הגנת "אמת בפרסום" - חוק אמת בפרסום

##מהי הגנת "אמת בפרסום" ?## הגנת "אמת בפרסום" משקפת את נכונות המחוקק להתיר פרסומים שיש בהם פגיעה בשם הטוב, וזאת בכפוף לכך, כי מתקיימים שני תנאים: (1) מדובר ב"אמת" (2) מדובר במידע שיש בו עניין לציבור (ר' ע"א 844/12 דניאל מולקנדוב נ' שרה פורוש). לעניין מרכיב "האמת", הרי שזה נוגע למידת ההתאמה בין תוכן הפרסום לבין המציאות האובייקטיבית, כפי שהיא מוכחת, כאשר נטל ההוכחה בדבר אמת בפרסום מוטל על המפרסם (ע"א 326/68 אסא נ' ליבנה, פ"ד כג (2) 23, 25 (1969) ). לשון סעיף 14 לחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה – 1965 מורה: "במשפט פלילי או אזרחי בשל לשון הרע תהא זאת הגנה טובה שהדבר שפורסם היה אמת והיה בפרסום ענין ציבורי; הגנה זו לא תישלל בשל כך בלבד שלא הוכחה אמיתותו של פרט לוואי שאין בו פגיעה של ממש". על הגנה זו אומר המלומד שנהר בספרו: "ההגנה הקבועה בסעיף 14 לחוק כוללת שני יסודות. היסוד הראשון נוגע למידת האמיתות של הפרסום המהווה "לשון הרע". היסוד השני נוגע למידת ה"עניין הציבורי שבאותו פרסום. קיים הבדל מהותי בין שני היסודות. היסוד הראשון הוא עובדתי בעיקרו, והוא נוגע להשוואה בין הפרסום לבין המציאות העובדתית. היסוד השני עוסק בשאלה, האם קיימים לפרסום יתרונות חברתיים המצדיקים אותו, למרות לשון הרע שבו. שאלה זו היא שאלה ערכית בעיקרה והיא מוכרעת על ידי בית המשפט בהתאם למדיניותו השיפוטית. חשוב לזכור, כי שני חלקיה של הגנת סעיף 14 הם "חלקים מצטברים ובהתקיים האחד בלעדי רעהו, לא יהיה בכך כדי להועיל לנתבע.". א' שנהר, דיני לשון הרע, (תשנ"ז-1997, נבו הוצאה לאור) , בעמ' 215. בדנ"א 7325/95 ידיעות אחרונות בע"מ נ' יוסף קראוס, פ"ד נב (3) 1, עמוד 40,ציין בית המשפט ביחס להגנה זו: "הנטל הרובץ על המפרסם, הנתבע בתביעה בגין לשון הרע, להוכיח את אמיתות הפרסום, אינו עניין של מה בכך. נטל זה אינו נטל קל. הניסיון מלמד, כי הוא מורם לעתים נדירות" ##חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965 ## 14. הגנת אמת הפרסום (תיקון: תשכ"ז) במשפט פלילי או אזרחי בשל לשון הרע תהא זאת הגנה טובה שהדבר שפורסם היה אמת והיה בפרסום ענין ציבורי; הגנה זו לא תישלל בשל כך בלבד שלא הוכחה אמיתותו של פרט לוואי שאין בו פגיעה של ממש. 16. נטל ההוכחה (א) הוכיח הנאשם או הנתבע שעשה את הפרסום באחת הנסיבות האמורות בסעיף 15 ושהפרסום לא חרג מתחום הסביר באותן נסיבות, חזקה עליו שעשה את הפרסום בתום לב. (ב) חזקה על הנאשם או הנתבע שעשה את הפרסום שלא בתום לב אם נתקיים בפרסום אחת מאלה: (1) הדבר שפורסם לא היה אמת והוא לא האמין באמיתותו; כללי הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו (אתיקה בפרסומת בשידורי רדיו), התשנ"ט-1999 (להלן:"חוק אמת בפרסום") בתוקף סמכותה לפי סעיפים 24, 82 ו-88 לחוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו, התש"ן-1990 (להלן - החוק), ובידיעת