##מתי ייחשב תשר כשכר עבודה לצורך חוק שכר מינימום?## השאלה המשפטית המרכזית היא באילו תנאים תשר נחשב לחלק משכר העבודה לצורך הבטחת תשלום שכר מינימום לעובד. בשורה התחתונה, תשר שאינו עובר דרך קופת המעסיק ואינו נרשם בספריו אינו מהווה שכר עבודה, והמעסיק מחויב להשלים או לשלם את מלוא שכר המינימום מכיסו. עמידה בחובות אלו נבחנת בקפידה בהתאם לתכליות הסוציאליות והחוקיות שנקבעו בדין. ##התנאים להכרת תשר כשכר עבודה לפי הפסיקה## בתיק ##ס"ע 51771-03-11 (אזורי לעבודה תל אביב - יפו)## נדונה בחינת זכאות עובדת לשכר מינימום בהתאם לתכלית החוק ונקבעה אי תחולת התשר כשכר עבודה בהיעדר עמידה בתנאי הפסיקה. לפי המתואר באותו עניין, תשר שנמסר ישירות למלצר מבלי שהוא עובר דרך קופת המעסיקה אינו יכול לבוא בגדר "שכר עבודה", שכן מדובר בתשלום שניתן על ידי לקוח ולא על ידי המעסיק. על פי הניתוח באותו פסק דין, שיטה שבה תשר אינו עובר בקופה היא שיטה שעל פיה לא ניתן לפקח על תשלום שכר מינימום והיא משחררת את המעסיקה מאחריותה לתשלום שכר זה. יתרה מזאת, מדובר במנגנון המזמין ניצול של המלצרים, מעלה לעתים היעדר תום לב של מעסיקים, מזמין אי תשלום דמי ביטוח לאומי, פוגע בגביית מס, ומטעה את הלקוחות הסוברים לתומם כי ייעודו של הכסף שהותירו למלצר הוא תשר ולא סיוע למסעדה בתשלום שכרו. לעומת זאת, צוין כי ככל שהתשר עובר דרך קופת המעסיקה, הוא ייחשב כשכר לצורך ##חוק שכר מינימום##. הדבר נכון גם כאשר התשר עובר דרך קופת המעסיקה באמצעות "קופת טיפים", כל עוד הסכומים נרשמים בפועל בספרי המעסיקה. במצב זה, המלצר יודע מהו הסכום שהתקבל כתשר ואם הוא זכאי להשלמת הסכום כדי שכר המינימום. בדרך זו המעסיקה פועלת בשקיפות מלאה בכל הנוגע לתשלום השכר, רישום התשרים ורישום הכנסות העסק. שני הצדדים בטוחים ויודעים כי שכרו של המלצר לא ייפול משכר המינימום, והם אף רשאים להסכים ביניהם כי אם סך התשרים עולה על שכר המינימום, יוותר הסכום העודף בחזקת המלצר. לסיכום נקבע כי תשר ייחשב כחלק משכר העבודה רק מקום שבו הוא נרשם ועובר דרך קופת המעסיקה, וכי בית הדין הארצי הדגיש בעניין מלכה את החובה המוטלת על המעסיק מכוח ##חוק הודעה לעובד (תנאי עבודה), התשס"ב-2002## לקבוע את תנאי העבודה מראש ובכתב, לרבות בעניין התשר. באותו הליך נפסק כי התובעת זכאית לתשלום שכר מינימום עבור תקופת עבודתה משום שהוכח כי לא התקיימו התנאים שנקבעו בהלכת מלכה וכי לא התקיימה תכליתו של החוק. ##תכליות חוק שכר מינימום וההגנה על כבוד העובד## בפסיקה שצוטטה בתיק ##ס"ע 51771-03-11 (אזורי לעבודה תל אביב - יפו)## הובהר כי ##חוק שכר מינימום## תכליתו להבטיח רמת חיים יחסית מינימלית לכל עובד וכן לצמצם את ממדי העוני בישראל. קביעת שכר מינימום מהווה אחד היסודות של הספקת צורכיהם של העובד ומשפחתו, והסדרים אלו נוהגים במרבית המדינות