זכויות עובדים בפירוק חברה

חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], ה'תשנ"ה-1995 בפרק ח' הקרוי "ביטוח זכויות עובדים בפשיטת רגל ובפירוק תאגיד", קובע בסעיף 182 כי מבוטח יהיה זכאי לגמלה לפי פרק זה אם ניתן לגבי מעבידו של העובד המבוטח אחד מאלה, לפי הענין: (1) צו הכרזה כפושט רגל לפי פקודת פשיטת הרגל, ואם נפטר המעביד, צו ניהול העזבון בפשיטת רגל לפי הפקודה האמורה; (2) צו שניתן לפי פקודת החברות לפירוק חברה, שותפות או אגודה שנוסדה לפי החוק העותמאני על האגודות (להלן - אגודה עותמאנית) והוא פירוק שנעשה בידי בית המשפט או בהשגחתו; (3) צו לפירוק שותפות לפי פקודת השותפויות; נתפרקה שותפות בלא שנתמנה כונס נכסים או מנהל עסקים, רואים לענין פסקה (1) כל שותף כמעבידו של עובד שהשותפות העסיקה; (4) צו לפירוק אגודה שיתופית לפי פקודת האגודות השיתופיות; (5) צו לפירוק עמותה שניתן לפי סעיף 49(4) לחוק העמותות.ב בית הדין לעבודה ציין כי פרק זה תכליתו של סעיף החוק לעיל, כשל כל חוק הביטוח הלאומי כולו, היא תכלית סוציאלית - לפרוש רשת ביטחון לרגלי המבוטח בשעה של מצוקה או אי השתכרות. החוק מקנה לעובד מבוטח גמלה, בין השאר, משניתן צו לפירוק חברה (סעיף 182(2)). הגמלה לעובד מוגדרת (סעיף 183) כ"סכום חוב שכר העבודה ופיצויי הפיטורים שמעבידו חייב לו", ולסכומה קבועה תקרה. שכר עבודה מוגדר בסעיף 180 "כמשמעותו בסעיף 1 לחוק הגנת השכר, לרבות סכום שלפי כל דין רואים אותו כשכר עבודה". פיצויי פיטורים מוגדרים (סעיף 180) ככאלה "המגיעים מחוק פיצוי פיטורים או מכוח הסכם קיבוצי". המוסד לביטוח לאומי זכאי לגבות מן המפרק גמלה ששולמה, בתנאים שנקבעו בסעיף 192. דין קדימה מוגדר שם כ"זכויותיו של עובד לפי סעיף 78(1) לפקודת פשיטת הרגל, לפי סעיף 354(א)(1) לפקודת החברות". סעיף 1 לחוק הגנת השכר תשי"ח-1958 מגדיר שכר עבודה כך: "לרבות תשלומים בעד חגים, פריון עבודה ושעות נוספות, ותשלומים אחרים המגיעים לעובד עקב עבודתו ובמשך עבודתו". לפי סעיף 189 לחוק הביטוח הלאומי מוגשת התביעה לגימלה על ידי נאמן בפשיטת רגל או מפרק חברה, בין השאר. דרך מקובלת לטיפול היא מינוי מנהל מיוחד לתביעות החוב של העובדים. חובות בדין קדימה דין קדימה מוגדר שם כ"זכויותיו של עובד לפי סעיף 78(1) לפקודת פשיטת הרגל, לפי סעיף 354(א)(1) לפקודת החברות. לפי סעיף 189 לחוק הביטוח הלאומי מוגשת התביעה לגימלה על ידי נאמן בפשיטת רגל או מפרק חברה, בין השאר. דרך מקובלת לטיפול היא מינוי מנהל מיוחד לתביעות החוב של העובדים. חובות בדין קדימה מנויים בסעיף 354 לפקודת החברות (נוסח חדש) תשמ"ג-1985 ובסעיף 78 לפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש) תש"ם-1980, והראשון בהם הוא שכר עבודה כמשמעותו בחוק הגנת השכר. כל זאת - תוך קביעת תקרה. השכר כולל תוספת יוקר המוגדרת כפיצוי בסעיף 1 (סעיף ההגדרות) בחוק הביטוח הלאומי. שכר העבודה לעניין דין הקדימה כולל גם דמי חופשה, פדיון חופשה ותמורת חופשה וכן דמי מחלה (סעיף 17 לחוק חופשה שנתית תשי"א-1951, סעיף 7 לחוק דמי מחלה, תשל"ו-1976), אך לא פיצויי הלנת שכר (סעיף 19(א) לחוק הגנת השכר). הסמכות העניינית בתחום זה נתונה לבית המשפט שלפירוקים ולפשיטת רגל (ולא לבית הדין לעבודה). התכלית להצדקת העדפתם של העובדים על פני נושים אחרים של החברה בפירוק היא התכלית הסוציאלית. לאמור, החשש הוא פן יווצר מצב בו יתקלו העובדים - התלויים לפרנסתם בשכר המשולם להם מעבודתם - בחוסר אפשרות לקבל את שכרם על כל ההשלכות הנובעות מכך. בית משפט המחוזי הדן בפירוק חברות שוקל, בין היתר, שיקולים שביושר. מטרתו חלוקה צודקת והוגנת של נכסי החברה. פירוק חברהזכויות עובדיםזכויות עובדים בפירוק חברה