פסק דין העובדות 1. המנוח היה נשוי טרם מותו למבקשת שהיתה אשתו השניה. המתנגדת, הינה בתו של המנוח מנישואיו הראשונים המנוח הלך לעולמו ביום 23.4.98. כשנתיים לפני כן, ביום 30.10.96, ערך המנוח צוואה בפני נוטריון, עו"ד אלכסנדר סטרובולסקי, בה ציווה את כל רכושו למבקשת (להלן - הצוואה ). בסעיף 6 לצוואה , ציווה המנוח לשני ילדיו מנישואיו הראשונים - המתנגדת ואחיה - סך 100 ₪ כל-אחד. 2. המתנגדת מבקשת לבטל את צוואתו של המנוח, וטוענת כי היא נעשתה תחת השפעה בלתי הוגנת ולאחר שאביה "הוטעה לחשוב עליה דברים רעים וקשים", דהיינו, כי הוציאה מבני המשפחה כספים במרמה ותוך שימוש לרעה בכרטיס האשראי (סעיפים 2 ו- 3 לסיכומים בכתב). ב"כ המתנגדת, עו"ד פישר, מבקש להסתמך על הוראות סעיף 30 לחוק הירושה , התשכ"ה-1965, ולפיו: "הוראת צוואה שנעשתה מחמת אונס, איום, השפעה בלתי הוגנת, תחבולה או תרמית - בטלה". 3. בתצהירו (נ/7) מתאר עו"ד אלכסנדר סטרובולסקי, הוא הנוטריון שערך את הצוואה והמנוח חתם עליה בפניו, את נסיבות עריכתה כדלהלן: "3. ביום 30.12.96 התייצב בפני המנוח (להלן: 'המצווה') וחתם בפני על צוואה מיום 30.12.96 (להלן 'הצוואה ') אותה אנכי הכנתי על פי הוראותיו, בקשתו והנחיותיו. 4. תוכן הצוואה הוקראה על ידי למצווה בשפה העברית ולאחר שהשתכנעתי כי המצווה הבין הבנה מלאה את תוכנה, משמעותה וכי הינו חותם מתוך רצון חופשי, חתם עליה בפני. 5. במעמד חתימת המצווה על הצוואה לא נכח איש פרט לי ולמצווה בחדר במשרדי בו חתם המצווה על צוואתו. 6. כפי שהשתכנעתי המצווה היה צלול בדעתו הבין היטב תוכן צוואתו ובשום שלב בשיחות שהתקיימו ביננו ואשר קדמו לחתימתו על הצוואה , לא התרשמתי כי חתימת המצווה נעשית מתוך אונס, כפיה או לחץ. 7. קדמה לפגישה ביום 30.12.96 מועד חתימת הצוואה , פגישה קודמת עם המצווה שהתקיימה ביום 23.12.96 במשרדי ובמהלך פגישה זו נתן לי המצווה הוראות באשר לתוכן צוואתו. אנכי רשמתי את רצונו בראשי פרקים, וצוואתו מיום 30.12.96 נערכה על בסיס רצונו והוראותיו כפי שניתנו לי בפגישה המקדימה. (רצ"ב תרשומת בכתב ידי שנרשמה תוך שיחתינו שהתנהלה הן בעברית והן ברוסית לסרוגין בפגישה המקדימה, כנספח א' לתצהיר). 8. גם הפגישה המקדימה היתה ביני לבין המצווה ופרט לשנינו איש לא נכח בה". 4. בעדותו בביהמ"ש אישר הנוטריון את תוכן תצהירו (נ/7) והוסיף כי בשתי הפגישות שהיו במשרדו, נתלוותה למנוח אשתו, המבקשת, אשר אף היא ערכה צוואה בנפרד, "וכל אחד (חתם) בנפרד ובן הזוג חיכה בחוץ" (עמ' 27 לפר'). ההכרעה 5. בהסתמך על עדותו של הנוטריון, עו"ד סטרובולסקי, המהימנה עלי ללא סייג, הנני קובע כי המנוח חתם על הצוואה מרצונו הטוב והחופשי וללא כל לחץ, כפייה או אונס, כטענתה חסרת הבסיס של המתנגדת. הא ראיה, כי באותו יום ערכו שני בני הזוג צוואות הדדיות - איש לזכות רעותו - כאשר בהן הוריש כל אחד את כל רכושו לבן זוגו (עדות הנוטריון בעמ' 28 לפר'). יתרה מזאת - גם אחיה של המתנגדת, אלכסנדר ברמן, איננו זוכה עפ"י הצוואה (למעט 100 ₪) ואין הצוואה "מקפחת" איפוא, את המתנגדת בלבד. לא מצאתי, איפוא, כל בסיס ויסוד לטענת המתנגדת לפיה אולץ המנוח לערוך את הצוואה או שהיה תחת השפעה בלתי הוגנת של המבקשת, אשתו. 6. ולמעלה מן הדרוש - אעיר כאן כי מחומר העדויות קיים יותר מיסוד סביר ומוצק לחשדותיו של המנוח כי המתנגדת אכן מעלה בכספים, זייפה שיקים והשתמשה בכרטיס האשראי, שלא כדין וללא היתר. בעניין זה, מהימנה עלי לחלוטין עדותה של בתו של המנוח, וכן יתר העדויות בעניין זה, והנני מעדיף אותן על פני עדותה של המתנגדת, אשר לא הותירה עלי רושם אמין במיוחד. מכאן, שניתן אף לקבוע שלמנוח היה גם מניע שלא לכלול את המתנגדת בצוואתו, ככל שמניע שכזה נדרש כלל. 7. הבקשה לקיום צוואתו של המנוח מיום 30.12.96 מתקבלת בזה, תוך דחיית ההתנגדות, אשר לא מצאתי בה כל ממש. בנסיבות המקרה, אין צו להוצאות וכל צד ישא בהוצאותיו. צוואהירושההתנגדות לצוואהנוטריונים