ועדת החינוך והתרבות של הכנסת, קובעת מועצת הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו חוק אמת בפרסום: 1. הגדרות (א) בחוק אמת בפרסום - "בעל זיכיון" - בעל זיכיון לשידורי רדיו; "המנהל" - לרבות מי שהוא הסמיכו לענין חוק אמת בפרסום, בין באופן כללי ובין לענין מסוים; "טענה" - אמרה או מצג הנחזים להיות קביעה עובדתית. (ב) מונחים אחרים בחוק אמת בפרסום ככל שלא הוגדרו בחוק, תהא להם המשמעות שיש להם בכללי הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו (אתיקה בפרסומת בטלוויזיה וברדיו), התשנ"ד-1994, ובכללי הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו (שיבוץ פרסומות בשידורי רדיו), התשנ"ט-1999. 2. אחריות בעל הזיכיון (א) לא ישדר בעל זיכיון תשדיר פרסומת המנוגד להוראות כל דין, ובפרט חוק אמת בפרסום. (ב) בעל זיכיון ימציא למנהל, לפי דרישתו, כל מידע הנחוץ להנחת דעת המנהל כי תשדיר פרסומת מסוים עומד בתנאי סעיף זה; המנהל רשאי להתנות את שידורו של תשדיר הפרסומת בהמצאת מידע כאמור. (ג) המנהל רשאי לתת לבעל זיכיון הנחיות כלליות או מיוחדות, כדי להבטיח מילוי הוראות חוק אמת בפרסום וכל דין. 3. הסתה והתנהגות פסולה (א) לא ישדר בעל זיכיון תשדיר פרסומת שיש בו הסתה לגזענות, להפליה או לפגיעה באדם או בקבוצת בני אדם. (ב) לא ישדר בעל זיכיון תשדיר פרסומת שיש בו התנהגות אלימה או התנהגות בלתי ראויה מבחינה ציבורית או עידוד להן או שיש בו השפעה בלתי הוגנת על הציבור, לרבות חלקים בציבור. 4. פגיעה בציבור, בפרטיות ובטעם הטוב (א) לא ישדר בעל זיכיון תשדיר פרסומת שיש בו משום פגיעה בטעם הטוב, בטובת הציבור או ברגשות הציבור, לרבות חלקים בציבור. (ב) מבלי לגרוע מהוראות כל דין, לא ישדר בעל זיכיון תשדיר פרסומת שיש בו כדי לפגוע בפרטיותו של אדם, בלי הסכמתו, או תשדיר פרסומת הכולל את קולו או את שמו של אדם בלי שנתקבלה הסכמתו לכך. 5. פרסומת בנושאים השנויים במחלוקת לא ישדר בעל זיכיון תשדיר פרסומת שיש בו העברת מסר בנושא פוליטי, חברתי, ציבורי או כלכלי השנוי במחלוקת בציבור. 6. אמת בפרסום (תיקון: תשס"א) בעל זיכיון לא ישדר ביודעין או ברשלנות - (1) תשדיר פרסומת המכיל במפורש או במשתמע, טענה שאינה אמת, או שיש בה כדי להטעות מאזין סביר; (2) תשדיר פרסומת המציג מידע חלקי או שחסר בו מידע לגבי שירות או לגבי מוצר הכלול בתשדיר הפרסומת, באופן העלול להטעות מאזין סביר; (3) תשדיר פרסומת הכולל השוואה מטעה או בלתי הוגנת בין מוצרים או בין שירותים. 7. איסור הטעיה (א) בעל זיכיון לא ישדר תשדיר פרסומת העלול להטעות מאזין סביר. (ב) בעל זיכיון לא ישדר פרסומת בקולו של אדם המזוהה בציבור כמי שתחום מומחיותו בנושא שאותו הוא מפרסם, בדרך שעלולה להיות בה הטעיה בקרב המאזינים. 