קצבת הזקנה משתלמת לכל מבוטח המגיע לגיל קצבת הזקנה. קצבה זו היא אוניברסאלית - ניתנת לכל מבוטח שהגיע לגיל קצבת הזקנה ללא קשר לאמצעים הכלכליים העומדים לרשותו. לצד קצבת הזקנה מעניקה מדינת ישראל גמלת הבטחת הכנסה על פי ההסדר המעוגן בחוק הבטחת הכנסה, התש"ם-1980. גמלה זו, לעומת קצבת הזקנה, ניתנת על בסיס של בחינת היכולת הכלכלית של מקבל הגמלה. זכאות לקצבת זקנה: הרובד הראשון והבסיסי של מערך הביטוח הפנסיוני במדינת ישראל הינו ביטוח זקנה, אשר מוסד בפרק יא לחוק הביטוח הלאומי. סעיף 244 לחוק עניינו, בין היתר, באמות-המידה לקביעת הזכאות לקצבת זקנה, כדלקמן: 'א. מבוטח שהגיע לגיל קצבת זקנה, ישלם לו המוסד, בכפוף להוראות סימן זה, קצבה חדשית בשיעור של 16% מהשכר הממוצע. ג. לעניין הזכויות לפי... סעיף זה..., רואים כמבוטח גם תושב ישראל שהשלים תקופת אכשרה...אף אם לא היה מבוטח לפי סימן ב' ערב הגיעו לגיל המזכה אותו לקצבת זקנה. ה. בכפוף להוראות סעיף 324 [הנמצא בחוץ לארץ] יוסיף המוסד לשלם את הקצבה למי שחדל להיות תושב ישראל" (ההדגשות הוספו). סעיף 240 (א) לחוק מגדיר מיהו "מבוטח" במסגרת ענף ביטוח זקנה ושאירים, בזו הלשון: "...תושב ישראל שמלאו לו 18 שנים...". בית הדין לעבודה פסק, כי בעניין קצבת זקנה יש לשלם רטרואקטיבית עד לתקופת ההתיישנות, אלא אם במודע לא הוגשה תביעה. הנטל להוכיח כי במודע לא הוגשה תביעה מונחת על כתפי הטוען זאת, היינו, המשיב. בנוהג שבעולם, קשישים אינם מוותרים במודע על קצבת זקנה, אלא שהם לא מודעים לזכויותיהם, או שהם פועלים באיטיות, מבררים תחילה. בענייננו, המערערת פנתה למשיב כאשר ראתה הודעה בעיתון. אין כל ראיה, שהיא השתהתה במזיד. קצבת זקנה לאדם שמשולמת לו קצבת נכות : סעיף 251 לחוק הביטוח הלאומי קבע בניסוחו בעבר כי אדם שנהנה מקצבת נכות והגיע לגיל זקנה, זכאי לקצבת זקנה חריגה, בגובה קצבת הנכות האחרונה ששולמה לו; ואולם אותה קצבת זקנה לא עודכנה וערכה נשחק בהדרגה, עד שהגיע לערך קצבת זקנה רגילה, המוענקת לקשישים שאינם נכים. בשנת 2002 שונה סעיף 251 במסגרת תיקון מס' 54. נוסחו של הסעיף החדש, לאחר תיקון מס' 54: " 251. (א) בסעיף זה- 'קצבת נכות'- קצבה חודשית כמשמעותה בסעיף 199(1) וכן גמלה מיוחדת לעולה המשתלמת לפי הסכם מכוח סעיף 9; 'סכום קצבת זקנה'-סכום השווה לקצבה המשתלמת לפי הוראות סעיפים 244(א) ו-(ב) ו-248, וכן גמלת זקנה מיוחדת לעולה המשתלמת לפי הסכם מכוח סעיף 9; 'גמלה נוספת לנכה'- סכום השווה להפרש שבין קצבת נכות וסכום קצבת זקנה. (ב) מבוטח ששולמה לו קצבת נכות בתכוף לפני שנעשה זכאי לקצבת זקנה, וסכום קצבת הזקנה שהוא זכאי לו נמוך מסכום קצבת הנכות האמורה, זכאי לקצבת הזקנה בצירוף גמלה נוספת לנכה (בסעיף זה-קצבת זקנה לנכה), ואולם תוספת התלויים תחושב בעד כל חודש בהתאם למספר התלויים בנכה באותו חודש כמשמעותם בסעיף 200(ג); קצבת הזקנה לנכה תעודכן בשיעורים ובמועדים שבהם מתעדכנת קצבת הנכות." משמעותו של תיקון מס' 54 הינה שנכה שהגיע לגיל זקנה יחדל לקבל קצבת נכות, ובמקומה יהא זכאי לקצבת זקנה. יחד עם זאת, חידושו של תיקון מס' 54 הוא בקביעה כי במידה וקצבת הזקנה המשולמת לנכה תהא נמוכה מהסכום ששולם לו בקצבת הנכות, יקבל הנכה הקשיש הן את קצבת הזקנה והן גמלה נוספת, אשר תעמיד אותו במצב דומה לזה שעמד טרם הגיעו לגיל הזקנה. כן נקבע כי קצבת הזקנה לנכה תעודכן במועדים שבהם מתעדכנת קצבת הנכות. באותו תיקון מס' 54 שונה גם סעיף 14(ה)(1) לחוק ביטוח בריאות ממלכתי ונקבע כי נכה שהגיע לגיל זקנה ימשיך לשלם דמי ביטוח בריאות מופחתים, בסכום מינימום, כפי ששילם בטרם הגיע לגיל הזקנה. לשון הסעיף החדש קובעת: "מבוטח שמשתלמת לו קצבת זקנה בתוספת גמלה לפי חוק הבטחת הכנסה, התשמ"א-1980 (להלן-השלמת הכנסה) ומבוטח שמשתלמת לו גמלה נוספת לנכה כמשמעותה בסעיף 251 לחוק הביטוח הלאומי, חייב לשלם למוסד דמי ביטוח בריאות בסכום המינימום." קצבת זיקנה "מוגדלת" המשולמת לנכה: פרק י"א לחוק הביטוח הלאומי דן בזכאים לקבלת קצבת זיקנה. על פי החוק מבוטח (כהגדרתו בסעיף 240 לחוק) יהיה זכאי לקצבת זקנה (סעיף 244 לחוק) עם הגיעו לגיל קצבת זקנה (כהגדרתו בסעיף 245 לחוק). עקרון זה חל במרבית המקרים, אולם לאחר קביעתו מוסיף החוק ומפרש מקרים בהם תהא זכאות לקצבה בשיעור אחר: על פי סעיף 248 לחוק יהא זכאי המבוטח להגדלת קצבה בשל תוספת וותק למבוטח; סעיף 249 לחוק מעניק קצבה בשיעור גבוה מהרגיל במקרה של מבוטח שזכאותו לתשלום נדחתה לגיל מאוחר יותר בשל הכנסה גבוהה ממשלח יד; וסעיף 251 לחוק קובע כי אדם ששולמה לו קצבת נכות בטרם הגיע לגיל המזכה בקצבת זיקנה, לא תיפחת קצבת הזיקנה מקצבת הנכות לה זכה. קצבת זקנהשאלות משפטיות