מהם התנאים לקבלת דמי אבטלה ?

הזכאות לדמי אבטלה על-פי חוק הביטוח הלאומי, ניתנת לעובד שהשלים תקופת אכשרה והוא מוכן ומסוגל לעבודה מתאימה ולשכת שירות התעסוקה לא הציעה לו עבודה מתאימה. יחד עם זאת, נקבע בסעיף 127ח(א) לחוק הבטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ"ח1968-, בשילובו עם סעיף 3(1) לחוק הביטוח הלאומי (הוראת שעה), התשנ"א1991-, כדלקמן: "127ח.(א) מי שהפסיק את עבודתו מרצונו, בלי שהיתה הצדקה לכך, לא יהיה זכאי לדמי אבטלה בעד תשעים הימים הראשונים מיום הפסקת העבודה; השר רשאי לקבוע בתקנות מה ייחשב כהצדקה לענין סעיף קטן זה". (ההוראה האמורה קבועה היום בסעיף 166(ב) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה1995-, בכפוף לסעיף 164 ולסעיף 2 ללוח י"ג בו). בתקנה 8 לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח אבטלה), תשל"ג1972- נקבע מה ייחשב כ"הצדקה להפסקת עבודה מרצון", כדלקמן: "8. לענין סעיף 127ח(א) לחוק יראו התפטרות ממקום העבודה מהסיבות האמורות בסעיפים 6 או 11(א) לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג1963-, כהצדקה להפסקת עבודה מרצונו של המבוטח". על פי תכלית החוק השכר הקובע לצורך תשלום דמי האבטלה צריך להיות פועל יוצא מן השכר האמיתי שהיה למבקש הגמלה בתקופת עבודתו, ככפוף לתקרה הקבועה בחוק ולהוראות האחרות שבו. ##ביטוח אבטלה:## בית המשפט פסק כי אבטלה שלא מרצון היא אחד הסיכונים החמורים במשק מודרני. ענף ביטוח אבטלה הוא מרכיב חשוב במסגרת הביטחון הסוציאלי המגן על הכנסתם ורמת חייהם של המבוטח ובני משפחתו, בתקופה של אובדן השתכרות בעטייה של אבטלה. ביטוח אבטלה מיועד לתמוך כלכלית בעובד המובטל בעל כורחו, במשך פרק זמן סביר, וזאת עד שימצא מקום עבודה חדש במסגרת משלח ידו, התואם את מיומנויותיו. כמו כן, במקרים מסוימים נועד ביטוח האבטלה לעזור למובטל להסתגל לשינוי תעסוקתי, בלתי נמנע, שמקורו בשינויים בשוק העבודה. בהינתן שרובם של האירועים הגורמים לאבטלה אינם בשליטת העובד, החליטה החברה להגן על העובד מפני סיכון האבטלה. ##לביטוח אבטלה מספר מאפיינים ייחודיים: ## (א) הגבלת המבוטחים - ביטוח אבטלה אינו תכנית סעד הפתוחה לכל אלא תכנית ביטוח המפצה מבוטחים בלבד. כיום, רק מי שנכללים בקטגוריה של "עובדים" מבוטחים בביטוח אבטלה. ענף ביטוח אבטלה הינו חלק מתכנית הביטחון הסוציאלי. ענפי ביטוח אחרים דוגמת: הבטחת הכנסה; נכות כללית; נכות מהעבודה; ביטוח אימהות ועוד, מבטיחים את הכנסתן של אוכלוסיות אחרות. יצוין, כי חובת תשלום דמי ביטוח עבור "עובד" מוטלת על מעבידו. (ב) חשיבות תשלום דמי-ביטוח - תשלום דמי ביטוח עבור העובד הינו מרכיב חיוני במימון ענף ביטוח אבטלה. בהצעת חוק ביטוח לאומי, על פיה הוקם ענף ביטוח אבטלה, נאמר כי סעיף זה מגדיר את סוגי המבוטחים בענף זה ומוסיף על אלה המבוטחים כבר כיום בביטוח אבטלה לפי סעיף 156(א), ('עובד הזכאי לשכר, המבוטח לפי פרק ב' אשר מעבידו חייב בתשלום דמי-ביטוח בעדו'), גם עובדים שכירים