8. פרסומת אגב (א) לא ישדר בעל זיכיון דבר שהוא בגדר פרסומת אלא בדרך של תשדיר פרסומת. (ב) בלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (א), אזכור שמות מותגים, שמות עסקיים או שמות מסחריים של מוצרים או שירותים בתכנית, גם אם לא נתקבלה תמורה ישירה או עקיפה בגין שידור כאמור, ייעשה אך ורק אם הוא עניני לתכנית ואזכורו איננו עובר את גבול הסביר מבחינת אופיו ומרכזיותו בתכנית, כמקובל בשידורי רדיו. 9. קטינים תשדיר פרסומת שבו מוזכרים או משתתפים קטינים, או שהוא מכוון לקטינים, יקפיד בעל זיכיון במיוחד על התאמתו לזמן שידורו תוך התחשבות בקהל היעד המאזין ובמיוחד בילדים המוזכרים או המשתתפים או המאזינים. 10. פרסומות למשקאות אלכוהוליים (א) בעל זיכיון לא ישדר תשדיר פרסומת למשקה אלכוהולי המכיל 1.2 אחוזי אלכוהול בנפח או יותר, בתכנית המיועדת או המופנית לילדים, או העשויה למצוא חן במיוחד בעיניהם, או בגבולות תכנית כאמור. (ב) לא ישדר בעל זיכיון תשדיר פרסומת המציג שתיה בלתי מבוקרת של משקה אלכוהולי, או המציע תחרות או מבצעי פרסים לגבי שתיה כאמור, או הטוען או המרמז באופן מטעה, כי שתיית משקה אלכוהולי תורמת להצלחה או לאיכות החיים. 11. פרסומות העלולות להזיק ופרסומות בעניני בריאות (תיקון: תשס"א) (א) לא ישדר בעל זיכיון תשדיר פרסומת המעודד התנהגות שהרשויות המוסמכות לכך קבעו כהתנהגות העלולה להזיק לבריאות, לפגוע בבטיחות, באיכות הסביבה או בבעלי חיים, לרבות עידוד לצריכה מוגזמת של מוצר או שירות באופן העלול לפגוע בבריאות או בבטיחות או עידוד לפעולה בניגוד להוראות כל דין. (ב) לא ישדר בעל זיכיון תשדיר פרסומת למוצרים או לשירותים אשר השימוש הרגיל בהם עלול לגרום נזק למשתמש בהם. (ג) בעל זיכיון יקפיד במיוחד בבדיקת תשדירי פרסומת בעניני בריאות, תרופות או טיפולים ובקבלת הוכחות למהימנות התשדיר והטענות הנטענות בו; בעל זיכיון יקפיד כי יינתן ביטוי הולם לתוצאות שליליות ולנזקים העלולים להיגרם למשתמש. (ד) תשדיר פרסומת בעניני בריאות יכלול את הערות משרד הבריאות, במקום שהן נדרשות. 12. מוצרים ושירותים האסורים בפרסום (תיקון: תשס"א) לא יפרסם בעל זיכיון, במישרין או בעקיפין, מוצרים ושירותים בנושאים המפורטים להלן: (1) מוצרי טבק ועישון; (2) מוצר המיועד לסייע להתחמק מבדיקה הנעשית על פי דין או להפריע לביצועה בכל דרך אחרת; (3) נשק, תחמושת ומועדוני ירי או נשק, למעט תשדיר פרסומת להליכי רישוי לפי חוק כלי יריה, התש"ט-1949; (4) חומר תועבה, שירותי ליווי ושירותי מין. 13. לשון הפרסומת (תיקון: תשס"א) (א) תשדיר פרסומת יהיה בשפה מובנת, תקנית, רהוטה ונקיה משגיאות. (ב) שפת תשדיר הפרסומת תהיה זהה לשפת התכנית שבה הוא משובץ. (ג) המנהל רשאי, להתיר שידורו של תשדיר פרסומת בשפה שונה משפת התכנית שבה הוא משובץ, אם ראה כי יש לכך הצדקה ענינית. 14. שמירת סמכויות (א) אין בהוראות חוק אמת בפרסום כדי לגרוע מהוראות כל דין. (ב) הסמכויות הניתנות למנהל על פי חוק אמת בפרסום באות להוסיף על סמכותו על פי כל דין, לרבות על פי הזיכיון לשידורי רדיו שניתן לבעל הזיכיון. הגנת אמת דיברתי / אמת בפרסום (לשון הרע)פרסוםהגנות משפטיות