החלטה 1. נאמן קבוצת תבל הגיש דו"ח מס' 5 ובו נכללה גם בקשה להארכת צו הקפאת ההליכים למשך 60 יום. כל הנושים הביעו את דעתם בעת הדיון, והסכימו להארכת הצו, הגם שכללו בדבריהם הסתייגויות כאלה ואחרות. בא כוחו של נושה אחד בלבד התנגד באופן חד משמעי להארכת צו הקפאת ההליכים בנמקו את התנגדותו אשר אתייחס אליה בהמשך. 2. אין בכוונתי להתייחס להסתייגויות השונות שהועלו כאן, לא, חלילה, מתוך זלזלול בטענות שהועלו, אלא באשר אלה אינן ממין הענין, לצורך ההחלטה בהארכת הצו. חלק הארי של הטענות שהועלו כאן כוונו לנושא ההסדר, לנושא הדחיית חובות, לנושא התייחסות לצורת ההסדר ותוכנו, ועוד כהנה וכהנה טענות, אשר, כאמור, אין בהן כדי לשנות את העובדה העקרונית, לפיה, אותם נושים הסכימו להארכת צו הקפאת ההליכים. 3. לב ליבו של הדיון היום הינה שאלת סמכותו וטעמיו המיוחדים של בית המשפט להאריך את צו הקפאת ההליכים מעבר ל- 9 החודשים, אותם קצב המחוקק כ"אורך חיים", לצו זה. הזדמן לי בעבר להתייחס לשאלה זו בתיק אחר 2456/96 המר' (כפי שאז נקראה בשא) 1650/97, וכך אמרתי שם: "5. הנאמן המיועד מציע לבית המשפט להשתמש בסמכותו הטבועה, על מנת להעתר לבקשה. תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת כי כאשר מועד מסויים נקבע בחיקוק מסור לבית המשפט שיקול הדעת להאריך את המועד מטעמים ....... 6. ..... אין מדובר ...... במועד או זמן שנקבעו על ידי בית המשפט או הרשם לעשיית מעשה שבסדר הדין או שבנוהג. מדובר במקרה הנוכחי בארכת מועד שנקבע בחיקוק. מועד כזה ניתן גם ניתן להאריך, אך מתקין התקנות חייב את בית המשפט לרשום טעמים מיוחדים. האמור בהחלטתי להלן יצביע על כך שבמקרה הנוכחי עומדים גם עומדים טעמים מיוחדים. 7. ........ אין נפקא מינה אם הצעת החוק דיברה על תקופה של שישה חודשים, כמתן סיכוי להבראת חברה לבין העובדה שבסופו של דבר נקבעו תשעה חודשים בחוק, כדי ללמוד שאותה הגבלה באה כדי לשלול את הסמכות הטבועה של בית המשפט. זהו הפשיטא של טענת ב"כ הכנ"ר ולא מצאתי על מה שתסמוך....... נאמר במפורש בהצעת החוק כי יש הרואים את סמכות בית המשפט "כסמכותו הטבעית", כאשר הכוונה היא לעכב הליכים. רק כדי למסד ולבסס ולהצביע על כך שבית המשפט במקרה הזה לא רק שיש לו סמכות טבועה, אלא יש מקום לעגן אותה בחוק וכדי לא להשאיר את הסמכות הזו בלתי מוגבלת בזמן, תחם המחוקק פרק זמן של תשעה חודשים. אינני סבורה שניתן ללמוד מהעובדה של תחימת מועד, שלילה של סמכות טבעית. ........" 