שהם עולים חדשים מעל לגיל 60 שעקב גילם אינם מבוטחים בביטוח זקנה ושאירים. אין כל הצדקה לשלול מציבור זה זכות אלמנטרית בביטוח אבטלה, המוקנית לכל ציבור העובדים תושבי ישראל. מוצע גם להרחיב ביטוח זה על חיילים, ששירתו שירות סדיר, תוך שנה משחרורם, גם אם לא שולמו בעדם דמי ביטוח בענף זה, בהתחשב עם מעמדם המיוחד. כמו כן, ניתנה לשר העבודה הסמכות להחיל את ביטוח האבטלה על קבוצות נוספות של האוכלוסייה, ועל כך נאמר בדברי ההסבר כי בהתחשב באפשרות שבמשך הזמן יצטרכו להחיל את ביטוח האבטלה על חוגים נוספים - מוקנית הסמכות לשר העבודה להרחיב את חוג המבוטחים בענף זה, באישור ועדת העבודה של הכנסת. הצעה זו נכנסה לספר החוקים בחוק הביטוח הלאומי. (ג) תקופת אכשרה - ככלל, דמי ביטוח אבטלה משולמים רק למי שהועסק טרם האבטלה במשך תקופה הקבועה בחוק; (ד) נכונות לעבוד - ביטוח אבטלה מיועד רק למי שמעונין להישאר במעגל העבודה, מוכן ומסוגל לעבוד וחסר הצעה מתאימה מאת לשכת התעסוקה; (ה) תשלום לתקופת המעבר בלבד - דמי אבטלה משולמים למשך תקופה מוגבלת (סעיף 171 לחוק הביטוח הלאומי), שנקבעה כתקופה סבירה לחיפוש מקום עבודה חדש. יצוין, כי רוב המלומדים מחזיקים בדעה, כי קיומו של ענף ביטוח אבטלה ותשלום דמי אבטלה אינם פוגעים ברצון המבוטח לחפש עבודה . (ו) דמי אבטלה גבוהים מקצבאות אחרות המשולמות עבור אי-עבודה - גובה תשלום דמי אבטלה תלוי בשכרו של המובטל ערב אבטלתו ומיועד לשמור על רמת הכנסתו מעבודתו הקודמת. שיעור דמי האבטלה נקבע כאחוז מ"השכר היומי הממוצע" של המבוטח (סעיף 167 לחוק הביטוח הלאומי). דמי האבטלה מחושבים בדרך הבאה: עבור החלק משכרו של מבוטח לפני תקופת האבטלה, המגיע כדי מחצית השכר הממוצע במשק, משולמים 70% או 80% ממנו; מעבר לכך ועד לשלושה רבעים מהסכום הנותר משולמים 50%; עד לגובה השכר המלא - 45%; ועל סכום שעד לארבע פעמים השכר הממוצע במשק משולמים 40%. "השכר היומי" הוגדר בסעיף 170 לחוק הביטוח הלאומי, כדלקמן: "... ההכנסה שממנה מגיעים דמי ביטוח אבטלה....". החישוב לעיל מלמד כי, שיעורם של דמי אבטלה גבוה משיעורה של קצבת הבטחת הכנסה. ענף ביטוח אבטלה הוסף למערכת הביטחון הסוציאלי בתחילת שנות השבעים. בשלב הראשון הוכנה תשתית המימון לענף זה. בדברי ההסבר להצעת התיקון לחוק הביטוח הלאומי נאמר כי לאחר שהוחלט על הנהגת ביטוח אבטלה וביטוח נכות, מוצע ליצור מקורות מימון שיאפשרו מתן זכויות למבוטחים אלה. בביטוח אבטלה ייכללו עובדים שכירים, המבוטחים לפי פרק ב' (היינו, בביטוח זקנה ושאירים), שמעבידיהם חייבים בתשלום דמי ביטוח בעדם; בביטוח נכות ייכללו כל המבוטחים לפי פרק ב'. ביטוח אבטלה הוא אחת המשימות החשובות ביותר בביטוח סוציאלי. מספר ועדות ציבוריות ומשרדיות בחנו זה מכבר את מכלול השאלות הנוגעות להנהגת ביטוח זה, בשים לב לבעיות המשק הלאומי ולהבטחת מקום עבודתו של העובד וקיומו בתקופת האבטלה. עם הגשת הצעת חוק זה מקבל הרעיון את ביטויו המוחשי הראשון. ההצעה שלפנינו מטפלת לפי שעה בתשלומי דמי ביטוח