המפותחות. בהיעדר אכיפת החוק, ייקבע לחלק מהמועסקים בישראל שכר הנתפס בחברה כנמוך מזה המספק רמת חיים מינימלית, ומכאן שהחוק נועד להבטיח שכר מינימלי לעובד במשרה מלאה על מנת לאפשר לו קיום בכבוד מעמלו. היבטים תכליתיים אלו שזורים בהליכים נוספים. במסגרת ##הע"ז 9991-08-10 (אזורי לעבודה תל אביב - יפו)##, בהליך גזר דין שהטיל קנס בגין עבירות על ##חוק שכר מינימום##, צוין כי תכלית החוק עולה בקנה אחד עם הוראות ##חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו## הבא להבטיח קיום בסיסי לכל אחד מהפרטים בחברה, כפי שהובא בציטוט מתוך ##בג"ץ 3512/04##. כמו כן צוין כי בבסיס החוק עומדת תכלית סוציאלית ברורה שעניינה הגנה על השכבות החלשות, ועל כן מי שלא מציית להוראותיו נושא בסנקציה פלילית, בהפניה אל ##בג"ץ 3444/05##, תוך אזכור קביעת בית הדין הארצי לעבודה בתיק ##ע"ע 1054/01## כי תכלית החוק להבטיח רמת חיים מינימלית ולצמצם את שיעור העוני. דברים דומים עלו במסגרת ##ת"פ 1193/09 (אזורי לעבודה באר שבע)##, שבו הוטלו קנסות בגין הפרת החוק. בגזר הדין נקבע כי התכלית מתיישבת עם ##חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו## במטרה להבטיח קיום בסיסי, להגן על שכבות חלשות ולצמצם את ממדי העוני. כמו כן הובאו דברי בית הדין הארצי בפרשת עמרם, שהפנה אל ##ע"פ 24/05##, בדבר החשיבות החברתית שבהבטחת רשת מגן בסיסית, קיום אנושי בסיסי לכל פרט בחברה, הצורך בהרתעת מעסיקים העומד בבסיס הנורמה הפלילית, והבטחת ביטחון כלכלי בסיסי המאפשר לעובד להתפרנס בכבוד. ##האופי הפלילי והחומרה של הפרת חובת תשלום שכר מינימום## במסגרת גזר הדין בתיק ##ת"פ 28062-08-12 (אזורי לעבודה תל אביב - יפו)##, שבו נדונה עבירה של אי תשלום שכר מינימום לעובד כפיים ששימש כמתדלק, הודגש כי מדובר בעבירה כלכלית מן החמורות ביותר. על פי עמדת המאשימה שנזכרה בהחלטה, תכלית החוק היא להבטיח קיום מינימלי בכבוד, בפרט כאשר מדובר בעובדים קשי יום המועסקים בעבודות פיזיות מאומצות. נקבע כי ככל שיש למעסיקים טענות כלפי העובד, הם רשאים לפעול בדרכים אחרות, אך בשום מקרה אינם רשאים לשלם שכר הנמוך מהשכר המינימלי הקבוע בדין. ברשימת הפסיקה מופיעים גם הליכים נוספים שבהם הועמדו נאשמים לדין בגין עבירות אלו, ובהם תיק ##ת"פ 18424-02-11 (אזורי לעבודה תל אביב - יפו)##, וכן תיק ##הע"ז 2543/09 (אזורי לעבודה תל אביב - יפו)## ותיק ##ת"צ 55028-06-23 (אזורי לעבודה תל אביב - יפו)## שבהם נרשמו אזכורים ברצף. ##גבולות התחולה של מטרות החוק במקרים ייחודיים## שאלת גבולות התחולה של תכליות החוק נבחנה בתיק ##עת"א 4051-01-19 (המחוזי מרכז)##. באותו עניין נדונה תחולת תכליות ##חוק שכר מינימום## על קביעת גובה התגמול המשולם לאסירים המועסקים במפעלי יזם פרטיים בבתי הסוהר. בהחלטה הובאו דברי השופט זמיר