4. יכולתי למעשה להסתפק בהסכמת הנושים ובאמור בדו"ח הנאמן, קרי, הסכמת וועדת ההיגוי. וועדת ההיגוי, כזכור מייצגת את קבוצות הנושים השונות. אלא שסברתי כי לא יהא זה נכון לעשות כך במקרה הנוכחי, כיוון שהועלה חשש, מצד חלק מהנושים, כי עשוי לקרות שהארכת הצו למשך אותם 60 הימים להם עותר הנאמן תחזור על עצמה בעתיד. כמו כן אני סבורה כי "טעמים מיוחדים" שונים הם מתיק לתיק, ולעיתים אף מדיון לדיון באותו תיק. במקרה הנוכחי הטעמים המיוחדים, לחלקם אתייחס, ביתר הרחבה, בהמשך, הינם כדלקמן: א. עומדת הסכמה רחבה, כמעט "מקיר לקיר" של כל הנושים (להוציא הנושה וורנר). ב. גובה החובות במקרה הזה הוא גדול ביותר. יתר על כן, נכסי החברה הינם במידה מרובה נכסים ,תלויי פעילות". קרי, נכסים שיאבדו כליל את ערכם אם תכנס הקבוצה לפירוק. ודאי שכל הסדר, אי לכך, יהיה עדיף על אפשרות פירוק. ג. מספרם הרב של הנושים, והצורך להידבר עימם ולהגיע להסכמות עם כל קבוצת נושים, ולעיתים עם נושים שונים בתוך אותה קבוצה. ד. קיימים גורמים חיצוניים הכובלים את ידו של הנאמן והם בנק ישראל, הממונה על ההגבלים העיסקיים וחברות הכבלים האחרות. ה. המיזוג של חברות הכבלים, האמור להביא מזור גם לקבוצת תבל, מתעכב. ו. עיכוב המיזוג איננו בשליטת קבוצת תבל או הנאמן. ז. מצבה התזרימי של קבוצת תבל השתפר לאין שעור, מאז קיבל על עצמו הנאמן את התפקיד (המשך ההקפאה אינו יוצר חובות חדשים, נהפוך הוא). ח. הנושים אינם נפגעים כהוא זה מתקופת הקפאת ההליכים (לבד מטענות הנושה וורנר, אליהן התייחס בהמשך). ט. למותר לציין כי לא נעשה שום שימוש לרעה בתקופת הקפאת ההליכים ככזו; נהפוך הוא, המצב, כאמור, רק השתפר. י. ריבוי העובדים וציבור הלקוחות הגדול אשר ינזקו קשות אם תופסק פעילות החברה, חורג בנסיבות מקרה זה, בעליל, ממקרים רגילים של הקפאת הליכים. אין ספק, על כן, כי כל נסיון להצלת הקבוצה מקריסה עדיפה על דרך של סיום הקפאת ההליכים והבאת החברה לידי פירוק. יא. המחוקק ומתקין התקנות לא צפו מקרה מורכב ומסובך כדוגמת המקרה הנוכחי. לענין זה, כפי שהואר בהחלטתי בענין פויכטוונגר תעשיות ספק אם התקנות בנוסחן הלשוני ערוכות להתמודד עם הקפאת הליכים של גופים גדולים ומורכבים, כגון קבוצת חברות מסועפת שקרסה. אני מוצאת להעיר; הייתי מאבחנת את המצב הנוכחי מהמצב בפרשת שיש תבור, שצוטטה לעיל, בכך שבאותה פרשה נדונה השאלה האם לבית המשפט עומדת סמכות להאריך בכלל את צו הקפאת ההליכים. במקרה של קבוצת תבל שוב לא התעוררה מחלוקת בשאלת סמכותו לבית המשפט. איש לא טען להעדר סמכות, הפעם הסוגיה הנדרשת לדיון היא שאלת קיומם של טעמים מיוחדים. לאור הרשימה הארוכה של הטעמים המיוחדים שפורטה לעיל, קל וחומר משקלם המצטבר של הטעמים, דומה שהחלטה זו, אם ניתן להתבטא כך, "צלחה" גם משימה זו. 5. יכולתי, בכפוף להתייחסות להתנגדות הנושה וורנר ובקשת ההצטרפות להליך זה, לסיים את החלטתי כאן. אלא, שנראה לי, כי לא יהא זה נכון לעשות כך. אני סבורה כי חובתו של בית המשפט לעשות, כמיטב יכולתו, בכל דרך לסייע הן לקבוצה והן לנאמן בנסיונות הגדולים שנעשים כדי להציל את הקבוצה מקריסה. פטור בלא כלום אי אפשי; על