בלבד, וזאת על-מנת ליצור תחילה את הקרן שממנה ימומן ביטוח האבטלה, והכרח הוא שהטלת חובה זו לא תתמהמה ותשתלב בהקדם האפשרי (מ- 1 באפריל 1970) במסגרת הגביה של דמי הביטוח, לפי ההוראות שבהצעה. בעקבות הצעת חוק זו יוצע בקרוב להוסיף לחוק גם הוראות בדבר היקף ביטוח זה ותנאי הזכאות. במוסד לביטוח לאומי כבר נאסף בסוגיה זו חומר השוואתי רב מארצות שונות, אולם קביעת העקרונות מחייבת תיאום גם עם חלקי הציבור השונים ועם הגופים היציגים שלהם. בכך תעסוק גם ועדה ציבורית שתתבקש להגיש הצעותיה". כבר בשנת 1971 הוגשה הצעת חוק נוספת בנושא, על פיה מוקם ענף ביטוח אבטלה. במסגרת המבוא להצעת החוק נכתב, כי החוק המוצע בא להוסיף על ענפי הביטוח הקיימים ענף ביטוח חדש: ביטוח אבטלה. בהצעה הגדרות של המבוטחים בענף ביטוח זה והזכאים לדמי-אבטלה. תנאי הזכאות עיקרם תקופת אכשרה שבהם שולמו דמי-ביטוח כנדרש, רישום בלשכת העבודה כמחוסר עבודה, והיותו של המובטל מוכן ומסוגל לעבודה וללא הצעה מתאימה לכך מאת לשכת העבודה. ##האם עצמאים מבוטחים בענף ביטוח אבטלה ?## עצמאים אינם מבוטחים בענף ביטוח אבטלה - הם אינם משלמים דמי ביטוח עבור ענף ביטוח זה. לעומת זאת, מכיוון שעובדים עצמאים מבוטחים בענפים אחרים של הביטוח הלאומי עליהם לשלם עבור עצמם דמי ביטוח בגין ענפים אלה. הסיבות לאי-תחולת ענף ביטוח אבטלה על עצמאיים הן רבות: (א) הטענה היא כי עובדים זקוקים להגנה בתקופת האבטלה יותר מעצמאים, משום שהם חשופים יותר לפגיעה חמורה של העדר תעסוקה וכן משום שקשה יותר לעובד לצבור חסכונות שיהיו מקור פרנסה בתקופת האבטלה. כל הכנסותיו של ה"עובד" מקורן בשכרו ואילו לעצמאי המנהל עסק יש יותר אפשרות לצבור משאבים שיוכלו לעזור לו להסתדר בתקופות כלכליות קשות. אין להשוות, לדוגמה, את מצבה הכלכלי של הפקידה במשרד עורכי דין למצבו של בעל המשרד, או את מצבה הכלכלי של האחות במרפאת הרופא למצבו הכלכלי של הרופא; (ב) קיים קושי לקבוע מתי עצמאי נותר מחוסר עבודה, היינו - מתי הוא מובטל; (ג) קיים קושי בקביעת תקופת האכשרה לעצמאי; (ד) קיים קושי להבחין בין תפקידו של העצמאי כבעל שליטה בחברה ותפקידו כעובד; (ה) קיים קושי להבחין בין שכרו של העצמאי לבין החזר השקעותיו בחברה; (ו) קיים חשש מניצול לרעה של שליטת העצמאי על שכרו ועל תנאים אחרים של העסקתו. יש הטוענים, כי מי שמבצע עבודה כ"עובד עצמאי" זקוק להגנה על הכנסתו בתקופה שאין לו עבודה באותה מידה ש"עובד" זקוק להגנה. המחזיקים בדעה זו סבורים שיש להתחשב בכך שגם עובדים עצמאים עלולים להיות נעדרי תעסוקה והשתכרות. אבטלה פוגעת גם ברמת ההכנסה של עצמאים. ירידה חדה בהכנסתו של עובד עצמאי עלולה לגרום לו ולתלויים בו קשיי קיום חמורים, עד לפגיעה בכבודם כאדם. על כן, הועלו הצעות להרחיב את חוג המבוטחים בענף ביטוח אבטלה. מדינת ישראל היא חריגה בין מדינות העולם בכך, שהיא מבטחת עצמאים בתכניות ביטחון סוציאלי ממשלתיות. במרבית מדינות העולם עובדים עצמאים אינם מבוטחים בענף ביטוח אבטלה. דמי אבטלהשאלות משפטיות