שלפיהם מטרות החוק הן שתיים: ראשית, התערבות ביחסי העבודה על מנת למנוע את ניצול העובד בידי המעסיק, כאשר החוק משמש מכשיר לוויסות המתח הקיים בין האינטרסים הכלכליים של שני הצדדים. שנית, מלחמה בעוני וסיפוק צרכיהם הבסיסיים של העובדים ובני משפחותיהם. לגבי מקרה זה של אסירים, נקבע כי שתי המטרות האמורות אינן רלוונטיות כלל לעניינם. ##פעולות נדרשות להבטחת עמידה בחוק שכר מינימום וטיפול בתשר## 1. עריכת הסכם ותנאי עבודה בכתב: יש למסור לעובד הודעה מפורטת על תנאי עבודתו מראש ובכתב בהתאם להוראות ##חוק הודעה לעובד (תנאי עבודה), התשס"ב-2002##, תוך עיגון מפורש של אופן הטיפול בתשר וקביעת מנגנון השכר. 2. ניתוב כספי התשר דרך קופת המעסיק: יש להבטיח כי כל כספי התשר, לרבות אלו הנגבים באמצעות קופת טיפים, יעברו פיזית וחשבונאית דרך קופת העסק ולא יימסרו ישירות מהלקוח לעובד. 3. רישום מלא ומדויק בספרי העסק: יש לתעד באופן שוטף בספרי המעסיקה את כל סכומי התשר שהתקבלו, לצורך פיקוח, שקיפות, דיווח לרשויות המס ותשלום דמי ביטוח לאומי כדין. 4. וידוא תשלום שכר מינימום בפועל: יש לבצע התחשבנות חודשית כדי לוודא שסך הכנסתו של העובד אינה נופלת מרף שכר המינימום, ולהשלים באופן יזום כל הפרש חסר מקופת המעסיק ככל שסך התשרים שנרשמו אינו מגיע לשיעור זה. 5. הימנעות מקיזוזים והפחתות אסורות: חל איסור מוחלט לשלם פחות משכר המינימום הקבוע, גם כאשר עולות טענות כספיות או משמעתיות כלפי העובד, נוכח מעמדו הקוגנטי של החוק והאחריות הפלילית הכרוכה בהפרתו. ##שאלות ותשובות## ##ש: האם תשר שנמסר ישירות מהלקוח למלצר נחשב כשכר עבודה לצורך חוק שכר מינימום?## ##ת: לא. תשר שנמסר ישירות לעובד ואינו עובר דרך קופת המעסיקה אינו יכול להיחשב כשכר עבודה לצורך ##חוק שכר מינימום##, מאחר שמדובר בתשלום מלקוח שאינו מאפשר פיקוח על תשלום השכר ופוטר את המעסיק מאחריותו. ##ש: מהם התנאים שבהם תשר כן ייחשב כחלק משכר העבודה?## ##ת: תשר ייחשב כחלק משכר העבודה רק מקום שבו הוא נרשם ועובר דרך קופת המעסיקה (לרבות באמצעות קופת טיפים), סכומיו נרשמים בספרי העסק בשקיפות מלאה, והתנאים לגביו נקבעו מראש ובכתב על פי ##חוק הודעה לעובד (תנאי עבודה), התשס"ב-2002##. ##ש: מה המשמעות הפלילית של אי תשלום שכר מינימום?## ##ת: אי תשלום שכר מינימום מוגדר בפסיקה כעבירה כלכלית מן החמורות ביותר, המנוגדת לתכלית הסוציאלית של החוק ולהוראות ##חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו##, והיא גוררת סנקציות פליליות והטלת קנסות כספיים על מעסיקים מפרים. ##ש: האם מעסיק רשאי להפחית משכר המינימום בשל טענות שיש לו כלפי העובד?## ##ת: לא. נקבע כי גם אם קיימות למעסיק טענות כנגד העובד, הוא זכאי לפעול בדרכים אחרות העומדות לרשותו, אך אינו רשאי בשום מקרה לשלם פחות מהשכר המינימלי הקבוע בחוק.שכר מינימום