זכויות עובדי מדינה - דיני עבודה

##המדינה כמעביד:## הלכה פסוקה היא כי המדינה היא גם גוף שלטוני המחויב לפעול כלפי כל אזרח על פי כללי כך לגבי כל אחד מעובדיה. המדינה משמשת בשני כובעים - האחת כמעבידה והשני כגוף שלטוני. על המדינה כגוף שלטוני חלה חובה מוגברת הנובעת מעקרונות המשפט המינהלי. אף על המדינה כמעבידה חלה אחריות מוגברת. לא הרי מעביד פרטי כהרי מעביד ציבורי, כאשר ביניהם נמצא המעביד הדו מהותי. על המדינה כמעבידה חלה החובה לנהוג בסבירות, ללא שיקולים זרים, על פי כללי הצדק הטבעי וללא ניגוד אינטרסים ונקבע בפסיקה כי המדינה היא מעביד ציבורי המחויב לפעול במילוי תפקידו כמעביד בהתאם לכללי המשפט הציבורי. יש לדעתי לראות בהתנהגות שלא כדין של השלטון עילה נפרדת המצדיקה את פיצויו של האזרח. התפיסה הבסיסית של שיטת המינהל הציבורי בישראל - המוצאת את ביטויה בהלכות שיצאו מלפני בית המשפט בישראל, בדברי חקיקה ובדברי מלומדים - רואה בשירות המדינה שירות בעל אופי ממלכתי מקצועי וא-פוליטי. זוהי תפיסת יסוד שהיא נחלתנו מימים ימימה. היא עוברת כחוט השני לאורך הספרות המשפטית, הפסיקה והחקיקה. המינוי הפוליטי מתעמת חזיתית עם תפיסה זו. הבסיס המוסרי ערכי לשלילת המינוי הפוליטי, וחובתה של הרשות הציבורית להימנע ממינוי אך בשל השתייכותו הפוליטית של המועמד נגזרת ממעמדה של הרשות הציבורית כנאמן הציבור. על נאמנות זו להיות מופעלת בהגינות, ביושר, ללא שיקולים זרים ולטובת הציבור שמכוחו ולמענו מסורה סמכות המינוי בידי הרשות הממנה. 'ממעמד הנאמנות של הרשות הציבורית נגזרת חובתה להימנע ממינוי אך בשל השתייכותו הפוליטית של המועמד' ##מינוי פוליטי:## בית המשפט פסק כי המינוי הפוליטי מהווה הפרת אמון של הרשות המבצעת כרשות ציבורית, כלפי הציבור; הוא עלול לפגוע באמון הציבור בשירות הציבורי; הוא פוגע בעיקרון השוויון; הוא פוגע ברמה המקצועית של עובדי הציבור שאינם נדרשים להוכיח, במסגרת מכרז, את היותם הטובים ביותר; הוא עלול להביא לתופעה שבה הקשרים קודמים לכישורים, והפוליטיקה במובן הצר הופכת לגורם המרכזי למינוי; הוא עלול להביא לניפוח המערכת על מנת לקלוט "מיודעים", ולגרום ליצירת תפקידים חדשים שלא לצורך ולקידום מהיר של מי שרוצים ביקרו; הוא עלול להסיט את שיקולי הרשות משיקולים ענייניים; הוא מביא לניגוד עניינים ולחשש לשקילת שיקולים זרים על ידי העדפת מפלגה או עניין מפלגתי על אינטרס ציבורי; הוא עלול להביא להשחתת המוסר הציבורי; הוא עלול לגרום לתחלופה בשירות הציבורי כל אימת שמתחלף הדרג הפוליטי, ולגרום על ידי כך לחוסר יציבות ולחוסר מקצועיות; הוא עלול לפגוע בסדרי מנהל תקין ובטוהר המידות; הוא עלול לפגוע במורל העובדים בשירות הציבורי, להשפיע על איכותו של השירות ולפגוע בדימויו. על ידי כל אלה, פוגע המינוי הפוליטי בעקרונות היסוד של שיטתנו המשפטית, של תפיסתנו הערכית או מהותו של השירות הציבורי ושל האמנה החברתית שהיא בסיס הווייתנו כחברה מתוקנת. ##חובת תום הלב:## בית הדין לעבודה קבע בפסיקתו כי יחסי עובד ומעביד הם יחסים קרובים ומתמשכים. הם דורשים תום לב ונאמנות מוגברים. תום לב הוא כזה בו כל צד לא רק דואג לאינטרסים של עצמו, אלא גם נמנע מלפגוע באינטרסים של זולתו. ביחסי עבודה כל צד דואג לאינטרסים של עצמו ועליו לדאוג גם לאלו של זולתו על מנת שהיחסים המיוחדים יהיו תקינים. כמו כן נפסק כי חובת תום הלב של מעסיק כלפי עובדיו מחייבת אותו לנהוג כלפיהם בשוויון, עיקרון שתחולתו מתחייבת גם מכוח תקנת הציבור. חובת תום הלב, הסובבת סביב עקרונות הצדק וההגינות, חלה על מערכת היחסים בין העובד למעבידו, החל מרגע קיום מו"מ להתקשרות ביניהם ועד לסיומה של זו, ובמיוחד כאשר המעביד הוא המדינה, עליה חלה חובה מוגברת לעניין זה. דיני עבודהעובדי מדינהזכויות עובדים