כן אני מוצאת לנכון להתייחס לאותם גורמים, אשר בלשון זהירה אומר כי אינם תורמים לקידום נסיון הצלת הקבוצה. לא בכדי אמרתי לעיל כי ההסדר כרוך ותלוי בגורמים חיצוניים ואף ציינתי אותם. בנק ישראל, חברות הכבלים והממונה על רשות ההגבלים העיסקיים. שמעתי, ובצער רב, מפיו של הנאמן כי 5 ישיבות שזומנו לצורך קידום הנושא לא התקיימו מסיבות שונות. ישיבה נוספת, שישית במספר, קבועה היום אחר הצהריים ואני יכולה להביע רק את תקוותי העזה שישיבה זו לא רק שלא תבוטל אלא שתצעיד בפסיעות גדולות את המהלך לקראת המיזוג, לו מצפים ומייחלים כולם. אני מוצאת להפנות את תשומת לב הגורמים הנזכרים לעיל כי אישור המיזוג צפוי, ורק צפוי, להביא למזור המיוחל. לכן וביתר שאת, חובתם של אותם גורמים לסיים את מלאכתם בהקדם על מנת שניתן יהיה לנסות ולהניח הסדר סופי. דומה בעיני כי המצב הכלכלי הקשה במדינה לא מרשה, ולא צריך להרשות, לגורמים שנזכרו לעיל, לשבת באפס מעשה ולראות את קבוצת תבל קורסת. לצערי, גם אם בית המשפט ינקוט באורך רוח ויאריך את צו הקפאת ההליכים, כפי שאני עושה היום, מעבר לקבוע בחוק הוא לא יסייע במאומה, אם אותם גורמים שנזכרים לעיל לא יתרמו משלהם כדי להכניס את המהלך כולו להילוך גבוה פי כמה. מדובר בנזק שיכול להגרם, אם הקבוצה תקרוס, לאלפי עובדים, אשר יפלטו למעגל האבטלה, ולכמיליון לקוחות. זהו דבר שאסור להקל בו ראש. דברים אלה מקבלים משנה תוקף לאור הדברים שאמרתי לעיל לפיהם גם כאשר יחתם הסכם המיזוג עדיין לא נאמרה המילה האחרונה, ועדיין רב הדרך בפני הנאמן. 6. בצר לו מנסה הנאמן בדו"ח האחרון למצוא פתרון חילופי, והוא הצעת הסדר נושים. נשמעו היום בדיון דברים כאלה ואחרים לענין הצעת הסדר נושים. אינני יודעת עד כמה רצינית הצעה זו, אלא שברור לי כי הנאמן נאלץ להציע גם דרך זו בשל שלוותם של הגורמים שצריכים לפעול בענין ואינם פועלים. הנאמן שעשה עבודה יסודית וטובה לא חפץ לראות את עמלו הגדול במשך תשעת החודשים יורד לטמיון. אף אני לא הייתי רוצה לראות תוצאה עגומה כזו בסופו של יום כאשר הקבוצה תקרוס רק משום שלא ניתן היה במשך תשעה חודשים להתקדם במהלך ולא לדחות 5 ישיבות! 7. אשר להתנגדות שהושמעה מפי הנושה וורנר; אינני סבורה כי אני נדרשת להאריך בנושא זה, שכן לנושה זה, שהגיש תביעה בארה"ב כנגד קבוצת תבל, אינטרס ייחודי וצר משל עצמו. לעניין זה הזדמן לי להעיר בעבר, כי כאשר מונע נושה מתנגד בידי אינטרס שונה במובהק, ואף נוגד לאינטרס כלל הנושים, הרי שהמשקל שיתן בית המשפט לעמדתו יהיה נמוך. אינני מקילה ראש בטיעוניו. יחד עם זאת, רוב הנושים, כפי שכבר אמרתי, מסכים להארכת צו הקפאת ההליכים ולכל אותם נושים שהסכימו להמשך הצו לא נגרם כל נזק. גם אם נגרם לחברת וורנר נזק, דבר שאינני מכריעה בו כרגע, הרי שלצערי כאלה הם לעיתים פני הדברים. יתר