דברי הסבר לימודי הליבה נועדו לייצר תשתית חינוכית משותפת לכל בוגר של מערכת החינוך בישראל. מערכת החינוך במדינת ישראל סובלת משסעים חריפים ומפערים גדולים בתכני הלימוד בין מגזרים שונים. לימודי הליבה הם המטען הערכי, התרבותי והאינטלקטואלי שעל כל תלמיד לשאת איתו בדרך להיותו אזרח בוגר ותורם לחברה הישראלית. הצעת החוק אינה עומדת בסתירה לעקרון האוטונומיה של כל זרם במערכת החינוך, והיא עומדת בהתאמה לעקרון שעוגן עם קום המדינה בהסכם הסטטוס קוו, ולפיו "תובטח אוטונומיה מלאה של כל זרם בחינוך, והמדינה תקבע את המינימום של לימודי חובה: הלשון העברית, היסטוריה, מדעים וכדו'..." בית המשפט העליון קבע אף הוא את החשיבות שבלימודי הליבה: "לימודי הליבה נועדו להשיג שתי מטרות עיקריות: האחת- להוות חוליה מקשרת בין כל פלגי העם וכל מגזריו כדי ליצור מכנה משותף בסיסי, שהוא חיוני ליצירת הרמוניה בין הרבדים האנושיים השונים של החברה, השניה, לתת בידי כל ילד בישראל כלים בסיסיים להתמודד עם החיים ולממש את הזכות לשוויון הזדמנויות בפיתוח אישיותו ועצמיותו, של כל צעיר, כדי להשתלב בשוק העבודה". (בג"ץ 4805/07 המרכז לפלורליזם יהודי נגד משרד החינוך). למרות חשיבות העניין, באופן מעשי נחקק בשנת 2008 חוק הקובע פטור מלימודי ליבה למוסדות תורניים ייחודיים, מבלי שהדבר פוגע בתקצובם. מציאות זו, של מוסדות חינוך שאינם מקנים ידע, ומיומנויות בסיס לבוגריהם, בחסות המדינה פוגעת הן באוכלוסיות הפוטרות עצמן מלימודי ליבה, והן בחוסנה האזרחי של מדינת ישראל לאורך זמן. חקיקה זו אינה ראויה, והצעת חוק זו באה לבטל אותה, ולעגן חובת לימודי יסוד, כדי לקבל תקצוב מהמדינה. הצעות חוק