על כן, כמעט כל הארכת הקפאת הליכים עשויה לפגוע באינטרסים אלו ואחרים של נושה פלוני. יכול להיות בהחלט מצב לפיו נושה מסויים ינזק מהמשך צו הקפאת ההליכים, ובכל זאת לא יהיה בכך משום סיבה לביטול צו ההקפאה. לעניין זה יוער, כי כמעט כל הארכת צו הקפאת הליכים עשוי לפגוע באינטרסים אלו ואחרים של נושה פלוני; בדיוק בגלל מצב כזה ולצורך התגברות על מצב כזה קבע המחוקק את נושא ההצבעות ברוב ומיעוט לענין הקפאת ההליכים ולהליכים נוספים במסגרת אסיפות נושים, לדוגמא. 8. אוסיף עוד זאת לענין טיעוניו של עו"ד ברץ, ב"כ וורנר; עו"ד ברץ שם עצמו פה לנושים אחרים וטען גם לענין הנזק שנגרם להם. עם כל הכבוד, אינני מקבלת טיעוניו בענין הנושים האחרים. הוא לא מונה על ידי הנושים האחרים לטעון ולשאת דברים בשמם. דבר הדיון ידוע לכל הנושים, ענין קיומו התפרסם, ואם חפץ מאן דהוא להתייצב ולומר את דבריו, הרי שעשה כך והעובדה שהאולם מלא מפה לפה מעידה על כך. 9. מונחת בפני בשא 2964/03. זוהי בקשתם של 3 מבקשים להורות על צרופם כנושים להליך המתנהל כנגד קבוצת תבל. עם כל הכבוד, נדמה לי שבקשה זו, בשלב זה, דינה להדחות על הסף, ובענין זה אני מסכימה עם דעתו של עו"ד ויגדור. המבקשים הגישו בקשה להתיר להם להגיש תובענה ייצוגית גם כנגד קבוצת תבל. הם לא עתרו לבית משפט זה, ולא ביקשו רשות כמתחייב על פי החוק וזאת לאור צו הקפאת הליכים, המעכב כל הליך כנגד חברה המצויה בהקפאת הליכים, אלא אם התקבלה הרשות לכך. אינני רואה כל ישועה למבקשים בתקנה 62 לתקנות החברות (בקשה לפשרה או להסדר) התשס"ב-2002. לענין זה אני מקבלת את טיעוניו של עו"ד ויגדור. דומה כי מטרת הבקשה איננה אלא נסיון לעקוף את המכשול שניצב בפני המבקשים. אותו מכשול בדמות בקשה להחרגת הליך מהקפאת הליכים לפי סעיף 350(ב) לחוק החברות. מה עוד שעסקינן במבקשים שהגישו בקשה להגיש תביעה ייצוגית. משמע: הם עדיין לא הוכרו כתובעים, אף כי הם טוענים לזכות תביעה כנגד החברה. במצב דברים זה ודאי שאין מקום לצרפם בשלב הנוכחי. המהלך הנכון של הדברים היה צריך להיות נטילת רשות מבית משפט זה לכלול את קבוצת תבל כנתבעת באותו הליך שאמור להתקיים בפני כב' השופטת ד"ר פלפל. טרם ניתנה שם החלטה אינני רואה כל מקום לצרף את המבקשים כנושים להליך המתנהל כאן. לא בכדי הדגשתי את המילים כנושים שהרי זוהי העתירה המונחת בפני. נושה יכול להיות רק אדם שמחזיק בידו פסק דין כנגד החברה או תביעת חוב. המבקשים שבפני אין בידם לא זאת ואף לא זאת. הם אפילו לא הגיעו להליך ניהול תביעה "וקביעת זהותם" על פי סדרי דין כלשהם. המבקשים מצויים עדיין טרם השלב המקדמי הזה. בנסיבות אלה הבקשה נדחית. אני מחייבת את המבקשים כולם יחד וכל אחד לחוד בהוצאות ושכ"ט עו"ד למשיבה בסך 3,000 ש"ח בתוספת מע"מ צמוד מהיום ועד ליום התשלום בפועל. הקפאת הליכיםצווים